יחסי גואטמלה–ספרד
| יחסי גואטמלה–ספרד | |
|---|---|
|
|
| |
| גואטמלה | ספרד |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 108,889 | 505,370 |
| אוכלוסייה | |
| 18,291,282 | 47,484,761 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 95,003 | 1,397,509 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 5,194 | 29,431 |
| משטר | |
| דמוקרטיה נשיאותית | מונרכיה חוקתית |
יחסי גואטמלה–ספרד הם היחסים הנוכחיים וההיסטוריים בין גואטמלה לספרד. שתי המדינות חברות בארגון המדינות האיברו-אמריקניות ובאו"ם.
היסטוריה
קולוניזציה ספרדית
את הכוחות הספרדיים הראשונים שהגיעו לגואטמלה הוביל הכובש הספרדי פדרו דה אלוואראדו בשנת 1524. עם הגעתם לגואטמלה, גילו הספרדים שטחים דוברי מאיה ודוברי נהואה שונים בשטח. הספרדים, בעזרת בעלי ברית ילידים וכוחות ממקסיקו, החלו לכבוש אט אט את עמי גואטמלה. הקרבות הראשונים והגדולים היו מעורבים באנשי קיצ'ה שהובסו במרץ 1524 והביאו לכיבושה והחרבתה של בירת קיצ'ה בקומארקח.[1] בשנת 1525, הכובש הספרדי של האימפריה האצטקית, הרנאן קורטס הגיע לפטן בכדי להכניע את כריסטובל דה-אוליד הסורר שנשלח לכבוש את הונדורס. קורטס חזר במהרה לספרד החדשה לאחר הקרבות.[2]
זמן קצר לאחר כיבוש דרום גואטמלה, הקימו הספרדים בשנת 1557 את העיר סנטיאגו דה לוס קבאיירוס דה גואטמלה שהייתה אמורה להיות בירת הקפיטניה חנרל של גואטמלה, היחידה המנהלית של שטחי גואטמלה באימפריה הספרדית. מיסיונרים ספרדים החלו במהרה לגואטמלה להמיר את הילידים לקתוליות. במרץ 1697 כבשו הספרדים את כל גואטמלה עבור הכתר הספרדי לאחר כיבוש פטן. הקפיטניה חנרל של גואטמלה הפכה לחלק מספרד החדשה ונשלטה על ידי מלכות המשנה של ספרד החדשה שבסיסה במקסיקו סיטי.[1]
עצמאות
בשנת 1808 הוכתר ז'וזף בונפרטה כמלך ספרד ובעקבות כך כמה מושבות אמריקאיות ספרדיות החלו להכריז על עצמאותן מספרד. כיוון שגואטמלה ורוב מדינות מרכז אמריקה נשלטו על ידי מקסיקו סיטי; ספרד החדשה הכריזה על עצמאותה מספרד בשנת 1810. בשנת 1821, תוכנית איגואלה שהכריזה על מקסיקו כמלוכה חוקתית. גואטמלה הכריזה על עצמאותה מספרד ב-15 בספטמבר 1821 ובחרה להצטרף לאימפריה המקסיקנית תחת הקיסר אגוסטין דה איטורבידה.[3]
במרץ 1823 התפטר הקיסר אגוסטין ומקסיקו הפכה לרפובליקה. גואטמלה החליטה להיפרד ממקסיקו ב-1 ביולי 1823. גואטמלה, יחד עם אל סלוודור, הונדורס, ניקרגואה וקוסטה ריקה, הקימו את הפרובינציות המאוחדות של מרכז אמריקה (למעט מחוז צ'יאפס בגואטמלה שבחר להישאר חלק ממקסיקו ביולי 1824). בשנת 1839 הפדרציה המרכז אמריקאית התפרקה וגואטמלה הפכה לאומה עצמאית.[3]
לאחר העצמאות
במאי 1863 גואטמלה וספרד חתמו על "חוזה שלום, ידידות והכרה".[4] במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20, כמה מאות ספרדים היגרו לגואטמלה.[5] בשנת 1960 גואטמלה נכנסה למלחמת אזרחים בין הממשלה לבין קבוצות מורדים שמאלניות שונות שנתמכו בעיקר בידי הילידים המאיה האתניים ואיכרי הלאדינו. בספטמבר 1977 חואן קרלוס הראשון, מלך ספרד, ערך ביקור רשמי בגואטמלה, נסיעתו הראשונה והיחידה כמלך במדינה.[6]
שריפת שגרירות ספרד בגואטמלה
בשעות הבוקר המוקדמות של 31 בינואר 1980, קבוצה של איכרים גואטמלה מהוועדה לאחדות איכרים, אליהם הצטרפו עובדים וסטודנטים, נכנסה לשגרירות ספרד בגואטמלה סיטי. המפגינים הודיעו כי הם הגיעו לשגרירות בשלום וכי הם יקיימו מסיבת עיתונאים שבה יציגו את תלונותיהם נגד ממשלת גואטמלה. המפגינים בחרו להיכנס לשגרירות ספרד מכיוון שספרד הזדהתה עם מטרתם. בזמן כניסת המפגינים נפגש שגריר ספרד מקסימו קחל לופס עם סגן נשיא גואטמלה לשעבר אדוארדו קאסרס בשגרירות.[7]
שגריר ספרד נפגש עם המפגינים והודיע לממשלה כי הם מקווים שיתקיים משא ומתן שלום. נשיא גואטמלה פרננדו רומיאו לוקאס גרסיה ופקידי המשטרה והממשלה נפגשו מיד בארמון הלאומי והחליטו להוציא את המפגינים בכוח מהשגרירות. רגע לפני הצהריים באותו יום, 300 סוכני מדינה חמושים הקיפו את הבניין וחתכו את קווי החשמל, המים והטלפון. הסוכנים החמושים נכנסו לבניין והחלו לירות לעבר המפגינים שרצו להתבצר במשרדים השונים. במהלך המהומה פרצה שריפה בקומה השנייה של השגרירות. כשהאש התלקחה, המשטרה סירבה לאפשר למתנדבים וכבאים להיכנס לבניין כדי להציל את הלכודים בקומה השנייה. 37 בני אדם מתו במהלך השריפה, בהם סגן הנשיא קאסרס וויסנטה מנצ'ו, אביו של חתן פרס נובל לשלום לעתיד, ריגוברטה מנצ'ו, וכן מפגינים ועובדי שגרירות ספרד. היו רק שני ניצולים מהשריפה, השגריר הספרדי שנמלט מהמקום והמפגין גרגוריו יוחה קסונה. שניהם הועברו לטיפול בבית החולים אררה ירנדי.
ב-1 בפברואר נכנסו 20 חמושים לבית החולים וחטפו את גרגוריו יוחה אקסונה. מאוחר יותר נמצאה גופתו המתה מעונה. על הגופה היה שלט לפיו השגריר הספרדי מקסימו קחל לופס הוא הבא בתור. השגריר, בסיוע הצוות הדיפלומטי, עזב את בית החולים ונמלט מהארץ. ב-2 בפברואר 1980 ניתקה ספרד את היחסים הדיפלומטיים עם גואטמלה בגלל התקרית בשגרירות והאיום על הצוות הדיפלומטי שלה.[8][9]
בספטמבר 1984 גואטמלה וספרד כוננו מחדש את היחסים הדיפלומטיים.[10] בשנת 1999 הציגה ריגוברטה מנצ'ו אישומים בגין עינויים, רצח עם, מעצר בלתי חוקי וטרור בחסות המדינה נגד הנשיא לשעבר אפראין ריוס מונט וארבעה גנרלים גואטמליים בדימוס. ביולי 2006 הורה שופט ספרדי על צו מעצר לריוס מונט ואחרים שהואשמו ברצח עם.[11]
היחסים בין שתי המדינות
גואטמלה וספרד חתמו על הסכמים וחוזים דו-צדדיים רבים, כגון אמנת הסגרה (1895); הסכם הגנה על תעשיות ומסחר (1925); הסכם לאום כפול (1961); הסכם תרבות (1964); הסכם ביטול אשרות תיירים (1968); הסכם תחבורה אווירית (1971); הסכם לשיתוף פעולה טכני (1977); הסכם לשיתוף פעולה חינוכי, תרבותי וספורטיבי (1989) והסכם להגנת השקעות (1999).[4]
תחבורה
קיימות טיסות ישירות בין גואטמלה לספרד עם חברות התעופה הבאות: איבריה וואמוס אייר.
יחסי סחר
בשנת 2018 הסתכם הסחר בין גואטמלה לספרד ב-369 מיליון אירו.[4] הייצוא העיקרי של גואטמלה לספרד כולל: טונה, שרימפס, אבץ, סוכר, רום וקפה. הייצוא העיקרי של ספרד לגואטמלה כולל: מכונות, תרופות, מוצרי מזון, ציוד חשמלי ופלדה. ספרד היא המשקיעה הזרה החמישית בגודלה (אחרי ארצות הברית, קנדה, מקסיקו וקולומביה). בשנת 2018 הסתכמו ההשקעות הספרדיות בגואטמלה ב-31 מיליון דולר. בגואטמלה פועלות חברות רב-לאומיות ספרדיות כמו Mapfre, Telefónica ו-Zara.
נציגויות דיפלומטיות
- גואטמלה מחזיקה שגרירות במדריד.[12]
- ספרד מחזיקה שגרירות בגואטמלה סיטי.[13]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 History of Guatemala
- ^ The Sacred Horse of the Last Maya Kingdom
- ^ 3.0 3.1 BBC Timeline: Guatemala
- ^ 4.0 4.1 4.2 Spanish Ministry of Foreign Affairs: Guatemala (in Spanish)
- ^ Datos sociológicos de la ciudadanía española: Guatemala (in Spanish)
- ^ Visita de Estado de Sus Majestades los Reyes a Venezuela, Guatemala, Honduras, El Salvador, Costa Rica y Panamá (in Spanish)
- ^ Guatemala ex-police chief sentenced over embassy attack
- ^ España rompe sus relaciones diplomáticas con Guatemala (in Spanish)
- ^ Guatemala: Spanish Embassy Massacre Trial Begins
- ^ España y Guatemala reanudarán sus relaciones diplomáticas a partir del próximo sábado (in Spanish)
- ^ El Caso de Genocidio en Guatemala (in Spanish)
- ^ Embassy of Guatemala in Spain (in Spanish)
- ^ Embassy of Spain in Guatemala (in Spanish)
