יהושע בירנבאום
 | |
| לידה |
5 בנובמבר 1902 לנצוט, פולין |
|---|---|
| פטירה |
22 במאי 1992 (בגיל 89) ירושלים, ישראל |
| תאריך עלייה | 1950 |
| ידוע בשל | הצלת יהודים במלחמת העולם השנייה |
| מקצוע | מורה ומחנך |
| פרסים והוקרה | אות המציל היהודי |
יהושע (העשיל) בירנבאום (Joshua Heschel Birnbaum; 5 בנובמבר 1902 – 22 במאי 1992) היה מורה יהודי, פעל רבות להצלת יהודים במחנות הריכוז באירופה בעת השלטון הנאצי.
הילדים שלו ושל אשתו הני בירנבאום קיבלו עבורם את אות המציל היהודי בשנת 2011[1].
קורות חיים
יהושע בירנבאום נולד בלנצוט שבגליציה פולין, צאצא לרבי אלימלך מליז'נסק וה"נודע ביהודה" רבי יחזקאל לנדא.
בהגיעו לגיל 3 היגרו הוריו לברלין, שם חיו בדלות. אך למרות זאת זכה לקבל השכלה כללית רחבה, ועם סיום לימודי היסוד המשיך ללמוד בסמינר יהודי למורים בברלין. בשנת 1927 נישא להני גיטל לבית וידן (בנישואין דתיים בלבד שלא הוכרו על ידי השלטונות הגרמניים). בשנים 1928–1938 נולדו לזוג 5 ילדים. באוקטובר 1938 גורש במסגרת גירוש זבונשין עם יהודים נוספים (שהוגדרו כחסרי נתינות) לעיירה זבוונג'ין של גבול פולין גרמניה. לאחר ליל הבדולח החליטה אשתו להבריח את ילדיהם מברלין לניימכן שבהולנד, ושלחה אותם לבדם ברכבת להולנד. המשפחה הייתה מהמשפחות הראשונות שהועברו למחנה הפליטים בוסטרבורק. בתחילת שנת 1941 החלו יהושע והני לטפל ילדים פליטים שהגיעו למחנה ללא הורים ועד מהרה היו מטופלים בכ-300 ילדים. עם תחילת השילוחים למחנות ההשמדה פעל יהושע בכל דרך אפשרית, תוך סיכון חייו, להוצאת הילדים מרשימות הגירוש או להבריחם מחוץ למחנה. למזלם המשפחה החזיקה בסרטיפיקטים מ"הצלב האדום" שהיו מיועדים להחלפתם כנגד גרמנים-טמפלרים שהתגוררו ערב מלחמת העולם השנייה בארץ ישראל. ב-1944 המשפחה הועברה ל"מחנה הכוכבים" (שטרנלגר, Sternlager) בברגן-בלזן וגם שם החזיקו "משפחה מוגדלת" של עשרות יתומים, שכולם שרדו את אימי המחנה. תוך שמירה על צלם אנוש ושמירה על רוח יהודית כולל אפיית מצות ועריכת ליל סדר בשנת 1945[2].
באפריל 1945 כאשר אבד הסיכוי לבצע החלפה של הטמפלרים במחזיקי הסרטיפיקטים העלו הגרמנים את המשפחה וכל הילדים שטיפלו בהם לרכבת שיעדה מחנה השמדה (הרכבת האבודה מברגן בלזן לטרביץ). עקב הכאוס של המלחמה הרכבת לא הצליחה להגיע ליעדה ולאחר שבועיים של מסע שוחררו כל הנוסעים בה בטרביץ. לאחר שחרורם בשנת 1946, ייסדו בית יתומים חדש בבוסום (Bussum) לחלק מהילדים שהיו עמם בזמן השחרור, אליהם צורפו יתומים שהוצאו ממסתור. בני הזוג בירנבאום עלו ארצה עם שאר ילדי המשפחה וילדים מבית הילדים בשנת 1950.
חייו לאחר המלחמה
לאחר סיום המלחמה עלה לישראל, היה מורה בכפר הנוער הדתי כפר חסידים ולאחר מכן מורה ומחנך בבית הספר הממלכתי דתי רמב"ם בנהריה[3].
בשנת 1992 נפטר בירושלים.
אות המציל היהודי
אות המציל היהודי מוענק על ידי ארגון בני ברית העולמי מאז 2011. נכון למאי 2020, הוענק האות לכ-200 יהודים שהצילו יהודים אחרים בשואה על אדמת אירופה, תוך סיכון חייהם. האות מוענק ליהודים שחיו תחת משטר פאשיסטי או נאצי, במדינות כבושות או באזורים שבהם יהודים חיו תחת סכנה של גירוש למחנות השמדה ועבודה. ילדיו של יהושע קיבלו את "אות המציל היהודי" בשמו בחודש מאי 2014[4] בטקס שהתקיים באנדרטת מגילת האש ביער הקדושים.
לקריאה נוספת
- בירנבאום, האחים (2010). "עץ חיים היא". הוצאה פרטית[5]
קישורים חיצוניים
כתבה תיעודית בערוץ 2 על בית הילדים של בני הזוג בירנבאום- עדותה של אסתר דבורה רייז -מוסל על בית הילדים של משפחת בירנבאום ילדים בשואה- ניצולה מתארת אירועים מתקופת המלחמה
- קטע מסרטו של מקס פייבל על בית הילדים מסיבת פורים 1946.
- יהודה שלזינגר, האבא והאמא של כולם, באתר ישראל היום, 19 אפריל 2012
הערות שוליים
- ^ ניר חסון, כולם היו ילדיהם - בני הזוג היהודים שהקימו בית למאות יתומים בשואה, באתר הארץ, 29 באפריל 2011
- ^ יהושע עמנואל, זכרונות מליל הסדר תש"ה במחנה ברגן בלזן |
- ^ תמונת מחזור 1970 |
- ^ אתר בני ברית |
- ^ פרטי הספר באתר הספריה הלאומית |
