יחסי ארמניה–סוריה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי ארמניהסוריה
ארמניהארמניה סוריהסוריה
Armenia Syria Locator.svg
ארמניה סוריה
שטחקילומטר רבוע)
29,743 187,437
אוכלוסייה
2,777,977 24,051,936
תמ"ג (במיליוני דולרים)
19,503 11,159
תמ"ג לנפש (בדולרים)
7,020 464
משטר
רפובליקה רפובליקה נשיאותית, בפועל דיקטטורה
דתות עיקריות
נצרות אסלאם

יחסי ארמניה–סוריה הם היחסים הדיפלומטיים שבין ארמניה לסוריה. לארמניה יש שגרירות בדמשק וקונסוליה כללית בחאלב. בשנת 1997 פתחה סוריה שגרירות בירוואן. שר החוץ הסורי פארוק א-שרע ביקר בארמניה במרץ 1992.[1]

סוריה כוננה יחסים דיפלומטיים עם ארמניה זמן קצר לאחר קריסת ברית המועצות. נשיא סוריה חאפז אל-אסד שמר על יחסים טובים בין השאר בגלל הקהילה הארמנית הגדולה בסוריה. בסוריה חיים כ-120,000 איש ממוצא ארמני. הם מרכיבים רוב בעיירות קסב ויקוביה, ולוקחים חלק בחיים הפוליטיים של סוריה.

בתקופת רצח העם הארמני השתמשה האימפריה העות'מאנית במדבר הסורי דיר עז-זור כשדות ההריגה העיקריים של הארמנים. הערבים הילידים הסתתרו ותמכו בארמנים. מתחם זיכרון לזכר הטרגדיה הזו נפתח בעיר דיר עז-זור.[2] הוא תוכנן על ידי סרקיס בלמנוקיאן ונחנך רשמית בשנת 1990 בנוכחותם של הקתולנים הארמנים של הבית הגדול של קיליקיה. המתחם מכיל עצמות ושרידים שהוחלפו ממדבר דיר עז-זור של קורבנות ארמנים של רצח העם והפך ליעד עלייה לרגל עבור ארמנים רבים לזכר מתיהם, לפני שנהרס חלקית על ידי המדינה האסלאמית.

מלחמת האזרחים בסוריה

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – מלחמת האזרחים בסוריה

למרות מלחמת האזרחים הסורית המתמשכת במדינה, שגרירות ארמניה עדיין פתוחה בדמשק והמדינות מקיימות יחסים דיפלומטיים.

לאחר ניצחונו של הנשיא בשאר אל-אסד בבחירות לנשיאות סוריה בשנת 2014, בירך נשיא ארמניה סרז' סרגסיאן את אסד באומרו: "אני מאחל לך [בשאר אל-אסד] בריאות טובה והצלחות ואני מאחל לעם הסורי הידידותי שלום נצחי."[3]

ארמניה סיפקה גם טונות של סיוע הומניטרי לסוריה לאורך כל מלחמת האזרחים, ובמיוחד העבירה 40 טונות של סיוע הומניטרי כולל סיוע ומוצרי מזון בשנת 2017. שגריר ארמניה ארשק פולדיאן הצהיר כי הסיוע "היה תחת הוראות הנשיא ארמניה הוצג על ידי העם הארמני."[4]

רצח העם הארמני ומלחמת נגורנו קראבך

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – רצח העם הארמני, מלחמת נגורנו קרבאך (2020)

סוריה הכירה ברצח העם הארמני בשנת 2015, והפכה למדינה הערבית השנייה אחרי לבנון שעשתה זאת, אשר נתפסה בחיוב על ידי ארמניה. זה קרה על רקע מאמץ היחסים בין סוריה וטורקיה. ממשלת טורקיה כעסה על ההכרה. ארמניה מואשמת על ידי טורקיה וגם אזרבייג'ן בכך שהיא מאפשרת לפליטים סורים להתיישב מחדש בקרבאך, על רקע מתיחות דיפלומטית בין טורקיה לסוריה.[5] בשנת 2020, כאשר פרצה מלחמת נגורנו קרבאך ב-2020, הביע מנהיג סוריה בשאר אל-אסד את תמיכתו בארמניה, והאשים את טורקיה בשליחת מחבלים לאזור.[6]

הערות שוליים

  1. ^ Zisser 1995, p. 733.
  2. ^ Monument and Memorial Complex at Der Zor, Syria, www.armenian-genocide.org
  3. ^ Public Radio of Armenia, Public Radio of Armenia (באנגלית)
  4. ^ Manar, Armenia sends 40 tons of humanitarian aid to Syrian people, Syrian Arab News Agency, ‏9 ביוני 2017 (באנגלית)
  5. ^ Syria Armenians move to Nagorno-Karabakh: Azerbaijan - World News, Hürriyet Daily News (באנגלית)
  6. ^ Al-Monitor Staff, Assad accuses Turkey of instigating Nagorno-Karabakh conflict, Al-Monitor, ‏7 באוקטובר 2020 (באנגלית)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0