רבי אלימלך מליז'נסק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אלימלך מליז'נסק)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית (זמני)

פרמטרים ריקים [ סיבת הפטירה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ חיבורו העיקרי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רבי אלימלך וייסבלום
הצדיק מליז'נסק
Elimelekh de lejask.jpg
מצבת קברו, אותו פוקדים המונים ביום ההילולא.
לידה 1717
טיקטין, וויוודת פודלסיה, האיחוד הפולני-ליטאי
פטירה 11 במרץ 1787 (בגיל 70 בערך)
ליז'נסק, ממלכת גליציה ולודומריה ההבסבורגית
חסידות ליז'נסק
מקום קבורה ליז'נסק
מקום פעילות פולין
הבא בנו ר' אלעזר
תחילת כהונה תקל"ב
סיום כהונה תקמ"ז
רבותיו המגיד ממזריטש
חיבוריו נועם אלימלך; ליקוטי שושנה, תפילת ר' אלימלך; צעטל קטן
מספר בשושלת ראשון
בת זוג שפרינצא לבית רוקח
אב הרב אליעזר ליפמן
אם מירל מיריש
צאצאים רבי אלעזר, רבי אליעזר ליפמן, רבי יעקב.

רבי אלימלך מלִיזֶ'נְסְק (ה'תע"זכ"א באדר ה'תקמ"ז) מגדולי החסידות וענקיה בדור השלישי לחסידות. מגדולי תלמידיו של המגיד ממעזריטש, מפיץ תורת החסידות ודרכה בפולין רבתי ומאבני דרכה של התפתחות החסידות בכלל. ידוע גם בכינויו 'הרבי ר' אלימלך'. ספרו הנודע שעל שמו נקרא הוא "נועם אלימלך", הנקרא בפי החסידים "ספרם של צדיקים".

תולדות חייו

רבי אלימלך נולד בטיקטין לאביו רבי אליעזר ליפמן[1], ולאמו מירל (מיריש). אחיו הנודע הוא רבי משולם זוסיא מאניפולי, הנקרא בפי כל הרבי ר' זושא.

כבר מילדותו זכה למדרגות רמות, עד לכפי שסיפר שהיה זוכה לראות מידי ערב את המלאך הגולל חושך מפני אור. בצעירותו קיבל תורה בנגלה מפי המהר"ם מטיקטין, שם התוודע והכיר את ידידו, נכד רבו, שלימים היה מגדולי החסידות - רבי שמעלקא מניקלשבורג . עוד בצעירותו יצא לגלות יחד עם אחיו הגדול רבי זושא, בכדי לטהר את החומר ולהסיר מהם כל תאווה וקשר לרצונות הגוף. במסעם השיבו רבים מעוון ועוררו לבות רבים לתשובה, וסיפורים רבים בפי החסידים אודות שנות גלותו אלו. בהשפעת אחיו ר' זושא התוודע למגיד הגדול ממעזריטש.

נפטר בכ"א באדר ה'תקמ"ז בעירו ליז'נסק. אחריו שימש באדמו"רות בנו רבי אלעזר.

"נועם אלימלך"

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נועם אלימלך

חיבורו "נועם אלימלך" היה מראשוני ספרי החסידות, ובו עיקרי דרכו ושיטתו אשר קובצו יחד על ידי בנו רבי אלעזר, ואשר נערכו לפי סדר פרשיות השבוע. דברי התורה נאמרו על ידי רבי אלימלך בשבת ונכתבו על ידי בנו. לאחר שהראם לאביו קיבל את ברכתו, אך על-פי ציוויו לא הביא את הספר לדפוס עד לאחר פטירתו של אביו "מהטעם הכמוס"[2]. ספר זה הוא נכס צאן ברזל בתנועת החסידות ורבים קובעים בו לימוד מדי שבת. הספר מעוטר בהסכמות מגדולי ומאורי החסידות בתקופה ההיא.

במרוצת השנים נדפס הספר "נועם אלימלך" פעמים רבות, ולאחרונה יצא לאור מחדש במהדורת "פאר מקדושים" - תשע"ג, מהדורה מפוסקת ומנוקדת עם מראי מקומות.

בקרב החסידים מיוחס גם כח סגולי לספר, ונוהגים להניחו תחת מראשותיו של חולה, יולדת או ילוד. יש המקפידים דווקא על מהדורת פקסימיליה של דפוס ראשון.

על פטירתו של רבי אלימלך בתורת החסידות

רבי אלימלך נפטר בכ"א אדר תקמ"ז בעיר רבנותו בליז'נסק, וקברו הפך למקום עלייה לרגל. בכתובת על המצבה לא מופיעה שנת פטירתו, אלא נכתב "נפטר בכ"א אדר שנת תנצב"ה[3]"; בגימטריה, ל-תקמ"ז ול-תנצב"ה ערך מספרי זהה.

כשהגיעה שעתו של רבי אלימלך להיפטר מן העולם סמך את ידיו על ראשי תלמידיו ולארבעה מהם הקרובים ביותר העביר מכוחו הרוחני:

עוד הבטיח רבי אלימלך כי מי שיעלה לקברו לאחר מותו לא ייפטר מהעולם בלא תשובה.


תקופת חייו של רבי אלימלך מליז'נסק על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

ציונו של ה"נועם אלימלך"
האוהל שנבנה על קברו של רבי אלימלך בליז'נסק

מתלמידיו

חיבוריו

  • נועם אלימלך (דפוס ראשון לבוב תקמ"ח) - המחולק לשני חלקים: פירוש על התורה, ו"ליקוטי שושנה" - פירוש על פסוקי תנ"ך ומאמרי חז"ל. הספר נחשב לאחד מספרי היסוד בחסידות.
  • חיבור קטן הנקרא ביידיש "צעטל (פתקה) קטן", ובו מספר הוראות להנהגה יומיומית בכמה פסקאות.
  • הנהגת האדם - כ"א סעיפים של הנהגות בכותרת "אלה הדברים אשר יעשה אותם האדם וחי בהם".

תפילת רבי אלימלך

רבי אלימלך חיבר תפילה שנועדה לאמירה כהכנה לתפילת שחרית, הידועה כתפילה קודם התפילה.

משפחתו ושושלתו

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שושלת ליז'נסק

אחיו היו רבי משולם זושא מאניפולי, ורבי נתן הקבור אתו באוהל.

רבי אלימלך נישא בשינובה לשפרינצא בתו של רבי אהרן רוקח (אחיו של רבי אלעזר רוקח) ממנה נולדו לו ילדיו. לאחר פטירתה נישא לגיטל בתו של רבי יעקב מרגליות.

גיסו היה רבי יהושע משינובה (אביו של רבי יעקב מטיטשין בעל ספר ברכת יעקב על חושן משפט)[4].

ילדיו היו:

  • רבי אלעזר (נקרא על שם דודו רבי אלעזר רוקח). כתב את "אגרת הקודש" המודפסת בסוף ספר נועם אלימלך.
  • רבי אליעזר ליפא, כיהן כאדמו"ר בחמלניק נפטר בכ"ה אדר וקבור באוהל אביו.
  • רבי יעקב ממוגלינצא. נפטר בכ' בניסן.
  • מיריש אשת הרב אליהו אלוביץ משדה לבן בנו של רבי יעקב מלנצוט, ונקברה ברימנוב ליד קיר האוהל של רבי מנחם מענדל מרימנוב.
  • אסתר עטיל אשת רבי ישראל אלבום מפריסטיק.
  • חתן נוסף היה הרב שמואל צורף. אין ידועים פרטים על אשתו וייתכן שהיה בעלה של מיריש לאחר שהתאלמנה.

חלק מצאצאיו כיהנו באדמו"רות, בהם מפורסמים רבי אלימלך ויסבלום מרודניק ובנו רבי אלעזר מריישא.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. לדיון אודות שמו המדויק של אבי רבינו ראה בתולדות רבינו בראש ספר נועם אלימלך מהדרות פאר מקדושים הערה ג
  2. "התנצלות בן המחבר" בתחילת הספר נועם אלימלך.
  3. ='תהא נשמתו צרורה בצרור החיים'
  4. ראו עליו בהקדמת הספר מעשה רוקח (באתר היברובוקס).
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0