שי פירון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שי פירון
פירון, 2014
פירון, 2014
לידה 25 בינואר 1965 (גיל: 59)
כפר ויתקין, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט
אוניברסיטת בר-אילן
סיעה יש עתיד
שר החינוך ה־20
18 במרץ 20134 בדצמבר 2014
(שנה ו־37 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
5 בפברואר 20134 בספטמבר 2015
(שנתיים ו־30 שבועות)
כנסות ה־1920
תפקידים בולטים
פרסים והוקרה
אביר איכות השלטון (2022)

שי משה פירון (נולד ב-25 בינואר 1965, כ"ב בשבט ה'תשכ"ה) הוא מחנך ופוליטיקאי ישראלי. פירון כיהן כחבר כנסת מטעם מפלגת "יש עתיד" ממרץ 2013 עד דצמבר 2014, וכן כיהן כשר החינוך בממשלת ישראל השלושים ושלוש מטעמה.

שי פירון עם ז'אן בארט דה ורדה, ראש חבר הנאמנים של ויקימדיה. ברקע מוקרן העמוד הראשי של ויקיפדיה העברית

ביוגרפיה

פירון נולד במושב כפר ויתקין, וגדל בתל אביב ובבת ים להורים חילוניים, טובי פריזמנט, יליד-מצרים, ואסתר (לבית דיקמן), ילידת-רומניה. אמו קראה לו על שם הסופר האהוב עליה, ש"י עגנון[1]. היא הייתה באותה עת סגנית ראש עיריית בת ים ואביו היה רופא שיניים. בילדותו התחנך בבית ספר דתי, ובגיל תיכון חזר בתשובה כדתי. למד בישיבה התיכונית אדר"ת בבת ים, בישיבת מרכז הרב, שלמד בה בחברותא עם הרב צבי ישראל טאו, לאחר מכן למד, בעצתו, זמן קיץ אצל הרב יהודה עמיטל בישיבת הר עציון[2], לאחר מכן בישיבת שבי חברון ובכולל פסגות להכשרת דיינים. היה מדריך ומרכז בתנועת בני עקיבא, חבר ההנהלה הארצית של בני עקיבא כעשרים שנה.

שירת בצה"ל במסלול הסדר בחיל החינוך.

לימד בתיכון הימלפרב בירושלים. את הסמכתו לרבנות קיבל מהרב הראשי מרדכי אליהו, בלי שישלים את בחינות ההסמכה[3]. בשנת 1991, בגיל 26, מונה לרב הקיבוץ עין הנצי"ב. לאחר מכן מונה לרבה של אולפנית טבריה ולרבו הראשון של בית הספר הקיבוצי בשדה אליהו. בתקופה זו עסק בקירוב בין דתיים לחילונים, בין היתר בהקמת מדרשת "ללכת בדרכיו".

בשנת 1995 מונה לראש אולפנית ישורון בפתח תקווה, תפקיד שבו שימש עד לשנת 2007. בתפקיד זה קידם את מקצועות האמנות באולפנה לצד תוכניות חברתיות שעוסקות בחסד. לצורך כך הוקם מוקד "כח לתת" לעזרה לנזקקים וגן אלו"ט לילדים אוטיסטים. פירון הצטרף להנהלה הארצית של אלו"ט[4]. תחת ניהולו זכתה האולפנית בפרס חינוך מחוזי, פרס החינוך של החמ"ד, פרס החינוך המוענק על ידי הנשיא ועוד. בשנת 2002 דורגה האולפנית כאחד מעשרת בתי הספר הטובים בישראל[5].

בשנת 1998 הקים עם יובל שרלו ודוד סתיו את ישיבת אורות שאול בפתח תקווה ושימש אחד מראשיה. בשנת תשס"ב הקים שם את הישיבה התיכונית "כפר גנים". פעל למען זכויות של אנשים עם מוגבלות והישיבה התיכונית בראשותו הדגישה את שילובם של תלמידים כאלה. הוא חבר הוועד המנהל של אלו"ט – עמותה לאומית לילדים אוטיסטיים, ושל אלי"ע, ארגון לכבדי ראייה.

בשנת 2004 היה חבר ועדת דברת לרפורמה בחינוך בישראל. הוא עמד בראש ועדת החינוך המיוחד. היה מיוזמי תוכנית "חותם – Teach for Israel", ופעל לשילוב תלמידים ממוצא אתיופי במערכת החינוך. הוא שימש גם כיועץ החינוך של ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת ושל ראשי ערים נוספים. היה ראש מוסדות ישיבת פתח תקווה ומנכ"ל עמותת הכל חינוך - לקידום החינוך בישראל. פירון פעיל גם כאחד מרבני צהר.

בין השנים 2001–2008 ענה פירון על שאלות במדור השו"ת של אתר האינטרנט "כיפה"[6]. פרסם מאמרי דעה ושידר לעיתים בגלי צה"ל. הדריך תלמידים במסעות שורשים לפולין.

פירון משתייך לציונות הדתית. נהג להתייעץ רבות עם ראש ישיבת הר עציון הרב יהודה עמיטל. התנגד לתוכנית ההתנתקות אך גם לסירוב פקודה לבצעה ולנקיטת מחאה אלימה[7]. בינואר 2013 הביע תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית ובפינוי יישובים מבודדים ביהודה ובשומרון עבור שלום אמת[8]. ביוני 2014 אמר: "אינני מכיר שלום שאין בו נסיגות... זהו אינטרס יהודי". עם זאת, עד שיבשילו התנאים לשלום - "אסור לנו לצמצם את ארץ ישראל השלמה"[9].

פירון הוא בעל תואר ראשון במשפטים מהמרכז האקדמי שערי משפט ותואר שני מאוניברסיטת בר-אילן. שימש מורה מן החוץ באוניברסיטת בר-אילן, במרכז האקדמי שערי משפט, במרכז הבינתחומי הרצליה ובמכללת יעקב הרצוג. שימש גם עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה בתחום זכויות האדם. כמו כן, היה רבו של מעלה - בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה.

בשנת 2016 היה פירון סגן נשיא לפיתוח חינוכי, יו"ר חבר הידידים, חבר סגל ומרצה בחוג לחינוך וחברה בקריה האקדמית אונו. כותב טור שבועי בעלון השבת שבתון.

החל משנת 2018 פירון הוא יו"ר סניף ספיישל אולימפיקס בישראל.

בתפקידו המרכזי משמש פירון כיום כנשיא פנימה וראש בית יוצר ישראלי. פנימה פועלת בשתי זרועות - זרוע אחת מגדירה עצמה כ"בית של רעיונות" ומציעה חשיבה מחדש על סוגיות הליבה של ישראל, חשיבה שיכולה להתקבל על דעת רוב ריאלי ומוצק של אזרחי ישראל. בלב בית היוצר ישנה תוכנית עמיתים ובה כעשרים אנשי רוח, חינוך ומעש דוגמת ד"ר אריאל פיקאר, חכ"ל תהלה פרידמן, ד"ר תומר פרסיקו, ליאור טל שדה, אפרת שפירא רוזנברג, הרב יצחק בן דוד והרב פירון עצמו; זרוע שנייה מגדירה עצמה כ"בית של פתרונות" ועוסקת בגיבוש פתרונות מדיניות לסוגיות ליבה בחברה הישראלית, בייחוד כאלה הקשורים בלכידות חברתית.[10]

קריירה פוליטית

ב-2012 הצטרף למפלגת "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד. בבחירות לכנסת התשע עשרה נכלל במקום השני ברשימת "יש עתיד" ונבחר לכנסת. בממשלה שהורכבה לאחר הבחירות מונה לשר החינוך. ב-12 באוגוסט 2013 הודיע על הקפאת מבחני המיצ"ב לשנת הלימודים תשע"ד[11]. ב-8 בינואר 2014 הכריז על רפורמת "הלמידה המשמעותית במערכת החינוך" שעיקרה שינוי מבנה תעודת הבגרות[12][13].

ביולי 2014 יצאה לדרך תוכנית "בתי הספר של החופש הגדול" שיזם[14]. במסגרת התוכנית, כיתות א'-ב' בבתי הספר היסודיים ממשיכות לפעול בחודש יולי ובכך קוצר החופש הגדול. בשנת 2017 התוכנית הורחבה גם לכיתות ג'. בערים שבאשכולות 1–3, בתי הספר פועלים ללא תשלום. בשאר הערים העלות היא עד 450 ש"ח לילד.

פירון החזיר את שיטת התקצוב הדיפרנציאלי שנועדה לצמצם פערים בין תלמידים במגזרי החינוך. הוא הגדיל את תקציבי תנועות וארגוני הנוער והחל במהלך לחידוש בתי הספר המקצועיים. הוא החיל חובת התנדבות על כל תלמיד במערכת החינוך עד לכיתה י"ב[דרוש מקור].

בדצמבר 2014 פרש מהממשלה, עם יתר שרי "יש עתיד", בעקבות פיטוריו של ראש התנועה, יאיר לפיד, ממשרת שר האוצר. לקראת הבחירות לכנסת העשרים שובץ שוב במקום השני ברשימת "יש עתיד", ונכנס לכנסת לאחר שהמפלגה זכתה ב-11 מנדטים. פירון היה במשך כמה חודשים סגן יו"ר הכנסת וחבר בוועדת הכנסת, יושב-ראש השדולה לקידום מדיניות הצעירים ויושב-ראש השדולה לקידום תנועות וארגוני נוער. ב-2 בספטמבר 2015 התפטר מהכנסת[15]. באפריל 2017 הקים את תנועת "פנימה" יחד עם בני גנץ, גבי אשכנזי ושלמה דברת[16].

באוגוסט 2018 פתח ארגון "חותם" בקמפיין[17] שבו קרא לציונות הדתית להתנתק מארגונים הנתמכים על ידי "הקרן החדשה לישראל". בסרטון הופיעה גם דמות מצוירת של פירון, כמייסד עמותת "הכל חינוך" שקיבלה כספים מהקרן. בתגובה תבע פירון את הארגון לדין תורה בפני הרב יעקב אריאל, נשיא חותם[18].

במאי 2022 זכה בתואר אביר איכות השלטון לשנת 2021.[19]

חיים אישיים

פירון מתגורר בהתישבות אורנית שבשומרון, ומשמש רב קהילת בית הכנסת היכל משה שביישוב. הוא נשוי לברוריה, בתם של הרב אורי כהן וליביה (בתו של הרב פינחס קהתי). לבני הזוג שישה ילדים, אחד מהם אומץ, לאחר שננטש בלידתו עקב נכות פיזית. בתם הגדולה היא אור פירון-זומר ראש מועצת אורנית.

ספריו

  • למען הסדר הטוב - הגדה של פסח, פירוש על הגדה של פסח, ידיעות ספרים (2002)
  • הארות שוליים - קריאה אישית בפרשת השבוע, ידיעות ספרים (2012)
  • הכל חינוך - מסע לעומקה של מערכת החינוך בישראל, ידיעות ספרים (2015)
  • הארות לסדר היום - מחשבות אקטואליות על פרשת השבוע, הוצאת משכל (2017)
  • ישראל השלישית - בין ממלכתיות למסורתיות, קווי יסוד להתחדשות ישראלית, (2021)[20]

חיבר גם עשרות מאמרים.

אילן יוחסין

אילן יוחסין של משפחת קרליבך


אלכסנדר זוסמן אדלר
 
חנה אדלר (בת אפרים פישל יואל)
 
יוסף צבי קרליבך
 
סילי קרליבך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אסתר קרליבך (גר')
 
שלמה קרליבך (ליבק)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בלה רוזנק
 
מרדכי יהודה רוזנק
 
הרטוויג נפתלי קרליבךשמשון קרליבךאפרים קרליבךוילהלם זאב (וילי) כהן
 
מרים כהן
 
צילי נויהאוז
 
ליאופולד נויהאוז (גר')עמנואל קרליבך
 
יוסף צבי קרליבך
 
אלכסנדר קרליבך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יצחק צבי רוזנק
 
 
[א] אליהו חיים קרליבך (אנ')
 
שלמה קרליבךפליקס קרליבךעזריאל קרליבךאלכסנדר כהן (מהנדס)חיים כהןליאו כהןשלמה כהן-אברבנאליוליוס קרליבך
 
מרים גיליס-קרליבך
 
ג'וליוס קרליבך (גר')
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מיכאל רוזנק
 
 
(לעץ משפחתה)
הדסה קרליבך (צר')
נשמה קרליבך
 
ליביה (בת פינחס קהתי)
 
יצחק אורי כהן
 
ידידיה כהן
 
 
אריאל כהן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אבינועם רוזנק
 
שי פירון
 
ברוריה פירוןנועה לאו
 
בנימין לאו
 
 
 
  • מופיעים בעץ רק המפורסמים לבית משפחת קרליבך, אבות המשפחה או חוליה המקשרת בין דורות
  1. ^ אחיו התאום של שלמה קרליבך


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שרי מקובר-בליקוב, שר החינוך: "הרדיפה אחר ציונים שיבשה את דעתנו", באתר nrg‏, 25 בספטמבר 2013
  2. ^ שי פירון, הרב טאו-מאמרים אחרונים לכתבה של בני לאו, באתר מוסף 'שבת' של מקור ראשון, ‏31 במרץ 2011
  3. ^ ישי כהן, ‏יאיר לפיד מגיב ליעקב ריבלין, באתר כיכר השבת, 5 באפריל 2013
  4. ^ (הקישור אינו פעיל, 22 במאי 2018)הישיבה התיכונית שעל יד ישיבת ההסדר פתח תקווה, שי פירון
  5. ^ אסף זלינגר, נבחרת הנוער, באתר nrg‏, 24 באפריל 2005
  6. ^ שאל את הרב, באתר כיפה, 22 במאי, 2018
  7. ^ הרב שי פירון, יהודי לא סוקל ערבי, באתר nrg‏, 30 ביוני 2005
  8. ^ הרב שי פירון: תומך ב"הזזת" ישובים מבודדים, באתר ערוץ 7, 14 בינואר 2013
  9. ^ חדשות 2, ‏פירון מציג: חזון ארץ ישראל השלמה שלי, באתר ‏מאקו‏‏, ‏12 ביוני 2014‏
  10. ^ אתר פנימה ובית יוצר ישראלי
  11. ^ רעות וילף, מבחני המיצ"ב יבוטלו בשנת הלימודים הקרובה, באתר nrg‏, 12 באוגוסט 2013
  12. ^ שחר חי, הרפורמה במערכת החינוך: צומצמו הבגרויות, מקצועות חולקו לאשכולות, באתר ynet, 8 בינואר 2014
  13. ^ ישראל עולה כיתה
  14. ^ שחר חי, תוכנית קיצור החופש הגדול: כל הפרטים, באתר ynet, 12 במרץ 2014
  15. ^ מורן אזולאי, שי פירון עוזב את הכנסת: "שינינו את השיח", באתר ynet, 2 בספטמבר 2015
  16. ^ שירית אביטן כהן, בשבוע הבא: גנץ, אשכנזי ופירון ישיקו תנועה חברתית, באתר nrg‏, 29 במרץ 2017
  17. ^ Avihay Bitton, הציונות הדתית מתנתקת מארגוני הקרן החדשה | חותם- יהדות על סדר היום, באתר ארגון "חותם"
  18. ^ הרב פירון תובע את 'חותם', באתר ערוץ 7, 23 באוגוסט 2018
  19. ^ רשימת זוכי אות אביר איכות השלטון לשנת 2021, ‏24.5.22
  20. ^ חבצלת דמארי, בין ממלכתיות למסורתיות, ידיעות אחרונות, גיליון 25154, 22.7.2021, עמ' 12


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0