רבי יצחק גליקמן
| לידה | כ"ג בכסלו ה'תרס"ד |
|---|---|
| פטירה | ו' באדר א' ה'תשנ"ה (בגיל 91) |
| רבותיו | מהר"ם מלובלין, מאיר אריק |
| בת זוג | יפה לבית מאייער |
| אב | יוסף גליקמן |
| צאצאים | יוסף משה גליקמן |
| מספר צאצאים | 2 |
הרב יצחק גליקמן (1903–1995) היה רב, פוסק, מחבר ואב בית הדין במחנה הפליטים בברגן-בלזן לאחר השואה. בית הדין עסק בעיקר בהתרת עגונות. לאחר עלייתו ארצה היה ראש מחלקת הכשרות במועצה הדתית של העיר חולון ולאחר מכן ראש מחלקת הנישואין וטהרת המשפחה. כמו כן היה רב בית הכנסת המרכזי שבתל גיבורים בחולון.
קורות חייו
גליקמן נולד למשפחת חסידי צ'ורטקוב בעיירה בז'וזוב שבגליציה לאביו יוסף גליקמן בשנת ה'תרס"ד (1903). בנערותו למד בבז'וזוב וכן אצל הרב מאיר אריק בטארנוב. בגיל 25 נסמך לרבנות על ידי ר' יהודה מאיר שפירא מלובלין. התחתן עם יפה בת ר' משה זכריה מאייער, נערה מבית עשיר, והם התגוררו בסאנוק. למחיית משפחתו הוא היה עובד שעתיים ביום במפעל סוכר שקיבל מחותנו כנדוניה, ובשאר היום למד תורה. ביום פרוץ השואה בסוף שנת תרצ"ט ברח לרוסיה יחד עם בני משפחתו. לאחר חצי שנה ברוסיה נשלח למחנה עבודה בסיביר. היה היחיד מבין כל אנשי המחנה שסירב לחתום על אזרחות רוסית (בגלל החשש שלא יינתן לו לצאת מרוסיה ולעלות לארץ ישראל). בשל סירוב זה נשלח לכלא. לאחר תשעה חודשים שוחרר מהכלא מבלי שחתם על אזרחות רוסית. לאחר שלוש שנים ברח מסיביר יחד עם משפחתו בעזרת רפסודה על גבי נהר מקומי שלקח אותם לקזחסטן.
בשנת ה'תש"ו (1946) הם נשלחו למחנה הפליטים בברגן-בלזן, ושם הוא היה אב בית הדין ועסק בעיקר בבעיות ההלכתיות שנוצרו מהשואה והתרת עגונות, עד שנת ה'תש"ט (1949). בעניינים אלה עמד בקשר עם הרב שלמה דוד כהנא מירושלים[1].
באחד ממאמריו ההלכתיים הוא מספר כדלקמן:
”עובדא הוה, בכהני כרב בביה"ד במחנה ברגן בלזן אחרי המלחמה. שבאה לפנינו אשה במר שיחה שבעלה ובנה נהרגו ע"י העמלקים הגרמניים ימ"ש, ונפשה בשאלתה להתיר אותה מכבלי העיגון, והביאה עֵד שבעלה ובנה נהרגו ביום אחד בתוך כל יהודי העיר, ואין ידוע מי נהרג קודם”[2].
בשנת תש"ט עלו לארץ והתגוררו בחולון[3].
כתבים רבים מחידושיו בצעירותו אבדו בשואה, אבל קונטרס בן עשרות עמודים שרד מפני שנמסר לעיונו של האדמו"ר ר' מרדכי שלום יוסף מסדיגורה, והודפס כעבור שנים בספר 'רסיסי תורה'.
יום פטירתה של אמו לא היה ידוע, והוא קבע אותו לכ"א בכסלו, "לפי חלום נפלא שהשתכנעתי שחלום אמת היה"[4].
חייו בארץ
בחולון הוא היה ראש מחלקת הכשרות במשך כ- 15 שנה ולאחר מכן ראש מחלקת נישואין וטהרת המשפחה.
פרסם מאמרים רבים בקבצים התורניים "נועם", "קול תורה" ,"בית דוד" ו"אהלי שם", לרבות בנושאים אקטואליים, כמו השתלת איברים וכשרות ג'לטין. במיוחד התפרסם מאמרו ב"נועם" חלק ב על השימוש במקרר בשבת, שאלה חדשה באותם ימים. תשובה אליו בשו"ת הר צבי מאת הרב צבי פסח פרנק (הר צבי, חושן משפט סימן סז; זוהי תשובתו האחרונה של הרב פרנק, יומיים לפני פטירתו).
בתאריך ז' באדר א' ה'תשנ"ה (1995) הוא נפטר, ונקבר בבית העלמין הר הזיתים בירושלים.
משפחתו
- אשתו, יפה גליקמן באה מבית עשיר וכך התפרנסו בכבוד.
- בנו, יוסף משה גליקמן (קרוי על שם שני סביו) נולד בחולון, גר בשילה.
חיבוריו
ספרים
- ספר רסיסי תורה העוסק בעיקר בהלכות שבת ולמדנות[5]. ביניהם תשובות ומכתבים בענייני עגונה בשבתו בברגן בלזן, וצילומים מתשובותיו של הרב שלמה דוד כהנא.
- בשבילי הנצח (תשכ"ט) - שלוש חוברות בהוצאת המועצה הדתית חולין, ובה הרצאות שנשא.
- ברכת אמונה (שנת תשמ"ה), ובו שלושה שערים: קידוש השם, עניינים בש"ס, ושאלות ציבוריות אקטואליות.
- שואה ותקומה - הרצאות שנשא בענייני השואה.
מאמרים הלכתיים
"נועם" היה שנתון תורני, שהוצא לאור אחת לשנה על ידי מכון תורה שלמה, בעריכת הרב מנחם מנדל כשר ולאחר פטירתו על ידי בנו הרב משה שלמה כשר, והיווה במה לבירור בעיות בהלכה. בשנתון פורסמו מאמרים שנכתבו על ידי גדולי הרבנים, ונבחרו בקפידה. כמעט בכל שנה ניתן למצוא מאמר מהרב גליקמן, בכל תחומי ההלכה היהודית.
- הרב יצחק גליקמן, "נועם" – שנתון לבירורי הלכה, בדין קריאת ההלל וברכתה על הנצחון במלחמת ששת הימים, ספר 11, עמ' 21–34, באתר היברובוקס
- הרב יצחק גליקמן, "נועם" – שנתון לבירורי הלכה, בדין גרם כיבוי בשבת ויו"ט, ספר 10, עמ' 9–22
- הרב יצחק גליקמן, "נועם" – שנתון לבירורי הלכה, בדין פיקוח נפש בשבת, ספר 6, עמ' 220–239
- הרב יצחק גליקמן, "נועם" – שנתון לבירורי הלכה, בדין שריפת דברי קודש, ספר 7, עמ' 212–231
- הרב יצחק גליקמן, "נועם" – שנתון לבירורי הלכה, בדין רופא כהן המבצע הפלות (לעניין נשיאת כפיים), ספר 20, עמ' 171–186
- הרב יצחק גליקמן, "נועם" – שנתון לבירורי הלכה, בדין שימוש במקרר חשמלי בשבת, ספר 2, עמ' 95–117
- הרב יצחק גליקמן, "נועם" – שנתון לבירורי הלכה, בדין מכשירי מילה שאי אפשר לעשותם מערב שבת, ספר 13, עמ' 269–282
- הרב יצחק גליקמן, "נועם" – שנתון לבירורי הלכה, בדין תוקע (בשופר) בשני מקומות, ספר 19, עמ' 189–199
- הרב יצחק גליקמן, "נועם" – שנתון לבירורי הלכה, בדין מלאכת הבערה ביום טוב (מי ששכח להדליק נר זיכרון בערב החג), ספר 22, עמ' 138–148
- הרב יצחק גליקמן, "נועם" – שנתון לבירורי הלכה, בדין ספק זקוקה לייבום, ספר 8, עמ' 34–47
תשובות בענייני הלכה פרי עטו של הרב גליקמן, פורסמו גם בכתב העת התורני "קול תורה", בעריכתו של יקיר ירושלים – הרב שמואל אהרון שזורי.
- הרב יצחק גליקמן, "קול תורה" – ירחון רבני מרכזי, בדין פתיחת קופסאות שימורים בשבת, סיוון – תמוז ה'תשט"ז, עמ' ט', באתר היברובוקס
לקריאה נוספת
- אנציקלופדיה לחכמי גליציה, בערכו (חלק ו עמ' 347)
- חידושי רבי מאיר אריק על מקוואות (אנטוורפן תשס"ז), מדור 'המאיר לעולם', עמ' קטו.
קישורים חיצוניים
- חנן גרינווד, נחשף פנקס בית הדין של ברגן-בלזן להיתר עגונים ועגונות, באתר ישראל היום, 26 בנובמבר 2019
הערות שוליים
- ^ כך ציין הרב גליקמן במאמרו ב"נועם" ח עמ' לד. גם בספרו "רסיסי תורה" עמ' צא-קג צרור מכתבים משנת תש"ט מאת הרב כהנא אל "בית דין צדק בברגן בלזן ובראשם הרב הגאון ר' יצחק גליקמן שליט"א".
- ^ הרב יצחק גליקמן, "נועם" - שנתון לבירורי הלכה, בדין ספק זקוקה לייבום, ספר 8, עמ' 34–47, באתר היברובוקס
- ^ הנתונים מפי בנו יוסף גליקמן.
- ^ רסיסי תורה, עמ' 3
- ^ מתוך אתר "אוצר החכמה"
