רבי יואל אונגר
| לידה |
תק"ס רכניץ |
|---|---|
| פטירה |
י"א בטבת תרמ"ו (בגיל 85 בערך) פאקש |
| מקום קבורה | בית העלמין היהודי בפאקש |
| רבותיו | חתם סופר, רבי מרדכי בנט. |
| חיבוריו | תשובת ריב"א |
| אב | אליעזר |
| אם | יענטל |
רבי יואל אונגר (תק"ס[1] - י"א בטבת תרמ"ו) היה רב וראש ישיבה בפאקש. חלק מתשובותיו נדפסו בספר תשובת ריב"א.
קורות חייו
נולד בעיירה רכניץ שבאוסטריה, לאליעזר ויענטל. בגיל בר מצוה נסע לפרשבורג ללמוד בישיבתו של החתם סופר. מסופר, כי כאשר הקשה פעם ה'חתם סופר' קושיה חזקה בסוגיית ברירה והבטיח דוקאט זהב למי שיתרץ אותה, היה זה הבחור יואל אונגר שידע לתרץ את הקושיה וזכה בדוקאט, ומאז כונה בפי כל: "דוקאטן בחור".
בהמשך עבר לניקלשבורג לישיבתו של רבי מרדכי בנט. כן למד אצל רבי צבי הירש הלר, רבי קופל חריף בווערבוי ורבי אלעזר לעוו מחבר הספר שמן רוקח. התחתן עם מירל בת יוסף יוסט משאכטיץ. גר בתחילה ליד חמיו בשאכטיץ, ולימים אף שימש ברבנות העיר, אך לא קיבל משכורת מהקהילה. בתקופה זו הכניס לביתו את אביו לאחר שהתאלמן וירד מנכסיו, וגידל בביתו את אחיו ואחיותיו שעדיין לא נישאו. בכ' באייר תרט"ו נפטרה זוגתו מירל, והוא נישא בשנית לבונא בת רבי יעקב ברוידא בנו של רבי צבי הירש ברוידא רבה של קיצע.
בשנת תר"ג מונה לכהן ברבנות העיר פאקש. באלול תר"ד אירח את האסיפה הנודעת נגד הרפורמים בעירו, וחתם גם הוא על החלטותיה. בשנת תר"ה עת נשלחו איגרות לרבני המדינה נגד אסיפת הרפורמים בעיר בראונשווייג, נענה רבי יואל וכתב תשובה חריפה נגדם, כאשר דייני העיר, רבי קלמן טעבל ורבי מענדל בנעט, מצטרפים אליו בחתימתם[2]. בשבתו בפאקש נהרו אליו תלמידים רבים, והוא הרביץ תורה בפניהם. ביניהם היו: נכדיו בני חתנו רבי אליעזר זוסמן סופר, רבי יוסף צבי דושינסקי, רבי מנחם גרינוולד ועוד.
בימי הקרע ביהדות הונגריה, היה רבי יואל שותף פעיל בהקמת האורטודוקסיה. בקיץ תרכ"ט, זמן קצר אחר אסיפת הקונגרס, חתם על קול קורא הקורא לאסיפה נגד חוקי הקונגרס, וכן חתם על כרוז המורה שלא לציית להחלטות הקונגרס, ושלא להשתתף בבחירות שנעשו על פי החלטות אלו. בסוף שנת תר"ל חתם על הכרוז הקורא לקהילות הונגריה לקבל על עצמם את תקנות היסוד של האורטודוקסיה. ושוב חתם על כרוז כזה בשנת תרל"ב, בעת שניתן האישור החוקי להקמת הקהילות האורטודוקסיות.
עם זאת, קהילת סקסארד שהיתה הסמוכה לפאקש וכפופה תחת מרותו הצטרפה לקהילות הנאולוגיות בשנת תרכ"ט[3]. גם בשנת תרל"ה כאשר החליט רבה של ואץ רבי שלום אולמן שלא להצטרף לקהילות האורטודוקסיות, צעד שעורר מלחמה נגדו מצד היראים. כתב רבי יואל מכתב תמיכה ברב העיר והצדיק את מעשהו. אנשי הסטטוס קוו ראו לימים במכתב זה תמיכה לגישתם. אך נכדו רבי פישל סופר טען כי באותה תקופה לא היה בכך פסול כמו לאחר מכן[4].
נפטר בשבת י"א בטבת תרמ"ו ונקבר בפאקש. בצוואתו ביקש מהקהילה למנות את חתנו רבי אליעזר זוסמן סופר רבה של האלאש למלא את מקומו. שאכן נבחר לבסוף לכהן ברבנות העיר.
נוסח המצבה
|
|---|
|
פ"נ |
חיבוריו
- תשובת ריב"א חלק ראשון על אורח חיים ויורה דעה, נדפס על ידי חתנו רבי אליעזר זוסמן סופר, בתוספת הערותיו, פאקש תרמ"ט.
- תשובת ריב"א חלק שני על אבן העזר וחושן משפט, נסדר על ידי נכדו רבי שמעון סופר, בודפשט תרפ"ד.
צאצאיו
- רבי אברהם צבי אונגר מבוניהאד. רבה של קוואגוארש מתרכ"ט עד תרל"ז.
- יכט (נפטרה כ"ו בכסלו תרי"ח ונקברה בהאלאש), אשתו הראשונה של רבי אליעזר זוסמן סופר.
- פעסל (תקצ"ה - כ"ג בתשרי תרס"ב) אשת רבי שלמה קליין (תקצ"ג - ט"ז באדר ב') תלמידו של הכתב סופר, רבה של זענטא. מחבר הספרים ליקוטי שלמה ועת ספוד.
- פריווא מייזלס (תקצ"ט - י' באייר תרפ"ט).
- חיה שרה (נפטרה ו' בכסלו תרס"ד ונקברה בפאקש), אשתו השניה של רבי אליעזר זוסמן סופר.
- מרים אשת רבי יום טוב ליפמן אדלר (נפטר כ"ב באלול תרע"ד), רבה של באיה.
לקריאה נוספת
- רבי שמעון סופר, תולדות רבינו, נדפס בראש ספר תשובת ריב"א חלק שני, מהדורה ראשונה בודפשט תרפ"ד.
קישורים חיצונים
- הרב שמחה בונם דוד סופר, מזכרת פאקש, חלק ראשון, ירושלים תשכ"ו, עמוד 116 ואילך, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- הרב אברהם יעקב סופר, משפחת סופרים, ניו יורק תשס"ח, עמוד ש"ט ואילך, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- יעקב שלמה אריה רובינפלד, תולדות הריב"א, נדפס בראש ספר תשובת ריב"א חלק שני, מהדורה חדשה, ניו יורק תשע"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
הערות שוליים
- ^ ספר 'תולדות רבינו' שבראש ספר תשובת ריב"א חלק שני, וספר 'משפחת סופרים'. אך במאמרו של תלמידו, רבי אברהם צבי קליין, רבה של סילאש בעיתון דער איזראעליט, י"ז באדר א' תרמ"ו (נדפס כנספח לתולדות הריב"א, ניו יורק תשע"ד), נכתב כי נולד בחודש אדר תקס"ב.
- ^ התשובה נדפסה בספרו תשובת ריב"א חלק ראשון סימן א'.
- ^ אך לדברי נכדו רבי פישל פישר לא היה לרבי יואל יכולת להשפיע על החלטתם. ומאידך לא חפץ לעזוב את הרבנות שם, מחשש שמצב היהדות יתדרדר יותר, וכמו שאכן היה לבסוף אחרי פטירתו. ראה מאמרו בעיתון יודישע פרעעסע, וינה-פרעשבורג, כ"ו באלול תר"צ.
- ^ ראה מאמרו בעיתון דער איזראעליט ב' באב תרפ"ח. למעשה גם רבי חיים סופר שתמך ביראים של העיר ואץ, וכתב כבר בשעתו כי דין הסטטוס קוו כדין הנאולוגים, הצדיק למחצה את מהלכו של רבי שלום והורה להם לחדול מלהתנכל אליו. ראה ק"ן סופר, נדפס בסוף ספר תולדות סופרים מכתבים ס"ד - ס"ה.