יחסי אוקראינה–ונצואלה
| יחסי אוקראינה–ונצואלה | |
|---|---|
|
|
| |
| אוקראינה | ונצואלה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 603,550 | 912,050 |
| אוכלוסייה | |
| 37,629,362 | 29,254,044 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 160,503 | |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 4,265 | |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה פדרלית |
יחסי אוקראינה–ונצואלה הם היחסים הדו-צדדיים בין אוקראינה לוונצואלה.
היסטוריה
ב-9 בינואר 1992 הכירה ונצואלה בעצמאותה של אוקראינה.
באפריל 1999 ערך שר החוץ של אוקראינה בוריס טרסיוק את ביקורו הרשמי הראשון בוונצואלה. שם הוא אמר שאמריקה הלטינית אינה "טרה אינקוגניטה" למדיניות החוץ של אוקראינה. טרסיוק טען כי האזור הוא שוק חשוב למוצרים אוקראינים וכי על אוקראינה לפתח באופן פעיל קשרים עם מדינות אמריקה הלטינית.[1]
בספטמבר 2010 ביקר סגן שר החוץ של ונצואלה, טמיר פורס פונסליאון, את סגן שר החוץ של אוקראינה, אולכסנדר הורין, והם דנו ב"מגוון רחב של סוגיות של שיתוף פעולה אוקראיני-ונצואלי בתחומים פוליטיים, מסחריים וכלכליים והומניטריים".[2]
באוקטובר 2010, נשיא ונצואלה הוגו צ'אווס נפגש עם נשיא אוקראינה ויקטור ינוקוביץ' בקייב. ראש המדינה האוקראיני אמר כי "הלך לאיבוד זמן רב בין שתי המדינות שלנו" ועוד ציין כי העולם "יכול לצפות להעמקה בשיתוף הפעולה" בין שתי המדינות.[3][4] צ'אווס ביקר במפעל אנטונוב בקייב וסיכם עם ינוקוביץ' על הקמת שגרירויות אחת אצל השנייה.[5] שני ראשי המדינות חתמו על הסכמים בנוגע לצינור אודסה-ברודי.[6]
כפי שסוכם במהלך הביקור בקייב, שר החוץ האוקראיני, קוסטיאנטין גרישצ'נקו, ערך ביקור רשמי בוונצואלה בדצמבר 2010. המשלחת כללה נציגים של משרדים, סוכנויות ממשלתיות וחברות מובילות באוקראינה, המעוניינות בפיתוח שיתוף פעולה עם ונצואלה.[7]
ב-7 במרץ 2014, משרד החוץ של ונצואלה פרסם הצהרה שבה נאמר כי הנשיא ניקולאס מדורו "מגנה את ההפיכה שביצעו קבוצות קיצוניות באוקראינה בעקבות אסטרטגיית התשה שקודמה מחו"ל על ידי ממשלת ארצות הברית ובעלות בריתה בנאט"ו". עוד נכתב, "התקנת רשויות דה-פקטו בקייב מאיימת לא רק על האחדות הלאומית של אוקראינה, אלא על היציבות של האזור כולו שכן היא מסכנת אזרחים אוקראינים ממוצא רוסי ואת ריבונותה של הפדרציה הרוסית עצמה".[8][9] ונצואלה לא הכירה בהיפרדות ובהצטרפותה של קרים לפדרציה הרוסית לאחר מכן. אף על פי כן, ונצואלה הייתה אחת מאחת עשרה המדינות שהצביעו נגד החלטת העצרת הכללית של האו"ם 68/262, שאושרה ב-27 במרץ, הכירה בקרים כחלק מאוקראינה ודחתה את משאל העם על המעמד הפוליטי.[10][11] בסוף 2014, אולג צאריוב, יושב ראש הפרלמנט של נובורוסיה (קונפדרציה שכללה את הרפובליקות העממיות של דונייצק ולוגנסק), פנה לוונצואלה בבקשה להכיר בעצמאותן של שתי הרפובליקות הבדלניות.[12]
אוקראינה דחתה את תוצאות הבחירות לנשיאות בוונצואלה ב-2018, שם הוכרז ניקולאס מדורו כמנצח.
בשנת 2019, במהלך המשבר הנשיאותי בוונצואלה, הכירה אוקראינה בחואן גואידו כנשיא ונצואלה.[13]
בתחילת 2022, ממשלת ונצואלה האשימה את נאט"ו וארצות הברית בפלישה הרוסית לאוקראינה, והצהירה כי הם הפרו את הסכמי מינסק. ניקולאס מדורו אמר לפני תחילת הפלישה כי ונצואלה ניצבת לצד פוטין, אך גם דחק בדיאלוג דיפלומטי כדי להימנע מהסלמה של הסכסוך.[14][15]
יחסי סחר
נכון לעכשיו, יחסי הסחר בין שתי המדינות הם מינימליים. בשנת 2020, אוקראינה ייצאה לוונצואלה סחורות בשווי 4.68 מיליון דולר, בעיקר שמני זרעים, קמחי חיטה ונפט. באותה שנה ייצאה ונצואלה לאוקראינה סחורות בשווי 541,000 דולר, בעיקר סרטנים מעובדים, משקאות חריפים ותנורים חשמליים.[16]
נציגויות דיפלומטיות
לשתי המדינות אין שגרירויות במדינה האחרת בהתאמה.
הערות שוליים
- ^ Ukrainian Foreign Minister in South America, rferl.org 27 April 1999.
- ^ Deputy Foreign Minister of Ukraine Mr. Oleksandr Horin received Deputy Foreign Minister of Venezuela Temer Porras Ponceleón, mfa.gov.ua 15 September 2010.
- ^ Update: Yanukovych greets Venezuelan President Hugo Chavez in Kyiv, kyivpost.com 18 October 2010.
- ^ Jan Ullrich: Venezuela stößt nach Eurasien vor, amerika21.de 19 October 2010.
- ^ James Suggett: Venezuela Strengthens Alliance with Belarus, Initiates Bilateral Relations with Ukraine, venezuelanalysis.com 19 October 2010.
- ^ Venezuelan President Hugo Chavez to vist Kyiv Oct. 18, kyivpost.com 14 October 2010.
- ^ The Minister for Foreign Affairs of Ukraine Kostyantýn Grýshchenko paid an official visit to the Bolivarian Republic of Venezuela, mfa.gov.ua 21 December 2010.
- ^ "Gobierno venezolano repudia el "golpe de Estado de extremistas" en Ucrania". EL UNIVERSAL. 7 במרץ 2014. ארכיון מ-16 במרץ 2014. נבדק ב-12 במרץ 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Putin on Ukraine Okay With China-Syria-Venezuela Minority". Bloomberg News. 11 במרץ 2014. ארכיון מ-15 במרץ 2014. נבדק ב-12 במרץ 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "U.N. General Assembly Affirms Ukraine's Territorial Integrity, Calls The World Community Not To Recognise Change Of Crimea's Status". Ukrainian News Agency. 27 במרץ 2014. אורכב מ-המקור ב-4 במאי 2014. נבדק ב-27 במרץ 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "La Asamblea General aprobó una resolución sobre la integridad territorial de Ucrania" (בספרדית). United Nations. 27 במרץ 2014. נבדק ב-5 בנובמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ David X. Noack: Ostukrainische "Volksrepubliken" suchen Anerkennung in Lateinamerika, amerika21.de 17 November 2014.
- ^ "Мільйони венесуельців сказали "ні" Мадуро – Порошенко" (באוקראינית). Fakty. 24 בינואר 2019. נבדק ב-24 בינואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Sequera, Vivian (25 בפברואר 2022). "Venezuela blames U.S., NATO for Ukraine conflict". Swissinfo. ארכיון מ-25 בפברואר 2022. נבדק ב-25 בפברואר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Gobierno de Maduro emite comunicado y evita condenar invasión a Ucrania" [Maduro's government issues a statement and avoids condemning the invasion of Ukraine]. El Pitazo (בספרדית). 25 בפברואר 2022. נבדק ב-25 בפברואר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ukraine / Venezuela, oec.world (without date).
