ה' באדר
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אדר א'
אדר ב'
בשנת ה'תשפ"ג חודש אדר אחד, ולכן אין ל' באדר א' אדר א'
אדר ב'
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ה' באדר הוא היום החמישי בחודש השישי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום החמישי בחודש השנים עשר למניין החודשים מניסן.
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בה' אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הילד נולד בשנה פשוטה או מעוברת. עבור ילד שנולד באדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, פרשת בר המצווה היא, ברב השנים, פרשת תצוה. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצוה היא פרשת תרומה. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת ויקרא. אבל אם בר המצווה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחג) פרשת בר המצווה היא פרשת פקודי.
אירועים היסטוריים
- ה'תש"ח (אדר א') - הגיליון הראשון של עיתון מעריב יוצא לאור
- ה'תשכ"ב (אדר א') - פיחות חד בשער הלירה הישראלית מביא לגל שביתות ולעליות מחירים
- ה'תשנ"ו - 26 הרוגים בפיגוע התאבדות בקו 18 בירושלים
נולדו
נפטרו
- ה'תקפ"ג – רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה, תלמיד המגיד ממזריטש, וממנהיגי החסידים בטבריה.
- ה'תר"א – רבי אברהם בינג מוירצבורג, מגדולי רבני יהדות גרמניה.
- ה'תקס"א – רבי יוסף מפוזנא (כונה: רבי יוסף הצדיק), רב, פוסק הלכה וצדיק מפורסם בפולין.
- ה'תרכ"ד – רבי שמואל אבא שפירא, אדמו"ר חסידי, מבעלי דפוס סלאוויטא. נכדו של רבי פנחס מקוריץ.
- ה'תרכ"ז – רבי ישראל אלימלך אונגר, האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות דומברובה.
- ה'תרכ"ח – רבי ישעיה מושקט, רבה של פראגה מפרברי ורשה. ממנהיגי החסידות בפולין.
- ה'תרל"ה (אדר א') – רבי אברהם לנדא, רבה של צ'חאנוב, אדמו"ר, ואבי שושלת חסידות סטריקוב.
- ה'תר"ס (אדר ב') – רבי שמעון הורוביץ, מו"ץ בעיר לייפציג וכותב ספרות תורנית.
- ה'תרצ"ד – רבי חיים רבינזון, אדמו"ר ורב בדורוהוי ואדמו"ר בדור השלישי בשושלת חסידות בוטשעטש.
- ה'תש"ט – רבי יוסף בוכריץ, דיין ומורה צדק בג'רבה שבתוניסיה, ורב העיר זרזיס שבדרום תוניסיה.
- ה'תשכ"ה (אדר א') – רבי כמוס נחאיסי, רב ודיין, מראשי קהילת יהדות לוב בטריפולי ובארץ ישראל.
- ה'תשל"א – רבי מרדכי שלמה פרידמן האדמו"ר מבויאן בניו יורק וחבר מועצת גדולי התורה וראש אגודת האדמו"רים בארצות הברית.
- ה'תשל"ו (אדר ב') – רבי שושן הכהן, רב בית הדין ורבה הראשי של ג'רבה, ורב מושב איתן שבחבל לכיש.
- ה'תשל"ח (אדר ב') – רבי אברהם טרופ, ר"מ בישיבת ראדין וראש ישיבת קרלין-סטולין בניו יורק.
- ה'תש"מ – רבי משה יהושע לנדא, תלמיד של החזון איש ויו"ר נאמני העדה החרדית.
- ה'תשנ"ב (אדר ב') – רבי אהרן יפה'ן, ר"מ בישיבת חברון ומהדיר תורת הראשונים.
- ה'תשנ"ז – רבי סעדיה בן אור, רב ומקובל תימני-ישראלי.