חסידות רדושיץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חסידות רדושיץיידיש: ראדאשיץ) היא חסידות פולנית. אבי החסידות היה רבי ישכר בער מראדושיץ.

היסטוריה

הדור הראשון

רבי ישכר בער בארון נולד לרבי יצחק בשנת תקכ"ה. היה תלמידם של החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ, הרב מאפטא והיהודי הקדוש מפשיסחא. היה מלמד תינוקות בצעירותו ולאחר שעשה מופתים התגלה והחלו לנהור אליו חסידים. היה מכונה ה'בעל שם טוב השני' על שם מופתיו הגלויים והמסעירים. נפטר בי"ח בסיוון תר"ג, ונקבר בבית החיים בראדושיץ. מאז פטירתו ועד לימי השואה היוה ציונו מוקד עליה לרגל להמונים ובפרט ביום ההילולא. הציון והאוהל אשר עליו - בו נקברו גם חתנו רבי יצחק ונכדו רבי הלל - נהרסו כליל על ידי הנאצים כגורל שאר בית החיים. לאחר המלחמה שוחזר הציון ונבנה עליו אוהל חדש, אם כי לא נבנו מצבות לכל קבר וקבר באוהל (מכיון שאין ידוע מקומו המדוייק של כל קבר).

הדור השני

רבי ישראל יצחק מילא את מקום אביו רבי ישכר בער. נולד בשנת ה'תק"ע. היה חתנו של רבי יהודה לייב בן רבי ראובן מדזרנובצה[1] ובזיווג שני חתנו של רבי ישעיהו הכהן זינגר[2]. היה תלמידם של אביו, רבי יחזקאל מקוזמיר, השרף ממוגלינצא, רבי ישראל מרוז'ין ורבי אליעזר הורוביץ מדז'יקוב. גם הוא היה בעל מופת כאביו. נפטר בוורשה בכ' בכסלו תרי"ח. בניו האחרים של רבי ישכר בער (דוב) היו בנו בכורו רבי מאיר משידלובצא וחתניו רבי יצחק פינקלר ורבי חיים יוסף.

הדור השלישי

בדור זה כיהנו ארבעה אדמו"רים, בנו של רבי ישראל יצחק ושלושה מאחייניו, בני גיסו רבי יצחק פינקלר שהחלו לכהן אחר פטירת אביהם.

בניו האחרים של רבי ישראל יצחק היו רבי אליעזר ירוחם חתנו של רבי חיים מצאנז[4], רבי ירחמיאל מדזרנוב חתנו של רבי נפתלי רובין ממאלינץ, רבי אפרים חתן רבי אריה לייבוש ליפשיץ, רבי פנחס מטומשוב, וחתנו רבי טוביה ליפשיץ מוישניצא-בריגל. מזיווג שני היו ילדיו בנו רבי בעריש שמואל חתן הרב עובדיה משה מראדום וחתניו רבי פנחס לרר מחלם ורבי אברהם יהושע העשיל ממוגלניצא.

הדור הרביעי

כיהנו בו שישה אדמו"רים, המפורסמים ביניהם היו בניו של רבי הלל, רבי אליעזר דוד ורבי מאיר מנחם פינקלר מפיוטרקוב.

  • רבי אליעזר דוד - ממלא מקומו של אביו רבי הלל. חתנו של רבי אברהם יצחק ויסבלום מסטשוב (בנו של רבי נפתלי מליז'ענסק). חסידיו נאמדו באלפים. היה מחמיר גדול בהלכה והיה מתייגע בעבודת ה' ובצרכי ציבור. נפטר בלודז' בכ"ב באדר תרפ"ז, בהלוויתו השתתפו כ-29,000 איש[5]
  • רבי מאיר מנחם - כיהן כאדמו"ר בפיוטקרוב. היה חתנו של רבי שמואל אליהו מזווהלין (בנו של רבי יחזקאל מקוזמיר ואבי שושלת מודז'יץ). כדרך צדיקי השושלת היה מרבה בסיגופים ובטבילות. נפטר בה' בסיוון תרע"ב. חתניו היו רבי יעקב הורוביץ מפיוטרקוב ורבי ראובן ישכר ירחמיאל רבינוביץ מסוכדניוב ורב בקמינסק.
  • רבי מנדל - נכדו של רבי ישראל יצחק (בן בנו רבי אליעזר ירוחם) וחתנו של רבי אברהם יהושע העשיל רובין מיאסלו (מגזע רופשיץ) כיהן כאדמו"ר ביאסלו.
  • רבי אשר אנשיל גוטשאל - חתנו של רבי הלל כיהן בצעירותו כגאב"ד וואנחאצק, ולאחר פטירת חותנו מילא את מקומו כאדמו"ר מראדושיץ בעיר לודז'. נודע כמתמיד ועובד ה' ופרוש מענייני העולם הזה. נפטר בכ"ד טבת שנת תער"ב, ונטמן בבית החיים בלודז'. לאחר השואה שופץ ציונו על ידי יהודה וידבסקי מתל אביב. חתניו היו רבי יוסף יהודה צרניכא, רבי יחזקאל פרידמן, רבי דוד יוסף גולדקורן, ורבי משה אייבעשיץ (ב"ר מאיר אייבעשיץ חתן רבי הלל) רבה של סטרצוב (Straszow).
  • רבי אליעזר - בנו של רבי חיים מאיר מפינטשוב וחתנגגו של רבי מאיר השני מאפטא כיהן כאדמו"ר בקילץ ובסוסנוביץ. נפטר בז' בשבט תרצ"ו. חתניו היו רבי יעקב יצחק אלחנן מצ'נסטוחובה (קרוב משפחתו, צאצא של רבי מאיר מאפטא) ורבי שמואל פנחס מבלנדוב-לודז'.
  • רבי יצחק - בנו של רבי ישכר דב כיהן כאדמו"ר בלודז' ובשדליץ.

בנים של רבי הלל שלא כיהנו כאדמו"רים היו רבי אברהם, חתן הרבי מקאויל, ורבי חיים, חתן האדמו"ר ממודז'יץ. חתנו של רבי הלל היה (בזיווג ראשון) רבי אלימלך יעקב יצחק מסוכידניוב (בזיווג שני נישא לאחייניתו של רבי אליעזר דוד).

הדור החמישי

כיהנו בו שמונה אדמו"רים, המפורסמים ביניהם היו בני רבי אליעזר דוד ורבי מאיר מנחם.

  • רבי חיים אשר - בנו של רבי אליעזר דוד וחתן דודו רבי מאיר מנחם כיהן כאדמו"ר בראדושיץ, ואף הקים בה ישיבה. היה מופלג בקדושה ופרישות. לא לן על מיטתו מימיו, היה תלמיד חכם ובעל מנגן. נפטר בכ"ד באדר תש"א.
  • רבי ישראל יוסף - בנו של רבי אליעזר דוד וחתנו של הרב יעקב יוסף טנינברציל מלובלין כיהן כאדמו"ר וכרב בראדושיץ. נפטר בכ"ב בתמוז תרצ"ז, את מקומו מילא בנו רבי קלמיש שנרצח עם כל קהילתו על ידי הנאצים.
  • רבי יצחק שמואל אליהו - בנו של רבי מאיר מנחם מפיוטרקוב, מילא את מקום אביו והיה הרבי מראדושיץ–פיוטרקוב. היה חתנו של רבי מנחם דוד מקוזמיר, בן דודה של אמו. התנהג באומץ לב תחת שלטון הנאצים ובמחנות הריכוז ואף שם שמר על כשרות ומצוות נוספות. נפטר מחולשה מכך שנמנע לאכול טרף במחנה שליבן. חתנו הוא סופר השואה הידוע הרב יחיאל גרנטשטיין.
  • רבי יחזקאל - בנו הבכור של רבי אשר אנשיל, כיהן ברבנות העיירה זארנוב משנת תר"ס, ומאוחר יותר אף כרבה של מיעלניץ. חתן דודו רבי חיים מאיר מפינטשוב, ובזווג שני חתן רבי דוד גולדמן מקיעלץ.
  • רבי יוסף ברוך - בנו השני של רבי אשר אנשיל. בזיווג ראשון היה חתן רבי אבי עזרא זליג שפירא ממוגלינצא, ולאחר פטירת זוגתו נשא בשנית את פרידא בת רבי נחמיה יחיאל הלוי לאקס[6]. מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר מראדושיץ בלודז'.
  • רבי בנימין בנו של רבי אשר אנשיל וחתנו של רבי אלתר מאיר דוד מוולברום. כיהן כאדמו"ר מראדושיץ בתחילה בעיירה פאביניץ, ולאחר מכן בעיירה ראדושיץ עצמה.
  • רבי פנחס ישכר - בנו של רבי אליעזר מקילץ כיהן כאדמו"ר בסוסנוביץ. היה חתנו של רבי שלמה יחיאל בידרמן משילץ. היה עסקן ציבורי ואדמו"ר לחסידים רבים. נרצח בשואה בדרכו לקרקוב. היה חותנם של רבי שמואל אהרן שדרוביצקי מביאליסטוק-תל אביב ושל רבי שמחה בונים קאליש מפאלינצא.
  • רבי יצחק - בן רבי אליעזר מקילץ, כיהן כאדמו"ר אחר פטירת אביו. היה רווק. נרצח אף הוא בשואה.
  • רבי נתן יעקב פערל - נכדו של רבי ישראל יצחק כיהן אף הוא כאדמו"ר ברדושיץ ובקינצק. נפטר בשנת תש"א.

הדור השישי

מעט קודם פרוץ השואה או במהלכה, כיהנו כמה מן הנכדים כאדמו"רים האחרונים בשושלת.

  • רבי קלמן - בנו של רבי חיים אשר. מילא את מקומו של אביו בעיירה ראדושיץ לאחר פטירתו בשנת תש"א.
  • רבי הלל - בנו של רבי יצחק שמואל אליהו. לא כיהן כאדמו"ר, אך היה דמות נערצת על חסידי ותושבי פיטרקוב. נרצח בשואה.
  • רבי אלתר - בנו של רבי יחזקאל. אב"ד זארנוב לאחר פטירת אביו בשנת תרצ"ד. נתמנה כרב בהיותו בן כ"ה שנה בלבד. נרצח אף הוא בשואה.
  • רבי הלל יעקב צבי נחמיה - בנו של רבי יוסף ברוך, חתן דודו רבי יחזקאל פרידמן. מילא את מקום אביו בגטו לודז' לאחר פטירתו בשנת תש"ב. נרצח בחלמנו בי"ד תשרי תש"ג.

החסידות לאחר השואה

רובה של החסידות נכחדה בשואה. בשנות ה-80 החל רבי דוד צבי שלמה הורונצ'יק (כ"ט בשבט תשי"ד, 1954 - י' באדר א' תשע"ו, 2016), בנו של רבי חיים אליעזר (חתנו של רבי משה מרדכי בידרמן) וחתנו של רבי אברהם חיים ראטה משומרי אמונים, לכהן כאדמו"ר מראדושיץ. סדר ייחוסו לרבי ישכר בער לא ידוע[7]. רבי דוד צבי שלמה פתח מוסדות בתל אביב ואחר כך בבני ברק ובית שמש[8]. לאחר פטירתו יצא לאור קונטרס 'אהבת קדומים' מדברי תורתו. בנו רבי אהרן יוסף, ממלא את מקומו באדמו"רות בירושלים. בנו רבי זושא משמש כרב בית המדרש בבית שמש.

בארצות הברית מכהן באדמו"רות רבי יחזקאל יהודה גליקמן צאצא של רבי ישכר בער. לרבי יחזקאל יהודה יש ישיבה בשם "תורת אמת דראדושיץ".

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ רבי ראובן היה מגדולי תלמידיו של החוזה מלובלין. חמיו של רבי אריה לייבוש מאוז'רוב. אחיו של רבי ראובן, רבי מאיר הורוביץ אף הוא היה תלמידו של החוזה מלובלין וכיהן כאדמו"ר בשֶפס.
  2. ^ שהיה גם חמיו של רבי יצחק דוד בידרמן בנו השני של רבי משה בידרמן מללוב. ראו אודותיו בבלוג תולדות ושורשים בעם ישראל.
  3. ^ ראו עוד בספר הזיכרון לקהילת פינטשוב, עמוד 124.
  4. ^ אביהם של האדמו"ר רבי מנדל מיאסלו וסבו של רבי יונה מיאסלו וחותנו של רבי מרדכי דוד הורוביץ מאולינוב
  5. ^ אונזער לאדזער קארעספאנדענט (סופרנו בלאדז), 29 טויזענד אידן אויף דער לויה פון ראדאשיצער רבי'ן זצ"ל אין לאדז, היינט, 28 בפברואר 1927.
  6. ^ נכדו של היהודי הקדוש, וחתנו של רבי פתלי גולדברג משעלץ - מגזע בעלזא
  7. ^ ראו בבלוג 'יוחסין' הערה ג'.
  8. ^ הלם בבית שמש: האדמו"ר מראדושיץ זצ"ל נפטר בפתאומיות, בחדרי חרדים.