יחסי הרשות הפלסטינית – ירדן
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
| יחסי הרשות הפלסטינית – ירדן | |
|---|---|
|
|
| |
| הרשות הפלסטינית | ירדן |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 6,220 | 89,342 |
| אוכלוסייה | |
| 5,463,399 | 11,373,043 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 19,112 | 47,451 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 3,498 | 4,172 |
| משטר | |
| אין | מונרכיה חוקתית |
יחסי הרשות הפלסטינית–ירדן הם חזקים והיסטוריים, אך גם הלא יציבים שבין הרשות הפלסטינית לבין הממלכה הירדנית ההאשמית.
לירדן יש משרד ברמאללה, ולרשות הפלסטינית יש שגרירות בעמאן. שתי המדינות חברות בליגה הערבית, הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי ואיחוד מדינות הים התיכון.
דגלי ירדן והרשות הפלסטינית דומים, למעט שבדגל ירדן יש כוכב לבן בעל שבע נקודות באמצע המשולש האדום.
היסטוריה
1949–1967
ירדן סיפחה את הגדה המערבית ב-24 באפריל 1950, לאחר הסכמי שביתת הנשק מ-1949. בשנת 1951 נרצח המלך עבדאללה הראשון על ידי פלסטיני משבט חוסייני. לאחר הסיפוח, כל הפלסטינים בשטחי הגדה המערבית הפכו לאזרחים ירדנים. הפלסטינים בגדה המערבית לא התמודדו עם אפליה וקיבלו את אותה הזכויות כמו הירדנים של הגדה המזרחית.
1967–1988
לאחר מלחמת ששת הימים, ירדן איבדה את השליטה בגדה המערבית לישראל. עם זאת, הפלסטינים בגדה המערבית לא איבדו את אזרחותם ולא את מושבם בפרלמנט הירדני. כ-300,000 פלסטינים ברחו לירדן. בשנת 1970 פרץ סכסוך בין כוחות הצבא הירדניים בהנהגת המלך חוסיין לבין ארגון השחרור הפלסטיני בראשות יאסר ערפאת. סכסוך זה נודע בשם ספטמבר השחור. לאחר המלחמה גירשה ירדן את אש"ף. הפלסטינים בגדה המערבית שמרו על אזרחותם הירדנית עד שירדן ויתרה על כל התביעות בגדה המערבית ב-31 ביולי 1988. לימים הכירה ירדן באש"ף כ"נציג הלגיטימי היחיד של העם הפלסטיני."
1988–1994
לאחר ניתוק הקשרים המשפטיים בין הגדה המערבית לממלכת ירדן בשנת 1988, תמכה ממשלת ירדן במאבק של אש"ף להקמת מדינה פלסטינית בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה. במהלך ועידות השלום שלאחר ועידת השלום במדריד בשנת 1991, הפלסטינים יוצגו כמשלחת משנה במשלחת הירדנית-פלסטינית, דבר שנבע מדרישות ישראל להימנע מייצוג הפלסטינים כלאום עצמאי. במהלך השיחות בין ישראל לירדן בוושינגטון הבירה בשנת 1992, רוב הנושאים השנויים במחלוקת בין ישראל לירדן הוסדרו, אך ממשלת ירדן סירבה לחתום על הסכם רשמי כלשהו עם ישראל כל עוד לא הושג הסכם עם הפלסטינים. ב-13 בספטמבר 1993 נחתם הסכם אוסלו, ולמחרת החברים הפלסטינים במשלחת הירדנית-פלסטינית הפכו למשלחת נפרדת. הסכם אוסלו איפשר למשלחת הירדנית לנהל משא ומתן גלוי עם המשלחת הישראלית, וב-26 באוקטובר 1994 נחתם הסכם השלום הישראלי-ירדני.
1994–הווה
אמנת השלום הישראלית-ירדנית יצרה חילוקי דעות בין ירדן לרשות הפלסטינית בנושא המקומות הקדושים האיסלאמיים במזרח ירושלים, שהאמנה עליהם הכירה באפוטרופסות ירדנית, ואילו הרשות הפלסטינית טענה כי יש להן אותן זכויות. בנושאים רבים אחרים, ממשלת ירדן והרשות הפלסטינית משתפות פעולה, מכיוון שהממשלה בעמאן תומכת בשאיפות פלסטיניות למדינה בגבולות 1967.
