פילושמיות
פִילוֹשמיות (באנגלית: Philosemitism, נקרא גם: יודופיליה - Judeophilia) היא חיבה ועניין רב של אדם כלפי יהודים או כלפי המדינה, התרבות וההיסטוריה היהודית והאמונה בהשפעות החיוביות של היהדות ובני העם היהודי בקרב העמים. הפילושמיות מילאה תפקיד מכריע באפשרות התפתחותה של הציונות וכן בתמיכה המתמשכת רבת השנים של ארצות הברית במדינת ישראל. רעיונות פילושמיים קיבלו חיזוק משמעותי בעולם המערבי לאחר השואה.
הרעיון בדבר פילושמיות (שהיא היפוכה של ה"אנטישמיות") ליווה את ההיסטוריה היהודית לאורך שנות הגלות ושנות המאבק לאמנציפציה ולתחייה לאומית, והוא מוצהר על ידי הוגי דעות כגון הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה במאה ה-19, שנודע כמתנגד נחרץ ומובהק של האנטישמיות. החיבה אל היהדות והיהודים יכולה להשתקף בגילוי עניין ואהדה כלפי תנועות פוליטיות יהודיות, כמו הציונות, כלפי מדינת ישראל וברצון להכיר את השפות, התרבות וההיסטוריה היהודית. היא באה לידי ביטוי בעתות מצוקה כמו פרעות, עלילות דם, שואה, מלחמות מגן, על ידי התגייסות לטובת היהודים הנרדפים או הנאבקים על קיומם, בהגנת ערכי היהדות וספריה וכו'. בעתות שלום היא מיתרגמת גם בהתנדבות זרים במפעל הקיבוצי או במפעלי רווחה ואחרים בישראל, הזדהות עם תנועות אידאולוגיות יהודיות משמאל ומימין, התגייסות לניסיונות של תחיית התרבות היהודית במקומות בהן היא חוסלה (כמו בחצי האי האיברי או בארצות אירופה מסוימות אחרי השואה) או בהירשמות לקורסים בנושאים יהודיים כמו: יהדות, קבלה, עברית ושפות יהודיות. [1].
גישה פילושמית יכולה לנבוע מרקע אידאולוגי מגוון: דתי, מוסרי, הומניסטי, סוציאליסטי, רציונליסטי, גזעני, או רקע פסיכולוגי- של יחסים בינאישיים של היכרות עמוקה, חברות או אהבה עם יהודים.
מבקר הספרות היהודי פולני ארתור סַנדָאוּאֶר הציע כי הן בבסיס האנטישמיות והן בבסיסה של הפילושמיות ישנה עמדה יסודית (שאותה כינה "אַלוֹשמיות") הרואה ביהודים זרים ואחרים.
גם בנוגע לעמים ותרבויות אחרות, במידה כזאת או אחרת, קיימים מושגים המתייחסים לגישות עוינות או אוהדות של הזרים כלפיהם. דוגמה מובהקת קיימת אצל היוונים המדברים על זרים "פילוהלנים" ו"אנטיהלנים", חלוקה שבאה לידי ביטוי, בין השאר, בעת מאבק העם היווני בעד עצמאות במאה ה-19.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מאמר על פילושמיות באתר הקונסוליה האמריקאית ליהדות
הערות שוליים
- ^ יש לציין גם יוצאים מן הכלל: לא כל מי שהחליט ללמוד על יהדות, קבלה, עברית או תרבות יהודית הוא בהכרח אוהד ישראל.יש לפעמים העושים זאת לצורך אפולוגטיקה של דתות או אידאולוגיות אחרות
