יחסי גאנה – קוריאה הצפונית
| יחסי גאנה – קוריאה הצפונית | |
|---|---|
|
|
| |
| גאנה | קוריאה הצפונית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 238,533 | 120,538 |
| אוכלוסייה | |
| 34,611,211 | 26,223,828 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 72,839 | |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 2,104 | |
| משטר | |
| דמוקרטיה נשיאותית | דיקטטורה, טוטליטריזם, משטר חד מפלגתי |
יחסי גאנה–קוריאה הצפונית הם יחסי החוץ בין גאנה וקוריאה הצפונית.
בעבר הייתה שגרירות של קוריאה הצפונית בגאנה עד שהיא נסגרה בשנת 1998. קיימת איגוד הידידות של קוריאה-גאנה לחילופי תרבות. [1]
היסטוריה
בעקבות מלחמת קוריאה, קוריאה הדרומית קיבלה מעמד של משקיפה באו"ם (UN), בעוד קוריאה הצפונית לא קיבלה את המעמד. מסוף שנות החמישים ועד שנות השמונים בלוק של מדינות העולם השלישי, כולל גאנה, התגייסה לגנות את ההכרה החד צדדית. [2] בשנת 1973, צפון קוריאה התקבלה לאו"ם כמשקיפה. [3]
סיור של גורמים רשמיים בצפון קוריאה כדי לחתום על הסכמי סחר עם כמה מדינות מערב אפריקה, כולל גאנה, התקיים בקיץ 1961. [4] זה היה לפני כינון יחסים רשמיים ברמת שגרירות, שאירע ב-28 בדצמבר 1964. [5] [6]
בשנות ה-60 של המאה ה-20, המדיניות של הבידוד של צפון קוריאה זכתה ליחס אוהד בגאנה שסבלה ממצב דומה. [7] קים איל-סונג, המנהיג העליון של קוריאה הצפונית, החזיק פוליטית הרבה במשותף עם קוואמה נקרומה מגאנה, [8] למרות שהאחרון מעולם לא הרחיק לכת מבחינת השליטה הממלכתית בכלכלה, בחברה ובתרבות של המדינה שלו. [9] ביולי 1966, [10] לאחר הפלת ממשל נקרומה, [11] גאנה ניתקה זמנית את היחסים עם צפון קוריאה כשגילתה כי צפון קוריאה מאמנת לוחמי גרילה נגד הממשלה בגאנה. [10] מקרים דיפלומטיים דומים בהם היו מעורבים צפון קוריאה התרחשו גם במדינות אפריקה אחרות עם תוצאות דומות. [12]
בשנת 1968, צפון קוריאה הביעה שוב תמיכה בגאנה. ביולי השיק קים איל-סונג סיסמה: "כריתת איברי האימפריאליזם האמריקאי בכל מקום" במטרה להתבסס כמנהיג התנועה הקומוניסטית העולמית. קים דמיין שמדינות אמריקה הלטינית יכולות לנתק "זרוע" אחת של ארצות הברית, בעוד שמדינות אפריקאיות כמו גאנה ינתקו את השנייה. [13]
בשנת 1983 יזמה צפון קוריאה פרויקט חקלאי בגאנה כסיוע חוץ. בערך באותה תקופה, מועצת ההגנה הלאומית הזמנית של גאנה חיפשה באופן פעיל סיוע ממדינות סוציאליסטיות כדי להפחית את התלות שלה במעצמות מערביות. [14] הסכם על חילופי תרבות נחתם בשנים 1993–1995. [15]
כאשר גאנה כוננה יחסים דיפלומטיים מלאים עם קוריאה הדרומית בשנת 1977, [16] היא הפכה לאחת ממספר מדינות מצומצמות שיש להן יחסים עם צפון ודרום קוריאה. [14]
בעבר הייתה קיימת שגרירות של קוריאה הצפונית בגאנה עד שהיא נסגרה בשנת 1998. [17]
בשנת 2006, גאנה הצביעה כחברה לא קבועה במועצת הביטחון של האומות המאוחדות בעד החלטה 1718 שלה שהטילה סנקציות נגד קוריאה הצפונית . [18] בשנת 2018 הביעה גאנה את תמיכתה בתהליך הפוליטי לשיפור היחסים בין צפון ודרום קוריאה בעיצומו של משבר צפון קוריאה בשנים 2017–2018. [19]
יחסי סחר
גאנה היא מקור למטבע זר עבור צפון קוריאה. בשנת 2015, צפון קוריאה הייתה שותפת הסחר ה-77 של גאנה עם 6.8 מיליון דולר במסחר. [20] גאנה מייבאת בעיקר מלט מצפון קוריאה. היא מייצאת בעיקר קקאו, אבני חן ופנינים, [21] אך גם מתכות יקרות. [22]
הערות שוליים
- ^ North Korea Handbook 2002, p. 817.
- ^ Armstrong 2013, p. 223.
- ^ Armstrong 2013, p. 257.
- ^ Armstrong 2013, p. 144.
- ^ Wertz, Oh & Kim 2016, p. 3.
- ^ "Africa". The People's Korea. אורכב מ-המקור ב-3 במאי 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Schaefer 2009, p. 119.
- ^ Smith, Hazel (2015). North Korea: Markets and Military Rule. Cambridge: Cambridge University Press. p. 90. ISBN 978-1-316-23964-3.
- ^ Szalontai, Balázs (2005). Kim Il Sung in the Khrushchev Era: Soviet-DPRK Relations and the Roots of North Korean Despotism, 1953-1964. Stanford: Stanford University Press. pp. 212, 212n8. ISBN 978-0-8047-5322-7.
- ^ 10.0 10.1 Some Facts about North Korea. Seoul: Naewoe Press. 1984. p. 38. OCLC 603996576.
- ^ Owusu-Ansah, David (2014). Historical Dictionary of Ghana (4th ed.). London: Rowman & Littlefield Publishers. p. 240. ISBN 978-0-8108-7500-5.
- ^ Korea Observer. Vol. 1. Seoul: Academy of Korean Studies. 1979. p. 71. OCLC 906336418.
- ^ Cha, Victor (2013). The Impossible State: North Korea, Past and Future. London: Vintage. pp. 47–48. ISBN 978-0-099-57865-9.
- ^ 14.0 14.1 Bobiash, Donald (1992). South-South Aid: How Developing Countries Help Each Other. Palgrave Macmillan UK. p. 93. ISBN 978-1-349-11623-2.
- ^ Vantage Point. Vol. 16. Seoul: Naewoe Press. 1993. p. 30. OCLC 29800060.
- ^ Daily Report: East Asia, Issue 1, Part 15. The Service. 4 בינואר 1993. p. 30.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Wertz, Oh & Kim 2016, p. 6n20.
- ^ DuPre, Kasprzyk & Stot 2016, p. 48.
- ^ "Ghana Supports Diplomatic Steps To Solve Issues Of North And South Korea". Modern Ghana. 24 באפריל 2018. נבדק ב-13 ביוני 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ DuPre, Kasprzyk & Stot 2016, p. 31.
- ^ DuPre, Kasprzyk & Stot 2016, p. 32.
- ^ DuPre, Kasprzyk & Stot 2016, Table 5.
