רבי אלימלך מליז'נסק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אלימלך מליז'נסק)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "רבי אלימלך וייסבלום" מפנה לכאן. לערך העוסק באדמו"ר שהיה נינו של רבי אלימלך מליז'נסק, ראו רבי אלימלך ויסבלום (רודניק).
רבי אלימלך מליז'נסק
פולין 152.jpg
מצבת קברו, אותו פוקדים המונים ביום ההילולא
לידה 1717
ה'תע"ז
טיקטין, וויוודת פודלסיה, האיחוד הפולני-ליטאי
פטירה 11 במרץ 1787 (בגיל 70 בערך)
כ"א באדר ה'תקמ"ז
ליז'נסק, ממלכת גליציה ולודומריה ההבסבורגית
מקום קבורה ליז'נסק
מקום פעילות פולין
רבותיו המגיד ממזריטש
חיבוריו נועם אלימלך; ליקוטי שושנה, תפילת רבי אלימלך; צעטיל קטן
בת זוג שפרינצא לבית רוקח
אב רבי אליעזר ליפמן
אם מירל מיריש
צאצאים רבי אלעזר מליז'נסק, רבי אליעזר ליפא מחמלניק, רבי יעקב ממוגלניצא
אדמו"ר מליז'נסק ה־ראשון
ה'תקל"בה'תקמ"ז
בנו, רבי אלעזר

רבי אלימלך וייסבלום מלִיזֶ'נְסְק (ה'תע"זכ"א באדר ה'תקמ"ז) היה מגדולי החסידות בדור השלישי לחסידות, מגדולי תלמידיו של המגיד ממעזריטש וגדול מפיץ תורת החסידות בפולין. ידוע גם בכינויו 'הרבי ר' אלימלך'. נקרא על שם ספרו "נועם אלימלך".

תולדות חייו

נולד בעיר לאפאחיי שבליטא[1], לרבי אליעזר ליפמן[2] ולמירל (מיריש). אחיו הנודע הוא רבי משולם זוסיא מאניפולי, הידוע בכינוי: הרבי ר' זושא.

כבר מילדותו זכה למדרגות רמות, עד שהיה זוכה לראות מידי ערב את המלאך הממונה על הלילה[דרוש מקור]. בצעירותו למד בעיר טיקטין אצל המהר"ם מטיקטין, שם הכיר את ידידו, נכד רבו, רבי שמעלקא מניקלשבורג, שלימים היה מגדולי החסידות. בצעירותו יצא לגלות יחד עם אחיו רבי זושא, בכדי לטהר את החומר ולהסיר מהם כל תאווה וקשר לרצונות הגוף. במסעם החזירו בתשובה אנשים רבים, ונפוצים סיפורים רבים בפי החסידים אודות שנות גלותם. בהשפעת אחיו ר' זושא התקרב לחסידות והחל לנסוע למגיד ממזריטש.

נפטר בכ"א באדר ה'תקמ"ז בעירו ליז'נסק. אחריו שימש באדמו"רות בנו רבי אלעזר.

דרכו בעבודת השם

את המדריגות שאליהם זכו תלמידי המגיד ממעזריטש הסביר בכך שכל אדם הלומד תורה בעיון[3], ובקי בגמרא עם רש"י מתוך ענווה יכול להגיע למדרגות נשגבות[4] אם רק יעשה תשובה כראוי על חטאיו ועל גאוותו[5]. והסביר כי הדרך לעשות תשובה גם היא על ידי לימוד תורה לשמה ותשובה מדי יום בתחילת היום[6].

הוא הירבה לעסוק בלימוד הגמרא מתוך אהבת ה' גדולה, והשיג מתוכה את מדריגותיו[7]. בהנהגותיו הוא מזהיר כי השער הראשון לעבודת השם הוא ללמוד גמרא והלכה. הוא המליץ ללמוד את תורת הקבלה רק לאחר שזיכך את מחשבותיו הרעות[8], אם מרגיש בלימוד זה תענוג רוחני[9].

פטירתו

רבי אלימלך נפטר בכ"א אדר תקמ"ז. בכתובת על המצבה לא מופיעה במפורש שנת פטירתו, אלא נכתב "נפטר בכ"א אדר שנת תנצב"ה", כאשר הביטוי תנצב"ה[10] הרגיל להופיע על מצבות - משמש כגימטריה גם לשנת פטירתו - תקמ"ז.

לפני פטירתו העביר מכוחו הרוחני לארבעה מתלמידיו הקרובים ביותר:


תקופת חייו של רבי אלימלך מליז'נסק על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

מקום קברו

האוהל שנבנה על קברו של רבי אלימלך בליז'נסק

קברו בעיר ליז'נסק הפך למקום עלייה לרגל. רבי אלימלך הבטיח לפני פטירתו כי מי שיעלה לקברו לאחר מותו לא ייפטר מהעולם בלא תשובה[דרוש מקור].

כבר בחייו ביקש שלא יעלו את ארונו לארץ ישראל[דרוש מקור].

לפני מלחמת העולם השנייה היה אוהל על הקבר, שאליו הגיעו המוני חסידים להשתטח ולהתפלל.

בימי מלחמת העולם השנייה ביקשו הגרמנים שיפתחו את הקבר לראות מה טמון בה. האגדה מספרת בשם חסידים שנכחו אז, כי גופו היה באותו מצב כפי שהונח לקבורה בלי שיחסר כלום.[11]

במוצאי כ"א באדר תשע"ח נשרף הציון כתוצאה מנרות שהודלקו במקום, בעקבות כך הוציאה העירייה המקומית צו סגירה למבנה מחשש להתמוטטותו, לאחר חג הפסח נפתח הציון שוב למעט החדר בו הדליקו נרות.[12]

מתלמידיו

חיבוריו

נועם אלימלך

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – נועם אלימלך

חיבורו "נועם אלימלך" היה מראשוני ספרי החסידות, ובו עיקרי דרכו ושיטתו שנאמרו על ידו בשבתות ונכתבו וקובצו על ידי בנו רבי אלעזר. דברי התורה נערכו לפי סדר פרשיות השבוע. לאחר שהראם רבי אלעזר לאביו קיבל את ברכתו, אך על-פי ציוויו לא הביא את הספר לדפוס עד לאחר פטירתו של אביו "מהטעם הכמוס"[13]. ספר זה הוא נכס צאן ברזל בתנועת החסידות ונחשב לאחד מספרי היסוד בחסידות, ורבים קובעים בו לימוד מדי שבת. הספר מעוטר בהסכמות מגדולי החסידות בתקופה ההיא.

הספר שנדפס לראשונה בעיר לבוב שנת ה'תקמ"ח, מחולק לשני חלקים: פירוש על התורה, ו"ליקוטי שושנה" - פירוש על פסוקי תנ"ך ומאמרי חז"ל. במרוצת השנים נדפס הספר פעמים רבות, חלקם במהדורות מבוארות ומוערות.

בקרב החסידים מיוחס גם כח סגולי לספר, ונוהגים להניחו תחת מראשותיו של חולה, יולדת או ילוד. יש המקפידים דווקא על מהדורת פקסימיליה של דפוס ראשון.

צעטיל קטן

חיבור קטן הנקרא ביידיש: "צעטיל (פתקה) קטן", ובו מספר הוראות להנהגה יומיומית בכמה פסקאות.

הנהגת האדם

הנהגות האדם - כ"א סעיפים של הנהגות, תחת הכותרת "אלה הדברים אשר יעשה אותם האדם וחי בהם".

תפילת רבי אלימלך

רבי אלימלך חיבר תפילה שנועדה לאמירה כהכנה לתפילת שחרית, הידועה כתפילה קודם התפילה.

לחניו

רבי אלימלך הלחין מספר ניגונים. חלקם השתמר עד היום. חיים בנט הוציא בסוף שנות ה-80 קלטת בשם "והשיב לב אבות" ובה תשעה ניגונים, שהשתמרו בקרב משפחת שיף, צאצאיו של רבי אלימלך. בשנת 2012 הוציא חיים יצחק גולדמן, דיסק ראשון בסדרת רננו צדיקים בשם "איש חסיד" ובו עשרה ניגונים המתייחסים לרבי אלימלך.

לרבי אלימלך היה אף ריקוד מיוחד ("ריקוד השערים"[14]) בו היה רוקד[דרוש מקור], אם כי יש המפקפקים בייחוס הריקוד אליו[דרוש מקור].

יש ניגון שמחה מפורסם המיוחס לרבי אלימלך[דרושה הבהרה], אך רבי שלמה הלברשטאם ועוד יוצאי גליציה העידו שזו טעות, והמחבר של הניגון גם נקרא אלימלך וכך השתרבבה הטעות כשהניגון כונה "ר' אלימלך'ס טאנץ" (ריקודו של ר' אלימלך).[15]

משפחתו ושושלתו

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – שושלת ליז'נסק

אחיו היו רבי משולם זושא מאניפולי, ורבי נתן הקבור אתו באוהל.

רבי אלימלך נישא בשינובה לשפרינצא בתו של רבי אהרן רוקח (אחיו של רבי אלעזר רוקח) ממנה נולדו לו ילדיו. לאחר פטירתה נישא לגיטל בתו של רבי יעקב מרגליות.

גיסו היה רבי יהושע משינובה (אביו של רבי יעקב מטיטשין בעל ספר ברכת יעקב על חושן משפט)[16].

ילדיו היו:

  • רבי אלעזר (נקרא על שם דודו רבי אלעזר רוקח). כתב את "אגרת הקודש" המודפסת בסוף ספר נועם אלימלך.
  • רבי אליעזר ליפא, כיהן כאדמו"ר בחמלניק נפטר בכ"ה אדר וקבור באוהל אביו.
  • רבי יעקב ממוגלינצא. נפטר בכ' בניסן.
  • מיריש אשת הרב אליהו אלוביץ משדה לבן בנו של רבי יעקב מלנצוט, ונקברה ברימנוב ליד קיר האוהל של רבי מנחם מענדל מרימנוב.
  • אסתר עטיל אשת רבי ישראל אלבום מפריסטיק.
  • חתן נוסף היה הרב שמואל צורף. אין ידועים פרטים על אשתו וייתכן שהיה בעלה של מיריש לאחר שהתאלמנה.

חלק מצאצאיו כיהנו באדמו"רות, בהם מפורסמים רבי אלימלך ויסבלום מרודניק ורבי אלעזר מריישא.

גלריה

לקריאה נוספת

  • צנתרות הזהב - תולדות האחים הקדושים הרבי ר' אלימלך והרבי ר' זושא, מרדכי גרליץ, ה'תשס"ז, ג' חלקים
  • הנאהבים והנעימים-האחים רבי זושא ורבי אלימלך מליז'נסק, שמחה רז, הוצאת יריד הספרים 2009

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ גרליץ, מרדכי בן יחיאל משה, צנתרות הזהב - א, בני ברק תשס"ז, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה זמינה לאחר הרשמה חינם)
  2. ^ דיון אודות שמו המדויק של אביו - ראו בתולדות רבי אלימלך בראש ספר "נועם אלימלך", מהדורת פאר מקדושים הערה ג
  3. ^ לשון רבי אלעזר באגרתו - "רק שיהיה למדן בגמרא ופרש"י אף אם אינו מפולפל ואם מפולפל יותר טוב
  4. ^ אגרת רבי אלעזר מליז'נסק בשם אביו
  5. ^ כמובא באגרת שם
  6. ^ באגרת שם: וילמוד תורה לשמה והתורה תזכיר לו כל עונותיו ותסמר שערות בשרו, והתורה תלמדנו לעשות תשובה: ועבירה שהיה כמצחק בעיניו יעמוד גדולה בעיניו ותסמר מפחד בשרו, ואז יתורצו לו כל הספיקות, ושב ורפא לו ויראה מעלות הצדיקים העובדים את ד׳ באמת
  7. ^ תיאורו של רבי אלעזר על אביו באגרת: וכשלומדים הגמרא הקדושה ממש אש אוכלת אותם מגודל אהבה וקדושה, ונפתח להם מעיינות החכמה הן בנגלה והן בנסתר
  8. ^ הנהגות האדם שם
  9. ^ נועם אלימלך פרשת כי תצא ד"ה וכי
  10. ^ ראשי תיבות: תהא נשמתו צרורה בצרור החיים
  11. ^ הסיפור המלא.
  12. ^ ציונו של רבי אלימלך מליז'ענסק זיע"א עלה בלהבות, באתר JDN
  13. ^ "התנצלות בן המחבר" בתחילת הספר נועם אלימלך.
  14. ^ ראו כאן את צורת הריקוד. ברקע מנוגן שיר המיוחס לרבי אלימלך מליז'נסק.
  15. ^ "קהילות" המבשר כ"א בתמוז תשע"ב. חוברת המצורפת לאלבום "איש חסיד".
  16. ^ ראו עליו בהקדמת הספר מעשה רוקח (באתר היברובוקס).
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0