יונה אמיתי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יונה אמיתי.jpg

יונה אמיתי (13 בפברואר 194716 באוקטובר 2021) היה פרופסור מן המניין מהמחלקה לניהול, אוניברסיטת בר-אילן; רופא מומחה ברפואת ילדים, טוקסיקולוגיה, פרמקולוגיה קלינית ובריאות הציבור. כיהן כראש המחלקה לאם, לילד ולמתבגר במשרד הבריאות.[1] [2] [3]

ביוגרפיה

הוריו, אברהם אהרון (ארנסט) ורחל (רלי) ויג,[4] עלו מרומניה ב-1944, בזמן מלחמת העולם השנייה והיו ממייסדי גבעת שמואל, שם נולד. בגיל 12 המשפחה עברה לתל אביב. למד בבית ספר תיכון עירוני תורני ב'-ג' צייטלין, תל אביב. החל ללמוד רפואה בבולוניה, איטליה; המשיך ללמוד רפואה בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב וסיים את לימודיו בהצטיינות ב-1972.[3][1] במלחמת יום הכיפורים השתתף כרופא בזירת הדרום – בסיני ומעבר לתעלה והמשיך לשרת במילואים כרופא גדודי ורופא חטיבתי בדרגת רב-סרן בחיל השריון עד שמלאו לו 47. המשיך לשרת במילואים בהתנדבות כיועץ למפקדת קצין רפואה ראשי בתחום הטוקסיקולוגיה.

בשנים 1973–1978 התמחה ברפואת ילדים במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר[4] ובשנים 1978–1999 עבד כרופא ילדים בכיר בבית החולים הדסה הר הצופים. בשנים 1994–1998 עמד בראש החוג לרפואת ילדים בפקולטה לרפואה, הדסה, ירושלים. נכלל שש פעמים ברשימת המורים המצטיינים של דקאן בית הספר לרפואה. בשנים 1984–1986 השתלם בטוקסיקולוגיה בבית החולים לילדים, בוסטון, המסונף לבית הספר לרפואה של הרווארד.[3] בשנים 2000–2002 למד לתואר מוסמך בבריאות הציבור בבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה.[1] ב-1997 התמנה לפרופסור חבר ברפואת ילדים באוניברסיטה העברית והדסה[3] וב-2011 התמנה לפרופסור מן המניין במחלקה לניהול (ניהול מערכות בריאות במגמת בריאות הציבור) באוניברסיטת בר-אילן.[1][2]

משרד הבריאות

בשנים 1999–2008 אמיתי ניהל את המחלקה לאם, לילד ולמתבגר במשרד הבריאות[3] והיה חבר הנהלת שירותי בריאות הציבור. במסגרת זו היה לצד האחות האחראית על הסיעוד בבריאות הציבורית, האחראי על הפעלת כל טיפות החלב בישראל, שירותי הבריאות לתלמיד ושירות הבריאות של מוסדות החינוך המיוחד. כחלק מפעילותו היה הסמכות האחראית במשרד הבריאות בתחום הרפואה המונעת לילדים בישראל וייצג את משרד הבריאות בוועדות הכנסת, בדיונים של המועצה הלאומית לפדיאטריה ובריאות הילד, ארגונים מקצועיים בישראל ומחוצה לה וארגון הבריאות העולמי. במסגרת פעילותו הכניס לשימוש את הטיפול המונע בחומצה פולית לפני ההיריון ובשלבים הראשונים להיריון לשם מניעת מומים מולדים.[5][6]

מחקרים

אמיתי הוביל מחקרים בתחום התפלת המים והשפעתה על בריאות הציבור והעלה לסדר היום הציבורי את החשיבות של הוספת המגנזיום למי השתייה. במחקרים שביצעה קבוצת חוקרים בבר-אילן בהובלת אמיתי, נמצאה עלייה חדה בתמותה מאוטם שריר הלב ועלייה בתחלואה ממחלות לב באזורים שבהם מירב אספקת המים היא ממים מותפלים, בהשוואה לאזורים שמקבלים מים טבעיים.[7][8] [9][10]

אמיתי היה שותף לעריכת הספר "בריאות התלמיד – מידע שימושי" יחד עם ד"ר קנישקווי ומירה חונוביץ' ונמנה עם שלושת עורכי הספר "בריאות התינוק והפעוט – מידע שימושי לצוות טיפת חלב", יחד עם פרופ' אורקין וחונוביץ'. הספר זכה לאות שרת הבריאות לחיבור איכות בתחום הבריאות. שני הספרים כוללים כאלף עמודים והם ספרי הלימוד בתחום הרפואה המונעת בילדים החל בגיל הרך ועד גיל ההתבגרות.

פעילות ציבורית

בנוסף ל-25 שנות עבודתו בבתי חולים, אמיתי עבד שנים רבות כרופא ילדים במרפאות קהילתיות. הוא היה רופא הילדים הראשון באלון מורה, השומרון. עבד במרפאות קהילתיות עם ילדי הבדואים בסיני, שבטי האינדיאנים נבהו בארצות הברית, ובשנים 2005–2006 כיועץ טוקסיקולוגי מטעם ארגון הבריאות העולמי בטיפול בילדי הצוענים בקוסובו, שסבלו מהרעלת עופרת, בעקבות מלחמות הבלקן.[2] אמיתי שימש כיועץ לצוות הבינלאומי בטיפול בהרעלת העופרת בילדים בניגריה.

כיהן לצד ד"ר שלמה אלמוג כיו"ר ועדת המומחים לקביעת תקן צלילה לצוללי חיל הים בעקבות ועדת שמגר. הוועדה פיתחה תקן צלילה שאומץ בידי מנכ"ל משרד הביטחון ב-2009 המאפשר לצוללני חיל הים לצלול בתנאים בטוחים.[11] היה חבר הוועד המנהל של בית הגלגלים בשנים 2003–2008 וחבר הוועד המנהל של המועצה הלאומית לשלום הילד. היה מיוזמי ומייסדי החברה הישראלית לטוקסיקולוגיה וכיהן כנשיא החברה בשנים 1996–2002.[12][4] בשנים 2008–2012 היה יו"ר החברה הישראלית לרפואת ילדים אמבולטורית (חיפ"א). בשנים 2010–2014 שימש כיו"ר הוועדה המדעית של הקונפדרציה האירופית של רופאי הילדים.[2]

יונה אמיתי נפטר ב-16 באוקטובר 2021. הותיר אחריו אישה, ליאורה, וחמישה ילדים.[3][4]

פרסים

רשימת פרסומים חלקית

  • בריאות התינוק והפעוט: מידע שימושי לצוות טיפת חלב / עורכים: יעקב אורקין, יונה אמיתי, מירה חונוביץ. תל אביב : דיונון 2011[13]
  • בריאות התלמיד - מידע שימושי / העורכים – בארי קנישקווי, יונה אמיתי, מירה חונוביץ. ירושלים: משרד הבריאות - שירותי בריאות הציבור תשס"ג 2003[14]
  • כ־150 פרסומים מדעיים.[2]

קישורים חיצוניים

הרצאות מצולמות

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0