יחסי גרמניה–הפיליפינים
| יחסי גרמניה–הפיליפינים | |
|---|---|
|
|
| |
| גרמניה | הפיליפינים |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 357,022 | 300,000 |
| אוכלוסייה | |
| 83,262,861 | 118,660,149 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 4,072,192 | 404,284 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 48,908 | 3,407 |
| משטר | |
| רפובליקה פדרלית | דמוקרטיה נשיאותית |
יחסי גרמניה–הפיליפינים הם יחסי החוץ בין גרמניה לבין הפיליפינים, אשר הם חזקים וחיוביים. ב-25 באפריל 1955 נחתם הסכם אשר הוביל לשיתוף פעולה דינמי בין שתי המדינות. גרמניה מחזיקה בפיליפינים שגרירות במנילה וקונסוליית כבוד בסבו, מאידך, הפיליפינים מחזיקה בגרמניה שגרירות בברלין ו-2 קונסוליות בפרנקפורט והמבורג. גרמניה היא שותפת הסחר של הפיליפינים מהמובילות באיחוד האירופי אחרי הולנד, צרפת ובריטניה.
היסטוריה
היחסים בין גרמניה והפיליפינים החלו במהלך המאה ה-19, אז הגיבור הלאומי חוסה ריזאל, אשר חי זמן מה בגרמניה וסיים לכתוב את הרומן המפורסם שלו אל תגע בי בזמן שגר שם, והוא פרסם את זה בסיועו של פרופסור פרדיננד בלומנטריט; הבית בו התגוררה ריזל בברלין מהווה לוח זיכרון ונעשים מאמצים לרכוש את הבניין מבעליו.[1] פסל בגודל טבעי של חוזה ריזל עומד במזרקה בפארק קטן בווילהלמספלד, היידלברג. הגירה המונית מהפיליפינים לגרמניה החלה בשלהי שנות ה-60, כאשר מספר גדול של אחיות פיליפיניות נכנסו לעבודה בבתי חולים גרמניים; עם זאת, עם הופעת משבר הנפט בשנת 1973, נעצר גיוס האחיות במידה רבה. שכירת אחיות פיליפיניות התחילה מחדש בשנת 2013, כחלק מההסכם בין סוכנות התעסוקה הפדרלית הגרמנית לבין מינהל התעסוקה הפיליפיני בחו"ל.[2] הגירה באמצעות נישואין החלה בשנת 1980, עם כ-1,000 נשים בשנה פנו לשגרירות הפיליפינית בבקשה לתעודת נישואין עד 1990.[3]
יחסים דו-צדדיים
שר החוץ הפיליפיני אלברט דל רוסריו ביקר בגרמניה בדצמבר 2011. נפגש עם עמיתו שר החוץ הגרמני גידו וסטרוולה. כמו כן, שר החוץ הגרמני גידו וסטרוולה ביקר בפיליפינים בפברואר 2013 בליווי משלחת עסקים גרמנית. הוא ניהל שיחות עם הנשיא בניגנו אקינו (השלישי) ושר החוץ אלברט דל רוסריו.[4] ההיסטוריה של גרמניה והפיליפינים חוו כמה אירועים מוזרים כמו קרב מפרץ מנילה. כפי שדווח על ידי הנשיא פידל ראמוס במהלך חנוכת תערוכת מאבוהאיי גרמניה אקספו בשנת 2008, אוניות גרמניות צפו מקרוב במהלך המצור, והמתינו לתוצאה.[5]
פיליפינים בגרמניה
יותר מ-60,000 פיליפינים חיים בגרמניה[1] המורכבים ממגוון אנשים ותחומי חיים, כולל מהגרי עבודה במגזר הרפואי ותעשיות מבוססות ים, וכן מספר נשים הנשואות לגברים גרמנים שפגשו באמצעות סוכנויות נישואין בינלאומיות.[3] הפיליפינים בגרמניה הקימו יותר ממאה ארגונים אזרחיים. תחרויות קריוקי, הן סוג פופולרי במיוחד של מפגש חברתי.[6] עבודת התנדבות מבוססת כנסייה נפוצה אף היא, והצליחה במיוחד בעידוד מעורבות חברתית של מהגרות, שמטרתה לסייע לקהילה הפיליפינית המקומית וכן לגייס כסף לפרויקטי צדקה בפיליפינים. הפיליפינים משולבים היטב בחברה הגרמנית, על ידי שכניהם הרואים עבודה קשה, מיומנת ושלווה. על פי סקר מ-1997 שנערך על ידי האוניברסיטה ההולנדית ואן טילבורך, 75% מהם מרגישים שאין להם בעיות עם התאמה תרבותית או לשונית. קשה להשיג הערכות מהימנות על מספר הפיליפינים בגרמניה. שגרירות גרמניה בפיליפינים העריכה כי 35,000 אזרחים פיליפינים עבדו בגרמניה החל משנת 2008, וכי 30,000 נוספים התאזרחו כאזרחים גרמנים. בערך 1,300 פיליפינים מקבלים אזרחות גרמנית בכל שנה. נתונים רשמיים של הלשכה הסטטיסטית הפדרלית של גרמניה הראו כי 23,171 פיליפינים מתגוררים במדינה החל משנת 2003; מספר זה לא כלל פיליפינים שהתאזרחו כאזרחים גרמנים, וגם לא את אלה שהתגוררו במדינה באופן לא חוקי. מחקר שנערך בשנת 2007 על ידי חוקרים ברשת על הגירה בפיליפינים, העלה כי מספר התושבים הבלתי חוקיים עשוי להיות גבוה כ-40,000. עם זאת, הקונסוליה הכללית של הפיליפינים טוענת כי מספר הפיליפינים המתגוררים באופן לא חוקי בגרמניה הוא קטן מאוד. כתוצאה מההגירה המוקדמת הנשלטת על ידי אחיות וכלות על פי הזמנה, הקהילה הפיליפינית בגרמניה סובלת מאיזון מגדרי, עם כמעט 3.5 נשים לכל גבר, על פי הלשכה הסטטיסטית הפדרלית של גרמניה. רק בהמבורג יחס זה הפוך.
גרמנים בפיליפינים
התיישבות גרמנית בפיליפינים החלה במהלך העידן הקולוניאלי, כאשר האימפריה הגרמנית ניסתה לרכוש את הפיליפינים. זזה מתייחס גם לאזרחים פיליפינים ממוצא גרמני טהור או מעורב השוהים כיום במדינה. בשנים האחרונות כמה עסקים גרמנים הקימו סניפים בפיליפינים, ומספר גרמנים בחרו בפיליפינים כמקום מגוריהם החדש. מאז הקמתו בינואר 1906, המועדון הגרמני בפיליפינים סיפק מקום של הפוגה ואינטראקציה לגרמנים ופיליפינים כאחד. במאה האחרונה היא עדה להיסטוריה המתפתחת של המדינה וכיום נהנית מפטרונות קבועים של חברים ואורחים במיקומה הנוכחי בכפר לגאספי בעיר מקטי.
בערך 4,000-6,000 גרמנים עובדים, לומדים או פשוט חיים בפיליפינים. 52 חברות גרמניות התבססו בפיליפינים בשנת 2009.[7]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 "German ambassador helping Philippines from 'sidelines'", The Manila Times, 12 במרץ 2008, אורכב מ-המקור ב-20 ביוני 2009, נבדק ב-13 באוקטובר 2008
{{citation}}: (עזרה) - ^ "Germany starts hiring of Filipino nurses". German Embassy in Manila. נבדק ב-20 בינואר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 3.0 3.1 Hardillo-Werning, Mary Lou U. (2007), "The Filipino Women Migrants in Germany", in Mongaya Hoegsholm, Filomenita (ed.), In De Olde Worlde: Views of Filipino Migrants in Europe, Philippine Social Science Council/Philippine Migration Research Network, pp. 270–282, ISBN 978-971-8514-29-0
- ^ "Del Rosario seeks support for stronger Philippine-German relations". נבדק ב-15 באפריל 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Philippine-German connection". Global Inquirer. אורכב מ-המקור ב-20 ביולי 2009. נבדק ב-17 ביולי 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Opiniano, Jeremaiah M. (30 בדצמבר 2004), "A taste of Filipino life in Germany", OFWJC Newspacket, vol. 3, no. 12, אורכב מ-המקור ב-18 ביוני 2008, נבדק ב-13 באוקטובר 2008
{{citation}}: (עזרה) - ^ "GERMAN INVESTMENTSIN THE PHILIPPINES" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-28 בדצמבר 2013. נבדק ב-27 במרץ 2015.
{{cite web}}: (עזרה)
