יחסי הפיליפינים–תאילנד
| יחסי הפיליפינים–תאילנד | |
|---|---|
|
|
| |
| הפיליפינים | תאילנד |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 300,000 | 513,120 |
| אוכלוסייה | |
| 118,660,149 | 71,864,921 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 404,284 | 495,341 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 3,407 | 6,893 |
| משטר | |
| דמוקרטיה נשיאותית | מונרכיה (בפועל שלטון צבאי) |
יחסי הפיליפינים–תאילנד הם היחסים הבילטרליים שבין הפיליפינים לבין תאילנד. שתי המדינות ייסדו יחסים דיפלומטיים ב-14 בינואר 1949[1]. תאילנד היא אחת משותפות הסחר המרכזיות של הפיליפינים, בעיקר בענף האורז.
לפיליפינים שגרירות בבנגקוק, ואילו לתאילנד שגרירות במנילה.
היסטוריה
ראשית היחסים בין שתי המדינות נמצאת במאה ה-13 בהקשר הסחר הימי שבדרום-מזרח אסיה. ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על כך שלא רק שהתקיימו קשרי מסחר ותרבות, אלא שגם הייתה הכרה במעמד הפוליטי של הישויות שהתקיימו. סיאם על ממלכותיה השונות והפיליפינים והראג'ות בשטחה. עדויות לקשרי המסחר נמצאו בדמות סחורות קרמיקה מסוחותאי וסוונוואק באזור לוזון וויסאיאס. עיקר הסחורות שנמצאו בפיליפינים מהמאה ה-13 משויכת בעיקר לסיאם. ב-1586, מספר עשורים לאחר שספרד יצרה את דריסת הרגל שלה במדינה, סיאם הוזכרה כיעד אפשרי להתרחבות כתולדה של אינטרסים מסחריים ומדיניים. בשנה זו נוצר גם הקשר הראשון בין תאילנד לספרד. קשרי הסחר בין הפיליפינים לסיאם שובשו כשספרד החלה לתת עדיפות לקשרים בין הארכיפלג לבין אמריקה וחצי האי האיברי.
בסוף המאה ה-19 עברו הפיליפינים לשליטת ארצות הברית. במהלך תקופת השלטון האמריקאי, היחסים בין סיאם לפיליפינים נותרו מוגבלים למסחר, קשרים קונסולריים וקבלת סטודנטים תאילנדים ללימודים במושבה האמריקאית. בתקופה זו ייבוא האורז לפיליפינים מתאילנד היה המשמעותי ביותר ביחסי המסחר, לעומת תאילנד שייבאה אבאקה מהפיליפינים. ב-1926 החלו אוניברסיטאות ומכללות פיליפיניות לקבל סטודנטים תאילנדים ללימודים במדינה.
ב-14 ביוני 1949, כשלוש שנים לאחר עצמאות הפיליפינים, כוננו שתי המדינות את היחסים הדיפלומטיים ביניהן.
במהלך תקופות מאוחרות יותר, ובהן שלטונו של פרדיננד מרקוס בפיליפינים וכל כהונתה של נשיאת הפיליפינים קורסון אקינו בין השנים 1986–1992, היחסים בין המדינות הוזנחו בשל משבר כלכלי והמצב הפוליטי בפיליפינים. לאחר מכן חל שיפור ביחסים בין המדינות. בשנת 2017 נפגשו נשיא הפיליפינים רודריגו דוטרטה וראש ממשלת תאילנד פריות צ'אן-אוצ'ה במהלך ביקור רשמי של דוטרטה בתאילנד[2].
מסחר
בין שתי המדינות התעוררה מחלוקת באשר למיסוי יצואניות הסיגריות של הפיליפינים בעת שהיא עושה עסקים עם תאילנד. הנושא הועלה לדיון בארגון הסחר העולמי, כשב-2008 עלה הנושא לדיון בארגון לאחר שהפיליפינים האשימה את תאילנד בהפרת כללי המכסים של הארגון על ידי הטלת מיסים מפלים לכאורה על ייצוא סיגריות פיליפ מוריס. תאילנד מצידה טענה כי ערך הסחורות הוצהר כנמוך מכפי שאכן היה. שלוש החלטות של הארגון הוכרעו לטובת הפיליפינים[3].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ OVERVIEW OF PHILIPPINES AND THAILAND RELATIONS, אתר שגרירות הפיליפינים בבנגקוק, תאילנד
- ^ UPDATE: Thai-Philippine relations: PM Prayut meets President Duterte, Bangkok Post, 22 במרץ 2017
- ^ WTO upholds PH anew in cigar dispute vs Thailand, Manila Bulletin, 16 ביולי 2019
