יחסי אוקראינה – האיחוד האירופי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי האיחוד האירופי – אוקראינה
האיחוד האירופיהאיחוד האירופי אוקראינהאוקראינה
האיחוד האירופי אוקראינה
שטח (בקילומטר רבוע)
4,324,782 603,550
אוכלוסייה
513,949,445 39,173,915
תמ"ג (במיליוני דולרים)
17,610,000 190,741
תמ"ג לנפש (בדולרים)
4,869

יחסי האיחוד האירופי–אוקראינה עוצבו באמצעות הסכם ההתאגדות ואזור הסחר החופשי העמוק והמקיף (DCFTA), שנחתם במסגרת יוזמת השותפות המזרחית ומדיניות השכנות האירופית (ENP). במסגרת היחסים, האיחוד האירופי ואוקראינה פעלו להידוק שיתוף הפעולה, תוך שאיפה לאינטגרציה כלכלית הדרגתית והעמקת השותפות המדינית.[1] לאוקראינה גבול משותף באורך כ-2,235 ק"מ עם ארבע מדינות החברות באיחוד האירופי: פולין, הונגריה, סלובקיה ורומניה.

הסכם ההתאגדות החל להתגבש ב-2012, אך ממשלת אוקראינה השעתה את ההכנות לחתימתו ב-21 בנובמבר 2013, בתקופת נשיאותו של ויקטור ינוקוביץ', אשר דגל בקשרים עם רוסיה והעדיף הצטרפות לאיגוד המכס האירו-אסייתי שכלל את רוסיה, בלארוס, קזחסטן, קירגיזסטן וארמניה.[2][3] ינוקוביץ' השתתף בפסגת האיחוד האירופי בווילנה ב-28–29 בנובמבר 2013, בה נועד להיחתם ההסכם, אך החתימה לא התקיימה.[2][3] בעקבות זאת פרצו הפגנות היברומאידאן, אשר הובילו להדחת ינוקוביץ' וממשלתו על ידי הפרלמנט בפברואר 2014, לאחר המהפכה האוקראינית.[3][4]

החלק הפוליטי של הסכם ההתאגדות נחתם ב-21 במרץ 2014 על ידי ראש הממשלה ארסני יאצניוק.[1] באותה עת, האיחוד האירופי נקט בצעדים לייצוב אוקראינה, בהם הקפאת נכסיהם של אנשי ממשל מרוסיה ואוקראינה והענקת סיוע כספי.[5][3][1] החלק הכלכלי של ההסכם נחתם ב-27 ביוני 2014 על ידי הנשיא פטרו פורושנקו.[6] ב-1 בינואר 2016 נכנסה אוקראינה לאזור הסחר החופשי העמוק והמקיף. ב-11 ביוני 2017 נכנסו לתוקף הסדרי נסיעה ללא ויזה לאזרחי אוקראינה לאזור אמנת שנגן לתקופה של עד 90 יום בכל מחזור של 180 יום, והסכם ההתאגדות נכנס לתוקף מלא ב-1 בספטמבר 2017.[7]

ב-21 בפברואר 2019 תוקנה חוקת אוקראינה, כך שנוספו לה סעיפים המעגנים את השאיפה לחברות באיחוד האירופי ובנאט"ו.[8] בינואר 2021 הודיעה אוקראינה על כוונתה להגיש בקשת הצטרפות רשמית בשנת 2024, מתוך מטרה להצטרף לאיחוד במהלך שנות ה-30 של המאה ה-21.[9]

ב-28 בפברואר 2022, במהלך הפלישה הרוסית לאוקראינה, חתם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי על בקשת הצטרפות רשמית לאיחוד האירופי. בהמשך, שמונה מדינות חברות באיחוד הביעו תמיכה במהלך באמצעות מכתב משותף.[10] ב-1 במרץ 2022 המליץ הפרלמנט האירופי להעניק לאוקראינה מעמד של מועמדת רשמית לחברות באיחוד האירופי, לאחר נאום שנשא בו זלנסקי.[11]

היסטוריה

מערכות יחסים מוקדמות

השאיפה של אוקראינה להצטרף להאיחוד האירופי החלה בשנת 1993, אז הכריזה הממשלה כי השתלבות באיחוד מהווה יעד מרכזי במדיניות משרד החוץ של אוקראינה.[12] אף על פי כן, בפועל נעשו באותה תקופה צעדים מוגבלים, בשל תלותה הכלכלית של אוקראינה ברוסיה, שהייתה שותפת הסחר העיקרית שלה וספקית מרכזית של גז טבעי ואנרגיה.

בשנת 1994 נחתם הסכם השותפות והשיתוף (PCA) בין האיחוד האירופי לאוקראינה, שעסק בנושאים כלכליים וחברתיים, רפורמות במנהל הציבורי, חופש העיתונות וזכויות אזרח. מתכונת הדיאלוג המדיני שנקבעה כללה פגישה שנתית בין נציגי האיחוד האירופי (הכוללים את הנציבות האירופית, הבנק המרכזי האירופי וקרן המטבע הבין-לאומית) לבין הנהגת אוקראינה, וכן מספר התייעצויות בין-משרדיות. ההסכם נכנס לתוקף בשנת 1998 ופקע בשנת 2008.

הפסגה הראשונה בין האיחוד האירופי לאוקראינה התקיימה בקייב בספטמבר 1997.[13] בפסגה השנייה באוקטובר 1998 בווינה, הוגדרו היחסים כ"שיתוף פעולה אסטרטגי וייחודי", ואוקראינה הביעה לראשונה את כוונתה להשיג מעמד של מדינה שותפה באיחוד.[13] עם זאת, המפגשים לא הובילו לשינוי משמעותי במדיניות האיחוד כלפי אוקראינה, כאשר הדגש נותר על המעבר הכלכלי שלאחר תקופת ברית המועצות, מצב זכויות האדם במדינה, וכן סוגיות הקשורות לתחנת הכוח הגרעינית צ'רנוביל.

בשנת 2002 הצהיר נציב הרחבת האיחוד האירופי, גינתר ורהויגן, כי "פרספקטיבה אירופית" עבור אוקראינה אינה מבטיחה חברות בטווח של 10 עד 20 שנה, אך נחשבת לאפשרית. באותה שנה הצהיר נשיא אוקראינה ליאוניד קוצ'מה כי המדינה שואפת לחתום על הסכם התאגדות עד 2003–2004, ולמלא את תנאי החברות באיחוד עד לשנים 2007–2011.[13]

לאחר המהפכה הכתומה

ערך מורחב – המהפכה הכתומה

לאחר המהפכה הכתומה בסוף 2004, התחזקו הסיכויים של אוקראינה להידוק קשריה עם האיחוד האירופי. מנהיג האופוזיציה, ויקטור יושצ'נקו, הציג תוכנית שכללה הכרה באוקראינה ככלכלת שוק, הצטרפות לארגון הסחר העולמי, חתימה על הסכם התאגדות עם האיחוד האירופי, וחברות מלאה בארגון בעתיד.[14] עם בחירתו לנשיאות, קרא יושצ'נקו בדצמבר 2004 לאות ברורה יותר בנוגע לסיכויי החברות של אוקראינה באיחוד, וטען כי תוכנית הפעולה הקיימת משקפת את רמת היחסים שקדמה לבחירות לנשיאות.[15]

ב-13 בינואר 2005, הפרלמנט האירופי אישר הצעה הקוראת להידוק הקשרים עם אוקראינה, תוך פתיחת אפשרות להצטרפות עתידית לאיחוד.[16] בהמשך הודיעה הנציבות האירופית כי לא תישלל האפשרות של חברות אוקראינה בעתיד. יושצ'נקו הודיע על כוונתו להגיש בקשה רשמית לחברות והבהיר כי ממשלתו תבחן מחדש את יחסי המדינה עם חבר המדינות כדי לאפשר השתלבות באיחוד האירופי. גורמים באיחוד הביעו לאורך השנים תמיכה בשיתוף פעולה כלכלי עמוק יותר עם אוקראינה, אך נמנעו מלהתחייב לתמיכה ישירה בהצטרפותה.

ב-21 במרץ 2005 הצהיר שר החוץ של פולין, אדם דניאל רוטפלד, כי מדינתו תתמוך בשילובה של אוקראינה באיחוד, בהכרה בה ככלכלת שוק ובהצטרפותה לארגון הסחר העולמי. לדבריו, יש להתמקד בצעדים קונקרטיים במקום בהצהרות כלליות. שלושה ימים לאחר מכן, סקר שנערך בשש המדינות הגדולות של האיחוד האירופי הצביע על תמיכה ציבורית רחבה יחסית בקבלת אוקראינה כחברה עתידית, לעומת מדינות אחרות שאינן מועמדות רשמיות.

באוקטובר 2005 אמר נשיא הנציבות האירופית, ז'וזה מנואל ברוזו, כי "עתידה של אוקראינה הוא באיחוד האירופי". עם זאת, ב-9 בנובמבר 2005 פרסמה הנציבות מסמך אסטרטגי ובו הוצע כי תוכנית ההרחבה הנוכחית, שכללה את קרואטיה ובהמשך מדינות יוגוסלביה לשעבר, עשויה לדחות את האפשרות של הצטרפות מדינות נוספות כגון אוקראינה, ארמניה, בלארוס, גאורגיה ומולדובה.

ממשלת אוקראינה הביעה אי שביעות רצון מהשימוש במדיניות השכנות האירופית ככלי מרכזי ביחסים עם האיחוד, בטענה שהצטרפות מלאה הייתה יעד קבוע של ממשלות אוקראינה מאז 1993.[12] לאחר המהפכה הכתומה, נמתחה ביקורת באוקראינה על כך שהאיחוד האירופי הגיב באיטיות, והתקדמות ממשית לקראת חברות מלאה לא הושגה.

שיחות משא ומתן

במרץ 2007 החלו האיחוד האירופי ואוקראינה בשיחות על הסכם חדש שנועד לקבוע מסגרת משפטית לשיתוף פעולה כלכלי ומדיני הדוק יותר. במסגרת זו הוסכם על פתיחת משא ומתן בנוגע להקמת אזור סחר חופשי כחלק מההסכם, כאשר בהמשך אותה שנה נמסר כי הנושא ייכלל בפרק נפרד בטיוטת ההסכם.

לקראת קיום פסגת האיחוד, קבעו שרי החוץ של המדינות החברות בפגישתם באביניון, כי להסכם ההתאגדות העתידי עם אוקראינה לא יהיה קשר להסכמים דומים שחתם האיחוד האירופי עם מדינות מזרח אירופה במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20, דוגמת פולין, רומניה ויתר מדינות חבל הבלקן. מספר כלי תקשורת דיווחו כי גרמניה, הולנד, בלגיה ולוקסמבורג התנגדו לשילוב הניסוח "אוקראינה היא מדינה אירופית" במסמכים משפטיים של האיחוד.

תוכנית פעולה משותפת של האיחוד האירופי ואוקראינה, שהתבססה על הסכם השותפות והשיתוף מ-1994, אושרה על ידי המועצה האירופית ב-21 בפברואר 2005. לפי הנציבות האירופית, התוכנית סיפקה מסגרת מקיפה לשיתוף פעולה בין הצדדים.[17]

שיחות רשמיות על הסכם סחר חופשי בין הצדדים החלו ב-18 בפברואר 2008 בין ממשלת אוקראינה לנציבות הסחר של האיחוד האירופי.

ביולי 2008, פורטוגל הביעה בפומבי את תמיכתה בהצטרפות אוקראינה לאיחוד האירופי.[18]

ב-22 ביולי 2008 נמסר כי הסכם מסוג "ייצוב והתאגדות" ייחתם בין אוקראינה לאיחוד האירופי ב-8 בספטמבר 2008 באוויאן-לה-באן שבצרפת.[19]

ממשלת טימושנקו השנייה

ב-2 באוקטובר 2008 הודיע נשיא אוקראינה ויקטור יושצ'נקו כי הסכם ההתאגדות בין אוקראינה להאיחוד האירופי צפוי להיחתם בתוך שישה עד שמונה חודשים. באותו יום נפגש יושצ'נקו עם קרל השישה עשר גוסטב, מלך שוודיה במהלך ביקורו הממלכתי בקייב, וציין כי ההסכם "חצי מוכן" וכי הוא מקווה שייחתם במהלך נשיאות שוודיה באיחוד. בנוסף, בירך על יוזמת השותפות המזרחית שהועלתה על ידי שרי החוץ של פולין ושוודיה.

במהלך אוקטובר 2008 נערך סבב משא ומתן נוסף בין הצדדים בנושא פרק אזור הסחר החופשי בהסכם. נציג אוקראינה ציין כי נדרש מאמץ נוסף מצד הממשלה לעמידה בדרישות, והזהיר מפני אובדן שווקים עם הצטרפות מדינות הבלקן למרחב הסחר האירופי.

ב-29 באוקטובר 2008 התקיימה בבריסל פגישה בין נציב האיחוד האירופי ז'אק ברוט ונציגים אוקראינים, בנושא הקלת תנאי הנסיעה והכניסה לאזרחי אוקראינה. הפרלמנט האוקראיני ביקש גיבוש "מפת דרכים" להסרת אשרות, אך נציבות האיחוד לא התחייבה ללוחות זמנים. נציגי אוקראינה טענו כי הסכם הקלת הוויזה מ-2007 לא מיושם במלואו, והוזכרו מדינות כמו ספרד, הולנד, גרמניה ובלגיה כמפרות את ההסכם. הנשיא יושצ'נקו ציין כי מדינות אלו דורשות מסמכים שאינם כלולים בהסכמות. על פי דיווחים, כ-5% מהאוקראינים המבקשים ויזה נדחים, בניגוד להבנות הקיימות.[20]

ב-4 ביוני 2009, דווח כי המפלגה הדמוקרטית החופשית בגרמניה הצהירה כי אוקראינה זכאית להצטרף לאיחוד האירופי בטווח הארוך, והייתה למפלגה הגרמנית הגדולה הראשונה שתמכה בכך בגלוי.[21]

ב-16 ביוני 2009 אומץ מסמך עבודה חדש בשם "סדר היום של האיחוד האירופי–אוקראינה", שנועד לתאם את צעדי האינטגרציה.[22]

בספטמבר 2009 דווח כי דיפלומטים אוקראינים שוקלים להגיש בקשה לחברות באיחוד לאחר הבחירות לנשיאות בינואר 2010, אך מהלך זה לא יצא לפועל לבסוף.[23]

ב-5 באוקטובר 2009, יו"ר ועדת האינטגרציה האירופית במועצה העליונה, בוריס טרסיוק, הצהיר כי אזור ללא ויזה לאוקראינים נחשב על ידי האיחוד כיעד ארוך טווח בלבד. לטענתו, המכשול העיקרי הוא היעדר חקיקה להקמת בסיס נתונים דמוגרפי שיאפשר הנפקת דרכונים ביומטריים, וכן העדר מערכת כלל-ארצית למעקב אחר הנפקת דרכונים.[24]

ב-16 בדצמבר 2009 הצהיר נשיא הנציבות האירופית, ז'וזה מנואל ברוזו, כי על אוקראינה "לעשות יותר" כדי לזכות בתמיכה רחבה יותר מצד האיחוד, והוסיף כי הרחבת האיחוד אינה צפויה להתקיים בטווח הקצר.[25]

שותפות מזרחית (2009)

  מדינות האיחוד האירופי
  מדינות השותפות המזרחית שאינן חברות באיחוד: אוקראינה, מולדובה, ארמניה, גאורגיה, בלארוס, אזרבייג'ן

אוקראינה היא אחת משש מדינות ברית המועצות לשעבר שהוזמנו לשתף פעולה עם האיחוד האירופי במסגרת יוזמת השותפות המזרחית. עם זאת, בפרלמנט האוקראיני הובע ספק באשר לתועלת שביוזמה, שכן באותה עת כבר נוהל משא ומתן בין הצדדים על הסכמי סחר חופשי והתאגדות חדשים.

במקביל חלה התקדמות מסוימת בליברליזציה של משטר הויזות מול האיחוד, למרות בעיות יישום מצד מדינות האיחוד כלפי אזרחים אוקראינים. על רקע זה, הגישה של אוקראינה ליוזמה הייתה ממוקדת ביעדים אסטרטגיים של מדיניות החוץ שלה, ובראשם אינטגרציה עם האיחוד האירופי.[26] עם זאת, מסמכי השותפות המזרחית שפורסמו בעקבות הצהרת המועצה האירופית במאי 2009,[27] לא כללו התחייבויות בנוגע לאינטגרציה פוליטית או להסרת אשרות.

סגן ראש ממשלת אוקראינה, גרגורי נמיריה, הצהיר כי היוזמה תורמת למודרניזציה של המדינה, והביע תמיכה במודל הפעולה של השותפות, שלדבריו משתמש בכלים דומים לאלו הננקטים כלפי מדינות מועמדות לחברות באיחוד.[28]

במסגרת השותפות, נחתם הסכם בין פולין לאוקראינה שהחליף את הצורך בוויזה באישורי מעבר פשוטים לתושבים אוקראינים המתגוררים בטווח של עד 30 ק"מ מהגבול. לפי הערכות, כ-1.5 מיליון תושבים נכללו תחת הסכם זה, שנכנס לתוקף ב-1 ביולי 2009.

נשיאות ויקטור ינוקוביץ'

במאי 2010 הצהיר נשיא אוקראינה, ויקטור ינוקוביץ', כי בכוונתו לאשר ביוני אותה שנה את החקיקה הדרושה להקמת אזור סחר חופשי עם האיחוד האירופי. ינוקוביץ' הביע תקווה כי הקמת אזור הסחר תוביל לביטול אשרות כניסה בין אוקראינה למדינות האיחוד עד מרץ 2011.[29]

במהלך מאי ויוני 2010 הצהירו גם ראש הממשלה מיקולה אזארוב ושר החוץ קוסטיאנטין הרישצ'נקו כי אינטגרציה אירופית נותרה יעד מרכזי במדיניות הפנים והחוץ של אוקראינה.[30][31][32]

ב-22 בנובמבר 2010 סיכמו המועצה האירופית ואוקראינה על "מפת דרכים" להקמת אזור נסיעה ללא אשרות לשהייה קצרה. התוכנית כללה דרישה לשיפורים משמעותיים במדיניות האוקראינית בתחומי בקרת הגבולות, הגירה ומקלט מדיני.[33][34]

הסכם ההתאגדות של אוקראינה – האיחוד האירופי

הסכם ההתאגדות בין אוקראינה להאיחוד האירופי נחתם ב-30 במרץ 2012 בבריסל,[35] אך נכון לנובמבר 2012, ההסכם טרם אושרר על ידי כל 27 מדינות החברות באיחוד והפרלמנט האירופי.[36][37] באותה תקופה, היחסים בין הצדדים התעכבו בשל מאסרה של ראש ממשלת אוקראינה לשעבר, יוליה טימושנקו, אותו תיארו גורמים באיחוד האירופי כמשפט ממניעים פוליטיים.[38] בעקבות זאת, מנהיגי האיחוד החרימו אירועים באוקראינה, כולל יורו 2012, ונמנעו ממפגשים עם נשיא אוקראינה ויקטור ינוקוביץ', בהם גם נשיא גרמניה, יואכים גאוק.[39][40]

האיחוד האירופי הבהיר כי לא יאשר את ההסכם ללא התקדמות ממשית מצד אוקראינה בשלושה תחומים עיקריים: רפורמות במערכת הבחירות, מערכת המשפט והרפורמות החוקתיות.[41] דרישות אלה נכללו בהצהרת מועצת החוץ של האיחוד מ-10 בדצמבר 2012, שכללה יעד פוטנציאלי לחתימה על ההסכם במהלך פסגת השותפות המזרחית בוילנה בנובמבר 2013.

באוקטובר 2012 ובמהלך 2013, גבר הלחץ הפוליטי בתוך אוקראינה לאשר את ההסכם. בפברואר 2013 הצהיר שגריר אוקראינה באיחוד, קוסטיאנטין יליסייב, כי מדינתו דוחה תנאים מוקדמים כלשהם לחתימה,[42] אולם באותו חודש אושרה החלטת המועצה העליונה בה התחייב הפרלמנט לפעול ליישום המלצות האיחוד.[43]

בפסגת האיחוד האירופי–אוקראינה שהתקיימה ב-25 בפברואר 2013, חזר נשיא המועצה האירופית, הרמן ואן רומפיי, על הדרישה לפעולה נחושה מצד אוקראינה לקראת החתימה על ההסכם. באותה עת ניהלה אוקראינה גם משא ומתן עם רוסיה בנוגע לשיתוף פעולה אפשרי עם איגוד המכס האירו-אסייתי, אך נשיא הנציבות האירופית, ז'וזה מנואל ברוזו, הדגיש כי מדינה אינה יכולה להשתייך גם לאיגוד מכס וגם להסכם סחר חופשי עמוק עם האיחוד האירופי.[44][45]

במהלך 2013, ממשלת אוקראינה אימצה תוכנית צעדים להכנת האינטגרציה עם האיחוד, לקראת החתימה שתוכננה ל-29 בנובמבר 2013 בפסגת וילנה.[46]

במרץ 2013 הודיע נציב ההרחבה של האיחוד האירופי, סטפן פיאל, להפרלמנט האירופי כי אף שממשלת אוקראינה התחייבה לטפל בנושאים שהעלה האיחוד, נרשמו מספר תקריות שעלולות לעכב את התהליך, בהן ביטול מנדט חבר הפרלמנט ועורך דינה של יוליה טימושנקו, סרגיי ולסנקו, במועצה העליונה. עם זאת, משרד החוץ האוקראיני הביע למחרת את ביטחונו בכך שההסכם ייחתם כמתוכנן בנובמבר 2013.

ב-7 באפריל 2013 פרסם הנשיא ויקטור ינוקוביץ' צו נשיאותי לפיו שוחררו מהכלא יורי לוצנקו, לשעבר שר הפנים, והורהיי פיליפצ'וק, לשעבר שר לאיכות הסביבה בממשלת טימושנקו השנייה.[47][48]

ב-3 בספטמבר 2013 קרא ינוקוביץ' לפרלמנט האוקראיני לאמץ את החקיקה הדרושה להתאמה לקריטריונים של האיחוד האירופי לקראת חתימת הסכם ההתאגדות.[49] ב-18 בספטמבר 2013 אישר הקבינט האוקראיני פה אחד את טיוטת ההסכם.[50]

ב-25 בספטמבר הצהיר יו"ר המועצה העליונה, וולודימיר ריבאק, כי הפרלמנט יאשר את כלל החוקים הדרושים לחתימת ההסכם, וציין כי מלבד המפלגה הקומוניסטית של אוקראינה, קיימת תמיכה רחבה בכך בקרב הסיעות השונות.[51]

ב-20 בנובמבר 2013 הביע פיאל ציפייה כי המועצה העליונה תאשר את החקיקה הדרושה ביום שלמחרת, לקראת מועד החתימה על ההסכם ב-29 בנובמבר.[52]

השעיית חתימת הסכם ההתאגדות

ב-21 בנובמבר 2013 נכשלה המועצה העליונה בהעברת שישה חוקים שנדרשו על ידי האיחוד האירופי כתנאי לחתימת הסכם ההתאגדות, כולל חוק שהיה מאפשר לראש ממשלת אוקראינה לשעבר, יוליה טימושנקו, לצאת לטיפול רפואי מחוץ למדינה. באותו שבוע הצהירה טימושנקו כי היא מוכנה לבקש מהאיחוד לוותר על דרישה זו אם הדבר יסייע לחתימה על ההסכם.[53]

בהמשך אותו יום פרסמה ממשלת אוקראינה צו להשהיית ההכנות לחתימה על ההסכם, והציעה במקום זאת להקים ועדת סחר משולשת עם האיחוד האירופי ורוסיה, שתבחן פתרונות לבעיות סחר בין הצדדים. ראש הממשלה מיקולה אזארוב הסביר כי הצעד ננקט מטעמי "הביטחון הלאומי של אוקראינה", בשל חשש מהשלכות כלכליות אפשריות של חתימת ההסכם, ובמיוחד השפעתו על יחסי הסחר עם רוסיה ויתר מדינות חבר המדינות.[54][55][56][57]

יחסי האיחוד האירופי–אוקראינה מאז השעיית הסכם ההתאגדות ועד הדחת ינוקוביץ'

ב-2 בדצמבר 2013 פגש ז'וזה מנואל ברוזו, נשיא הנציבות האירופית, משלחת אוקראינית לדון בהידוק הקשרים עם האיחוד האירופי, אך הבהיר כי לא ייפתח מחדש המשא ומתן על הסכם ההתאגדות.[58] באותו יום הודיע סגן ראש ממשלת אוקראינה, סרגי ארבוזוב, כי תושק "מפת דרכים לחתימה" עם האיחוד האירופי לגבי ההסכם.[59] ב-5 בדצמבר 2013 החלו "הכנות טכניות לדיאלוג קרוב" בראשות גורמים מטעם אוקראינה והאיחוד.[60] ב-15 בדצמבר נציב ההרחבה האירופי הבהיר כי עמדת אוקראינה אינה תואמת את המציאות, והכריז על השעיית שיחות נוספות.[61] מנואל ברוזו הדגיש: "אנחנו יוצאים למסע ארוך ... אבל צריכים לשים בצד חישובים פוליטיים קצרי טווח".[62]

ב-17 בדצמבר 2013 חתמה אוקראינה על הסכם עם רוסיה לשינוי שיטת התשלום על גז טבעי ולרכישה של $15 מיליארד באיגרות חוב אוקראיניות,[63] ואילו נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הצהיר במפורש כי לא נדונו הצטרפויות לאיגוד המכס.[64] ב-20 בדצמבר 2013 הירשה המועצה העליונה חתימה על הסכם ההתאגדות גם ללא פרק אזור סחר חופשי.[65] ב-24 בדצמבר הבהיר שר החוץ האוקראיני, ליאוניד קוזהרה, כי ממשלתו עושה מאמצים להסדיר את יישום ההסכם לאחר החגים, ושלא יבוצעו שינויים בנוסח.[66][67]

ב-15 בינואר 2014 הצהיר ראש ממשלת אוקראינה, מיקולה אזארוב, כי קיבל הוראה לגבש בת שתי חודשי תוכנית בין-סוכיות ליישום תנאי הסכם ההתאגדות במשא ומתן מול האיחוד האירופי.[68]

במהלך התקופה, המשבר סביב החלטת אוקראינה להשהות את ההסכם הביא להפגנות ההמוניות ביורומאידאן, ולאחר מכן להדחת ינוקוביץ' בפברואר 2014.

יברומאידאן, "מהפכה של כבוד" ואשרור הסכם ההתאגדות

ערך מורחב – יברומאידאן
הפגנות בעד הידוק קשרי אוקראינה–האיחוד האירופי, קייב, 27 בנובמבר 2013
עימותים בין מפגינים לכוחות ממשלתיים בכיכר מאידאן נזאלז'נוסטי במהלך מה שלימים נקראה "מהפכת כבוד", 18 בפברואר 2014

ויקטור ינוקוביץ' וממשלתו הודחו על ידי המועצה העליונה בפברואר 2014, בשל ההפגנות שפרצו בעקבות דחיית הסכם ההתאגדות.[69][70] בעקבות הדחתם, רוסיה סיפחה את חצי האי קרים, והסלימה אותה מהותית להליך אלים ולחימה בדרום-מזרח אוקראינה. ב־מרץ 2014 גינה האיחוד האירופי את הסיפוח והטיל סנקציות על פוטין ועל קבוצה של אנשי ממשל רוסים ואוקראינים שפעלו לירי המהומות.[71]

ביוני 2014 חתם האיחוד האירופי יחד עם ראש ממשלת הממשלה הזמנית, ארסני יאצניוק, על החלק הפוליטי של הסכם ההתאגדות ב־21 במרץ 2014; את החלק הכלכלי חתם הנשיא פטרו פורושנקו ב־27 ביוני 2014, והוסרו מכסים על סחורות מאוקראינה באפריל 2014.[72][73] פורושנקו כינה את חתימת ההסכם כ"צעד מכריע" לקראת חברות באיחוד, וקבע את שנת 2020 כיעד לבקשת מועמדות.[74]

ב־16 בספטמבר 2014 המועצה העליונה אישרה את הסכם ההתאגדות, ופורושנקו חתם אתו באותו יום.[75] בהמשך הקים האיחוד האירופי את "EUAM Ukraine" — משימה אזרחית לתמיכה בביטחון ומדיניות הגנה — ב־1 בדצמבר 2014, בערים קייב, לבוב, חרקוב ואודסה, בתמיכת מעל 300 עובדים.[76]

פסגת אוקראינה–האיחוד האירופי ה־17 התקיימה ב־27 באפריל 2015 בקייב.[77] במאי 2015 בתאריך פסגת השותפות בריגה, האיחוד ארגן הלוואה של 1.8 מיליארד אירו לאוקראינה.[78] ב-1 בינואר 2016 נכנס לתוקף ה־DCFTA.

אפילו לאחר אישור פרוטוקולים באוקראינה ובכל המדינות החברות (למעט הולנד, שבה התקיים משאל עם ב־2016), המדינה הארגנה לא נחתם. דחיית התוצאה הביאה להסכמות מחייבות שפורסמו בדצמבר 2016, הקובעות את תנאי האישור וסייגי ההתחייבויות הסוציאליות והמדיניות.[79] במשאל הנלוויתי ביקשה ממשלת הולנד לאשר את ההסכם עד מאי 2017, והכנסת והסנאט אישרו אותו בפברואר ובמאי 2017.[80]

ב־12 באוקטובר 2021, במסגרת פסגת השותפות ה־23, חתמו ראש ממשלת אוקראינה דניס שמיהל, סגן נשיא הנציבות ז'וזפ בורל והשגריר הסלובני לאוקראינה על הסכם משלים בנושא "אזור תעופה משותף".[81]

מכשירים משפטיים

הסכם השותפות והשיתוף (PCA)

הדיאלוג הפוליטי בין האיחוד האירופי לאוקראינה החל בשנת 1994 עם חתימתו של הסכם השותפות והשיתוף (Partnership and Cooperation Agreement – PCA). ההסכם התייחס לנושאים כלכליים, חברתיים ומוסדיים, תוך דגש על שיפור מנגנוני השלטון, חיזוק חופש העיתונות והבטחת זכויות האדם במדינה. ההסכם כלל גם מסגרת למפגשים פוליטיים — בראשם פגישה שנתית בין נציגי הטרויקה של האיחוד האירופי (הנציבות האירופית, הבנק המרכזי האירופי וקרן המטבע הבינלאומית) למנהיגות האוקראינית, לצד התייעצויות בין-משרדיות קבועות.

ההסכם נכנס לתוקף בשנת 1998, ותוקפו פג בשנת 2008. לאורך תקופה זו, לא נרשמו פריצות דרך מדיניות משמעותיות, אך שיתופי הפעולה התמקדו במעבר לכלכלה חופשית, דיונים בתחום זכויות האדם, וטיפול באתגרים סביבתיים, בראשם נושאים הקשורים לתחנת הכוח הגרעינית צ'רנוביל.

שותפות מזרחית (EaP)

השותפות המזרחית (Eastern Partnership – EaP) היא יוזמה אסטרטגית של האיחוד האירופי, שהושקה בשנת 2009, במטרה להעמיק את היחסים עם שש מדינות ממרחב ברית המועצות לשעבר: אוקראינה, בלארוס, מולדובה, אזרבייג'ן, ארמניה וגאורגיה. היוזמה מבוססת על קידום ערכים דמוקרטיים, שלטון החוק, זכויות אדם, כלכלת שוק ופיתוח בר-קיימא.

המסגרת החדשה נועדה לשמש בסיס להסכמי התאגדות חדשים, כולל אזורי סחר חופשי מעמיקים, עבור מדינות שיתקדמו ברפורמות פנימיות. שותפות זו נתפסת ככלי מרכזי של מדיניות החוץ של האיחוד כלפי מדינות מזרח אירופה והקווקז.[82][83]

משא ומתן על הסכם ההתאגדות (AA)

משא ומתן על הסכם ההתאגדות (Association Agreement – AA) בין אוקראינה והאיחוד האירופי התקיים בין השנים 2009–2011, מתוך כוונה להחליף את הסכם השותפות והשיתוף (PCA). ההסכם מכוון להתאגדות פוליטית ואינטגרציה כלכלית, לרבות הקמה של "אזור סחר חופשי עמוק ומקיף" (DCFTA). אף שההסכם אינו כולל התחייבות לחברות עתידית של אוקראינה באיחוד האירופי, הוא מכיר בשאיפותיה האירופיות של המדינה ובזהותה האירופית.

ב-16 ביוני 2009 אומץ "סדר היום של האיחוד האירופי–אוקראינה" ככלי מעשי ליישום רפורמות משותפות.[84] ב-19 בדצמבר 2011, במהלך פסגה שנועדה להוביל לחתימה על ההסכם, נמנעה חתימתו עקב חששות מצד האיחוד האירופי לגבי מצב שלטון החוק באוקראינה, ובהם הרשעתה ומאסרה של ראש הממשלה לשעבר יוליה טימושנקו. ההסכם הושלם מבחינה טכנית, אך חתימתו נדחתה לבחינת טיב הבחירות לפרלמנט באוקטובר 2012 כמבחן לדמוקרטיה במדינה.[85][86]

נוסח ההסכם פורסם לציבור ב-30 במרץ 2012, אך נדרש אשרור של הפרלמנט האוקראיני, הפרלמנט האירופי וכל מדינות האיחוד.[85] עם זאת, האיחוד האירופי התנה את האשרור בשיפור מצב הדמוקרטיה ושלטון החוק באוקראינה, לרבות סוגיית מאסרם של טימושנקו ויורי לוצנקו.[87][88]

בנובמבר 2012 הצהיר נציב ההרחבה ומדיניות השכנות של האיחוד, סטפן פולה, כי ניתן יהיה לחתום על ההסכם בנובמבר 2013 אם הדאגות שהועלו יטופלו.[89][90] בפברואר 2013 הזהיר פולה כי אם הרפורמות לא יבוצעו, ניתן יהיה לבטל את התהליך, והבהיר כי הצטרפות לאיגוד המכס של רוסיה, בלארוס וקזחסטן אינה מתיישבת עם הסכם ההתאגדות.[91]

הסכם סחר חופשי עמוק ומקיף (DCFTA)

הדיונים הראשונים בנושא הסכם סחר חופשי עמוק ומקיף (Deep and Comprehensive Free Trade Area – DCFTA) בין אוקראינה לאיחוד האירופי החלו בשנת 1999,[92] אך משא ומתן רשמי החל רק ב-18 בפברואר 2008. נכון למאי 2011, נותרו שלוש סוגיות עיקריות פתוחות: מכסות על יצוא תבואה מאוקראינה, גישה לשוק השירותים של האיחוד ושמות גאוגרפיים של מוצרים. חרף המחלוקות, אוקראינה הייתה מוכנה לחתום על ההסכם במתכונתו. נוסח ההסכם נחשף ב-19 ביולי 2012.[93]

כמו הסכם ההתאגדות, גם אשרור ה-DCFTA עוכב עקב חששות של האיחוד האירופי בנוגע לשלטון החוק במדינה.[88] בתוך כך, נידונה גם השפעתם של האוליגרכים האוקראינים על יישום ההסכם.[94]

לדברי היועץ לנשיא רוסיה, סרגיי גלזייב, חתימה על ההסכם הייתה עלולה להביא לפרישת איגוד המכס של רוסיה, בלארוס וקזחסטן מהסכמי סחר חופשי עם אוקראינה.[95] ב-21 בנובמבר 2013, הורתה ממשלת אוקראינה על השעיית ההכנות לחתימת ההסכם, שנועדה להתרחש במהלך פסגת השותפות המזרחית בווילנה בין 28–29 בנובמבר.[96][97][98][99] החלטה זו הובילה לגל מחאות במדינה, שהסלימו לאירועי יברומאידאן ומהפכת 2014 הידועה כ"מהפכה של כבוד".[100]

ההסכם נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2016.

דיאלוג להקמת משטר ללא ויזה

ב־22 בנובמבר 2010 הכריזו המועצה האירופית ואוקראינה על תוכנית פעולה שבמסגרתה תוקם מסגרת לשהייה ללא ויזה לאוקראינים במסגרת שהייה קצרה. המשא ומתן החל מתוך מטרה להרחיב את ההקלות בוויזה, שיפיקו תועלת גם לסטודנטים, נציגי ארגונים לא ממשלתיים ומחזיקי דרכונים רשמיים.[101] לשון בהערכת הוול סטריט ג'ורנל קובעת כי "משטרים ללא ויזה הם כלי מפתח לקירוב שכניהם ולקידום רפורמות באותן מדינות".[102]

המשא ומתן הרשמי הסתיים בדצמבר 2011, ולאחריו אישרה המועצה העליונה את ההסכם ב־22 במרץ 2013.[103][104] ב־18 באפריל 2013 העביר הפרלמנט האירופי המלצה התומכת ברפורמות הנדרשות,[105] וב־13 במאי אותה שנה אישרה המועצה רשמית את ההסכם.[106]

ב־נובמבר 2013 נדרשו חוקים מחמירים יותר נגד אפליה לפני שניתן יהיה להמשיך ביישום תוכנית הפעולה.[107] במאי 2014 אימצה הראדה את ארבע הצעות החוק שנותרו חובה כדי להתקדם לשלב היישום.[108] יושבת ראש המועצה בפועל, אולכסנדר טורצ'ינוב, התחייב כי המשטר יוכנס עד סוף שנת 2014.[109]

בדצמבר 2015 מסקנת הנציבות הייתה שאוקראינה עומדת בכל התנאים לאפשר לאזרחיה להיכנס חופשית לשטח אמנת שנגן.[110] באפריל 2016 המליצה הנציבות רשמית להעניק את הפטור.[111] אישור הסופי נדחה לספטמבר 2016 בשל חששות בנושא הגירה. ועדת הנציגים אישרה את ההסכם בנובמבר 2016, וב־28 בפברואר 2017 הושגה הסכמת ראשי הפרלמנט והמועצה האירופית.[112][113]

ההסכם אושר ב־6 באפריל 2017 על ידי הפרלמנט האירופי ואושרר ב־11 במאי על ידי המועצה האירופית.[114] המשטר ללא ויזה נכנס לתוקף ב־11 ביוני 2017, והעניק לאוקראינים בעלי דרכון ביומטרי זכות שהייה של עד 90 יום בתוך כל תקופה של 180 יום בשטח שאינו דורש ויזה.[114] המועצה קבעה כי ניתן יהיה להשעות את הפטור למשך עד תשעה חודשים לפי צורך, כגון עלייה במספר מבקשי מקלט בלתי חוקיים או בעיה ביטחונית חמורה.[115]

אמנת וקהילת האנרגיה

גם אוקראינה וגם כל המדינות החברות באיחוד האירופי חתומות על אמנת האנרגיה (ECT) המחייבת משפטית אשר נחתמה בעקבות ההצהרה הפוליטית של אמנת האנרגיה משנת 1991 על עקרונות לאנרגיה בינלאומית, כולל סחר, מעבר והשקעות. האמנה נחתמה בדצמבר 1994 ונכנסה לתוקף באפריל 1998. אוקראינה וכל המדינות החברות באיחוד האירופי חתומות גם על תיקון הסחר משנת 1998 המשקף את השינוי מהסכם גאט"ט לארגון הסחר העולמי.

לאחר כניסתה לתוקף, אוקראינה החזיקה במעמד של משקיפה על האמנה להקמת קהילת האנרגיה (המכונה גם קהילת האנרגיה האירופית), קהילה שהוקמה בין האיחוד האירופי ומספר מדינות שלישיות במטרה להרחיב את שוק האנרגיה של הארגון לדרום-מזרח אירופה ומחוצה לו. האמנה להקמת קהילת האנרגיה נחתמה באתונה, יוון, ב-25 באוקטובר 2005, ונכנסה לתוקף ב-1 ביולי 2006. עד מהרה הביעה אוקראינה את התעניינותה בחברות מלאה. בהנחיית מועצת השרים של קהילת האנרגיה, הנציבות האירופית ניהלה את הסבב הראשון של המשא ומתן הרשמי עם אוקראינה בסוף 2008. לאחר שלושה סבבי משא ומתן, המשא ומתן הטכני עם המדינה הסתיים בשנת 2009. מועצת השרים, לעומת זאת, התנתה את חברותה בתיקוני חקיקה בעודה ביקשה מאוקראינה לשנות את חוק הגז שלה כך שיתאים להנחיית הגז 2003/55/EC של האיחוד האירופי.[116] לאחר התיקון של החוק ביולי 2010, אוקראינה חתמה על פרוטוקול ההצטרפות לקהילת האנרגיה ב-24 בספטמבר 2010,[117] אשררה את האמנה ב-15 בדצמבר 2010 והצטרפה רשמית לקהילה ב-1 בפברואר 2011.

יחסים כלכליים

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי עם נשיא המועצה האירופית דונלד טוסק בבריסל, בלגיה, 5 ביוני 2019

במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20, גרמניה, הולנד ואיטליה היו בין שותפות הסחר העיקריות של אוקראינה. על פי נתוני יורוסטאט, בין השנים 2000 ל-2007 היקף הסחר בסחורות בין האיחוד האירופי לאוקראינה שילש את עצמו: היצוא מהאיחוד לאוקראינה עלה מ-5.5 מיליארד אירו ל-22.4 מיליארד אירו, והיבוא מאוקראינה עלה מ-4.8 מיליארד אירו ל-12.4 מיליארד אירו. עם זאת, אוקראינה לא נמנתה עם שותפות הסחר המרכזיות של האיחוד, ובשנת 2007 תרמה רק 2% מהיצוא ו-1% מהיבוא של האיחוד, מה שהציב אותה במקום ה-16 מבין 20 שותפות הסחר המובילות של הארגון.

לפי מסמך של הנציבות האירופית, הסחר עם אוקראינה בשנים אלו התמקד בעיקר במוצרים תעשייתיים. כ-50% מהיצוא מהאיחוד לאוקראינה בשנת 2007 כלל מכונות ואמצעי תחבורה, וכ-25% נוספים כללו מוצרים תעשייתיים אחרים. מוצרי היצוא העיקריים כללו תרופות, כלי רכב וטלפונים ניידים, ואילו מוצרי היבוא העיקריים מאוקראינה כללו מוצרי ברזל ופלדה, שמן חמניות, ברזל-ניקל, עפרת ברזל ושמן.

עודף הסחר הגבוה ביותר של האיחוד האירופי עם אוקראינה בשנת 2007 נרשם בגרמניה (4.6+ מיליארד אירו) ובפולין (2.8+ מיליארד אירו), בעוד שבבולגריה נרשם הגירעון הגדול ביותר (1.4− מיליארד אירו)[118].

סיוע פיננסי של האיחוד האירופי לאוקראינה

במסגרת תקציב האיחוד האירופי לשנים 2000–2006, ניתן סיוע כספי לאוקראינה במסגרת תוכנית TACIS (Technical Assistance to the Commonwealth of Independent States), שהושקה בשנת 1991, ונועדה לתמוך במדינות חבר המדינות ובגאורגיה בתהליך המעבר לכלכלת שוק.

בתקופת התקציב 2007–2013, הוחלפה תוכנית TACIS על ידי מכשיר השכנות והשותפות האירופית (ENPI – European Neighbourhood and Partnership Instrument), שכלל את המדינות הכלולות במדיניות השכנות האירופית.

אוקראינה זכאית גם למימון ממכשירים אופקיים שאינם תלויים באזור גאוגרפי, כגון הכלי ליציבות (Instrument for Stability), שמטרתו התמודדות עם משברים, חוסר יציבות ואתגרים חוצי גבולות. תחומים אלה כוללים בין היתר בטיחות גרעינית, מניעת הפצה של נשק גרעיני, מאבק בסחר בלתי חוקי, פשיעה מאורגנת וטרור, וכן סיוע מקרו-כלכלי.

ארגון הסחר העולמי

מאז הצטרפותה של אוקראינה לארגון הסחר העולמי בשנת 2008, כפופים היחסים הכלכליים בינה לבין האיחוד האירופי להוראות הארגון. האיחוד האירופי רואה בחברות זו אמצעי לתמיכה ברפורמות הכלכליות באוקראינה, במיוחד במסגרת המעבר לכלכלת שוק.

בעקבות ההצטרפות, נהנית אוקראינה מגישה לשווקים של כלל המדינות החברות בארגון ומתחייבת להעניק מסגרת סחר והשקעות יציבה, שתסייע למשוך השקעות וסחר נוספים[119].

פסגות

ועידות האיחוד האירופי-אוקראינה

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-1: ספטמבר 1997 בקייב.[13]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-2: אוקטובר 1998 בווינה.[13]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-3: יולי 1999.[13]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-4: ספטמבר 2000.[13]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-5: ספטמבר 2001 ביאלטה.[13]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-6: יולי 2002 בקופנהגן.[13]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-7: אוקטובר 2003 ביאלטה.[13]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-8: יולי 2004 בהאג.[13]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-9: דצמבר 2005 בקייב.[13]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-10: אוקטובר 2006 בהלסינקי.[13]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-11: ספטמבר 2007 בקייב.[13]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-12: ספטמבר 2008 בפריז.[13]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-13: דצמבר 2009.[13]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-14: נובמבר 2010 בבריסל.[13]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-15: דצמבר 2011.[13]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-16: 25 בפברואר 2013 בבריסל.[13]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-17: 27 באפריל 2015 בקייב.[120]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-18: 24 בנובמבר 2016 בבריסל.[121]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-19: 12-13 ביולי 2017 בקייב.[122]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-20: 9 ביולי 2018 בבריסל.[123]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-21: 8 ביולי 2019 בקייב.[124]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-22: 6 באוקטובר 2020 בבריסל.[125]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-23: 12 באוקטובר 2021 בקייב.[126]

פסגות אחרות של האיחוד האירופי עם השתתפות אוקראינית בולטת

פסגת השותפות המזרחית בפראג במאי 2009.[7]

פסגת השותפות המזרחית בוורשה בספטמבר 2011.[7]

פסגת השותפות המזרחית בוילנה בנובמבר 2013.[127]

פסגת השותפות המזרחית בריגה במאי 2015.[128]

פסגת השותפות המזרחית בבריסל ב-24 בנובמבר 2017.[129]

נציגי אוקראינה באיחוד האירופי

  • וולודימיר וסילנקו (1992–1995)
  • איהור מיטיוקוב (1995–1997)
  • בוריס הודימה (1997–2000)
  • רומן שפק (2000–2007)
  • אנדריי וסלובסקי (2008–2010)
  • קוסטיאנטין יליסייב (2010–2015)
  • ליובוב נפופ (ביניים, 2015–2016)
  • מיקולה טוצ'יצקי (2016–הווה)

דעת קהל לגבי השתלבות אוקראינה באיחוד האירופי

ביולי 2011 הצהיר שגריר אוקראינה באיחוד האירופי, קוסטיאנטין יליסייב, כי אנשי עסקים ופוליטיקאים ממזרח המדינה תומכים בהצטרפות אוקראינה להאיחוד האירופי באופן דומה לזה של תושבי מערב אוקראינה. לדבריו, התנגדות לאינטגרציה אירופית מצד פוליטיקאים במדינה שקולה לסיום הקריירה הפוליטית שלהם[130].

בסקר שנערך בנובמבר 2014 על ידי מכון הסקרים האוקראיני "Rating", תמכו תושבי כל מחוזות אוקראינה בהצטרפות לאיחוד, למעט מחוזות לוהנסק ודונצק שבאזור דונבאס, בהם נרשפה תמיכה גבוהה יותר בהצטרפות לאיגוד המכס האירו-אסייתי הכולל את רוסיה, בלארוס, קזחסטן, קירגיזסטן וארמניה[131].

באופן עקבי, התמיכה באינטגרציה עם האיחוד האירופי הייתה גבוהה יותר במערב אוקראינה בהשוואה למזרחה[132][133].

בסקרים שנערכו ביולי 2012 ובמאי 2014, דיווחו שיעורי תמיכה גבוהים במערב אוקראינה (74% ו-81% בהתאמה), מרכז אוקראינה (59% ו-64%) וצפון אוקראינה (56% ו-71%) להצטרפות לאיחוד[132]. עם זאת, סקר שנערך ביוני 2013 על ידי תחנת השידור דויטשה ולה מצא כי גם במזרח אוקראינה נרשמה תמיכה של 52% בהצטרפות לאיחוד[134].

סקר נוסף שנערך במאי 2014 על ידי חברת הייעוץ "Savanta ComRes" בשלושת המחוזות המזרחיים – דונצק, לוהנסק וחרקיב – מצא כי 37% תמכו בברית עם רוסיה, 14% תמכו בברית עם האיחוד האירופי ו-49% הביעו העדפה להימנע מבריתות כלשהן[132].

בסקר שנערך בפברואר 2015 בכל מחוזות אוקראינה למעט חצי האי קרים, השיבו 66.4% מהמשתתפים כי היו מצביעים בעד הצטרפות לאיחוד האירופי, לעומת 33.6% שהשיבו נגד, בשיעור הצבעה מוצהר של 76.4%[135].

חברות אוקראינית באיחוד האירופי

2002-2005

בשנת 2002, נציב הרחבת האיחוד האירופי, גינטר ורהיוגן, הצהיר כי "הפרספקטיבה האירופית עבור אוקראינה אינה אומרת בהכרח חברות ב-10–20 השנים הבאות, אף על פי שהיא אפשרית". כדי להצטרף לאיחוד האירופי, על המדינה המבקשת לעמוד בתנאים הפוליטיים והכלכליים המכונים בדרך כלל קריטריוני קופנהגן (שאומצו בפסגת קופנהגן ב-1993), אשר כוללים ממשלה דמוקרטית המכירה בשלטון החוק, חירויות ומוסדות רלוונטיים. על פי אמנת מאסטריכט, כל מדינה חברה נוכחית, כמו גם הפרלמנט האירופי, חייבים להסכים על כל הרחבה של הארגון.

קבלת מעמד של חברה מלאה באיחוד האירופי כיעד אסטרטגי של אוקראינה הוכרז לראשונה על ידי הנשיא השלישי מאז החזרת עצמאותה ויקטור יושצ'נקו מיד לאחר בחירתו בתחילת 2005. ב-13 בינואר 2005 אימץ הפרלמנט האירופי ברוב מוחלט (467 בעד, 19 נגד) החלטה בדבר כוונותיו להתכנס עם אוקראינה בנוגע לחברות. הנציבות האירופית ציינה כי אף על פי שטרם חלפה תקופת הכנה מסוימת, קבלת חברות חדשות לא נשללת. על כך הגיב הנשיא יושצ'נקו בכוונתו להגיש בקשה לחברות "בעתיד הקרוב". מספר מנהיגי האיחוד האירופי משפיעים באותה תקופה הביעו תמיכה בשיפור הקשרים עם אוקראינה, בהם, שר החוץ הפולני אדם דניאל רוטפלד בפרט אשר הצהיר ב-21 במרץ 2005 כי "פולין תתמוך בשאיפות האינטגרציה האירופית של אוקראינה בכל מצב".

באוקטובר 2005 אמר נשיא הנציבות האירופית, ז'וזה מנואל ברוזו, כי "עתידה של אוקראינה הוא באיחוד האירופי". עם זאת, ב-9 בנובמבר 2005, הנציבות האירופית בתרחיש אסטרטגיה חדש הציעה כי תוכנית ההרחבה הנוכחית של הארגון (קרואטיה ובעתיד שאר מדינות יוגוסלביה לשעבר) עשויה לחסום את האפשרות של הצטרפות עתידית של אוקראינה, ארמניה, בלארוס, גאורגיה ומולדובה.[136]

2007-2014

במרץ 2007 הוצע לאוקראינה הסכם סחר חופשי עם האיחוד האירופי. אף על פי שהצעה זו עוררה תגובה הרבה יותר חזקה מצד המדינה האוקראינית, היא לא הכילה תוכניות ספציפיות להצטרפותה לארגון בזמן הקרוב. בפרט, בעת סיום הטקסט של ההסכם המשופר בין אוקראינה לאיחוד האירופי במרץ 2007, לא נכללו בו התייחסויות לסיכוי לחברות. "כל אזכור של הסיכוי להצטרפות אוקראינה לאיחוד האירופי לא נכלל מטיוטת ההסכם המשופר של אוקראינה-האיחוד האירופי עקב עמדתה של צרפת", הצהיר העיתון הגרמני פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג. עמדתה של איטליה נותרה תלויה במצב הפוליטי הפנימי בשטחה. כתוצאה מכך, במהלך מערכת הבחירות במדינה נתנה ממשלתו של סילביו ברלוסקוני אותות דיפלומטיים כי הוא "מוכן לתמוך בשאיפות האינטגרציה האירופית של אוקראינה".

על פי מדיניות השותפות המזרחית, אוקראינה רשאית להיות חברה באיחוד האירופי.[137] ב-27 בפברואר 2014 הפרלמנט האירופי העביר החלטה שהכירה בזכותה של המדינה "להגיש בקשה להיות חברה באיחוד, בתנאי שהיא תיצמד לעקרונות הדמוקרטיה, תכבד חירויות יסוד וזכויות אדם ומיעוטים ותבטיח את שלטון החוק".[138] הפרלמנט האירופי ציין כי בהתאם לסעיף 49 של האמנה עם האיחוד האירופי, "לגאורגיה, מולדובה ואוקראינה, כמו לכל מדינה אירופאית אחרת, ישנה פרספקטיבה אירופאית והן יכולות להגיש בקשה לחברות באיחוד האירופי בהתאם לעקרונות הדמוקרטיה" - כפי שנאמר בהחלטה של הפרלמנט בבריסל, שהתקבלה במושב האחרון לפני בחירותיו ב-23–25 במאי 2014.[139] ב-27 ביוני 2014 נשיא הנציבות האירופית, ז'וזה מנואל ברוזו, הצהיר כי "הסכם ההתאגדות הוא תחילת הצטרפותה של אוקראינה לאיחוד האירופי".[140] באותו יום, נציב הרחבת האיחוד האירופי, סטפן פיאל, הצהיר כי הוא "מאמין בחברות העתידית של אוקראינה באיחוד האירופי".[141]

2014–2022

במרץ 2016 הצהיר נשיא הנציבות האירופית, ז'אן-קלוד יונקר, כי הצטרפותה של אוקראינה להאיחוד האירופי ולנאט"ו תתאפשר רק בעוד 20–25 שנים לפחות[142]. ביוני 2018 הצהיר נשיא אוקראינה, פטרו פורושנקו, כי הוא מצפה שהמדינה תצטרף לאיחוד ולנאט"ו עד שנת 2030.

ראש ממשלת אוקראינה וולודימיר גרויסמן עם נשיא הנציבות האירופית ז'אן-קלוד יונקר, בריסל, 24 במאי 2018

ב-8 ביוני 2019, עם סיום מושב מספר 10 של האספה הבין-פרלמנטרית של אוקראינה, פולין וליטא, נחתם מסמך המציין את השנים 2025–2027 כתקופה אפשרית להצטרפות אוקראינה לאיחוד. בשנת 2027 עתידה ליטא לשמש כנשיאת האיחוד, והוצהר כי נושא אוקראינה יהיה אחד מהנושאים המרכזיים בתקופת כהונה זו. אם ההזדמנות לא תנוצל, הפעם הבאה בה המדינות החברות ישמשו בנשיאות תהיה ב-2039 (פולין) וב-2041 (ליטא)[143].

ב-23 ביולי 2020 הקימו פולין, ליטא ואוקראינה את "משולש לובלין" – פלטפורמה לשיתוף פעולה פוליטי, כלכלי, חברתי ותרבותי, שנועדה לקדם את השתלבותה של אוקראינה באיחוד האירופי ובנאט"ו.

בפברואר 2021 הביע יו"ר המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית, ארמין לאשט, תמיכה בהרחבת האיחוד האירופי ובהענקת "נקודת מבט אירופית" לאוקראינה. הוא הדגיש כי אף שהצטרפותה של המדינה איננה עומדת על הפרק בעת הנוכחית, יש לתמוך בה ולהותיר פתוחה אפשרות לצירופה בעתיד[144].

ב-11 בפברואר 2021 פרסם הפרלמנט האירופי דו"ח אודות יישום הסכם ההתאגדות על ידי אוקראינה. הדו"ח ציין הישגים במסלול ההתקרבות לאיחוד, לצד כישלונות ואתגרים בתחומי הרפורמה, לרבות משברים חוקתיים, שחיתות והשפעת בעלי הון[145].

באמצע העשור השלישי של המאה ה-21, אוקראינה דיווחה על כוונתה להגיש בקשה רשמית להצטרפות לאיחוד האירופי בשנת 2024, במטרה להצטרף לארגון במהלך שנות ה-30 של המאה ה-21[9].

2022–הווה

  מדינות החברות באיחוד האירופי
  מדינות שתמכו בהליך הצטרפות מואץ עבור אוקראינה
  מדינות שתמכו בהענקת מעמד מועמד מואץ
  אוקראינה
  שטחים אוקראיניים בשליטה רוסית

בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022, התחדשו הקריאות להתחלת תהליך רשמי לצירופה של אוקראינה להאיחוד האירופי. נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, חזר על שאיפת מדינתו להצטרף לאיחוד[146], ונשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, הצהירה כי אוקראינה "שייכת לאיחוד האירופי"[147]. גם ראש ממשלת סלובקיה, אדוארד הגר, הביע תמיכה בתהליך הצטרפות מואץ[148].

ב-28 בפברואר 2022 הגישה אוקראינה בקשה רשמית להצטרפות לאיחוד האירופי. זלנסקי קרא לקבל את אוקראינה כחברה באופן מיידי, במסגרת נוהל מיוחד[149][150].

לאחר הגשת הבקשה, שמונה מדינות חברות – בולגריה, צ'כיה, אסטוניה, לטביה, ליטא, פולין, סלובקיה וסלובניה – הביעו תמיכה בפומבי בהליך מואץ להצטרפותה של אוקראינה[151]. גם הונגריה הצטרפה לתמיכה במהלך[152].

מנגד, שר החוץ של ספרד, חוסה מנואל אלברס, ציין ב-2 במרץ 2022 כי מדינות מועמדות נדרשות לעמוד בקריטריונים חברתיים, פוליטיים וכלכליים לצורך קבלת חברות באיחוד[153].

ב-1 במרץ 2022, הצביע הפרלמנט האירופי בעד קידום תהליך ההצטרפות של אוקראינה, עם 637 הצבעות בעד, 13 נגד ו-26 נמנעים[154][155].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי אוקראינה – האיחוד האירופי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 EU-Ukraine relations - factsheet, EEAS - European External Action Service - European Commission (באנגלית)
  2. ^ 2.0 2.1 Ukraine drops EU plans, www.aljazeera.com (באנגלית)
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 "Ukraine crisis: Timeline". BBC News (באנגלית בריטית). 2014-11-13. נבדק ב-2022-02-26.
  4. ↑ Higgins, Andrew; Kramer, Andrew E. (2014-02-22). "Archrival Is Freed as Ukraine Leader Flees". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-02-26.
  5. ↑ Ukraine, EU sign documents required for paying 1 bln euro to Kyiv, Interfax-Ukraine (באנגלית)
  6. ↑ "EU signs pacts with Ukraine, Georgia and Moldova". BBC News (באנגלית בריטית). 2014-06-27. נבדק ב-2022-02-26.
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 Press corner, European Commission - European Commission (באנגלית)
  8. ↑ Закон про зміни до Конституції щодо курсу на вступ в ЄС і НАТО набув чинності | Євроінтеграційний портал, eu-ua.kmu.gov.ua
  9. ^ 9.0 9.1 У 2024 році Україна подасть заявку на вступ до ЄС, www.ukrinform.ua (באוקראינית)
  10. ↑ Reuters (2022-02-28). "Presidents of 8 EU states call for immediate talks on Ukrainian membership". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2022-03-02.
  11. ↑ Європарламент рекомендував надати Україні статус кандидата на вступ до ЄС, www.eurointegration.com.ua (באוקראינית)
  12. ^ 12.0 12.1 Karina Shyrokykh, The Evolution of the Foreign Policy of Ukraine: External Actors and Domestic Factors, Europe-Asia Studies 70, 2018-05-28, עמ' 832–850 doi: 10.1080/09668136.2018.1479734
  13. ^ 13.00 13.01 13.02 13.03 13.04 13.05 13.06 13.07 13.08 13.09 13.10 13.11 13.12 13.13 13.14 13.15 13.16 13.17 13.18 The Ukrainian Week, web.archive.org, ‏2020-04-13
  14. ↑ EUobserver.com, web.archive.org, ‏2005-05-24
  15. ↑ EUobserver.com, web.archive.org, ‏2005-05-24
  16. ↑ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2020-04-13
  17. ↑ European Union (EU) and Ukraine, web.archive.org, ‏2010-04-22
  18. ↑ Portugal supports Ukraine's accession bid to NATO, EU - People's Daily Online, web.archive.org, ‏2013-05-11
  19. ↑ New enhanced agreement between Ukraine and EU called “Agreement on Association” : Ukraine News by UNIAN, web.archive.org, ‏2012-02-13
  20. ↑ President requests to push improvement of Ukraine-EU visa relations : Ukraine News by UNIAN, web.archive.org, ‏2009-06-15
  21. ↑ Підтримка з Берліна: німецькі ліберали за вступ України в ЄС, web.archive.org, ‏2019-10-14
  22. ↑ Wayback Machine, web.archive.org
  23. ↑ EUobserver / Ukraine diplomats take risk on EU application, web.archive.org, ‏2011-06-05
  24. ↑ Tarasiuk: European Union not to implement free visa regime with Ukraine in near future, web.archive.org, ‏2009-10-08
  25. ↑ Barroso: Ukrainian friends of Europe should do more if they hope for assistance, web.archive.org, ‏2010-02-12
  26. ↑ Офіційне інтернет-представництво Президента України, web.archive.org, ‏2018-12-25
  27. ↑ Wayback Machine, web.archive.org
  28. ↑ EUobserver / EU expanding its 'sphere of influence,' Russia says, web.archive.org, ‏2011-06-05
  29. ↑ Yanukovych: Laws for creation of Ukrainian-EU free trade zone will be adopted in June - May. 24, 2010, KyivPost, ‏2010-05-24
  30. ↑ BBC News - Ukraine's parliament votes to abandon Nato ambitions, web.archive.org, ‏2010-06-06
  31. ↑ Ukraine's plans for EU membership unchanged, says PM, web.archive.org, ‏2010-06-12
  32. ↑ Integration into EU unchanged priority of Ukraine's policy, says foreign minister, web.archive.org, ‏2010-06-12
  33. ↑ EU, Ukraine Agree On 'Road Map' For Visa-Free Travel, web.archive.org, ‏2015-10-18
  34. ↑ Ukraine's visa-free travel action plan with European Union (full text of document), web.archive.org, ‏2010-11-27
  35. ↑ Wayback Machine, web.archive.org
  36. ↑ EU-Ukraine summit 'unlikely' this year, web.archive.org, ‏2013-12-03
  37. ↑ EU criticizes Ukraine's Oct. 28 parliamentary election, web.archive.org, ‏2012-11-13
  38. ↑ German ambassador: Association agreement unlikely to be signed unless Tymoshenko is free, web.archive.org, ‏2012-03-14
  39. ↑ Opposition suggests government were behind Ukraine bomb attacks in Dnipropetrovsk, web.archive.org, ‏2014-10-24
  40. ↑ Tymoshenko: Austria ministers in Euro 2012 boycott, web.archive.org, ‏2018-11-16
  41. ↑ Wayback Machine, web.archive.org
  42. ↑ Ukraine rejects pre-conditions for EU deal, web.archive.org, ‏2013-02-22
  43. ↑ Parliament passes statement on Ukraine's aspirations for European integration, web.archive.org, ‏2013-12-03
  44. ↑ EU to Ukraine: Reforms necessary for trade pact, web.archive.org, ‏2013-12-21
  45. ↑ Ukraine Faces EU Reform Deadline as Key to Association Pact, web.archive.org, ‏2014-07-07
  46. ↑ Rybak: Parliament to adopt remaining EU integration laws at autumn session, web.archive.org, ‏2019-10-16
  47. ↑ Ukraine President Viktor Yanukovych pardons Yulia Tymoshenko allies - BBC News, web.archive.org, ‏2016-01-20
  48. ↑ Ukrainian leader Yanukovych pardons Tymoshenko ally - BBC News, web.archive.org, ‏2018-11-22
  49. ↑ Ukranian president asks for laws to be passed to facilitate EU association agreement - Euronews, web.archive.org, ‏2020-11-17
  50. ↑ Ukraine's Cabinet Backs EU Association Agreement, web.archive.org, ‏2013-09-20
  51. ↑ EU-Ukraine Association Agreement to be signed, Ukraine to go to Europe – speaker, web.archive.org, ‏2013-09-27
  52. ↑ EU Commissioner Fule expects Rada to pass European integration bills on November 21, web.archive.org, ‏2014-01-25
  53. ↑ Jailed Tymoshenko on hunger strike over EU U-turn by Ukraine, euronews, ‏2013-12-07
  54. ↑ Rada votes down all bills on allowing Tymoshenko's medical treatment abroad, Interfax-Ukraine, ‏2013-12-02
  55. ↑ Ukraine drops EU plans and looks to Russia, Al Jazeera, ‏2014-04-07
  56. ↑ Ukrainian government issues decree to suspend preparations for signing of association agreement with EU, Interfax-Ukraine, ‏2014-01-13
  57. ↑ Cox-Kwasniewski mission to continue until Eastern Partnership Summit, Interfax-Ukraine, ‏2020-07-29
  58. ↑ EU’s Barroso agrees to meet Ukrainian officials, euronews, ‏2013-12-03
  59. ↑ Ukraine proposes EU develop 'roadmap' for association, estimates needed aid at EUR 10 b - Arbuzov, Interfax‑Ukraine, ‏2013-12-05
  60. ↑ Kyiv, Brussels conduct technical discussion of future EU‑Ukraine dialogue on AA, Interfax‑Ukraine, ‏2019-09-02
  61. ↑ Ukraine, EU trade talks suspended amidst rallies, CBC News, ‏2016-03-01
  62. ↑ EU rejects Russia 'veto' on Ukraine agreement, BBC News, ‏2018-10-03
  63. ↑ Russian bailout masks Ukraine's economic mess, BBC News, ‏2014-02-28
  64. ↑ Russia And Ukraine Sign Deal Despite Protests, Sky News, ‏2013-12-25
  65. ↑ Rybak says EU‑Ukraine Association Agreement can be signed without FTA, Interfax‑Ukraine, ‏2013-12-24
  66. ↑ Ukrainian Foreign Ministry continues working on signing of association agreement with EU, Interfax‑Ukraine, ‏2013-12-25
  67. ↑ Ukraine to resume association agreement talks with EU after winter holidays, Interfax‑Ukraine, ‏2020-03-26
  68. ↑ Ukrainian PM Azarov instructs group to plan talks with EU on association agreement implementation, Interfax‑Ukraine, ‏2014-01-16
  69. ↑ "Archrival Is Freed as Ukraine Leader Flees". The New York Times (באנגלית). 2014-02-22.
  70. ↑ "Ukraine crisis timeline". BBC News (באנגלית).
  71. ↑ "Ukraine crisis: Timeline". BBC News (באנגלית).
  72. ↑ "Ukraine, EU sign documents required for paying 1 bln euro to Kyiv". Interfax-Ukraine (באנגלית). 2014-05-13.
  73. ↑ "EU signs pacts with Ukraine, Georgia and Moldova". BBC News (באנגלית). 2014-06-27.
  74. ↑ "Ukraine president sets 2020 as EU target date". Reuters (באנגלית). 2014-09-25.
  75. ↑ "Ukraine ratifies EU integration deal". The Guardian (באנגלית). 2014-09-16.
  76. ↑ "EUAM Ukraine launch press conference" (באנגלית). 2014-11-28.
  77. ↑ "17th EU–Ukraine summit, Kyiv". Consilium (באנגלית). 2015-04-27.
  78. ↑ "EU agrees 1.8bn-euro loan to cash-strapped Ukraine". BBC News (באנגלית). 2017-05-12.
  79. ↑ "Way detailed backstop legal guarantees in EU–Ukraine deal". Consilium (באנגלית). 2016-12-18.
  80. ↑ "Dutch house approves ratification of Ukraine–EU agreement". NL Times (באנגלית). 2017-04-06.
  81. ↑ "Ukraine-EU aviation area agreement signed". President.gov.ua (באנגלית). 2021-10-12.
  82. ↑ EUobserver / EU assigns funds and staff to 'Eastern Partnership', web.archive.org, ‏2011-06-05
  83. ↑ EUobserver, web.archive.org, ‏2009-03-21
  84. ↑ Wayback Machine, www.rac.org.ua
  85. ^ 85.0 85.1 EU-Ukraine summit 'unlikely' this year, EUobserver (באנגלית)
  86. ↑ Ukraine-EU Summit Joint Statement, web.archive.org, ‏2012-03-05
  87. ↑ Ukraine's Lutsenko jailed for 4 years (updated) - Feb. 27, 2012, KyivPost, ‏2012-02-27
  88. ^ 88.0 88.1 EU leaders: Ratification of Association Agreement and DCFTA depends on settlement of Tymoshenko-Lutsenko issue - Jul. 20, 2012, KyivPost, ‏2012-07-20
  89. ↑ EU Commissioner: EU, Ukraine May Sign Association Agreement Next Year, www.prnewswire.com (באנגלית)
  90. ↑ Füle pours cold water on Ukraine’s EU hopes, www.euractiv.com, ‏2012-11-30 (באנגלית בריטית)
  91. ↑ Reform quickly or lose deals, EU tells Ukraine - World Updates, archive.ph, ‏2013-04-13
  92. ↑ The Ukrainian Week, ukrainianweek.com
  93. ↑ Ukraine, EU Initial Deep And Comprehensive Free Trade Agreement With EU, un.ua
  94. ↑ Ukraine's EU deal: good or bad for the oligarchs? - Public Service Europe, web.archive.org, ‏2013-08-26
  95. ↑ Customs Union may withdraw from FTA with Ukraine if Kiev signs association agreement with EU, Russia Beyond, ‏2013-08-21 (באנגלית אמריקאית)
  96. ↑ EU Commissioner Fule expects Rada to pass European integration bills on November 21, Interfax-Ukraine (באנגלית)
  97. ↑ Cox-Kwasniewski mission to continue until Eastern Partnership Summit, Interfax-Ukraine (באנגלית)
  98. ↑ Ukraine has no alternative but European integration - Yanukovych, Interfax-Ukraine (באנגלית)
  99. ↑ Barroso: EU to continue its dialog with Ukraine on principles of mutual respect, transparency and responsibility, Interfax-Ukraine (באנגלית)
  100. ↑ Ukraine still wants historic pact with EU, web.archive.org, ‏2014-01-25
  101. ↑ Alexe, Theodor. "EU, Ukraine Agree On 'Road Map' For Visa-Free Travel". RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית). נבדק ב-2025-06-21.
  102. ↑ Norman, Valentina Pop and Laurence (2016-06-09). "Georgia, Kosovo, Ukraine's Visa-Free Access to EU Delayed". Wall Street Journal (באנגלית אמריקאית). ISSN 0099-9660. נבדק ב-2022-02-26.
  103. ↑ European Hide-and-Seek - Politics - The Ukrainian Week, web.archive.org, ‏2013-01-26
  104. ↑ Verkhovna Rada ratifies Visa Facilitation Agreement with EU, Interfax-Ukraine (באנגלית)
  105. ↑ EUobserver.com / Opinion / EU and Ukraine: closer ties despite backsliding?, web.archive.org, ‏2013-03-22
  106. ↑ Wayback Machine, web.archive.org
  107. ↑ EU demands more reforms from Ukraine to lift visa barrier, web.archive.org, ‏2013-12-10
  108. ↑ Rada adopts all laws needed to implement first phase of action plan on visa liberalization with EU, Interfax-Ukraine (באנגלית)
  109. ↑ Rada adopts all laws needed to implement first phase of action plan on visa liberalization with EU, web.archive.org, ‏2014-05-14
  110. ↑ Press release - Commission Progress Report: Ukraine meets criteria for visa liberalisation, europa.eu, ‏2016-04-19
  111. ↑ Press release - European Commission proposes visa-free travel for citizens of Ukraine, europa.eu, ‏2016-04-24
  112. ↑ "MEPs and Council negotiators agree to waive EU visa requirement for Ukrainians". European Parliament. 2017-02-28.
  113. ↑ "Three million Ukrainians can soon visit EU visa-free". EUobserver. 2017-05-17.
  114. ^ 114.0 114.1 "Ukraine citizens to get visa-free travel to EU". BBC News. 2018-04-09.
  115. ↑ EU moves forward on Ukraine, Georgia visa-free travel, Politico, ‏2016-12-29
  116. ↑ EUR-Lex - 32003L0055 - EN, web.archive.org, ‏2018-11-06
  117. ↑ Wayback Machine, web.archive.org
  118. ↑ Eurostat
  119. ↑ WTO – Ukraine and the WTO
  120. ↑ 17th EU-Ukraine summit, Ukraine, 27 April 2015, www.consilium.europa.eu (באנגלית)
  121. ↑ EU-Ukraine summit, Brussels, 24 November 2016, www.consilium.europa.eu (באנגלית)
  122. ↑ EU-Ukraine Summit, 12-13 July 2017, www.consilium.europa.eu (באנגלית)
  123. ↑ EU-Ukraine summit, 9 July 2018, www.consilium.europa.eu (באנגלית)
  124. ↑ Zelensky, Juncker set date for Ukraine-EU summit, www.unian.info (באנגלית)
  125. ↑ EU-Ukraine summit to be held in Brussels on Oct. 6 – Zelensky, www.ukrinform.net (באנגלית)
  126. ↑ Спільна заява за підсумками 23-го Саміту Україна – Європейський Союз — Офіційне інтернет-представництво Президента України, web.archive.org, ‏2021-10-12
  127. ↑ Wayback Machine, web.archive.org
  128. ↑ "EU agrees 1.8bn-euro loan to cash-strapped Ukraine". BBC News (באנגלית בריטית). 2015-05-22. נבדק ב-2022-02-26.
  129. ↑ Eastern Partnership summit, 24 November 2017, www.consilium.europa.eu (באנגלית)
  130. ↑ Ukraine signals readiness to finalise EU pact, EUobserver (באנגלית)
  131. ↑ Poroshenko Bloc, Radical Party and People's Front to enter parliament, latest poll says - Oct. 22, 2014, KyivPost, ‏2014-10-22
  132. ^ 132.0 132.1 132.2 Richard Allen Greene CNN, Ukraine favors Europe over Russia, new CNN poll finds, CNN (באנגלית אמריקאית)
  133. ↑ "Ukrainians dream of EU future" (באנגלית בריטית). 2008-01-28. נבדק ב-2022-02-26.
  134. ↑ Deutsche Welle (www.dw.com), Ukraine: EU support up again | DW | 03.07.2013, DW.COM (באנגלית בריטית)
  135. ↑ Support for joining EU rises one year after Revolution of Dignity – poll, web.archive.org, ‏2015-04-02
  136. ↑ EUobserver / Blow to Kiev as Brussels closes door to further enlargement, web.archive.org, ‏2011-06-05
  137. ↑ EUobserver / EU unlikely to expand into post-Soviet east in next decade, web.archive.org, ‏2011-03-11
  138. ↑ Martin Schulz: The European Parliament endorses the European perspective of Ukraine | KyivPost, web.archive.org, ‏2017-07-11
  139. ↑ Georgia can apply for EU membership if it complies with democratic principles, Trend.Az, ‏2014-04-18 (באנגלית)
  140. ↑ Угода про асоціацію є початком вступу до ЄС – Ж.Баррозу, Інформаційне агентство Українські Національні Новини (УНН). Всі онлайн новини дня в Україні за сьогодні - найсвіжіші, останні, головні. (באוקראינית)
  141. ↑ Єврокомісар: УА – не кінцева мета співробітництва, Інформаційне агентство Українські Національні Новини (УНН). Всі онлайн новини дня в Україні за сьогодні - найсвіжіші, останні, головні. (באוקראינית)
  142. ↑ Juncker Says Ukraine Not Likely To Join EU, NATO For 20-25 Years, RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית)
  143. ↑ Польща і Литва: 2025-2027 роки - “вікно” для вступу України до ЄС, www.eurointegration.com.ua (באוקראינית)
  144. ↑ Наступник Меркель оцінив шанси України стати членом ЄС, Слово і Діло (באוקראינית)
  145. ↑ Конституційна криза, корупція, олігархи: Європарламент опублікував доповідь по Україні, Слово і Діло (באוקראינית)
  146. ↑ As Russia invades, Ukraine makes appeal for EU membership, POLITICO, ‏2022-02-26 (באנגלית אמריקאית)
  147. ↑ Ukraine belongs in EU, Commission chief von der Leyen says, POLITICO, ‏2022-02-28 (באנגלית אמריקאית)
  148. ↑ Slovakia pushes for ‘special track’ for Ukraine toward joining EU, POLITICO, ‏2022-02-27 (באנגלית אמריקאית)
  149. ↑ Reuters (2022-02-28). "Ukrainian president signs formal request to join the European Union". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2022-03-02.
  150. ↑ Zelenskiy Calls For Ukraine's Immediate EU Membership But Bloc Cool On Idea, RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית)
  151. ↑ Treisman, Rachel (2022-02-28). "Ukraine wants to join the EU. Here's how that would work". NPR (באנגלית). נבדק ב-2022-03-02.
  152. ↑ Reuters (2022-03-01). "Hungary supports bid for Ukraine to become EU member, says minister". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2022-03-02.
  153. ↑ Europa Press, Ucrania reclama a España que apoye de forma "explícita" la reivindicación de adhesión a la UE, www.europapress.es, ‏2022-02-28
  154. ↑ European Parliament Votes to Advance Ukraine’s Application for EU Membership, National Review, ‏2022-03-01 (באנגלית אמריקאית)
  155. ↑ Katherine Fung, Here are the members of parliament who voted to deny Ukraine's EU admission, Newsweek, ‏2022-03-01 (באנגלית)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יחסי אוקראינה – האיחוד האירופי41826239Q658951

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=יחסי_אוקראינה_–_האיחוד_האירופי&oldid=3470409"