יחסי איטליה–ונצואלה
| יחסי איטליה–ונצואלה | |
|---|---|
|
|
| |
| איטליה | ונצואלה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 301,340 | 912,050 |
| אוכלוסייה | |
| 58,740,215 | 29,254,044 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 2,010,432 | |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 34,226 | |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה פדרלית |
יחסי איטליה–ונצואלה הם היחסים הדיפלומטיים בין איטליה לוונצואלה. שתי המדינות נהנות מיחסי ידידות, שחשיבותם מתמקדת בהיסטוריה של ההגירה האיטלקית לוונצואלה. ישנם כ-140,000 איטלקים החיים בוונצואלה עם יותר ממיליון ונצואלים ממוצא איטלקי מלא או חלקי.[1]
היסטוריה
בשנת 1498, החוקר האיטלקי כריסטופר קולומבוס (בשירות ספרד) חקר את חצי האי פאריה במסעו השלישי.[2] לאחר פירוק רפובליקת קולומביה הגדולה בשנת 1831, ונצואלה הפכה למדינה עצמאית. במרץ 1856 פתחה ונצואלה קונסוליה בנאפולי ובשנת 1857 פתחה איטליה נציגות קונסולרית במרקאיבו ולאחר מכן נציגות קונסולרית שנייה בלה גואירה בשנת 1859.[2] בשנת 1861, איטליה וונצואלה חתמו על "הסכם ידידות, סחר וניווט".[2] ונצואלה הייתה המדינה הראשונה באמריקה הלטינית שהכירה בממלכת איטליה.[2]
בתום מלחמת העולם השנייה, אלפי איטלקים עזבו את מולדתם והיגרו לוונצואלה כשהרוב התיישבו בקראקס ובמרקאיבו.[3] כמה פוליטיקאים בולטים בוונצואלה ודמויות ידועות הם ממוצא איטלקי.
בשנת 2017, ממשלת ונצואלה מחתה נגד המלצתה של איטליה לשחרר את האסיר הפוליטי לאופולדו לופס.[4] במרץ 2018, סגן השר האיטלקי לאיטלקים בחו"ל, לואיג'י מריה ויניאלי, ביקר בוונצואלה כדי להעריך את מצבם של כ-140,000 אזרחים איטלקים החיים בוונצואלה תחת לחץ כלכלי.[5] מאז המשבר, יותר מ-50,000 אזרחי ונצואלה היגרו לאיטליה, לרבים מהם יש גם אזרחות איטלקית.[6]
ביקורים רמי דרג
ביקורים רשמיים מאיטליה בוונצואלה[7][8]
- הנשיא ג'וזפה סרגאט (1965)
- הנשיא אוסקר לואיג'י סקאלפרו (1995)
ביקורים רשמיים מוונצואלה באיטליה[9][10][11]
- הנשיא ראול לאוני (1965)
- הנשיא קרלוס אנדרס פרס (1976)
- הנשיא חיימה לוסינצ'י (1988)
- הנשיא הוגו צ'אווס (1999, 2001, 2006)
- הנשיא ניקולאס מדורו (2013, 2016)
הסכמים בילטרליים
שתי המדינות חתמו על מספר הסכמים דו-צדדיים כגון הסכם ידידות, סחר וניווט (1862); הסכם על שיתוף פעולה חקלאי (1985); הסכם על שיתוף פעולה מדעי וטכני (1987); הסכם לקידום והגנה על השקעות (1990) והסכם למניעת כפל מס והעלמת מס (1990).[12]
יחסי סחר
בשנת 2017, הסחר בין איטליה לוונצואלה הסתכם ב-338 מיליון דולר.[13] הייצוא העיקרי של איטליה לוונצואלה הוא מוצרי מזון. היצוא העיקרי של ונצואלה לאיטליה כולל בנזין, מלט וקולטן.[14]
נציגויות דיפלומטיות
- איטליה מחזיקה בוונצואלה שגרירות בקראקס וקונסוליה במרקאיבו.[15]
- ונצואלה מחזיקה באיטליה שגרירות ברומא וקונסוליות כלליות במילאנו ובנאפולי.[16]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Relaciones bilaterales entre Venezuela e Italia (in Spanish)
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Relaciones bilaterales Italia y Venezuela (in Spanish)
- ^ La presenza italiana in Venezuela alla fine del XIX secolo e nei primi decenni del XX (in Italian)
- ^ Venezuela entregará nota de protesta a España, Alemania, Italia y Reino Unido (in Spanish)
- ^ Italia ofrece ayuda a sus ciudadanos en Venezuela para paliar la crisis (in Spanish)
- ^ Por qué tantos en Venezuela están eligiendo Italia para huir de la crisis (in Spanish)
- ^ El presidente de Italia, Giusseppe Saragat, llega a Venezuela (in Spanish)
- ^ Italia-Venezuela: Scalfaro afianza nexos mas alla de gobiernos (in Spanish)
- ^ Jaime Lusinchi in Visita in Italia (in Italian)
- ^ La visita del presidente venezolano (in Spanish)
- ^ Visitas de presidentes venezolanos al Vaticano en los últimos 30 años (in Spanish)
- ^ Principales Acuerdos suscritos de carácter económico entre Italia y Venezuela (in Spanish)
- ^ Venezuela Trade
- ^ "Venezuela inició exportación de coltán a Italia (in Spanish)". אורכב מ-המקור ב-2019-07-22. נבדק ב-2018-07-29.
- ^ Embassy of Italy in Caracas
- ^ Embassy of Venezuela in Rome
