יונינה אלדר
| מקום מגורים |
 ישראל |
|---|---|
| מספר צאצאים | 5 |
יוֹנִינָה אֶלדר (נולדה ב-25 בינואר 1973) היא פרופסור להנדסת חשמל בפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב במכון ויצמן למדע, ומהחוקרות הבולטות בעולם בתחום דגימת אותות. היא כלת פרס ישראל לחקר ההנדסה לשנת תשפ"ה-2025.
ביוגרפיה
יונינה אלדר נולדה בטורונטו, קנדה למאיר ורבקה ברגלס, שלישית במשפחה של שמונה ילדים, ובגיל 6 עלתה עם משפחתה לישראל. תחילה התגוררה המשפחה בפתח תקווה, ובהמשך עברה לגינות שומרון. היא למדה באולפנית בני עקיבא תל אביב, ולאחר שנתיים של שירות לאומי כקומונרית במרכז שפירא, נרשמה ללימודי תואר ראשון בהנדסת חשמל ופיזיקה במסלול למצטיינים.
בשנת 1995 סיימה לימודי תואר ראשון בפיזיקה באוניברסיטת תל אביב בהצטיינות יתרה, ובשנת 1996 סיימה לימודי הנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב בהצטיינות. בשנת 1996 החלה בלימודי מסלול ישיר לדוקטורט בהנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב, אולם המשיכה לימודיה בארצות הברית וסיימה בדצמבר 2001 לימודי דוקטורט בהנדסת חשמל ובמדעי המחשב במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס בנושא עיבוד אותות קוונטיים, בהנחיית פרופ' אלן אופנהיים. בשנת 2002 השלימה פוסט דוקטורט במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס.
בשנת 2002 שבה לישראל, והחלה לעבוד כמרצה בכירה בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. בשנת 2005 הועלתה לדרגת פרופסור חבר ובשנת 2010 לדרגת פרופסור מן המנין, והייתה לפרופסור הצעיר ביותר בתולדות הטכניון.[1]
בשנת 2019 עברה לפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב במכון ויצמן למדע, והיא עומדת גם בראש המרכז להנדסה ביו-רפואית במכון.
מחקריה
ועדת פרס ישראל תיארה את מחקריה של פרופ' אלדר:
- תחום המחקר המרכזי של פרופ' אלדר עוסק בפיתוח אלגוריתמים לעיבוד אותות ולעיבוד מידע ובינה מלאכותית. בשנים האחרונות היא התמקדה בשיטות דגימה יעילות, בעיבוד אותות ובאופטימיזציה במערכות תקשורת, ברדאר ובדימות רפואי, בבינה מלאכותית, בעיבוד אותות לאופטיקה, ובביולוגיה חישובית. היא קראה תיגר על "משפט הדגימה" הקלאסי ופתחה תאוריות חדשניות המאפשרות להפחית את קצבי הדגימה מבלי לאבד מידע, תובנה ששינתה את הדרך שבה מתכננים מערכות רבות בתחום ההנדסה.[2]
אלדר תיארה את המעבדה שהקימה בטכניון:
- הקמנו מעבדה ראשונה מסוגה לעיבוד אותות, שמסתכלת על מערכות מקצה לקצה – מהחישה הפיזיקלית, דרך החומרה שמתרגמת את הנתונים למידע דיגיטלי והאלגוריתמים שמפענחים אותם בהתאם ליישום, ועד ממשק המשתמש.[3]
אלדר תיארה את המעבדה שלה במכון ויצמן למדע:
- זאת מעבדה ייחודית, שעושה הרבה מדע בסיסי של פיזיקה, מתמטיקה והנדסה, ושמה דגש על היישום, כולל עבודה עם בתי חולים או חברות חיצוניות על הפיתוח והבדיקה של המוצר. לכן יש לנו צוות גדול של עובדים: מהנדסים, אנשי מחשבים, קלינאים ועוד, והמחקרים של הסטודנטים במעבדה מרכיבים חלקים מהשרשרת הזאת ומשתלבים בה. חשוב לי לייצר אימפקט שישפר את חייהם של אנשים".[3]
בין השאר הובילו מחקריה לפיתוח מכשיר אולטרה סאונד ממוזער, המספק מידע רב יותר מאשר מכשיר אולטרה סאונד שגרתי.[4] פיתוחיה בתחום המכ"ם משמשים במערכות אבטחה, בכלי רכב אוטונומיים וברפואה, וכוללים בין השאר מכשיר מכ"ם זעיר המאפשר מדידה של סימנים חיוניים של הנוכחים בחדר שבו הוא נמצא.
אלדר היא מחברת הספר Sampling Theory: Beyond Bandlimited Systems, שיצא לאור בשנת 2015 בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג',[5] והיא עורכת משותפת של הספרים:
- Convex Optimization Methods in Signal Processing and Communications, 2010, הוצאת אוניברסיטת קיימברידג'[6]
- Compressed Sensing, 2012, הוצאת אוניברסיטת קיימברידג'[7]
- Compressed Sensing in Radar Signal Processing 2019, הוצאת אוניברסיטת קיימברידג'
- Machine Learning and Wireless Communications, 2022, הוצאת אוניברסיטת קיימברידג'
- Artificial Intelligence in Covid-19, 2022, הוצאת שפרינגר
- Deep Learning for Biomedical Image Reconstruction, 2023, הוצאת אוניברסיטת קיימברידג'
- Integrated Sensing and Communications, 2023, הוצאת שפרינגר
חיים אישיים
יונינה אלדר גרה בגינות שומרון, והיא אם לחמישה ילדים.
הוקרה
- 2002 – זכתה במלגת אלון.
- 2005 – זכתה בפרס קריל, על פיתוח אלגוריתמים להצגת אותות ועיבודם בהדגשת שיטות לשערוך פרמטרים, תורת הדגימה, עיבוד אותות למערכות תקשורת, גילוי בערוצים קוונטיים, ושיטות אופטימיזציה לעיבוד אותות.[9]
- 2010 - זכתה בפרס מיכאל ברונו להנדסת חשמל.
- 2011 – נבחרה על ידי המגזין גלובס לאחת מ-50 הנשים המשפיעות בישראל על שפתחה, יחד עם ד"ר משה משעלי, אבטיפוס של כרטיס אלקטרוני, היחיד מסוגו בעולם, המאפשר לדגום בתדר נמוך מתדר נייקוויסט. בכך מתאפשר מזעור מכשירים בתחומים שונים, בעיקר בתחום הרפואה והתעשיות הביטחוניות.[10][11]
- 2011 – זכתה בפרס ויצמן למדעים מדויקים המוענק על ידי עיריית תל אביב-יפו.[12]
- 2013 – זכתה בפרס האגודה לעיבוד אותות.[13]
- 2013 - נבחרה לעמיתת IEEE.[14]
- 2015 – זכתה בפרס הנרי טאוב להצטיינות אקדמית.
- 2023 – זכתה בפרס לנדאו למדעים ולמחקר.[15]
- 2025 - זכתה בפרס ישראל לחקר ההנדסה ומדעי ההנדסה.[16][3]
חברויות ציבוריות
- פברואר 2012 – נבחרה כחברה במועצה להשכלה גבוהה,[17] ובשנת 2019 מונתה ליו"ר ועדת ההיגוי והשיפוט לקידום הוגנות מגדרית של המועצה.[18]
- נובמבר 2012 – נבחרה לחברת האקדמיה הצעירה הישראלית.
- יוני 2017 – נבחרה לחברה באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.[19]
קישורים חיצוניים
- יונינה אלדר, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- יונינה אלדר, באתר dblp
- יונינה אלדר, באתר גוגל סקולר
- יונינה אלדר, באתר IEEE
- יונינה אלדר, באתר Justia
- יונינה אלדר באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- פרופ' יונינה אלדר, באתר מכון ויצמן למדע
- הדף של פרופ' יונינה אלדר, באתר הטכניון
- מדלגים על נייקוויסט, טכנולוגיות, אפריל 2011.
- Yonina Eldar Pushes the Limits of Signal Sampling (באנגלית)
- יונינה אלדר, שחזור מידע אבוד בעולם דיגיטלי, איגרת 40, דצמבר 2018
- לראות את הבלתי נראה, המכון 106, אפריל 2022
- איתי נבו, אותות ומופת, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 6 במרץ 2025
- עלתה על הרדאר, מסע הקסם המדעי, 28 באפריל 2025
הערות שוליים
- ↑ The Israel Academy of Sciences and Humanities (2018-06-20), "כנס אדמס " 2018 | 2/4 שחזור מידע אבוד בעולם הדיגיטלי - פרופ' יונינה אלדר, נבדק ב-2024-07-09 - בהקדמה של פרופסור מוטי שגב.
- ↑ שר החינוך, יואב קיש, מודיע על חתני וכלת פרס ישראל תשפ"ה, באתר משרד החינוך, 12 בפברואר 2025
- ^ 3.0 3.1 3.2 איתי נבו, אותות ומופת, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 6 במרץ 2025
- ↑ אסף גולן, מכשיר אולטרסאונד חדש יאפשר ניתוח בשטח של התוצאות, באתר nrg, 9 בפברואר 2016
- ↑ Eldar, Yonina C. (2015). Sampling Theory: Beyond Bandlimited Systems. Cambridge University Press. doi:10.1017/CBO9780511762321. ISBN 978-1-107-00339-2.
- ↑ Palomar, Daniel P.; Eldar, Yonina C., eds. (2010). "Convex Optimization in Signal Processing and Communications". Cambridge University Press.
- ↑ Eldar, Yonina C.; Kutyniok, Gitta, eds. (2012). Compressed Sensing: Theory and Applications. Cambridge University Press. doi:10.1017/CBO9780511794308. ISBN 9781107005587.
- ↑ Patents by Inventor Yonina C. Eldar, באתר Justia
- ↑ יונינה אלדר, באתר פרס קריל
- ↑ M. Mishali and Y. C. Eldar,, Sub-Nyquist Sampling: Bridging Theory and Practice, IEEE Transactions on Signal Processing, 28 6, 2011, עמ' 98-124
- ↑ נורית דברת, פרופ' יונינה אלדר, באתר גלובס, 13 בספטמבר 2011
- ↑ פורסמו פרסי ויצמן למדעים מדויקים. רשת ב', 3 ביולי 2011
- ↑ הטכניון, פרסים לחוקרים בטכניון מרק זילברשטיין ויונינה אלדר, באתר "הידען", 25 בדצמבר 2013
- ↑ Yonina Eldar, באתר IEEE
- ↑ פרופ' יונינה אלדר, באתר של מפעל הפיס
- ↑ כבוד למגזר: פרס ישראל בחקר ההנדסה לחוקרת הסרוגה פרופ' יונינה אלדר, באתר "סרוגים", 4 בפברואר 2025
- ↑ אושרה הצעת שר החינוך להרכב המועצה להשכלה גבוהה, אתר משרד החינוך, 26 בפברואר 2012
- ↑ נשים בהשכלה הגבוהה, באתר המועצה להשכלה גבוהה, 24 באוקטובר 2022
- ↑ שישה מדענים בכירים נבחרו לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. אתר האקדמיה הלאומית למדעים, 27 ביוני 2017
יונינה אלדר40959389Q6964324
- מדעניות מחשב ישראליות
- מהנדסות חשמל ישראליות
- סגל הטכניון: הנדסת חשמל
- סגל מכון ויצמן למדע: מתמטיקה ומדעי המחשב
- זוכי פרס ישראל להנדסה
- זוכי פרס ישראל לשנת 2025
- זוכות פרס ברונו
- זוכי פרס ברונו
- זוכי פרס ויצמן
- זוכי פרס קריל
- זוכות פרס קריל
- זוכי פרס הנרי טאוב
- זוכי פרס לנדאו למדעים ולמחקר
- עמיתי IEEE
- ישראליות ילידות קנדה
- ישראלים ילידי קנדה
- בוגרות אולפנית בני עקיבא בתל אביב
- בוגרות שירות לאומי
- בוגרות אוניברסיטת תל אביב
- בוגרי אוניברסיטת תל אביב
- בעלות תואר דוקטור מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס
- בעלי תואר דוקטור מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס
- עולות בשנות ה-1970
- עולים בשנות ה-1970
- חברי המועצה להשכלה גבוהה
- חברות המועצה להשכלה גבוהה
- חברות האקדמיה הצעירה הישראלית
- חברי האקדמיה הצעירה הישראלית
- חברות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- רחובות: אישים
- ישראליות שנולדו ב-1973
- ישראלים שנולדו ב-1973