ינון שבטיאל
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. ינון שבטיאל הוא חוקר מערות ישראלי. הוא בעל דרגת פרופסור חבר, מרצה בכיר במכללה האקדמית צפת וחבר צוות בכיר בסניף המרכז לחקר מערות בישראל בגליל.
ביוגרפיה
ינון שבטיאל נולד בתל אביב בשנת 1950. התגורר ולמד בתל אביב עד גיוסו לצבא בו שירת כ-3 שנים ביחידת שדה ביהודה ושומרון, שם למד לראשונה להכיר לעומק את תוואי השטח ורזיו, את תורת הניווט בשטחים הרריים ואת ההיכרות הראשונית של חדירה לעומקן של מערות עלומות.
עם שחרורו החל את דרכו החינוכית כמדריך ומרכז קן של תנועת הנוער העובד והלומד בפ"ת. הוציא חניכים להכשרה בקיבוץ והצטרף בעצמו לקיבוץ צרעה, בו נולדה רעייתו הגר ושם נולדו שלושת ילדיו.
בפרוץ מלחמת יום הכיפורים הוצב כמפקד צוות ביחידת נ"מ בגזרת אל עריש. בסיום המלחמה שב לקיבוצו ויצא ללימודים בסמינר הקיבוצים בתל אביב, את לימודיו סיים כמורה בכיר מוסמך אוניברסיטה להוראת התנ"ך וההיסטוריה. שימש כמורה למקצועות אלה בקיבוץ במשך 3 שנים ונענה לקריאתה של ועדת החינוך של חברי מושב נביעות בסיני, לשמש כמורה בבית הספר בנביעות, עד פינוי היישוב בשנת 1982.
במהלך שלוש השנים שבילה בסיני נחשף למרחבי מדבר סיני ולצפונותיו והיה מראשוני מטיילי סיני שנחשפו למקומות בהם בוצעו לראשונה טיולים באמצעות גלישה בחבלים של מפלי ענק, זורמים בחלקם, בוואדיות ובנקיקים עלומים. את אהבתו למדבר הביא עימו בשובו לקיבוץ והמשיך לטייל במרחבי מדבר יהודה, שם הכיר את הגאוגרף הראשי של רשות הטבע והגנים מנחם מרקוס, ממנו למד את תורת הסקרים ואותו לימד את תורת הגלישה מצוקים.
ראשית דרכו בהוראת לימודי ארץ ישראל עשה בתיכון האזורי גבעת ברנר, שם לימד תנ"ך והיסטוריה ושימש כמחנך כיתה בה שילב את לימודי התנ"ך וההיסטוריה עם הוצאת כיתתו לסיורים.
במהלך הזמן השלים את לימודיו האקדמאיים לתואר ראשון בתחומים אלה.
השינוי הגדול שהתחולל בחייו המקצועיים אירע כמעט מייד בשובו לקיבוץ, עת הצטרף לסקר המערות הראשון של מלח"ם בהר סדום, בראשותו של פרופ' עמוס פרומקין, מייסד המלח"ם. השהות הממושכת במערות והתובנה שמדובר בתחום עלום ולא מוכר הביאה אותו להחלטה שהתחום ראוי להתייחסות מחקרית. בשנת 1987 עקר עם משפחו לגליל, שם שימש כרכז חברתי של בני המושבים בבית הספר התיכון עמק החולה, לימד תנ"ך והקים את המגמה הראשונה בגליל ללימודי ארץ ישראל, בה כל תלמידיה למדו והשתתפו בחפירות ארכאולוגיות כחלק מלימודיהם. כולם נבחנו בבחינות בגרות בלימודי ארץ ישראל.
תוך כדי ההוראה, סיים לימודי תואר שני באוניברסיטת חיפה בהיסטוריה של עם ישראל וספרות חז"ל והחל במחקר ותיעוד של מערות הגליל והזרמת מידע למאגרי מלח"ם. בתחילת שנות ה-2000 הכיר את מי שיהיה שותפו למחקר, ולדימיר בוסלוב, שעימו ובעזרתו מתנהל מחקר מערות הגליל עד היום. פגישה לא אקראית עם פרופ' חנן אשל והצגת החומר שנאסף בתחומי מערות שנחצבו בידי אדם ששימשו ככל הנראה למורדים יהודים הביאה לכתיבת התואר השלישי בהנחייתו של פרופ' חנן אשל ופרופ' בועז זיסו. עבודת הדוקטורט יצקה תוכן אמפירי לבסיס ההנחה שיהודי הגליל השתמשו לצורך הגנה במערות טבעיות וחצובות כאחד בהיקף גדול מאוד במהלכה של כל התקופה הרומית בארץ ישראל.
מאז תשס"ב מלמד קורסים בתחומי לימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית צפת.
סקירה מקצועית
תחילת דרכו בחקר מערות היה במהלך השתתפותו בסקר מערות הראשון מסוגו בארץ, שנערך בהר סדום בשנת 1982, בראשותו של פרופ' עמוס פרומקין. במהלך הסקר הזה התגלתה מערת נטיפי המלח הגדולה מסוגה בעולם, המכילה תופעות טבע ייחודיות הכוללות נטיפים וזקיפים עשויים מלח טהור.
במהלך השנים שחלפו השתתף ד"ר שבטיאל בגילוי ובמחקר של עשרות מערת נטיפים ומערות חצובות ברחבי הארץ, לאורך הקו הירוק, ברחבי יהודה ושומרון, במדבר יהודה, ומאז שנת 2000- ברחבי הגליל. במהלך חקר המערות בגליל, חשף ד"ר שבטיאל עשרות מערכות מסתור בתת-הקרקע ומאות מקלטי מצוקים בראשי צוקים תלולים, עליהם כתב את עבודת הדוקטור שלו. במהלך מחקריו הסתבר לו שמאות החללים התת-קרקעיים שהתגלו על ידו הוכשרו על ידי יהודי הגליל כמקומות מסתור ומקלט, כהכנה לקראת הגעתו של הצבא הרומי לגליל על מנת לדכא את המרידות של היהודים נגד הרומאים. תגליות אלה וחיבורם של הממצאים הספלאולוגים והארכאולוגים למקורות היסטוריים כמו חיבוריו של יוסף בן מתתיהו, זיכו אותו בתואר דוקטור מטעם אוניברסיטת בר-אילן. העבודה נעשתה בהנחייתם של פרופ' חנן אשל ופרופ' בועז זיסו.
בכל אותן שנות המחקר ועד היום מכהן ד"ר ינון שבטיאל כמרצה בכיר במכללה האקדמית צפת ומלמד בה קורסים בלימודי ארץ ישראל בכלל ולימודי הגליל בפרט.
בשנת 2014 פרסם ד"ר שבטיאל ספר בנושא מחקריו, בשם: מקלטי מצוקים ומערכות מסתור בתקופה הרומית הקדומה, בהוצאת ספריית הלל בן חיים ללימודי היהדות.
התואר הראשון של ד"ר שבטיאל הוא מהמחלקות ללימודי תנ"ך ולימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר-אילן, ותואר שני שלו עשה במחלקות להיסטוריה של עם ישראל וספרות חז"ל באוניברסיטת חיפה. מאז הצליח לשלב בעבודת הדוקטורט שלו שלושה תחומי דעת: ספלאולוגיה, ארכאולוגיה והיסטוריה, פרסם עשרות מאמרים בשילובם של תחומי דעת אלה סביב ממצאיו וחקירותיו בשדות החללים התת-קרקעיים בגליל. ד"ר שבטיאל השתתף בעשרות כנסים בישראל ומחוצה לה, בהם הציג את מחקריו. בשנת 2015 יצא לאור אטלס מערות מדבר יהודה, לו היה ד"ר שבטיאל שותף כמזכיר המערכת וכאחד הכותבים. האטלס יצא בעריכתו של פרופ' עמוס פרומקין ויצא לאור בהוצאת מגנס הוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 2018 השתתף במשלחת של ספלאולוגים שיצאו לטורקיה למחקרן של מערות חצובות, לשם סיוע בהצגתן כאתר מורשת עולמי בפני אונסק"ו.
ב-27 ביולי 2020 הוענק לו תואר פרופסור חבר, מוועדת המינויים של המועצה להשכלה גבוהה.
תגליות
- ראשון הסוקרים בסקירה מדעית (יחד עם ולדימיר בוסלוב, מהמלח"ם) של כל המערות התלולות שההגעה אליהן התאפשרה רק בגלישה בחבלים או בטיפוס אלפיני של: הר ארבל, הר נתאי, נחל עמוד, סלע עכברה, הר אביתר, נחל דישון, נחל דלתון, נחל אביב, נחל בצת, נחל נמר ומערות נחל כזיב. במרבית המערות למעט המערות בגליל המערבי, התגלו ממצאים מתקופת המרד הגדול של היהודים ברומאים. המערות זכו לכינוי מקלטי מצוקים.[1][2]
- גילה, תיעד, חקר ופרסם חלק גדול של עשרות מערכות מסתור שהתגלו מתחת לשרידיהם של יישובים יהודיים בגליל. מערכות המסתור האלה הניבו מחקר רחב היקף שנמשך עד עצם היום הזה. חלק גדול של הממצאים שהתגלו בתוך מערכות המסתור מאלה שנחפרו או נסקרו תוארך השימוש בהן במאות הראשונה והשנייה לספה"נ.[3]
- שותף לגילויין של מערות נטיפים מרהיבות בגליל ומערות שהתגלו בתוכן ממצאים ארכאולוגיים נדירים, כמו: מערת זרעית, מערת מנות ומערות המפלט בבקעת מירון.[4]
- יזם מחקר חדש סביב גילוין של אמות מים ונקבות מים עיליות ותת-קרקעיות בצפת ובסביבתה. מדובר במחקר ייחודי המשלב מספר תחומי ידע: היסטורי, ספלאולוגי, גאולוגי והידרולוגי וזאת בשילובם של חוקרים נוספים בתחומים אלה (ביחד עם פרופ' עמוס פרומקין מהמכון לחקר מדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית וד"ר מירה מטיוס מהמכון הגאולוגי).[5][6]
- במהלך סקר המערות בנחל נמר בגליל המערבי גילה (יחד עם ולדימיר בוסלוב מהמלח"ם) מערה תלולה במיוחד, בתוכה התגלו אמפורות וכלים נוספים תמימים. למערה הוצא רישיון חפירה והיא נחפרה יחד עם הארכאולוג ד"ר דני שיאון מרשות העתיקות. החפירה הארכאולוגית הייתה ייחודית בכך שהמערת-מקלט קטנה במיוחד, ונמצאת בגובה 40 מ' מעל הקרקע.[7]
- במסגרת השתתפות במשלחת של חוקרי מערות ישראליים שיצאה לסקור ולמפות מערות בקייסרי בטורקיה, היה שותף לגילויין שם של מערכות מסתור בדגם המוכר משפלת יהודה ומהגליל.
פרסומים
- מקלטי מצוקים ומערכות מסתור בתקופה הרומית הקדומה, סדרת ספריית הלל בן חיים ללימודי היהדות. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
בלועזית
- Cliff shelters and hiding complexes: the Jewish defense methods in Galilee during the early Roman period: the speleological and archaeological evidence , Vandenhoeck & Ruprecht, Gottingen, 2019.
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של ינון שבטיאל, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת המאמרים של ינון שבטיאל באתר רמב"י
- הספרים של ינון שבטיאל, באתר "סימניה"
מאמרים
- מערכות המסתור בגליל ייחודן ותפוצתן – עדכון ודיון מחודש, קתדרה 142, טבת תשע"ב, עמ' 1–26
- מערות בישראל: סודות חבויים היטב, "מסע אחר"
הערות שוליים
- ^ שבטיאל, י', מקלטי מצוקים במרד החורבן, בתוך גרוסמרק, צ', גורן, ח', זלטנרייך, י' ועבאסי מ' (עורכים), מחקרים חדשים של הגליל תל חי,תשס"ט (2009), עמ' 3 - 21.
- ^ שבטיאל , י', ייחודם של מקלטי המצוקים בהר ארבל-נתאי, בנחל עמוד ובסלע עכברה, בתקופת הבית השני ובמרד החורבן, ארץ ישראל, 31, ספר אהוד נצר (2015), עמ' 408 - 420
- ^ שבטיאל, י', תובנות חדשות בחקר מערות חצובות (מערכות מסתור) ומערות טבעיות (מפלט) בגליל כשיטות ההגנה של יהודי הגליל בעיתות מצוקה בתקופה הרומית, בתוך: בן נון (עורך), דעיכת הרוח, אסופת מאמרים לכבוד פרופ' שלמה גיורא שוהם בהגיעו לגיל 90 (2019), בהוצאת אדרא, אוניברסיטת תל אביב - ההוצאה לאור, עמ' 621 - 638
- ^ שבטיאל, י', "לתולדות חקר מערות ארץ ישראל", אריאל, 188 (תשס"ט), עמ' 5–39
- ^ שבטיאל, י', פרומקין, ע' ובר- מטיוס, מ', "מפעלי המים התת-קרקעיים והעיליים של צפת וסביבתה בתקופת הביניים האסלאמית", קתדרה (בדפוס).
- ^ שבטיאל, י', על שלושה מפעלי מים תת-קרקעיים עלומים במרחב הכפרי בגליל – הצגה ראשונית, נקרות צורים, 21, (בדפוס)
- ^ Shivtiel, Y., Syon, D., and Berlin A., M., a Hellenistic Pottery Assemblage from a Cliff Shelter in Western Upper Galilee, IEJ - Israel Exploration Journal
