בנימין לאו

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בנימין לאו
Benny Lau (1) (cropped).jpg
ד"ר (הרב) בנימין לאו
לידה 20 באוקטובר 1961 שגיאת לואה ביחידה יחידה:גיל_לערכי_אישים בשורה 20: attempt to compare table with number.
תל אביב, ישראל
מקום פעילות ירושלים
השתייכות ציונות דתית
תפקידים רב בית כנסת הרמב"ן; ראש מיזם 929 - תנ"ך ביחד; ועמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה
רבותיו הרבנים יהודה עמיטל, אריה בינה

ד"ר בנימין צבי (בני) לאו (נולד בי' בחשוון ה'תשכ"ב) רב בעל דעות ציוניות פלורליסטיות, ראש מיזם 929 - תנ"ך ביחד ועמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. כיהן במשך 18 שנים כרב בית כנסת הרמב"ן בשכונת קטמון בירושלים.

קורות חייו

נולד בתל אביב לנפתלי לאו-לביא, ניצול השואה ואחיו הגדול של הרב ישראל מאיר לאו, לימים הרב הראשי לישראל. אמו, ג'וּן, היא ילידת בריטניה, בת למשפחת אייזנמן-ברויאר. אחיו, עמיחי לאו לביא, הוא רב קונסרבטיבי בארצות הברית[1].

גדל ברמת גן ולמד בבית הספר סגולה בבני ברק ובישיבה התיכונית נתיב מאיר בירושלים. היה חניך בתנועת הנוער בני עקיבא. לאחר מכן למד בישיבת הר עציון והתגייס לשירות צבאי מלא בחטיבת גולני.

סיים לימודי תואר ראשון בהיסטוריה ובתלמוד באוניברסיטה העברית, ותואר שני ודוקטורט באוניברסיטת בר-אילן. עבודת הדוקטור שלו, בהדרכתו של פרופ' דניאל שפרבר, עסקה בשיטתו ההלכתית של הרב עובדיה יוסף.

עם נישואיו לנועה בשנת תשמ"ה עבר לאו לקיבוץ סעד ושימש כמחנך בתיכון המשותף בקבוצת יבנה. בתוך כך השלים את לימודי הרבנות בישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים, ובשנת תשנ"ג הוסמך לרבנות על ידי הרבנות הראשית לישראל[2]. בין השנים תשנ"ג-תש"ס שימש כרב הקיבוץ סעד. במהלך שנים אלו יצא עם משפחתו לשליחות בת שנתיים בלונדון כרב תנועת בני עקיבא באירופה. כיהן כר"מ בישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים למשך שנה אחת.

החל משנת 1998 ועד לשנת 2012 לימד לאו בבית מורשה בירושלים, וכיהן כראש בית המדרש, לצדו של הרב ד"ר יהודה ברנדס. בשנת 2000 הקים את בית המדרש לנשים בבית מורשה ועמד בראשו במשך חמש שנים. בשנת 2005 הקים את בית המדרש לצדק חברתי בשיתוף עם ארגון "במעגלי צדק" (אשר היה מבין מייסדיו) מתוך מגמה להכניס לשיח התורני סוגיות מתחומי החברה בישראל. פרסם מאמרים בכתב העת "אקדמות" בהוצאת בית מורשה.

בשנת 2000 עבר לגור בירושלים והחל משנת 2002 שימש כרב קהילת רמב"ן בשכונת קטמון. בעבר שימש כרב בתי הספר הימלפרב ופלך בעיר. בשנת 2013 החל את עבודתו במכון הישראלי לדמוקרטיה כאחראי על פרויקט זכויות אדם ביהדות בשטח. במסגרת זו עסק בליווי מדיניות ציבורית במשרדי ממשלה ובארגונים חברתיים בתחומים הקשורים לפרויקט. הרצה ב'ישיבה החילונית' של בינ"ה. בשנת 2019 סיים את כהונתו כרב קהילת רמב"ן.

בין השנים 20072009 פרסם טור בימי שישי במוסף תרבות וספרות של עיתון "הארץ". הרב לאו הופיע בימי שישי בערוץ הראשון בתוכנית פרשת שבוע יחד עם אבי רט.

הוא מרבה להתראיין בכלי התקשורת בתחומי דת ומדינה.

מאז דצמבר 2014 עומד הרב לאו בראש מיזם "929 - תנ"ך ביחד", מיזם ללימוד התנ"ך, פרק אחד כל יום. הוא ייסד את המיזם יחד עם העיתונאית גל גבאי ובתמיכת סגן שר החינוך דאז אבי וורצמן[3].

ב-2018 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן[4].

הרב לאו נשוי לנועה, מרכזת תוכנית יועצות ההלכה במדרשת נשמת ובתו של ידידיה כהן, ואב לשישה.

פעילותו והשקפתו

שיטת הלימוד שלו מבוססת על שילוב של עולם התורה הקלאסי עם עולם המחקר האקדמי, שילוב המתבטא בסדרת הספרים "חכמים" שכתב, שבה מחוברים המקורות התלמודיים להקשר ההיסטורי, ובשיעורי התנ"ך שהוא מעביר מדי שבת בבית כנסת הרמב"ן. הוא עוסק רבות בניסיון לקרב בין הציבור החילוני לדתי. פסיקת ההלכה שלו מקלה יחסית. תוכנית ההלכה בבית מורשה, שבראשה הוא עומד, מיועדת לגברים ולנשים ועוסקת ביחס בין ההלכה והמודרנה.

הרב לאו תובע מהציבור הדתי השתלבות אזרחית מלאה במדינת ישראל על כל מערכותיה. כתוצאה מהשקפה זו הוא תופס את "ההסדר" כמסגרת שנועדה ליחידים המצטיינים בלימוד התורה. הוא רואה חשיבות בלימוד במערכת החינוך הממלכתית.

בתקופת ההתנתקות הופיע בפני חיילי צה"ל שעברו הכנה מנטלית לקראת הפינוי על מנת לשכנעם שלא לסרב פקודה וכדי לתאר להם את השקפת עולמם של המתיישבים. זאת אף על פי שהתנגד לתוכנית וטען כי "תהליך קבלת ההחלטה של ראש הממשלה על ההתנתקות היה חד צדדי ולא דמוקרטי". בסרט וידאו שהוצג בפני החיילים הביע את השקפת עולמו במילים: "אני לא דתי בגלל שאני ציוני ואני לא ציוני בגלל שאני דתי. אני גם וגם, וזה מה שיוצר את כל התסבוכת הזו". את הנוער שפעל והפגין כנגד התוכנית בדרכים בלתי חוקיות תיאר בדוא"ל ששלח ליונה גודמן, מזכ"ל בני עקיבא בעבר, כ"אוסף נערים ונערות מוסתים על ידי קומץ שחצנים, שאינם מהססים לפגוע ברקמת החיים של המדינה, מאיים להבעיר עלינו את הבית"[5]. בליל תשעה באב התשע״ב חזר בו מהמילים הקשות. נמנה עם החותמים על העצומה המתנגדת לכל סוג של סרבנות פוליטית.

בפברואר 2012, כשהרב אלישיב אושפז בבית החולים ונאבק על חייו, פרסם הרב לאו בדף הפייסבוק שלו קריאה "להתפלל שהרב אלישיב ימצא שקט ומנוחה ויסתלק מכל ייסורי הגוף", בהסתמכו על המסופר על שפחתו של בית רבי שבשוכבו על ערש דווי התפללה למותו[6]. בעקבות הסערה שעוררו דבריו בכלי התקשורת החרדיים, אמר כי דבריו הוצאו מהקשרם וכי המסר בדבריו היה "לא לומר לקב"ה ולדרוש ממנו תעשה כך או אחרת, אלא תעשה הטוב בעיניך"[7].

בינואר 2013 ביקר את אגודת אפרת במילים בוטות וטען כי היא מציגה עמדה קתולית בנושא ההפלות, וכי עמדתה הנחרצת של האגודה המשווה הפלה לרצח גורמת לנזקים רבים ומונעת קולות 'עניניים' של היתר. בתגובה הכחישה האגודה כי אמרה אי פעם שהפלה היא רצח[8][9].

במאי 2013 כתב, על רקע פרשת נשות הכותל, שהתעטפות בטלית והנחת תפילין בידי נשים אינה איסור הלכתי ואף מוכרת מהמקורות, אך אין הוא תומך בשום הפגנה או הפגנה שכנגד ברחבת הכותל המערבי[10]. באותו חודש כתב בעניין מועמדות הרב דוד סתיו לרב הראשי לישראל: "הציונות הדתית הייתה אמורה להתמוגג מנחת ולשאת אותו על כפיים. אך כשהשלטון ניתן בידי רבנים - הקנאה והכבוד מעוורים את עיניהם ומחבלים במעשה ידי עצמם"[11].

בנובמבר 2014 קרא למאבק בעד זכותם של יהודים להתפלל בהר הבית[12]. עם זאת, באוקטובר 2015 כתב כי אינו עולה להר הבית והוסיף: "אני בוער מכאב וכעס על אנשים שברגל גסה עולים להר כדי להראות שהם הריבון. גם אם יש כיפה על ראשם הם מחללי קודש באופן הנורא ביותר". עם זאת הדגיש בניגוד לדעת הרבנים, כי האיסור לעלות להר הבית אינו הלכתי[13].

באוגוסט 2016, בעקבות פרסום סקר על התמיכה בנישואים אזרחיים, הוא תמך בנישואיים אזרחיים, טען שהם נחוצים עבור פסולי חיתון, וכי הם ישחררו את הפקק המונע מכאלו הרוצים להינשא כראוי. [14].

באוגוסט 2014 תקף לאו את ארגון להב"ה שהפגין נגד חתונת ערבי ויהודיה. לדבריו, כדי לראות לאן תוביל פעילות הפגנתית מעין זאת: "ניתן לראות את השכנות שלנו - שמנהלות שלטון טרור דתי". הוא הוסיף כי להב"ה "מחבל במדינת ישראל, בחברה הישראלית, וגורם נזק איום ליחס של החברה הישראלית לתורה וליהדות"[15].

במרץ 2016 התבטא כנגד החלטתו של ערוץ 20 לא לאפשר את שידוריו של דב אלבוים בערוץ במסגרת מיזם 929: "בעלי הערוץ משקפים בעיני יהדות חלולה של ספרי קודש ללא קדושה, של מעטפת חיצונית המתהדרת במורשת ומחללת את ערכי התורה הספוגה באחריות קפדנית לכבוד האדם באשר הוא". הוא כתב שהערוץ, כמו ענף תודעה יהודית של הרבנות הצבאית מבטאים "יהדות בכוחניות"[16].

בינואר 2018 דיבר בעד נישואים האסורים על פי התורה וההלכה, ואף השתתף בטקס כזה, וטען כי כל זוגיות היא מעלה ומונעת נזקים חברותיים.

לקראת הבחירות לכנסת ה-21, התנגד הרב לאו בחריפות להתמודדותן של הבית היהודי והאיחוד הלאומי - תקומה ברשימה משותפת עם מפלגת עוצמה יהודית של תלמידי הרב מאיר כהנא. הוא השווה את החוקים שביקש הרב כהנא לקדם לחוקי נירנברג שקדמו לשואה, והכריז שיילחם נגד הצבעה למפלגה המשותפת משום שהצבעה לה היא תמיכה בגזענות[17][18].

ספריו

  • ממרן עד מרן, 2005, הוצאת ידיעות ספרים. הספר, המבוסס על עבודת הדוקטורט של הרב לאו, מנתח את שיטתו ההלכתית של הרב עובדיה יוסף. הספר נכתב בתיאום עם הרב ומקורביו, וקיבל את הסכמתו.
  • חכמים, סדרה בהוצאת בית מורשה, ספריית אלינר וידיעות ספרים. הסדרה עוסקת בניתוח יומרני של דמויות תנאים לפי השגת הכותב.
  • אתנחתא - קריאות בפרשת השבוע (שני כרכים), יצא בשנת 2009 בהוצאת ידיעות ספרים. נערך מתוך הטור שלו בעיתון "הארץ".
  • ירמיהו - גורלו של חוזה, ידיעות ספרים, 2010
  • אסתר - קריאה במגילה - מביא ביאור היסטורי למגילת אסתר .
  • עושים סדר במשפחה - הגדה של פסח לילדים על פי השקפתו. הוצאת ידיעות ספרים, 2012.
  • ישעיהו - כציפורים עפות, פירוש יומרני על ספר ישעיהו ביחד עם הרב יואל בן נון. הוצאת ידיעות ספרים, 2013.
  • שמואל - בקודש חזיתיך, פירוש יומרני על ספר שמואל. הוצאת ידיעות ספרים, 2014
  • שמונה נביאים - בעבותות אהבה, הוצאת ידיעות ספרים, 2016
  • תהילה - קריאה במזמורי תהילים, הוצאת ידיעות ספרים, 2017

אילן יוחסין

צבי יהודה לאו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי ישראל יוסף לאו
 
רבי משה חיים לאו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נפתלי לאו-לביאהרב ישראל מאיר לאויהושע הגר-לאו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בנימין לאו
 
הרב משה חיים לאו
 
הרב דוד לאו
 
משה הגר-לאו
 
עידית איצקוביץ


קישורים חיצוניים

מאמרים ופרסומים של הרב לאו

הערות שוליים

  1. צביקה קליין, בן דודו של הרב הראשי הוסמך לרב קונסרבטיבי, באתר nrg
  2. הרב בני לאו – ביוגרפיה, באתר בית הכנסת הרמב"ן
  3. מאחורי הקלעים - צוות 929, באתר מיזם 929 - תנ"ך ביחד
  4. מקבלי תואר כבוד, באתר של אוניברסיטת בר-אילן
  5. תמר רותם, מוכרחים לעצור, באתר הארץ
  6. הרב בני לאו: "נתפלל שהרב אלישיב יסתלק מייסורי הגוף", סרוגים
  7. הרב לאו: לא אמרתי שאני מתפלל שהרב אלישיב ימות, סרוגים
  8. סטאטוס בדף הפייסבוק שלו
  9. יאיר אטינגרהרב בני לאו נגד אגודת אפרת: "חסרת אחריות", באתר הארץ, 7 בינואר 2012
  10. הרב בני לאו על נשות הכותל: התעטפות בטלית - מסורת עתיקה, באתר כיפה, 19 במאי 2013
  11. עדו בן פורת, הרב בני לאו: מנגנון השמדה עצמית, ערוץ 7, ‏27/05/13
  12. יונתן אוריך, הרב לאו: להיאבק על הזכות להתפלל בהר הבית, באתר nrg‏, 16 בנובמבר 2014.
  13. סטטוס בפרופיל האישי של הרב בני לאו ברשת החברתית פייסבוק; גיל קלנר, הרב בני לאו: "האיסור לעלות להר הבית - פסיקה פוליטית", באתר סרוגים, 18.10.15
  14. הרב בני לאו: נישואין אזרחיים - הכרח שהתעלמות ממנו אינה מתקבלת על הדעת, באתר כיפה, י"ח אב תשע"ו, 22/08/2016
  15. חנן גרינווד, הרב בני לאו: ארגון להב"ה מעוניין להשליט משטר טרור דתי, כיפה, ‏17 באוגוסט 2014
  16. סטטוס בפרופיל הפייסבוק האישי של בני לאו ברשת הפייסבוק; גיא עזרא, הרב לאו במתקפה חריפה: למה אני מתנגד לערוץ 20, סרוגים, 06.03.16
  17. הרב בני לאו תקף בבית הכנסת: "הצבעה לבית היהודי היא הצבעה לגזענות", מעריב, 23 בפברואר 2019
  18. בני לאו, בין יהדות לגזענות, מקור ראשון, ‏כ"ז באדר א' תשע"ט

שגיאת לואה ביחידה יחידה:בקרת_זהויות בשורה 352: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).