יחסי החוץ של ירדן
יחסי החוץ של ירדן מאמצים בעקביות מדיניות חוץ פרו-מערבית. באופן מסורתי לירדן היו קשרים הדוקים עם ארצות הברית ובריטניה. יחסים אלו נפגעו כשירדן הכריזה על נייטרליותה במהלך מלחמת המפרץ ושמרה על היחסים עם עיראק. בפומבי המשיכה ירדן לקרוא להסרת הסנקציות של האו"ם נגד עיראק.
מאז תום המלחמה, ירדן החזירה במידה רבה את יחסיה עם מדינות המערב באמצעות השתתפותה בתהליך השלום במזרח התיכון ואכיפת הסנקציות של האו"ם נגד עיראק.
ירדן חתמה על הסכם אי-תוקפנות עם ישראל (הצהרת וושינגטון) בוושינגטון הבירה ב-25 ביולי 1994. ירדן וישראל חתמו על אמנת שלום היסטורית ב-26 באוקטובר 1994, בה נוכח נשיא ארצות הברית ביל קלינטון בליווי שר החוץ וורן כריסטופר. ארצות הברית השתתפה עם ירדן וישראל בדיוני פיתוח משולשים שבמהלכם נושאים מרכזיים היו חלוקת מים וביטחון; שיתוף פעולה בנושא פיתוח בקעת הירדן; פרויקטי תשתית; ונושאי סחר, פיננסים ובנקאות.
בשנת 2013, אישרה ארצות הברית את תוכנית עץ השקמה החשאית המופעלת על ידי ה-CIA, שבסיסה בירדן, ומטרתה להכשיר ולחמש את המורדים הסורים.
ירדן משתתפת גם בשיחות השלום הרב-צדדיות, ולאחרונה חתמה ירדן על הסכם סחר חופשי עם ארצות הברית. ירדן היא חברה פעילה באו"ם וכמה מסוכנויות המתמחות והקשורות שלה, כולל ארגון המזון והחקלאות (FAO), הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA) וארגון הבריאות העולמי (WHO). ירדן היא חברת הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית (IMF), הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי (OIC), ארגון המדינות הבלתי מזדהות, והליגה הערבית.
במסגרת "מדיניות השכנות האירופית" של האיחוד האירופי, האיחוד האירופי וירדן אימצו במשותף תוכנית פעולה לחיזוק התלות ההדדית הפוליטית והכלכלית שלהן, ולהממש עוד יותר את הסכם ההתאגדות הנוכחי שלהן. תוכנית פעולה זו מכסה פרק זמן של שלוש עד חמש שנים ותעודד ותומכת ביעדי הרפורמה הלאומית של ירדן ובהמשך שילובם במבנים הכלכליים והחברתיים האירופיים.
ישראל כבשה בשנת 1967 את ירושלים, השוכנת בגדה המערבית של נהר הירדן. מאז 1967 דורשת פקיסטן את בינאום העיר ברמה הבינלאומית. ירדן יחד עם פקיסטן ממלאת תפקיד יעיל בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי (OIC).
קישורים חיצוניים
