בז'וזוב

בז'וזוב
Brzozów
	דגל בז'וזוב
	בניין העירייה הישן
מדינה	פולין
פרובינציה	פודקרפאטי
ראש העיר	יוזף שפקה (פול')
שטח	11.45 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיירה	7,525 (2014)
	http://www.brzozow.pl/
	(למפת פולין רגילה) ורשה לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין ז'שוב צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז; קלינינגרד; ג; ר; מ; נ; י; ה; הים הבלטי בז'וזוב

בז'וזוב (בפולנית: Brzozów. ביידיש: ברעזשוב, ברעזעווע; באוקראינית: Березів) היא עיירה בדרום מזרח פולין, 38 ק"מ מדרום לז'שוב.

היסטוריה

בז'וזוב נוסדה בשנת 1359. שמה נקבע על שם יישוב קודם ששכן במקום מוקדם יותר במאה זו, יישוב שמאוחר יותר קיבל את השם "הכפר העתיק" (Stara Wieś). בתחומיו של יישוב זה, הסמוך לבז'וזוב של ימינו, ניצבים בזיליקה ישועית ומנזר. ידוע כי כעשרים סוחרים ואומנים ישבו בעת זו בבז'וזוב, בהם בורסקאים וסוחרי עץ, מתכות וקרמיקה, בין היתר. בשנת 1384 העניקה מריה, מלכת הונגריה, את הכפר לבישוף של פשמישל. מאז ועד המאה ה-19 ישבו בישופי פשמישל בבז'וזוב. במסמכים משנת 1518 מתועד דבר קיומו של בית חולים בעיירה. בתקופה זו של תחילת המאה ה-16 התקיים בעיירה גם בית ספר קהילתי.

הכפר נפגע קשה בהתקפות של הטטרים במאות ה-16 וה-17, ורבים מתושביו נהרגו. גם מעמדה הכלכלי של בז'וזוב נפגע ושוקם רק במאה ה-19. מעת חלוקת פולין הראשונה ב-1772, ועד 1918, הייתה העיירה בשטח ממלכת הבסבורג.

יהודי בז'וזוב

יהודים החלו להתיישב בבז'וזוב בסוף המאה ה-18, עם ביטול האיסור על ישיבת יהודים במקום. קהילה מאורגנת הוקמה בעיירה במחצית הראשונה של המאה ה-19.

בשנת 1918 נערכו פרעות ביהודי העיירה, תוך שוד בתים רבים, וקבוצת הגנה עצמית יהודית הצליחה להדוף את הפורעים. לאחר מלחמת העולם הראשונה הורע מצבם הכלכלי של יהודי העיירה, והקהילה השתקמה בסיוע ארגון הג'וינט.

בין מלחמות העולם פעלו בעיירה מרבית המפלגות הציוניות, וכן תנועות נוער ציוניות, ובהן עקיבא, השומר הדתי וגורדוניה. בשנת 1920 נוסד בעיירה בית ספר מרשת תרבות.

בין מלחמות העולם נמנו בבז'וזוב כ-1,050 יהודים, מתוך כ-4,200 תושבים.

בשואה

עם כניסת הגרמנים לעיירה, בספטמבר 1939, נורו בה כ-300 מתושביה, ובהם יהודים. על יהודי העיירה הוטלו גזירות שונות, ובשנת 1941 הוקם בעיירה גטו, אליו הועברו גם יהודים מכפרי הסביבה.

ב-10 באוגוסט 1942 נרצחו כ-800 מיושבי הגטו בידי הגרמנים ביער סמוך, ויתר היהודים הועברו לעיירה סמוכה, ומשם שולחו למחנה ההשמדה בלז'ץ.