יהדות דרזדן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Crystal Clear app help index.svg
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

בית הכנסת הישן שנשרף בליל הבדולח
בית הכנסת החדש

קהילה יהודית מתקיימת בדרזדן מאז המאה ה-13 ועד ימינו. במשך הדורות עברה הקהילה טלטלות קשות, מעשי טבח וגירוש שהגיעו לשיאם הטרגי בימי השואה. אולם היהודים חזרו לעיר כל פעם מחדש.

ימי הביניים

הקהילה היהודית של דרזדן מוזכרת לראשונה בכתובים ב"תקנת היהודים" Judenverordnung, צו שהוצא על ידי היינריך "הנאור" המארקגראף של מייסן, בשנת 1265. בצו זה העמיד את היהודים כבני חסות והקנה להם זכויות שוות לאלו של הנוצרים, בין השאר אישר את הקמת בית הכנסת הראשון בדרזדן. בכתבים נוספים מאותה תקופה מוזכרים באר יהודית Jüdenteich וחצר יהודית Jüdenhof שבה היה בית הכנסת.

במאות ה-14 וה-15 הקהילה היהודית של דרזדן עברה טלטלות קשות. במהלך המגפה השחורה בשנת 1349 נעשה טבח ביהודים (Judenverbrennung) והניצולים מהטבח גורשו מהעיר. כעבור כ-40 שנה שוב מוזכרת קהילה יהודית במקום. הם גרו ברחוב היהודים הגדול (Großen Judengasse) וברחוב היהודים הקטן. כעבור עוד שלושים שנה, ב-1411 שוב גורשו היהודים מהעיר ורכושם הוחרם, זאת בצו המארקגראף פרידריך הראשון. ב-1425 אותו השליט איפשר ליהודים לחזור לעיר, אבל ב-1430 גורשו היהודים מכל נסיכות סכסוניה.

העת החדשה

רק בתחילת המאה ה-18 החלו יהודים לחזור ולהתיישב בדרזדן. באמצע המאה כבר התקיימה קהילה יהודית קטנה עם בית תפילה ובית קברות. בסוף המאה ה-18 חיו בדרזדן כ-1000 יהודים (לפי מקור אחר רק 300)[דרוש מקור] ולהם 7 בתי תפילה ששכנו בבתים פרטיים. באותו זמן עדיין התקיימו מגבלות קשות על העיסוקים המותרים ליהודים.

שיפור משמעותי במצבם של יהודי דרזדן חל בשנות השלושים של המאה ה-19. ב-1837 הוסרו בסקסוניה חלק מהמגבלות על היהודים. יהודי דרזדן ולייפציג קיבלו זכויות אזרח מלאות כולל הזכות לרכוש קרקעות. באותה שנה ניתן אישור לבניית בית כנסת. בית הכנסת (אנ') תוכנן על ידי האדריכל גוטפריד זמפר, שתכנן גם את בית האופרה של דרזדן. בית הכנסת נחנך ביום ששי ה-8 במאי 1840, במעמד הרב זכריה פרנקל.

בית הכנסת נשרף בליל הבדולח ב-9 בנובמבר 1938, וממכבי האש נמנעה הגישה אליו עד לחורבנו המוחלט. פינוי ההריסות הוטל על הקהילה. הקהילה היהודית בעיר, שמנתה כ-5000 יהודים, חוסלה במהלך שנות השלטון הנאצי. רבה האחרון של הקהילה המרכזית בעיר היה הרב צבי הירש הורוביץ. כרב קהל ישורון החרדי, כיהן הרב מנחם אריה קניגסהופר.

לאחר מלחמת העולם השנייה

לאחר מלחמת העולם השנייה החלה הקהילה היהודית בעיר מתארגנת מחדש, אולם ההספדים בבית הקברות היהודי החדש, שנשרף בעת הפצצת דרזדן, הוסב ביוני 1950 לבית כנסת, והיה למקום התפילה המרכזי עבור יהודי דרזדן עד בנייתו של בית הכנסת החדש (אנ').

כינונה של גרמניה המזרחית לא הטיב עם היהודים המקומיים, הן בשל דעות קדומות אנטי קפיטליסטיות, והן בשל הקשר ההדוק של מדינת ישראל לארצות הברית. ראש הקהילה היהודית לאון לוונקופף (גר') נעצר, ונרדף בידי מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה, ה-SED.

לאחר נפילת חומת ברלין פקדה את הקהילה רוח התחדשות עם הצטרפותם של חברים חדשים יוצאי ברית המועצות. ב-1992 הוקמה בעיר אגודת התרבות היהודית "התקוה",ומספר היהודים בעיר הגיע לכ-730 איש. 80 מהם אורתודוקסים. בשנים 1996-2001 נבנה ונחנך בקצה המזרחי של מרפסת ברוהל, במקום בו היה בית הכנסת הקודם שחרב בליל הבדולח, מתחם המהווה אתר הנצחה ומרכז קהילתי לקהילה היהודית בדרזדן, ובו כלול בית הכנסת החדש. כרב בית הכנסת משמש מאז אוגוסט 2019, הרב עקיבא וינגרטן, רבה הראשי של הקהילה המכהן במקביל כרב קהילת "מגוון" בבזל. בעיר פועלת גם קהילה חב"דית בראשות שליח חב"ד הרב שניאור זלמן הבלין.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יהדות דרזדן בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0