יחסי אוקראינה–נורווגיה
| יחסי אוקראינה–נורווגיה | |
|---|---|
|
|
| |
| אוקראינה | נורווגיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 603,550 | 323,802 |
| אוכלוסייה | |
| 37,629,362 | 5,504,475 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 160,503 | 579,267 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 4,265 | 105,236 |
| משטר | |
| רפובליקה | מונרכיה חוקתית |
יחסי אוקראינה–נורווגיה הם יחסי החוץ בין אוקראינה לנורווגיה.
היסטוריה
התיאוריה הנורמנית, הנפוצה ביותר במערב בימינו, חושפת את שורשיהם הסקנדינבים של השליטים הקדומים של קייב, ושל השליט האגדי של נובגורוד רוריק בפרט. לפיכך, מקור השם "רוס" נחשב כמילה נרדפת לשבטים סקנדינבים.
בדיונים סביב ייסוד רוס של קייב, ידוע כי השליטים הסקנדינבים הראשונים בקייב היו אסקולד ודיר, שנסעו מנובגורוד לקייב והתיישבו שם. לאחר מכן, סקנדינבים רבים (Varangians) הגיעו לקייב וקונסטנטינופול כסוחרים בודדים. ויקינגים אחרים שהו בקייב זמן רב יותר, שירתו את דרך הסחר האגדית ממפרץ פינלנד, לדנייפר ובהמשך לים השחור.
בתקופה שבין 975 עד 1066 נורווגיה נהנתה מיחסי ידידות מיוחדים עם רוס של קייב. צאצאים רבים של מלכים ואצילים נורווגיים התגוררו תקופות ארוכות יותר בחצר קייב שזכתה לחינוך צבאי, וכן השתתפו בהתקפות על קונסטנטיפונול. בעקבות כך, חצרו של ולודימיר הגדול בקייב אירחה את המלך הנורווגי האגדי אולף טריגבאסון ששהה שנים רבות בקייב בזמן גלותו. גם מלך נורווגיה מגנוס הטוב בילה גם כן כמה שנים בקייב לחינוך להכשרה צבאית.
האראלד השלישי, מלך נורווגיה גם הוא בילה כמה שנים בקייב, ואף התחתן עם יליזבטה (אליסיף), בתו של יארוסלאב הראשון, נסיך קייב בשנת 1045. לאחר מותו של מגנוס בשנת 1047 הפך האראלד למלך נורווגיה ובאותה שנה ייסד בירה חדשה - אוסלו, והפך את העיר למעון המלוכה החדש. האראלד נפטר בשנת 1066 בקרב על בריטניה. ידוע גם כי יליזבטה חיכתה לשובו כמנצח באיי אורקני.
לאחר מותו של האראלד נקטע רצף הניצחונות של נורווגיה וכך גם האפשרות למדיניות חוץ עצמאית. מאוחר יותר, כתוצאה מאיחוד קאלמאר (1397) נפלה נורווגיה תחת מלך דנמרק, ובשנים 1814–1905 הייתה חלק מהאיחוד השוודי-נורווגי. נורווגיה קיבלה את עצמאותה בשנת 1905.
נורווגיה הכירה בעצמאות אוקראינה ב-24 בדצמבר 1991, לאחר שזכתה בעצמאותה בעקבו קריסת ברית המועצות. היחסים הדיפלומטיים בין אוקראינה לנורווגיה כוננו ב-5 בפברואר 1992. שגרירות נורווגיה באוקראינה נפתחה בשנת 1992. שגרירות אוקראינה בנורווגיה החלה את פעילותה באוקטובר 2004[1].
יחסים כלכליים
שיתוף פעולה מסחרי וכלכלי מתפתח באופן פעיל. ניתוח הנתונים הסטטיסטיים מראה נטייה יציבה להגדיל את היקף הסחר הדו-צדדי בין אוקראינה לנורווגיה ב-30% בממוצע בשנים האחרונות, למעט לשנת 2009 (בהתחשב במשבר הפיננסי העולמי). פריטי הסחורות העיקריים בייצוא מאוקראינה הם אסדות צפות (45.9%), מתכות ברזליות ומוצריהם (32.4%), כימיקלים אנאורגניים (17.5%), ציוד תחבורה, עץ ומוצרי עץ. פריטי הייבוא העיקריים מנורווגיה לאוקראינה: דגים ופירות ים (כ-80% מסך הייצוא הנורווגי), מוצרי ניקל וניקל, מכונות וציוד חשמליים, ציוד ומכשירים חשמליים, תרופות.
נורווגיה מדורגת במקום ה-33 בקרב 125 מדינות משקיעים מבחינת השקעה ישירה באוקראינה. בשנת 2010 היו באוקראינה 33 חברות עם הון נורווגי. יותר משני שלישים מההשקעה בנורווגיה היא בענף התקשורת (71.2 מיליון דולר). בנוסף, מושאי ההשקעה הם נדל"ן, הוצאה לאור, חקלאות וכו'.
מאז 2008 פועלת לשכת המסחר והתעשייה הנורווגית-אוקראינית באוסלו הכוללת 33 גופים עסקיים. הלשכה מקדמת שיתוף פעולה בין אוקראינה ונורווגיה בתחומי המסחר והטכנולוגיות התעשייתיות, מספקת שירותי מידע להערכת המצב הכלכלי בנורווגיה ובאוקראינה, מארגנת אירועים וכנסים שונים להפצת מידע על אפשרויות סחר והשקעה באוקראינה. הן חברות פרטיות והן חברות במגזר הציבורי המעוניינות בשיתוף פעולה בין תעשיינים נורווגיים ואוקראינים יכולים להיות חברים בלשכת המסחר והתעשייה.
נציגויות דיפלומטיות
קישורים חיצוניים
- יחסי אוקראינה–נורווגיה באתר משרד החוץ האוקראיני
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 יחסי אוקראינה–נורווגיה באתר משרד החוץ האוקראיני
