יחסי אסטוניה–דנמרק
| יחסי אסטוניה–דנמרק | |
|---|---|
|
|
| |
| אסטוניה | דנמרק |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 45,228 | 43,094 |
| אוכלוסייה | |
| 1,319,955 | 5,932,546 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 38,101 | 395,404 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 28,865 | 66,650 |
| משטר | |
| רפובליקה | מונרכיה חוקתית |
יחסי אסטוניה–דנמרק הם יחסי החוץ בין דנמרק לאסטוניה. דנמרק מחזיקה באסטוניה שגרירות בטאלין,[1] ואילו אסטוניה מחזיקה בדנמרק שגרירות בהלרופ.[2] שתי המדינות חברות באיחוד האירופי, נאט"ו ומועצת מדינות הים הבלטי.
דנמרק הייתה הספקית הגדולה ביותר של סיוע דו-צדדי לאסטוניה. בשנים 1992–2003 תמכה דנמרק באסטוניה בסכום כולל של 147 מיליון אירו.[3]
היסטוריה
אסטוניה הדנית
אסטוניה הדנית מתייחסת לשטחי אסטוניה של ימינו שנשלטו על ידי דנמרק תחילה במהלך המאות ה-13–14 ושוב במאות ה-16–17. דנמרק קמה כמעצמה צבאית ומסחרית רב במאה ה-12. היה לה אינטרס לסיים את ההתקפות המזדמנות של הפיראטים האסטונים והקורלנד שאיימו על הסחר הבלטי שלה. ציים דנים תקפו את אסטוניה בשנים 1170, 1194 ו-1197. בשנת 1206, המלך ואלדמר השני והארכיבישוף אנדראס סונוניס הובילו פשיטה על האי אוסל, סארמאה. מלכי דנמרק הגישו תביעה על אסטוניה כחזקתם, שהוכרה על ידי האפיפיור. בשנת 1219 נחת הצי הדני בנמל הגדול של אסטוניה והביס את האסטונים בקרב על לינדניס שהביא את צפון אסטוניה תחת שלטון דני עד להתקוממות אסטוניה בשנת 1343, אז השטחים עברו לשליטת המסדר הטבטוני ונמכרו על ידי דנמרק ב-1346.[4]
אסטוניה המודרנית
דנמרק הכירה בעצמאותה של אסטוניה בשנת 1921. ב-18 בדצמבר 1926, שתי המדינות הקימו ועדת פיוס.[5] ב-13 במאי 1930 נחתם הסכם הדדיות.[6] לאחר עצמאותה של אסטוניה בשנת 1991, דנמרק הייתה המדינה השנייה שכוננה מחדש את היחסים הדיפלומטיים עם אסטוניה ב-24 באוגוסט 1991.[3] בשנת 1994 נחתם הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני. בשנת 1993 חתמה דנמרק על הסכם לביטול דרישות הוויזה עם אסטוניה. דנמרק הייתה המדינה הראשונה שאישררה את חוזה ההצטרפות 2003.
תיירות
12,036 תיירים דנים ביקרו באסטוניה בשנת 2009.[3]
ביקורים
בשנים 2002–2009 ביקר אנדרס פוג ראסמוסן באסטוניה חמש פעמים. מרגרטה השנייה, מלכת דנמרק ביקרה באסטוניה ביולי 2001, ושר החוץ, פר סטיג מולר, ביקר באסטוניה באוגוסט 2009. שר הסחר וההשקעות הדני, פיה אולסן דיהר, ביקר באסטוניה[7] כדי לקדם שיתוף פעולה מסחרי בין דנמרק למדינה הבלטית, במאי 2013, והשר הדני לענייני אירופה ניקולאי ואמן ביקר באסטוניה[8] במסגרת הסיור במדינות הבלטיות.[3] נשיא אסטוניה, טומאס הנדריק אילווס, ביקר בדנמרק בספטמבר 2007, והנשיא ארנולד רוטל ביקר בדנמרק בשנת 2004.
הערות שוליים
- ^ Government of Denmark. "Danish embassy in Tallinn, Estonia". Ministry of Foreign Affairs (Denmark). Ministry of Foreign Affairs (Denmark). אורכב מ-המקור ב-15 במאי 2011. נבדק ב-7 במרץ 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Government of Estonia. "Estonian embassy in Copenhagen, Denmark". Ministry of Foreign Affairs (Estonia). Ministry of Foreign Affairs (Estonia). אורכב מ-המקור ב-7 באוגוסט 2011. נבדק ב-7 במרץ 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Government of Estonia. "Bilateral relations of Denmark and Estonia". Ministry of Foreign Affairs (Estonia). Ministry of Foreign Affairs (Estonia). אורכב מ-המקור ב-8 במרץ 2011. נבדק ב-7 במרץ 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Skyum-Nielsen, Niels (1981). Danish medieval history, new currents. Viborg: Copenhagen University. p. 261. ISBN 87-88073-30-0. נבדק ב-2010-12-29.
- ^ Albert Calmette; Potter Frans de (1926). League of Nations publications. University of California: League of Nations. p. 64. נבדק ב-2011-01-29.
- ^ Harrison & Sons (1931). Recueil des traités: 105. League of Nations. נבדק ב-2011-01-29.
- ^ [1]
- ^ [2]
