יואל ליאון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יואל ליאון
Joel2018.jpg
לידה 1964 (גיל: 60 בערך)
צרפת צרפתצרפת
מדינה ישראלישראל ישראל
תפקיד שגריר ישראל באוקראינה
תקופת כהונה אוגוסט 2018אוגוסט 2021

יואל ליאון (נולד ב-1964) הוא דיפלומט ישראלי בשירות החוץ מאז 1993. מאוגוסט 2018 ועד אוגוסט 2021 כיהן כשגריר ישראל באוקראינה[1][2].

ביוגרפיה

יואל ליאון, בנו של אלן ליאון והלן בכר, נולד בשנת 1964 בסנט-אוול שבצרפת, גדל באש-סור-אלזט שבלוקסמבורג ועלה לארץ בשנת 1982 במסגרת הכשרת "בני עקיבא" בקיבוץ שדה אליהו. נשוי לרבקה ואב לשמונה ילדים.

בעל תואר ראשון במדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית, תואר שני בהיסטוריה מאוניברסיטת לטביה וכיום לומד לתואר שלישי במחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר-אילן.

הוא רב אורתודוקסי מוסמך על ידי הרב דניאל חנן מישיבת פרחי שושנים בלייקווד בניו ג'רזי ועל ידי הרב הראשי של חולון, הרב אליהו יוחנן גוראריה.

לאחר שירותו הצבאי ולימודים אקדמיים, הצטרף באוגוסט 1993 לשירות החוץ הישראלי.

בין מאי 2017 לאוגוסט 2018 שימש ליאון כראש המטה המדיני של סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי. לפני כן שימש כשליח מיוחד של מדינת ישראל לענייני השבת הרכוש היהודי שנגזל בשואה. במסגרת תפקידו קידם החלטה בפרלמנט האירופי בנדון[3][4] ושיפר את התיאום עם הארגונים היהודים[5].

בין אוגוסט 2014 לספטמבר 2016 ניהל את מחלקת הסברה, אקדמיה ומיתוג[6] באגף תקשורת והסברה במשרד החוץ בירושלים. ליאון ניהל את הפקתו וניודו של מיצג אינטראקטיבי "פתח דלת לישראל"[7] שהוצב ברומא, פריז, ורשה, מוסקבה, סינגפור ובנגלור.

בין 2011 ל-2014 שירת ליאון כקונסול כללי של ישראל במונטריאול, אחראי על קוויבק והפרובינציות האטלנטיות, באותה תקופה הוא שימש כשגריר ישראל לארגון הבינלאומי לתעופה האזרחית ICAO[8].

לפני מינויו במונטריאול, (2009–2011) שירת יואל כדובר[9] וקונסול לענייני תקשורת בקונסוליה הכללית של ישראל בניו יורק. שם היה אחראי לקשר הישיר עם התקשורת המקומית והארצית של ארצות הברית היושבת באזור ניו יורק.

לפני ניו יורק שימש כסגן מנהל המחלקה למערב אירופה במשרד החוץ בירושלים, והיה אחראי ליחסים המדיניים עם גרמניה.

בין 2002 ל-2007, שירת כיועץ מדיני בשגרירות ישראל בברלין, אחראי על נושא ההסברה במדינות דוברי גרמנית.

יואל ליאון גם שירת בעבר כסגן השגריר בלטביה, אסטוניה וליטא בשגרירות ישראל בריגה וממונה על היחסים עם סלובקיה בשגרירות ישראל בווינה.

לפני הצטרפותו לשירות החוץ, יואל ליאון שימש כסגן הרב של הקק"ל ולפני כן כמ"מ מנהל מחלקת התפוצות של משרד הדתות בירושלים.

משימות מיוחדות

ליואל התנסות במגוון משימות וניהול יחסי ציבור בעיתות מלחמה ושלום. יכולותיו הרב תחומיות והבנת סיטואציות מדיניות ופוליטיות מורכבות, תוך מתן מענה מורכב למגמות שליליות נגד מדינת ישראל בזמנים קשים הצעידו ומצעידים את משרדי הממשלה, נציגויות ישראל בחוץ לארץ לשיפור מערכת יחסי החוץ עם מדינות וארגונים לא ממשלתיים. כך בשנת 1999, ליאון היה לישראלי הרשמי החלוץ והראשון שלקח חלק במשימת פיקוח על בחירות של OSCE, הארגון לביטחון ושיתוף הפעולה באירופה.

במהלך מבצע "חומת מגן" (2001) שימש כדובר מטעם משרד החוץ בצוות המיוחד שהוצב בבית לחם[10].

במהלך מבצע "עופרת יצוקה" (2009) היה אחראי על מרכז התקשורת של משרד החוץ בשדרות.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יואל ליאון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ משרד ראש הממשלה | הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 6 במאי 2018, באתר www.gov.il
  2. ^ X logo 2023.svg ציוץ של יואל ליאון ברשת החברתית אקס (טוויטר), 1 באוגוסט 2021
  3. ^ "הפרלמנט האירופי: להשיב מיידית את הרכוש שנגנב מידי הניצולים - כל הזמן". כל הזמן. 2017-06-26. נבדק ב-2018-08-15.
  4. ^ ניצן קידר, הפרלמנט האירופי למען השבת רכוש יהודי, באתר ערוץ 7, 26 ביוני 2017
  5. ^ "Israel, WJRO to work to retrieve assets from Holocaust era". The Jerusalem Post | JPost.com. נבדק ב-2018-08-15.
  6. ^ "מסבירי פנים: ישראל הבינה איזו הסברה עובדת בעולם של היום". נבדק ב-2018-08-15.
  7. ^ נועם (דבול) דביר, 'פותחים דלת לישראל': חוויה ישראלית שונה?, באתר ynet, 26 בינואר 2016
  8. ^ מירן שפילברג, חילופי משמרות, באתר ynet, 2 בספטמבר 2014
  9. ^ "'Israel is inventive, moving and spiritual, not just about conflict'". The Jerusalem Post | JPost.com. נבדק ב-2018-08-15.
  10. ^ "All but 13 to Leave Church of the Nativity". Fox News (באנגלית אמריקאית). 2002-05-09. נבדק ב-2018-08-15.


הקודם:
אליאב בלוצרקובסקי
שגריר ישראל באוקראינה
2018–2021
הבא:
מיכאל ברודסקי
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0