יחסי אירלנד–ספרד
| יחסי אירלנד–ספרד | |
|---|---|
|
|
| |
| אירלנד | ספרד |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 70,273 | 505,370 |
| אוכלוסייה | |
| 5,081,375 | 47,484,761 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 529,245 | 1,397,509 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 104,154 | 29,431 |
| משטר | |
| רפובליקה | מונרכיה חוקתית |
יחסי אירלנד–ספרד הם היחסים הנוכחיים וההיסטוריים בין אירלנד לספרד. שתי המדינות חברות באיחוד האירופי ובארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי.
היסטוריה
יחסים מוקדמים
הקשר הראשון בין שתי המדינות היה הגירה קלטית מחצי האי האיברי לאירלנד.[1] הקשר הדיפלומטי הראשון בין האצולה האירית לספרדית התרחש באפריל 1529 כאשר שגריר ספרד, דון גונזלס פרננדס, ביקר באירלנד ונפגש עם הרוזן העשירי מדזמונד. ההסכם, המכונה "אמנת דינגל", נתן תשתית חוקית וחוקתית רשמית לזכויות האזרחות ופריבילגיות אחרות מהן נהנו גולים ומהגרים אירים בספרד ההבסבורגית, אוסטריה ההבסבורגית וארצות השפלה ההבסבורגיות החל מהמאה ה-16 ועד ראשית המאה ה-20.[2] שתי המדינות היו מאוחדות באמונותיהן המשותפות לקתוליות, אך זה לא היה נושא בשנת 1529. בשנים 1554–1558 פליפה, נסיך אסטוריאס היה נשוי למרי הראשונה, מלכת אנגליה, והוא קיבל את התואר מלך אירלנד בבולה אפיפיורית Ilius ad quem. כתוצאה מכך, במהלך יישוב אירלנד נקרא מחוז אופאלי כ"מחוז קינג", ופיליפסטאון (כיום דיינגן) נקראה לכבודו, המקום האירי הראשון שנקרא על שם מישהו מספרד.
בשנת 1601, ספרד תמכה במורדים איריים שנלחמו נגד אנגליה במלחמת תשע השנים, ובמיוחד במהלך המצור על קינסייל. באותה תקופה, הקתולים באירלנד ראו את ספרד כמשחררת פוטנציאלית של ארצם מאנגליה הפרוטסטנטית ובשנת 1595 הציע יו אוניל את הכתר של אירלנד לפליפה השני, מלך ספרד. פליפה סירב להצעה, לאחר שכבר היה בתואר מלך אירלנד.
אירים רבים שמרדו כנגד השלטון האנגלי חיפשו אחר כך מקלט בספרד בעקבות נדודי הרוזנים (1607), ובמשך שתי המאות הבאות תרמו חיילים אירים לצבא פלנדריה הספרדית ונלחמו זה לצד זה במהלך המרד ההולנדי ובמהלך מלחמת שלושים השנים.[3] במהלך המלחמה האנגלו-ספרדית (1625–1630) הועלו בשנת 1627 הצעות לפתיחת פלישה לאירלנד תחת שיין אוניל ויו או'דונל, אך הן לא הרחיקו את דרכם משלב התכנון.[4]
חיילים אירים בשירות ספרד השתתפו גם הם בקולוניזציה של אמריקה[5] כמה פקידים ספרדים בולטים ממוצא אירי שלטו וניהלו מושבות ספרדיות כמשנה למלך כמו אמברוסיו או'היגינס בפרו וחואן אודונו במקסיקו, או שהפכו לשרים בממשלת ספרד, ובמיוחד לאופולדו אודונל וקרובי משפחתו קרלוס או דונל וחואן אודונל. במקביל, במהלך מלחמות העצמאות של רפובליקת קולומביה הגדולה, כמה אלפי חיילים אירים נלחמו למען דרום אמריקה נגד ספרד והרכיבו חלקים מהלגיון הבריטי.
עצמאות לרפובליקת אירלנד ומלחמת האזרחים בספרד
בינואר 1801 הפכה אירלנד לחלק מהממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, וכל היחסים בין אירלנד לספרד התקיימו מעתה באמצעות חצר סנט ג'יימס. הלגיון האירי של נפוליאון השתתף בדיכוי מרד דו דה מאיו. לאחר המלחמות הנפוליאוניות פורק רגימנט איבריה לפי דרישת בעלת בריתם הבריטית.
בדצמבר 1922, מרבית אירלנד השיגה צורה של עצמאות בתוך האימפריה הבריטית כמדינת אירלנד החופשית, ובשנת 1924 כוננו רשמית יחסים דיפלומטיים בין המדינה החופשית האירית החדשה לממלכת ספרד.[6] באותה שנה, ספרד פתחה את הקונסוליה הראשונה שלה בדבלין. בשנת 1935 מונה השגריר האירי הראשון לספרד במדריד.[7]
בשנת 1936 נקלעה ספרד למלחמת אזרחים בין הפלג הרפובליקני בראשות הנשיא מנואל אסאניה והפלג הלאומני בראשות הגנרל פרנסיסקו פרנקו. המדינה החופשית הייתה חברה בוועדת אי-ההתערבות. עם זאת, אירלנד (צפון ודרום) היו חלוקות בדעות על המלחמה. הרבה קתולים אירים צדדו בפרנסיסקו פרנקו. מספר קטן יותר צדד עם הפלג הרפובליקני הספרדי.[8] בשנת 1936 הוקמה החזית הנוצרית האירית כדי לתמוך כלכלית בפרנסיסקו פרנסיסקו והבריגדה האירית הוקמה כדי להילחם למען הצד הלאומני ותרמה לפרנקו 700 חיילים מתנדבים אירים. הפוליטיקאי האירי-אמריקני ג'וזף קנדי עצר את הקונגרס האמריקני לספק נשק לרפובליקה. במקביל, 250 מתנדבים איריים סוציאליסטים הצטרפו לגדודים הבינלאומיים ולחמו למען הסיעה הרפובליקנית הספרדית. שני הפלגים האירים השתתפו בקרב חרמה בפברואר 1937. בקיץ 1937, הבריגדה האירית "פורקה מנשקה וגורשה על ידי פרנקו מספרד" (פירגל מקגארי); מרבית הסוציאליסטים שהו שם עד סוף 1938, אף על פי שלעיתים קרובות התייחסו אליהם כאל pariahs כשחזרו לביתם, ורבים היגרו לבריטניה. לאחר תום המלחמה בשנת 1939, הציג השגריר האירי את תעודותיו בבורגוס והכיר רשמית בממשלת ספרד החדשה תחת הגנרל פרנקו.[7][9]
יחסים לאחר המלחמה
בשנת 1973, גם צפון אירלנד (כחלק מבריטניה) וגם הרפובליקה של אירלנד הצטרפו לקהילה הכלכלית האירופית (EEG), וספרד הצטרפה אחריה ב-1986. ביולי 1986 ערך חואן קרלוס הראשון, מלך ספרד את ביקורו הרשמי הראשון ברפובליקה של אירלנד.[10] בשנת 1993, מרי רובינסון הפכה לנשיאה האירית הראשונה שערכה ביקור רשמי בספרד.[11] מאז התקיימו ביקורים רבים בין מנהיגי שתי המדינות. לאחרונה, בינואר 2017, ביקר הטישך אנדה קני בספרד.[12]
ספרד הפכה יותר ויותר ליעד תיירותי חשוב למטיילים איריים. בשנת 2016, 1.4 מיליון אזרחים אירים ביקרו בספרד לתיירות. במקביל, 263,000 תיירים ספרדים ביקרו באירלנד.[13] בשנת 2016 למדו 35,000 אזרחים ספרדים אנגלית באירלנד. מספר חברות תעופה איריות וספרדיות מספקות שירותים ישירים בין שתי המדינות.
הסכמים דו צדדיים
גם הרפובליקה של אירלנד וגם ספרד חתמו על מספר הסכמים דו-צדדיים (בעיקר לפני ששתי המדינות הצטרפו לאיחוד האירופי), כמו הסכם על חילופי שקיות דיפלומטיות (1935); הסכם על חילופי מידע בנוגע למטאורולוגיה (1950); אמנת ההסגרה (1957); הסכם לשיתוף פעולה תרבותי (1980); הסכם ספרדי בדבר ויתור על זכויות היסטוריות של דייג במים איריים (1980) והסכם בדבר הימנעות ממיסוי כפול (1994).[14]
יחסי סחר
_01.jpg)
בשנת 2015 הסתכם המסחר בין הרפובליקה של אירלנד לספרד בכ-4.5 מיליארד אירו.[14] הייצוא של אירלנד לספרד כולל: מוצרים פרמצבטיים, ציוד חשמלי, בושם ומוצרים כימיים. יצוא ספרד לאירלנד כולל: מכוניות, ביגוד ומוצרים כימיים אורגניים. באותה שנה ההשקעות האיריות בספרד הסתכמו ב-200 מיליון אירו, ובמקביל ההשקעות הספרדיות ברפובליקה של אירלנד הסתכמו ב-4 מיליארד אירו.
נציגויות דיפלומטיות
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Ireland and Iberia: An Introduction
- ^ The Treaty of Dingle remembered
- ^ Micheline Walsh, "The Military Order of St Patrick" in Seanchas Ardmacha, Vol. 9, No. 2, (1979), p. 279
- ^ "Wayback Machine". 2016-08-17. אורכב מ-המקור ב-2016-08-17. נבדק ב-2019-08-19.
- ^ Ireland and Latin America
- ^ Ireland and Spain 1931-1933. Divergent Republics
- ^ 7.0 7.1 Irish Embassy in Madrid: The Embassy’s History
- ^ The Irish took sides in the Spanish Civil War 80 years ago this summer
- ^ Post Civil War Spain and International Relations
- ^ Primera visita de un Jefe de Estado español a Irlanda (in Spanish)
- ^ Visita Oficial de Sus Excelencias la Presidenta de Irlanda, Sra. Mary McAleese, y el Dr. Martin McAleese (in Spanish)
- ^ Taoiseach meets with Spanish Prime Minister to discuss growing the links between Ireland and Spain
- ^ Spanish-Irish Relations
- ^ 14.0 14.1 Spanish Ministry of Foreign Affairs: Ireland (in Spanish)
- ^ Embassy of Ireland in Spain
- ^ Embassy of Spain in Ireland
