יחסי איטליה–אפגניסטן
| יחסי איטליה–אפגניסטן | |
|---|---|
|
|
| |
| איטליה | אפגניסטן |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 301,340 | 652,230 |
| אוכלוסייה | |
| 58,740,215 | 43,082,337 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 2,010,432 | 14,583 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 34,226 | 338 |
| משטר | |
| רפובליקה | מונרכיה חוקתית |
יחסי איטליה–אפגניסטן הם היחסים הדיפלומטיים בין אפגניסטן לאיטליה שכוננו ב-1919. ב-3 ביוני 1921 חתמו שתי המדינות על ההסכם לחילופי נציגות דיפלומטית קבועה[1] ויום השנה המאה, ב-2021, נחגג באגרות ברכה שהוחלפו בין המדינות.[2] שתי המדינות חברות באו"ם אך ממשלת אפגניסטן החדשה אינה מוכרת על ידם.
היסטוריה
איטליה הייתה בין האומות הראשונות שהכירו בריבונות אפגניסטן, יחד עם גרמניה, טורקיה, צרפת ואיראן, לאחר ההכרה של ברית המועצות ב-1919.[3]
יחסי איטליה–אפגניסטן היו בדרך כלל חיוביים. כאשר אמאנואלה ח'אן, מלך אפגניסטן הודח בשנת 1929, הוא ומשפחתו כולל המלכה סוראיה טרזי התיישבו בגלות ברומא בעקבות הזמנה של אלנה, מלכת איטליה.[4] חלק מילדיהם וצאצאיהם, כולל הנסיכה אינדיה מאפגניסטן, גדלו באיטליה.[4][5]
איטליה החלה לקחת על עצמה מעורבות מוגברת (אם כי בקנה מידה קטן יחסית) ב-1935, כאשר אפגניסטן כוננה יחסים הדוקים יותר עם גרמניה, בעלת ברית מרכזית של איטליה.[6] היחסים נפגעו כתוצאה מהמלחמה האיטלקית באתיופיה, שאפגניסטן ראתה בה תקדים מסוכן להתפשטות סובייטית או בריטית באפגניסטן.[7]
רצונו של אמנואלה לחזור לכס המלכות באפגניסטן גרם לחיכוכים בין אפגניסטן והממלכה המאוחדת, שראו בכך איום על מאזן הכוחות במרכז אסיה. הריבון האפגני לשעבר המשיך לקבל סובסידיות ממשלתיות על ידי המלך האיטלקי ויקטור עמנואל השלישי.[7]
אפגניסטן שמרה על קשרים אלו לאורך רוב מלחמת העולם השנייה, אם כי הופעל עליה לחץ חזק ממוסקבה ולונדון לגרש את הנציגים הדיפלומטים הגרמנים והאיטלקים.[6]
הכנסייה היחידה באפגניסטן, הקפלה בקאבול, הורמה על ידי שגרירות איטליה ומתוחזקת על ידי האיטלקים. פריבילגיה זו הוכרה מכיוון שאיטליה הייתה אחת המדינות הראשונות שהכירו בריבונות אפגניסטן. משנת 2021 הכנסייה סגורה כמו גם השגרירות.
גם מלך אפגניסטן, מוחמד זאהיר שאה, שהודח ב-1973, הוגלה לאיטליה, וחי ברומא עד שובו לאפגניסטן 29 שנים מאוחר יותר. הוא הוטס לקאבול ב-18 באפריל 2002 במטוס צבאי איטלקי.[8]
.jpg)
איטליה הייתה חלק מכוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי של נאט"ו (ISAF) שפעל באפגניסטן לאחר דצמבר 2001 כדי ליצור סביבה בטוחה לממשלה החדשה, בעקבות החלטת האומות המאוחדות 1386 מ-20 בדצמבר 2001.[9] אזור האחריות של הכוחות האיטלקיים היה במערב אפגניסטן כולל הראת (Train Advise Assist Command – West).[10]
ב-29 בנובמבר 2012, אישר הפרלמנט האיטלקי הסכם על שותפות ושיתוף פעולה ארוך טווח, שנחתם בעבר ברומא ב-26 בינואר 2012. ההסכם היה צריך לעזור לאפגניסטן להשיג יציבות, כפי שנאמר בהסכם בון מ-5 בדצמבר 2011. הוא כלל סעיפים על שיתוף פעולה מדיני, שיתוף פעולה מוסדי, ביטחוני, משטרתי, כלכלי ותרבותי.[11]
ב-1 בינואר 2015, ISAF הפך ל-Resolute Support, צוות "לא קרבי" שמטרתו להכשיר ולסייע לכוחות הביטחון הלאומי של אפגניסטן (ANSF).[12]
היחסים בין שתי המדינות הושפעו מהסכם דוחא (2020) ומהנסיגה הבאה של כוחות ארצות הברית ובעלות בריתה מהמדינה ביוני 2021. חיילים איטלקיים נשארו באפגניסטן עד 30 ביוני 2021. כשהטליבאן השיג מחדש את השליטה באפגניסטן, איטליה הסיגה את המחלקה הצבאית שלה והעבירה את שגרירותה לקטאר. מ-2001 עד 2021, 50,000 חיילים איטלקים הועסקו באפגניסטן. 53 מתו במהלך שירותם בעוד 723 אחרים נפצעו.[13]
ב-13 באוגוסט 2021, הודעה לעיתונות ממשרד החוץ האיטלקי קבעה כי לאור התקדמות הטליבאן באפגניסטן, משרד החוץ האיטלקי מקיים את הקשר הקרוב ביותר עם מחלקת המדינה האמריקנית. יום לפני פרסום ההודעה לעיתונות, המזכיר הכללי של איטליה, אטורה סקווי, שוחח עם סגנית שרת החוץ של ארצות הברית, וונדי שרמן. הם הסכימו לחזק עוד יותר את התיאום בין שגרירויות כל מדינות בעלות הברית בקאבול, כמו גם באופן דו-צדדי, ודנו ביוזמות הקיימות ובאלה שיש לנקוט, תוך התחשבות בהחמרה במצב הביטחוני בשטח.[14]
שגרירויות
עקב שינויים פוליטיים ומלחמה באפגניסטן, שגרירות איטליה באפגניסטן נסגרה זמנית ב-1979, 1989, 1993[15] ושוב ב-2021 עם העברה לקטר.[16]
מאז 2020 ויטוריו סנדלי הוא שגריר איטליה ברפובליקה האסלאמית של אפגניסטן.[17] במהלך הפינוי הייתה נציגות דיפלומטית רק בנמל התעופה הבינלאומי של קאבול והשגרירות הוקמה מחדש במשרד החוץ באיטליה.[18] בסוף 2021 עברה שגרירות איטליה באפגניסטן לקטר כמו גם לשגרירויות מערביות אחרות. מאז מרץ 2021 חאלד אחמד זקרייה הוא שגריר הרפובליקה האסלאמית של אפגניסטן באיטליה[19] והשגרירות ממוקמת בויה נומנטנה ברומא. נציגות דיפלומטית זו אינה של האמירות האסלאמית של אפגניסטן, משום שזו האחרונה אינה מוכרת על ידי ממשלת איטליה.
הסכמים
מ-1921 ו-2019 איטליה ואפגניסטן חתמו על 28 אמנות בתחומים שונים כגון סיוע פיננסי, פיתוח חקלאי וכו'. ב-16 בפברואר 2022, ממשלת איטליה הגישה, עבור רובם, הערה מילולית של גינויים והיא ממתינה לאישור קבלה.[20]
במיוחד ההסכמים שנחתמו הם:[1]
- הסכם לחילופי משלחות דיפלומטיות קבועות;
- הצהרת הבנה בנוגע לתעופה אזרחית וחילופי פתקים;
- הסכם סחר, תשלום ושיתוף פעולה כלכלי וטכני, עם חילופי הערות;
- תזכורת להבנה בנוגע למתן תרומה של 36 מיליון אירו לתקציב האפגני;
- הסכם לתמיכה בפרויקט רמבר "שיקום כביש מידן שר במיאן", עם נספחים;
- חילופי הערות לתיקון הסכם מיום 20.10.2003 בעניין פרויקט רמבר "שיקום דרך מידן שר במיאן", עם נספח;
- הסכם בדבר "שיקום כביש מידן שר - דרך במיאן (שלב שני)", עם מצורפים;
- הסכם המתייחס לתרומה האיטלקית ל"תוכנית הסולידריות הלאומית";
- הסכם בדבר התרומה האיטלקית לתוכנית לאומית ל"תמיכה במימון מיקרו של מפעלים אפגניים קטנים במחוזות הראט, פארח ובאדגיס", עם קבצים מצורפים;
- הסכם המתייחס ליוזמה "מימון פיתוח תוכניות בריאות לאומיות במחוזות קאבול והראט", עם נספח;
- הסכם מסגרת לשיתוף פעולה בפיתוח;
- הסכם למימון היוזמה "תמיכה בחקלאות ופיתוח כפרי של מחוזות מערביים", עם נספחים;
- הסכם שיתוף פעולה בנושא מניעה ומלחמה בסחר הבלתי חוקי בסמים, חומרים פסיכוטרופיים וקודמים להם;
- הסכם ממון הנוגע ל"מימון תוכנית נגישות כפרית לאומית", עם שבעה נספחים;
- הסכם על שותפות ושיתוף פעולה ארוך טווח;
- הסכם ממון הנוגע ל"מימון התכנית הלאומית לנגישות כפרית. שנת 2012", עם שישה מצורפים;
- הסכם בדבר התרומה האיטלקית ל"תוכנית הסולידריות הלאומית - III", עם שני נספחים;
- תוספת מס' 1 להסכם הממון מיום 24.07.2011 (מימון תוכנית נגישות כפרית לאומית);
- תוספת מס' 1 להסכם הממון מיום 14.10.2012 (מימון תוכנית נגישות כפרית לאומית. שנת 2012);
- הסכם אשראי לאשראי נוח שניתן להתאמת תחום התעופה האזרחית של נמל התעופה הבינלאומי הראט לסטנדרטים בינלאומיים;
- הסכם בנוגע לפרויקט "הגישה הבלתי פורמלית להכשרה, חינוך ועבודה באפגניסטן" (nateja) של תוכנית nsdc (תוכנית לאומית לפיתוח מיומנויות), עם שלושה נספחים;
- הסכם בדבר התרומה האיטלקית ל"תוכנית הסולידריות הלאומית - III", עם שני נספחים;
- הסכם אשראי למתן הלוואת הקלה ל"שיקום המסדרון המזרח-מערבי מהראט ועד צ'יסט-א-שריף", עם שלושה נספחים;
- הסכם ליישום הפרויקט "תמיכה בחקלאות ובשווקים כפריים לרשתות ערך גבוהות בהרת ובמיאן (סרם)", עם שלושה נספחים;
- הסכם ליישום "הרחצה לפיתוח כולל ובר קיימא של אוכלוסיית מחוזות הראט, פארח, גור ובמיאן", עם שלושה נספחים;
- הסכם ליישום הפרויקט "חיזוק המערכת הסטטיסטית באפגניסטן", עם שלושה נספחים;
- הסכם ליישום התכנית הנקראת "תרומה להקמת קטע רכבת חף-חרת קטע 4 - שלב ב'";
- הסכם ליישום הפרויקט "ניהול בר קיימא של השטח ומשאבי המים לשיפור ייצור ושיווק חקלאי בעל ערך גבוה במחוזות הראט ובמיאן (סרם)", עם שלושה נספחים.
יחסים כלכליים
הסחר בין איטליה לאפגניסטן גדל בין 2014 ל-2020 כאשר המצב השתנה. בשנת 2020 שווי הייצוא האיטלקי לאפגניסטן היה 20.555 מיליון אירו ובשנת 2021 הוא ירד ל-9.882 מיליון אירו. מגמת היבוא התהפכה. ב-2020 השווי עמד על 6.030 מיליון אירו וב-2021 הוא עמד על 49.870 מיליון אירו.[21] המוצרים העיקריים שיובאו על ידי איטליה היו מוצרי טקסטיל וגידולי קבע. הסחורות העיקריות שיוצאו היו מוצרי ניקוי וסבון.[21]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 "Archivio dei Trattati internazionali online". atrio.esteri.it. נבדק ב-2022-05-06.
- ^ "Centenario relazioni diplomatiche Italia – Afghanistan – Ministero degli Affari Esteri e della Cooperazione Internazionale". www.esteri.it. נבדק ב-2022-05-14.
- ^ Amin Saikal (28 בנובמבר 2006). Modern Afghanistan: A History of Struggle and Survival. I.B.Tauris. p. 65. ISBN 978-1-84511-316-2.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 4.0 4.1 "Afghanistan Independence Day — DW talks to Afghan princess in exile | DW | 19.08.2019". DW.COM.
- ^ Times, Paul Hofmann Special to The New York (29 באפריל 1979). "Afghan King, In Rome Exile, Tightens Belt" – via NYTimes.com.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 6.0 6.1 Tom Lansford (2003). A Bitter Harvest: Us Foreign Policy and Afghanistan. Ashgate Publishing, Ltd. p. 62. ISBN 978-0-7546-3615-1.
- ^ 7.0 7.1 "Bilateral Relations". ambkabul.esteri.it.
- ^ "Afghanistan: Former King Returns To Kabul After Decades In Exile". RadioFreeEurope/RadioLiberty.
- ^ "Afghanistan - ISAF - Esercito Italiano".
{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ "The Italian Contingent". www.difesa.it.
- ^ "Accordo su partenariato e cooperazione tra Italia e Afghanistan".
{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ "Afghanistan - Resolute Support - Esercito Italiano".
{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ "Germany, Italy Complete Troop Exit From Afghanistan | Voice of America - English". www.voanews.com.
- ^ "Afghanistan:Italian Foreign Ministry in close contact with the US State Department".
{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ Rome, Afghanistan Embassy-. "DIPLOMATIC HISTORY". HOME - EMBASSY OF THE ISLAMIC REPUBLIC OF AFGHANISTAN - ROME - ITALY.
- ^ "Italy to transfer its Afghanistan embassy to Qatar - minister". Reuters. 5 בספטמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Giornale Diplomatico" (באנגלית). נבדק ב-2022-05-06.
- ^ "Afghanistan: the Embassy in Kabul reconstituted at the Ministry of Foreign Affairs. The Italian diplomatic presence in Afghanistan is maintained – Ministero degli Affari Esteri e della Cooperazione Internazionale". www.esteri.it. נבדק ב-2022-05-06.
- ^ "Ambasciate Estere in Italia" (PDF). 31 בינואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "ATRIO - Ministero degli Affari Esteri". itra.esteri.it. נבדק ב-2022-05-10.
- ^ 21.0 21.1 Italian Trade Agency. "Interscambio commerciale per Paese". www.ice.it. נבדק ב-2022-05-14.
