יחסי ארמניה–סרביה
| יחסי ארמניה–סרביה | |
|---|---|
|
|
| |
| ארמניה | סרביה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 29,743 | 77,474 |
| אוכלוסייה | |
| 2,777,977 | 7,109,719 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 19,503 | 63,502 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 7,020 | 8,932 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה |
יחסי ארמניה–סרביה הם היחסים הדיפלומטיים שבין ארמניה וסרביה. היחסים הדיפלומטיים בין ארמניה לרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה נוצרו ב-14 בינואר 1993; סרביה היא היורשת החוקית למדינה זו. שתי המדינות מיוצגות באמצעות שגרירויותיהן באתונה, יוון, ושתיהן הקימו קונסוליות של כבוד, המשמשות כנציגות הדיפלומטיות היחידות בין שתי המדינות.
לארמניה יש סכסוך עם אזרבייג'ן בנגורנו-קרבאך, בה סרביה תומכת במציאת פתרון פוליטי שליו באמצעות תמיכה בקבוצת מינסק של OSCE ובעבודה. לסרביה מחלוקת עם קוסובו על הכרתה כמדינה ריבונית, כאשר עמדתה הנטענת של ארמניה הייתה לא להכיר בעצמאותה של קוסובו. שתי המדינות חברות באו"ם, במועצת אירופה, בארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה, ושותפות בנאט"ו לשלום, בקרן המטבע הבינלאומית ובבנק הבינלאומי לשיקום ופיתוח.
היסטוריה
סנט סאווה, בן לשושלת נמניץ' מימי הביניים ומייסד הכנסייה הסרבית האורתודוקסית, ביקר במספר מנזרים ארמנים בתחילת המאה ה-13. שם הוא נפגש עם אנשי דת ארמנים וביקש מהם להתפלל עבור סרבים מסוימים אותם הזכיר בשמם.[1] הסופר הסרבי מילוש קרניאנסקי כתב כי סאווה התרשם מהשליטה בבונים מקומיים והזמין אותם לבנות כנסיות בסרביה.
אחד העקבות הראשונים של הארמנים בסרביה ניתן למצוא במנזר בכפר ויטובניצה, ליד פטרובץ'. המנזר מכיל לוח שיש עם כתובת דו-לשונית שנחצבה בסלאבונית הכנסית וגם בארמנית; הכתובת מתוארכת לשנת 1218 לספירה. היא נכתבה על ידי ארמני – לדון, בנו של באבוג – שבנה כנסייה שנמצאה ככל הנראה בכפר הסמוך רנובץ'.[2] על פי האגדה, לוחמים ארמנים בשירות האימפריה העות'מאנית הקימו את מנזר ג'רמנצ'יץ' ליד סוקובאנג'ה זמן קצר לאחר קרב קוסובו ביוני 1389. נאמר כי ערקו לעבר הסרבים לאחר שגילו כי הם נלחמו באחיהם הנוצרים, לחמו נגד העות'מאנים, נסוגו להרים סביב סוקובאנג'ה לאחר התבוסה הסרבית ובנו שם את המנזר שלהם.[3] המנזר הושמד מספר פעמים על ידי העות'מאנים. גרגוריוס הקדוש המאיר, הראש הרשמי הראשון של הכנסייה האפוסטולית הארמנית, תואר בכנסיות של סרביה מימי הביניים, והוא עדיין נערץ על ידי הכנסייה האורתודוקסית הסרבית.[4]
היצירות הקדומות ביותר של הרפורמטור בשפה הסרבית במאה ה19, ווק סטפנוביץ' קרדז'יץ', פורסמו בווינה על ידי בית דפוס של מנגנונים ארמנים. המנגנרים פרסמו גם את יצירותיהם של סופרים סרבים אחרים. בסך הכל הדפיסו 37 ספרים וחוברות, כולל זר ההר מאת הנסיך-הבישוף המונטנגרי, פטר השני פטרוביץ'-נג'וש. חצ'קר (אבן צולבת ארמנית), שגובהו 3 מטרים ועשוי סלע וולקני, ניצב בפתח כנסיית המלאך גבריאל בעיריית זמון בבלגרד. האנדרטה הוקמה בשנת 1993 והיא מנציחה את הטייסים הסרבים שנספו בתאונת מטוס בשנת 1988 בעת שהעבירו סיוע הומניטרי לארמניה לאחר שהמדינה הוכה על ידי רעידת אדמה קטסטרופלית.[5]
מושבה של מהגרים ארמנים בסרביה התקיימה במאה ה17. יש גם את בית הקברות הארמני והמבצר הישן של קלמגדן בנהר הדנובה, שהיה פעם גבול בין אוסטריה-הונגריה לאימפריה העות'מאנית. לאחר שכבשו העות'מאנים את בלגרד, הם הרסו את בתי העלמין הארמנים והיהודיים בעיר. כיום נותרה רק מצבה ארמנית אחת, יחד עם כתובת בסרבית המציינת את קיומו של בית קברות ארמני עד המאה ה-17. מפקד אוכלוסין משנת 1709 מראה כי ארמנים מבלגרד היו עשירים ונהנו ממעמד טוב בקהילתם.[3]
מושבה נוספת של מהגרים ארמנים הוקמה במאה ה20 במהלך רצח העם הארמני ולאחריו. הארמנים הנרדפים התיישבו בעיירות כמו בלגרד, ורניצ'קה בנג'ה, קרושבץ, מלדנובץ', זייג'אר, נגוטין, קניאז'בק ואלכסינאק. מספר הארמנים שהגיעו לסרביה בתקופה זו נותר בלתי ידוע. באמצע שנות השלושים, הקימו הארמנים בבלגרד את ברית הארמנים של יוגוסלביה והקימו את מטהם בבניין שזכה לכינוי הבית הארמני (סרבית: Jermenski dom), שהושמד בסוף שנות התשעים. הגל השלישי של המהגרים הארמנים הגיע בתחילת שנות התשעים. כמעט כל אלה היו נשות סרבים שהגיעו לארמניה וחיפשו עבודה אחרי רעידת האדמה ב-1988. פי הפובליציסט והדיפלומט בבקן סימוניאן, בשנת 2010 התגוררו בסרביה בסביבות 200 ארמנים, שלושה רבעים מהם התגוררו בבלגרד. אוכלוסייה ארמנית משמעותית ניתן למצוא בוורניצ'קה באנג'ה ונובי סאד.[6] בעיר ולייבו יש גם אוכלוסייה ארמנית קטנה. רוב הארמנים של ולייבו היגרו לסרביה מאזור קמה וחיפשו עבודה. ענייני הקהילה של הארמנים של וואלבו מנוהלים באמצעות ארגון ארמנקה.
רצח העם הארמני
ערך מורחב – רצח העם הארמני
מכיוון שגם סרבים וגם ארמנים הם נוצרים בדרך כלל, רצח העם ידוע בקרב הסרבים.[7] רצח העם נחקר והיו מספר הצעות על רצח העם. עם זאת, ממשלת סרביה טרם הכירה בשל תלות בהשקעות מטורקיה לפיתוח המדינה ודחתה הצעת חוק להכרה בה, בבעלות גישה פרגמטית.
בעוד סרביה טרם הכירה ברצח העם הארמני, רבים מחברי ממשלת סרביה ספדו לקורבנות רצח העם הארמני. נשיא סרביה טומיסלב ניקוליץ' דחק להכיר ברצח העם. הכרה ברצח העם הארמני, באופן לא רשמי, מכונה לעיתים קרובות עם תחושת אחווה אקזוטית, שהסרבים רואים בארמנים את אחיהם ואחיותיהם בסיבה אחת דומה.
נציגות
היחסים הדיפלומטיים בין ארמניה וסרביה נוצרו ב-14 בינואר 1993. בשום מדינה אין שגריר תושב. בשנת 2014 הודיעו שר החוץ של ארמניה אדוארד נלבנדיאן ושר החוץ של סרביה איביצה דצ'יץ' כי סרביה תפתח שגרירות בירוואן. שגרירויות ארמניה וסרביה באתונה, יוון אחראיות ליחסים בין שתי המדינות. בראש שגרירות ארמניה עומד גגיק חלכיאן, שהגיש את תעודותיו לנשיא סרביה בוריס טאדיץ' ב-17 בפברואר 2011, ואילו בראש שגרירות סרביה עמד דראגאן ז'ופנג'ביץ' שהגיש את תעודותיו בפני נשיא ארמניה סרז' סרקיסיאן ב-27 ביולי 2009. ב-25 בינואר 2007, בחרה סרביה בבקן סימוניאן לקונסול הכבוד שלה לארמניה, ואילו ארמניה קראה לפרדראג טומיץ' לקונסול הכבוד שלה בסרביה.
הסכמים
בין המדינות נחתמו שישה הסכמים של שיתוף פעולה הדדי.
| הסכם | חותמים | תאריך | מקום |
|---|---|---|---|
| הצהרה משותפת | ואהן פפאזיאן, שר החוץ
ולדיסלב יובאנוביץ', שר החוץ |
4 ביוני 1995 | ירוואן |
| פרוטוקול בין משרד החוץ של הרפובליקה של ארמניה לבין המשרד הפדרלי לענייני חוץ של הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה בנושא התייעצויות ושיתופי פעולה | ורטן אוסקניאן, שר החוץ
גורן סבילנוביץ', שר החוץ |
24 באוגוסט 2001 | בלגרד |
| הסכם בין ממשלת רפובליקת ארמניה לממשלה הפדרלית של הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה בנושא שיתוף פעולה בתחומי החינוך, התרבות והספורט | ורטן אוסקניאן, שר החוץ
גורן סבילנוביץ', שר החוץ |
24 באוגוסט 2001 | בלגרד |
| תוכנית פעולה בין משרד התרבות של הרפובליקה הארמנית לבין משרד התרבות של הרפובליקה של סרביה בנושא שיתוף פעולה בשנים 2011–2013 | סרז' סרקיסיאן, נשיא
בוריס טאדיץ', נשיא |
5 באפריל 2011 | בלגרד |
| הסכם בין ממשלת הרפובליקה הארמנית לממשלת הרפובליקה של סרביה בנושא שיתוף פעולה בשירות האוויר | סרז' סרגסיאן, נשיא
בוריס טאדיץ', נשיא |
5 באפריל 2011 | בלגרד |
| הסכם בין ממשלת רפובליקת ארמניה לממשלת רפובליקת סרביה בדבר ביטול דרישות הוויזה למחזיקי דרכונים דיפלומטיים | סרז' סרגסיאן, נשיא
בוריס טאדיץ', נשיא |
5 באפריל 2011 | בלגרד |
| אמנה בין ממשלת רפובליקת ארמניה לממשלת רפובליקת סרביה למניעת מיסוי כפול בגין מיסים על הכנסה ועל הון | אדוארד נלבנדיאן, שר החוץ
איוון מרקיץ', שר החוץ |
10 במרץ 2014 | ירוואן |
| מקור: משרד החוץ של ארמניה[8] | |||
שיתוף פעולה מסחרי וכלכלי
חברות ארמניה באיחוד המכס האירו-אסייתי (ECU) אפשרה סחר חופשי בין ארמניה וסרביה, מכיוון שסרביה קיבלה הסכם כזה עם הECU.[9] עוד לפני הצטרפות ארמניה ל-ECU, שר הכלכלה של ארמניה והראם אבאנסיאן הודיע על אפשרות לחתום על הסכם כזה עם סרביה במרץ 2014.
הייצוא של ארמניה לסרביה כולל גרוטאות וציוד מכני, ואילו הייצוא של סרביה לארמניה כולל מזון. מחזור הסחר בין המדינות גדל פי ארבעה בשנת 2013 בהשוואה לשנת 2012 והסתכם ב-8.2 מיליון דולר. בשנת 2013 פריטי הייצוא העיקריים של ארמניה היו חומרי כרייה, נחושת, ביגוד, רהיטים משומשים וחלקיהם, ואילו פריטי הייצוא העיקריים של סרביה היו תרופות, מכונות, קציר חקלאי, גרביונים וגרביים. שר החוץ של סרביה, איוון מרקיץ', אמר במרץ 2014 כי ענפי החקלאות, ניהול המים, הכימיקלים, הפטרוכימיים והתרופות, כמו גם התיירות, הם המגזרים המציעים את הסיכויים הטובים ביותר לשיתוף פעולה.[10] חילופי הסחר בין ארמניה לסרביה נותרו קטנים, בעוד ששתי המדינות הבטיחו להרחיב את הסחר ההדדי שלהן.[11]
הפורום העסקי הארמני-סרבי הראשון נערך בירוואן במרץ 2014, שנפתח במהלך ביקורו של שר החוץ של סרביה איוון מרקיץ'.
| שָׁנָה | ייצוא ארמניה לסרביה (באלפי דולרים ) | ייצוא סרביה לארמניה (באלפי דולרים ) |
|---|---|---|
| 2011 | 1,108.9 | 720.1 |
| 2012 | 942.9 | 77.8 |
| 2013 | 5,608.6 | 2,549.0 |
| 2014 | 13,338.8 | 2,397.1 |
| מקור: משרד החוץ של ארמניה | ||
משטר ויזה
באוקטובר 2014 הודיעו שר החוץ הארמני אדוארד נלבנדיאן ושר החוץ הסרבי איביצה דצ'יץ' על יוזמה לביטול אשרות לכל אזרחי ארמניה וסרביה. בפברואר 2015 אישרה ממשלת ארמניה את החתימה על הסכם עם סרביה לביטול דרישות אשרת הכניסה לאנשים בעלי דרכון לא דיפלומטי. ממשלת ארמניה נימקה את החלטתה באומרו כי "לאחר החתימה על הסכם הקלת משטר הויזה עם האיחוד האירופי, ביטול דרישות הויזה בין ארמניה וסרביה עשוי להפוך לתנופה נוספת לפיתוח היחסים בין שתי המדינות." הממשלה אמרה כי "ההסכם נועד לחזק את הקשרים הכלכליים, ההומניטריים והתרבותיים בין שתי המדינות וגם לפתח את התיירות".
עמדת ארמניה בנוגע לקוסובו
שאלת הריבונות של קוסובו היא אחד הנושאים הפוליטיים החשובים ביותר בסרביה. ארמניה אינה מכירה בקוסובו כמדינה עצמאית, אך השקפותיה על הסכסוך הושפעו במידה רבה מהאינטרס שלה להבטיח את עצמאותה של הרפובליקה נגורנו-קרבאך מאזרבייג'ן השכנה. בעוד באקו מדגישה כי נגורנו-קרבאך היא חלק מאזרבייג'ן, ארמניה גורסת כי האזור הארמני ברובו צריך להיות עצמאי בהתאם לעקרונות ההגדרה העצמית. [12]
השר לשעבר לביטחון לאומי ומנהל המשא ומתן הראשי בקרבאך, דייוויד שחנזאריאן, טען כי גם אם קוסובו תשיג את עצמאותה, היא לא תיתן תקדים לנגורנו-קרבאך מכיוון שארמניה אינה דמוקרטית.[13] הוא מתח ביקורת על מדיניותן של מדינות המערב בגין "עקיפת הנורמות עליהן הגנו במשך 50 שנה", ואמר כי האפשרות היחידה של ארמניה אינה אלא לקחת זאת בחשבון בעת גיבוש מדיניות החוץ. נשיא ארמניה לשעבר, סרז' סרקיסיאן, אמר כי ארמניה אינה יכולה להכיר בקוסובו כל עוד אינה מכירה בעצמאותה של הרפובליקה של ארטשאך, וכי זו הסיבה היחידה שארמניה לא תכיר בעצמאותה של קוסובו. במרץ 2008 אמר סרקיסיאן כי ארמניה תמיד תמכה בזכותו של העם להגדרה עצמית וקבע כי ארמניה מברכת על עצמאותה של קוסובו. הוא קרא לדיונים רציניים בנוגע לקוסובו ואמר שההכרה של ארמניה בקוסובו לא תפגע ביחסים בין ארמניה לרוסיה.
עמדת סרביה בנוגע לנגורנו קרבאך
 |
ראו גם – סכסוך נגורנו קרבאך |
במרץ 2008 הייתה סרביה בין המדינות שהצביעו בעד החלטה 62/243 באספה הכללית של האו"ם. ההחלטה עסקה במעמדה של נגורנו-קרבאך, אישרה "המשך הכבוד והתמיכה בריבונות ובשלמות הטריטוריאלית של אזרבייג'ן בגבולותיה המוכרים בעולם", דרשה "נסיגה מיידית, מוחלטת ובלתי מותנית של כל הכוחות הארמנים מכל השטחים הכבושים (של אזרבייג'ן) "והדגיש כי" אף מדינה לא תעניק סיוע או סיוע "כדי לשמור על כיבוש השטחים האזרבייג'ניים. [14]
במהלך ביקורו בבאקו, אמר הנשיא דאז טאדיץ' כי סרביה תומכת בשלמותה הטריטוריאלית של אזרבייג'ן ובעמדתה בנוגע לפתרון הסכסוך בנגורנו-קרבאך.[15] באוקטובר 2014 אמר דצ'יץ' לנלבנדיאן כי סרביה תתמוך בקבוצת מינסק של OSCE ובפעילותה במטרה "לשמור על השלום ולהביא פתרון פוליטי לבעיה". בביקור בבאקו חודשיים לאחר מכן הצהיר דצ'יץ' כי סרביה מתעקשת הן על פתרון הסכסוך השלום והן על נסיגת הכוחות המזוינים הארמנים מנגורנו-קרבאך. עבור שניהם, ארמניה ואזרבייג'ן, עמדתה של סרביה בנושא נגורנו-קרבאך חשובה שכן ב-1 בינואר 2015 לקחה סרביה את ראשות ארגון ה-OSCE, שמנחה את המשא ומתן על קרבאך באמצעות תהליך קבוצת מינסק.[16] בראיון מאוקטובר 2014 אמר נשיא סרביה טומיסלב ניקוליץ' כי במהלך כהונתה על ארגון ה-OSCE, סרביה תתעקש על עקרונות מדריד ותמוך במאמצי קבוצת מינסק "תוך כיבוד מלא לחוק הבינלאומי וליושר הטריטוריאלי". [17]
ביקורים רמי דרג
| ביקורים בארמניה | ביקורים בסרביה | ||
|---|---|---|---|
| תאריך | אורח | תאריך | אורח |
| 28–29 ביולי 2009 | בוריס טאדיץ', נשיא סרביה | 24 באוגוסט 2001 | ורטן אוסקניאן, שר החוץ של ארמניה |
| 19 באוקטובר 2010 | ווק ג'רמיץ', שר החוץ של סרביה | 19 באפריל 2007 | ורטן אוסקניאן, שר החוץ של ארמניה |
| 10–11 במרץ 2014 | איוון מרקיץ', שר החוץ של סרביה | 4–5 באפריל 2011 | סרז' סרקיסיאן, נשיא ארמניה |
| 11–12 באוקטובר 2014 | תומיסלב ניקוליץ', נשיא סרביה | 2 באוקטובר 2014 | אדוארד נלבנדיאן, שר החוץ של ארמניה |
הערות שוליים
- ^ Velimirović 2001, p. 139.
- ^ Knežević 1997, pp. 48–49.
- ^ 3.0 3.1 RTS, Radio televizija Srbije, Radio Television of Serbia, Траг – Јермени међу Србима, www.rts.rs
- ^ Wayback Machine, web.archive.org, 2015-04-02
- ^ Crkve u Zemunu | Zemun Moj Grad, web.archive.org, 2015-01-28
- ^ Бојан Билбија, Конзулат Јерменије први пут у Београду, Politika Online
- ^ Armenian Genocide Resolution submitted to Serbian Parliament, Horizon Weekly, 20 April 2015
- ^ Serbia – Bilateral Relations – Ministry of Foreign Affairs of the Republic of Armenia, web.archive.org, 2011-08-15
- ^ Armenia CU accession will help mutual trade – Serbian expert, news.am (באנגלית)
- ^ Foreign Minister Ivan Mrkic takes part in the Serbian-Armenian Business Forum, www.mfa.gov.rs
- ^ RTS, Radio televizija Srbije, Radio Television of Serbia, Пријатељски односи Србије и Јерменије, www.rts.rs
- ^ Cummings, Sally N. (2001). "Perceptions in the CIS". In Buckley, Mary; Cummings, Sally (eds.). Kosovo: Perceptions of War and Its Aftermath. London: A & C Black. ISBN 9780826456694.
- ^ Turkish News – Latest News from Turkey, Hürriyet Daily News (באנגלית)
- ^ United Nations Official Document, www.un.org
- ^ Turkish News – Latest News from Turkey, Hürriyet Daily News (באנגלית)
- ^ Azerbaijani-Serbian Relations Booming Thanks to Mutual Interests, Jamestown (ב־American English)
- ^ Tomislav Nikolic: Serbia is perhaps the ideal OSCE Chairman-in-Office, which can help solve the NK problem, mediamax.am (באנגלית)
