יחסי אוקראינה–קנדה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי אוקראינהקנדה
אוקראינהאוקראינה קנדהקנדה
Canada Ukraine Locator.png
אוקראינה קנדה
שטחקילומטר רבוע)
603,550 9,984,670
אוכלוסייה
37,629,362 39,025,701
תמ"ג (במיליוני דולרים)
160,503 2,139,840
תמ"ג לנפש (בדולרים)
4,265 54,832
משטר
רפובליקה מונרכיה חוקתית

יחסי אוקראינה–קנדה[1] הם היחסים הדו-צדדיים בין קנדה לאוקראינה.

יחסים רשמיים

שגרירות אוקראינה באוטווה

יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות כוננו בין ב-27 בינואר 1992.[2] קנדה פתחה את שגרירותה בקייב באפריל 1992, ושגרירות אוקראינה באוטווה נפתחה באוקטובר אותה השנה, ומומנה בעיקר על ידי תרומות מהקהילה האוקראינית-קנדית. אוקראינה פתחה קונסוליה כללית בטורונטו בשנת 1993 והודיעה כי היא מתכננת לפתוח עוד קונסוליה באדמונטון בשנת 2008. קנדה מחזיקה גם קונסוליה בלבוב.

ההסכם הבילטרלי העיקרי שנחתם בין שתי הממשלות הוא ההכרזה המשותפת על "השותפות המיוחדת" בין שתי המדינות שנחתמה בשנת 1994 וחודשה בשנת 2001.[3]

מכירת חומרה צבאית קנדית לאוקראינה הותרה על ידי ממשלתו של ג'סטין טרודו בדצמבר 2017, שכן שרת קנדה לעניינים גלובליים, קריסטיה פרילנד, ביטלה את המגבלות שהוטלו לתקופה בלתי מוגדרת.[4]

הסכם סחר חופשי

ב-22 בספטמבר 2009 החלו שיחות בין קנדה לאוקראינה על הסכם סחר חופשי.[5][6]

הסכם סחר חופשי בין קנדה לאוקראינה נחתם ביולי 2016 ונכנס לתוקף ב-1 באוגוסט 2017.[7][8]

ביקורים רמי דרג

המושל הכללי של קנדה, ריי נטישין, ביקר באוקראינה - מולדת אבותיו עמה הזדהה מקרוב[9] - בתפקידו כמשנה למלך. בעקבותיו הגיע בשנת 2005 הביקור הממלכתי הרשמי של המושל הכללי אדריאן קלרקסון ושוב בשנת 2009 המושל הכללי מיקאל ז'אן. בשנת 1994, נשיא אוקראינה ליאוניד קוצ'מה, במחווה שהכיר בחשיבותם של יחסי אוקראינה וקנדה, ערך ביקור בקנדה, ביקורו הממלכתי הראשון בחו"ל. ראש ממשלת קנדה ז'אן קרטיין ביקר באוקראינה ב-1999. בשנת 2008 נסע נשיא אוקראינה ויקטור יושצ'נקו לאוטווה ולמרכזים אחרים במסגרת ביקור ממלכתי. בהיותו באוטווה הוא נאם לפגישה משותפת של בית הנבחרים והסנאט של הפרלמנט הקנדי, זכות נדירה שניתנה לנכבדים זרים.

בספטמבר 2014 ביקרו האוקראינים באוטווה כדי לבקש אמצעי לחימה, כמו טילי נ"ט, ציוד מעקב וכלי רכב משוריינים, באמצעותם להכניע את הבדלנים המזרחיים לאורך הגבול עם רוסיה, אולם שר ההגנה ג'ייסון קניני דחה את הבקשה. ביולי 2015 בזמן שסטיבן הרפר עדיין היה בשלטון, התברר כי יותר מ-5,400 טילי נ"ט אריקס, 10 רכבי האסקי ורכבי באפלו, ארבע מערכות גילוי מוקשים מיוחדות ו-194 כלי רכב משוריינים קלים LAV-2 הוכרזו כעודפים על ידי הצבא הקנדי.[10]

ביולי 2016 ביקר ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו אצל מאמנים צבאיים קנדיים שהיו במערב אוקראינה כחלק מהמאמץ להכניע את הבדלנים במזרח לאורך הגבול עם רוסיה. בקייב כעבור כמה ימים, הודה פטרו פורושנקו לקנדה על תרומתה. המנהיגים חתמו על תאריך סחר חופשי.[11]

ארסני יאצניוק, באותה תקופה ראש ממשלת אוקראינה, ביקר באוטווה במאי 2017 במסע לקבלת כלי נשק שלא נשא פירות. הוא נפגש עם קריסטיה פרילנד וראלף גודייל.[12]

ביולי 2019 אירחה ממשלת קנדה את ועידת הרפורמה השלישית באוקראינה בטורונטו במשך שלושה ימים,[13] בה לקחו חלק יותר מ-800 אנשים מ-36 מדינות וארגוני פיננסים בינלאומיים כמו קרן המטבע הבינלאומית.[14][4] הנושא היה שילוב אירו-אטלנטי באוקראינה. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הודיע על הסכם חדש לקנדה לספק חומרה צבאית לאוקראינה. הנשק ישמש כחלק מהמאמץ להכניע את הבדלנים במזרח לאורך הגבול עם רוסיה. ג'סטין טרודו סירב לחתום על ההסכם.[15] טרודו וזלנסקיי "הכריזו על אינטרס הדדי בשיפור חילופי הסטודנטים והיתרי העבודה לצעירים" אך דבר לא נעשה, אם כי נמצא כסף בכדי "לקדם שוויון בין המינים".[16]

יחסים פוליטיים

המפלגות הפוליטיות הקנדיות העיקריות מעוניינות להיראות כמקדמות יוזמות רפורמה דמוקרטית באוקראינה, ומעודדות את אוקראינה לעסוק ולהצטרף למוסדות מערביים כמו האיחוד האירופי, נאט"ו[1] תוך התרחקות מרוסיה. זהו עניין עדין שכן מסלול המזרח מול המערב (רוסיה לעומת אירופה) הוא נושא פוליטי רגיל בדרך כלל באוקראינה. מעורבות ישירה תפר את הפרוטוקול הבינלאומי (נתפס כהפרעה לענייני הפנים של אוקראינה), ואולי תערער את הכוחות הפרו-מערביים במדינה. עם זאת, קנדים רבים (כולל חברי פרלמנט וראש הממשלה לשעבר ג'ון טרנר) היו חלק מצוות משקיפים בינלאומי אשר פיקח על הבחירות לנשיאות אוקראינה בשנת 2004. כלי תקשורת קנדיים אהדו בדרך כלל את כוחות המהפכה הכתומה, כשהמגזין הלאומי "מקלין" ניהל סיפור בעמוד הראשון על המחאות. אי סדרים מתועדים של בחירות על ידי צוותי המשקיפים הובילו לבחירות חדשות וכתוצאה מכך ניצחון הבחירות לנשיאות של ויקטור יושצ'נקו הפרו-מערבי. המושל הכללי הקנדי, אדריאן קלרקסון, נציג ראש המדינה בקנדה, השתתף בהשקעותיו של יושצ'נקו כשהוא לובש צעיף כתום, בצבע התנועה הפרו-מערבית.

קשרים תת-לאומיים

חלק גדול ממערכת היחסים מבוסס על מורשת ההגירה. המספר הגדול ביותר של מהגרים אוקראינים בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 התיישבו בערבות קנדה ומשמרים את קשרי התרבות וההיסטוריה החזקים של אזור זה עם אוקראינה, בעיקר מערב אוקראינה שממנה הגיעו הרוב. אונטריו הייתה גם פרובינציה שמשכה אליה מהגרים אוקראינים, במיוחד בתקופה המיידית שלאחר המלחמה.[17] ההגירה האחרונה לקנדה מאוקראינה שלאחר העצמאות (לאחר 1991) היא פונקציה של זרמי ההגירה המחודשים (שנמנעו בתקופה הסובייטית) ותוכניות הגירה פרובינציאליות ממוקדות. זה האחרון הביא לכך שהמהגרים הגיעו לאותם מחוזות (ססקצ'ואן, מניטובה) שזיהו את אוקראינה כאזור בעל פוטנציאל משמעותי לגיוס מהגרים לעובדים מיומנים.

רוב האוקראינים שנדדו למחוז אלברטה הקנדי בין השנים 18931929 הגיעו מכמה מחוזות קטנים במערב אוקראינה, רבים מהם ממחוז איוונו-פרנקיבסק. כתוצאה מכך, ראלף קליין, ראש הממשלה של אלברטה, ביקר באיוונו-פרנקיבסק בשנת 2002, ואילו מושל איוונו-פרנקיבסק, מיכאילו וישיוואניוק ביקר באדמונטון, ובאותה עת חתמו שתי הממשלות על הסכם סחר ושיתוף פעולה.[3] אלברטה צפויה לחתום על מסמך דומה עם מחוז לבוב השכן. קשרים משמעותיים אחרים ברמה המחוזית האחרונים כוללים ביקור רשמי של ראש הממשלה רוי רומנוב באוקראינה בשנת 1995[18] וביקורו של נשיא אוקראינה ליאוניד קוצ'מה בססקצ'ואן בהזמנתו של ראש הממשלה רומנוב (2000), וכן משלחות באוקראינה מאלברטה, מניטובה וססקצ'ואן ברמת השרים, שכולם הובילו לשורה של הסכמים ומזכירי הבנות שנחתמו בנושאי תרבות, חינוך וכלכלה. כאמצעי להגדלת היחסים הפוטנציאליים, מספר רשויות שיפוט מחוזיות הקימו גם ועדות מייעצות רשמיות (הוועדה המייעצת של ססקצ'ואן–אוקראינה, מזכירות מניטובה–אוקראינה, המועצה המייעצת ליחסי אלברטה–אוקראינה).

לבסוף, מעבר למספר הסכמים אזוריים של מחוזות בשתי המדינות, מחוז ססקצ'ואן עם צ'רנוביץ,[19] מספר ערים קנדיות מקיימות הסכמי ערים תאומות עם ערים אוקראיניות, מה שמחזק את הקשרים התרבותיים והחברתיים ברמה המקומית. ערים תאומות כוללות את טורונטו / קייב, ויניפג / לבוב, ונקובר / אודסה וססקטון / צ'רנוביץ.

סיוע הומניטרי ופיתוח לאוקראינה

ארגונים קנדיים, כולל לא ממשלתיים, פעילים במתן סיוע מסוגים שונים לאוקראינה. הסוכנות הבינלאומית הקנדית לפיתוח (CIDA) מימנה את הקמת המרכז לפיתוח עסקים קטנים וכלכליים (SBEDIF) באיוונו-פרנקיבסק.[1]

3.8 מיליון דולר קנדי הוקצו לפרויקט רשת אזורית לתמיכה בצמיחה של עסקים קטנים ופיתוח כלכלי בחמש קהילות נוספות במחוז מערב אוקראינה.

לשכת המסחר קנדה-אוקראינה (CUCC) ממלאת תפקיד חשוב בקידום קשרי סחר ועסקים בין שתי המדינות.[20] בשנת 2016 הקימה קניון גלובל קנדה את פרויקט תמיכה בסחר והשקעות קנדה-אוקראינה (CUTIS), שתוקצבו למשך חמש שנים ונועד "להוריד את העוני באוקראינה באמצעות ייצוא מוגבר מאוקראינה לקנדה והשקעה מקנדה לאוקראינה".[21]

ארגונים לא ממשלתיים קנדיים גם סיפקו באופן משמעותי תמיכה לצבא אוקראינה והקימו מרפאות שיקום לחיילים אוקראינים במהלך המלחמה בדונבאס.[22]

שיתוף פעולה בחינוך

השותפות החינוכית הוותיקה ביותר ברמה העל-תיכונית היא זו שבין אוניברסיטת ססקצ'ואן לאוניברסיטה הלאומית צ'רנוביץ. בין השתיים קיים הסכם בין-אוניברסיטאי מאז 1977. אולם, כיום פועלת באמצעות ריי נטישין מרכז ללימודים קנדיים, יחידת המחקר וההוראה הוקמה ב-2003 ומוקדשת ללימודים קנדיים באוניברסיטה הלאומית בצ'רנוביץ. האוניברסיטה הלאומית של קייב הקימה בשנת 2009 גם מרכז ללימודי קנדה שיעזור להקל על לימוד קנדה וליצור קשרים גדולים יותר וחילופי סטודנטים בין האוניברסיטאות.

חילופי נושאים דו-צדדיים בין אוניברסיטאות קנדיות ואוקראיניות קיימים במדעים, מדעי החברה ומדעי הרוח במגוון תחומים. האוניברסיטאות והמכללות הקנדיות עם תוכניות חילופי סטודנטים כוללות: אוניברסיטת אלברטה, אוניברסיטת מניטובה, אוניברסיטת ססקצ'ואן, אוניברסיטת טורונטו, אוניברסיטת קווינס, מכללת סנט תומאס מור ואוניברסיטת מקיואן.

בשנת 1991, בתמיכת יו"ר הקרן ללימודי אוקראינה בטורונטו, הוקמה התוכנית הפרלמנטרית קנדה–אוקראינה (CUPP) אשר סיפקה לסטודנטים באוניברסיטאות אוקראיניות אפשרות ללמוד כיצד פועלת הדמוקרטיה בקנדה על ידי עבודה צמודה עם חברי פרלמנט קנדיים מכל המפלגות. סטודנטים אוקראינים נבחרים באופן תחרותי מבין 48 מוסדות להשכלה גבוהה המשתתפים באוקראינה.[23]

הסתבכות במלחמת רוסיה–אוקראינה

זמן קצר לאחר הבחירות הפדרליות בקנדה בשנת 2019 בהם ניצח ג'סטין טרודו, שהתמודד מול אנדרו שיר, אשר תמך בשליחת שומרי שלום קנדיים לאוקראינה, סגן שר החוץ האוקראיני וסיל בודנר בממשלתו של וולודימיר זלנסקי חידש את הרעיון לשלוח שומרי שלום קנדיים למדינה. במהלך המלחמה בדונבאס כתב CBC, מורי ברוסטר, הועסק בכדי לסייע בהפצת המידע לעיתונות האוקראינית.[24]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Canadau, Government of; Canada, Gouvernement du. "Insert the English title - Insérer le titre en anglais".
  2. ^ For a detailed discussion of Canada's early diplomatic engagement with Canada, see Bohdan Kordan, "Canadian Ukrainian Relations: Articulating the Canadian Interest," in L. Hajda, ed. (1996), Ukraine in the World: Studies in the International Relations and Security Structure of a Newly Independent State. Cambridge: Harvard University Press.
  3. ^ 3.0 3.1 "Embassy of Ukraine in Canada - Political Affairs".
  4. ^ 4.0 4.1 "Ukraine reform hindered by corruption, U.S. says, as new leader makes North American debut in Toronto". National Post, a division of Postmedia Network Inc. The Canadian Press. 2 ביולי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Minister Day Announces Free Trade Talks with Ukraine, Government of Canada (September 22, 2009)
  6. ^ Tymoshenko hopes for more effective cooperation with Canada after creation of free trade area, Interfax-Ukraine (September 23, 2009)
  7. ^ "Text of the Canada–Ukraine Free trade agreement – Table of contents". Global Affairs Canada. 2016-09-15.
  8. ^ "Minister Carr hosts Canada-Ukraine Free Trade Agreement Joint Commission meeting". Global Affairs Canada. 2018-10-19.
  9. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2009-02-11. נבדק ב-2009-07-22. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Millions in military gear goes to scrap heap instead of Ukraine". Ottawa Citizen. 5 ביולי 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "Justin Trudeau visits Canadian military trainers in western Ukraine". CBC. 12 ביולי 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ "Ukraine seeks weapons from Ottawa to help fend off Russia-backed rebels". The Globe and Mail Inc. 18 במאי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ "Defence Minister Sajjan Concludes Trip to Ukraine". Government of Canada. 22 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ "Ukraine Reform Conference July 2-4, 2019 - Toronto, Canada". Global Affairs Canada. 2 ביולי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ "Zelenskiy: Ukraine, Canada to sign agreement on supply of military hardware". UNIAN.NET. 2 ביולי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ "Trudeau and Ukraine's new president agree to talk about expanding free trade". CBC. 2 ביולי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ See Lubomyr Y. Luciuk and Bohdan S. Kordan (1989), Creating a Landscape: A Geography of Ukrainians in Canada. Toronto: University of Toronto Press.
  18. ^ http://www.gov.sk.ca/news?newsId=faecd92a-9f5a-4adc-aba5-1b8f88dec7de
  19. ^ See http://www.gov.sk.ca/news?newsId=a76886de-76de-4fdd-bc17-0d001dfa0c5c
  20. ^ Calendar of events, Canada-Ukraine Chamber of Commerce
  21. ^ "Our Focus". Canada-Ukraine Trade and Investment Support.
  22. ^ Burridge, Tom (11 ביולי 2016). "Canadian-Ukrainian relations: As thick as blood?". {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ ":: Uportal by WebServiceCenter".
  24. ^ "Canadian-led peacekeeping mission in Ukraine 'Plan B' for Kyiv, official says". CBC. 1 בנובמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0