יחסי דרום סודאן – הפיליפינים
| יחסי דרום סודאן – הפיליפינים | |
|---|---|
|
|
| |
| דרום סודאן | הפיליפינים |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 644,329 | 300,000 |
| אוכלוסייה | |
| 11,229,475 | 118,660,149 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 404,284 | |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 3,407 | |
| משטר | |
| רפובליקה נשיאותית | דמוקרטיה נשיאותית |
יחסי דרום סודאן–הפיליפינים הם היחסים הבילטרליים בין הפיליפינים לדרום סודאן. הפיליפינים הכירה בדרום סודאן כמדינה ריבונית בערך חודש לאחר שהכריזה על עצמאותה ב-9 ביולי 2011.[1] לשגרירות הפיליפינים בניירובי, קניה יש סמכות שיפוט על דרום סודאן מאז מרץ 2013. בעבר יוצגה הפיליפינים על ידי שגרירותה בקהיר, מצרים.[2]
היסטוריה
הפיליפינים הכירה באופן רשמי בדרום סודאן כמדינה ריבונית ועצמאית זמן קצר לאחר שדרום סודאן הכריזה על עצמאותה ב-9 ביולי 2011.[3] הפיליפינים ודרום סודאן כוננו יחסים דיפלומטיים באמצעות קומוניקט משותף עליו חתמו שגרירי הפיליפינים ודרום סודאן בקניה, דומינגו לוסנריו ג'וניור ומג'וק גואנדונג ת'יף במשרד האו"ם ב-13 במרץ 2013. בהצהרה אמר לוסנריו כי כינון רשמי של היחסים בין הפיליפינים לדרום סודאן יועיל הדדית "מכיוון ששתי המדינות יוכלו כעת להדק את היחסים בתחומי שיתוף פעולה משותפים שונים." שני השגרירים דנו גם בצורך להקים ועדה משותפת לשיתוף פעולה דו-צדדי שתזהה תחומי שיתוף פעולה שונים לטובת עמי הפיליפינים ודרום סודאן.
ב-13 באפריל 2016 קיבל הנשיא סאלווה קיר מאיארדיט מדרום סודאן את תעודותיו של שגריר הפיליפינים בייאני ו' מנגיבין.
יחסים כלכליים אחרים
בדרום סודאן עובדים יותר מ-300 פיליפינים מעבר לים.[4] ב-13 בינואר 2012, מנהלת התעסוקה הפיליפינית אסרה על הצבת עובדים פיליפינים לדרום סודאן עקב הסלמת האלימות הבין-עדתית במדינת ג'ונגלי במדינה. האיסור בוטל כעבור חודשיים (ב-22 במרץ 2012) עם שיפור המצב הפוליטי והביטחוני בדרום סודאן.[5]
ב-24 בדצמבר 2013, מנהל התעסוקה הפיליפיני החזיר את האיסור על הצבת עובדים פיליפינים לדרום סודאן עם פרוץ מלחמת האזרחים בדרום סודאן. ב-21 באוקטובר 2015, מנהל התעסוקה הפיליפיני ביטל חלקית את איסור הפריסה על פי המלצות משרד החוץ לאפשר לאנשי פיליפינים בארגונים בינלאומיים לחזור לדרום סודאן בתנאי שמעסיקים ייקחו על עצמם את האחריות לפינוי עובדים פיליפינים. האישור הוענק באופן ספציפי לבנייה של דיי ניפון להפעלה אך ורק לפרויקטים הממומנים על ידי גשר נהר הנילוס (JICA), הממומן על ידי הסוכנות הבינלאומית לשיתוף פעולה יפנית (JICA) ויישום מערכת אספקת המים.[6] ב-24 בינואר 2016, אותו האישור ניתן לאדריכלים ומהנדסים באוקיינוס השקט על פי חוזה עם משרד החוץ האמריקני בדרום סודאן לתוכנית התמיכה שלה ב-Flight Ops.[7]
ב-30 ביוני 2016, לנוכח הקמת ממשלת המעבר לאחדות לאומית ושיפור המצב, מינהלת התעסוקה הפיליפינית התירה פריסה של עובדים פיליפינים חוזרים לדרום סודאן, בכפוף להוכחת העסקה קיימת.[8]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ "Philippines extends hand to South Sudan". Philippine Daily Inquirer. 2 באוגוסט 2011. נבדק ב-2 באוקטובר 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Embassy History". Philippine Embassy Nairobi. 29 באפריל 2014. נבדק ב-2 באוקטובר 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Philippines, South Sudan establish diplomatic relations". Philippine Official Gazette. 15 במרץ 2013. נבדק ב-16 במרץ 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Del Callar, Michaela (16 במרץ 2013). "PHL, South Sudan establish diplomatic ties". GMA News. נבדק ב-16 במרץ 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Tubeza, Philip C. (23 במרץ 2012). "Government lifts OFW deployment ban in Libya, Nigeria, South Sudan". Philippine Daily Inquirer. נבדק ב-16 במרץ 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Jaymalin,Mayen (28 באוקטובר 2015). "Gov't allows OFW deployment to South Sudan". Philippine Star. נבדק ב-2 באוקטובר 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "POEA allows deployment of OFWs to South Sudan". Sun Star. 24 בינואר 2016. נבדק ב-2 באוקטובר 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "POEA allows redeployment of OFWs in South Sudan". Sun Star. 18 ביולי 2016. נבדק ב-2 באוקטובר 2016.
{{cite news}}: (עזרה)
