ירגזי גמבל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןירגזי גמבל
Poecile gambeli baileyae, South Lake Tahoe, California 1.jpg
מיון מדעי
מין: ירגזי גמבל
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Poecile gambeli
תחום תפוצה
Poecile gambeli distribution map.png

ירגזי גמבל (שם מדעי: Poecile gambeli) הוא מין של ציפור שיר קטנה ממשפחת הירגזיים. ירגזי גמבל דומה מאוד לשאר המינים בסוג פויסילה, אם כי יש לו גבות לבנות, מאפיין שעוזר לזהות אותו באזורים בהם מתקיימת חפיפה בתחום התפוצה. לירגזי גמבל יש מספר התאמות לאקלים האלפיני הקר בהרים שבהם הוא חי.

מאפיינים פיזיים

ירגזי גמבל הוא עוף קטן, אורכו 11–14 ס"מ ומסתו 11 גרם. ראשו גדול ועגול עם כיפה וגרון שחורים, ולחיים וגבות לבנות. הגב, הכנפיים והזנב אפורים, והבטן בצבע אפור־חום בהיר. הירגזים של הרי הרוקי נוטים להיות חומים יותר ובעלי מקור קצר, ואילו באוכלוסיות של האגן הגדול המקור בינוני באורכו. בסיירה נבדה ורכס קסקייד המקור באורך מקסימלי, והבטן אפורה.[1] הזכר והנקבה דומים. הניצוי של ירגזי גמבל הוא התאמה לאקלים האלפיני; הפלומה שצמודה לגוף משמשת לבידוד חום, ושכבת הנוצות החיצונית צפופה ועמידה במים. בלילות קרים טמפרטורת הגוף יכולה לרדת עד ל–11 מעלות צלזיוס, ופעימות הלב והנשימה מואטות כדי לחסוך באנרגיה.[2] ירגזי גמבל דומה לקרובו, ירגזי שחור־כיפה, אם כי הוא קטן יותר, ויש לו גבות לבנות. הירגזי המבוגר ביותר שתועד היה בן 10 שנים וחודש, ביוטה, 1974.[1] השיר הוא שריקה בת 4 הברות, נשמע כ–"פי-בי, פי-ביי". הוא משמיע קריאה שנשמעת כ-"צ'יקדי-די-די!" מזמזם,[2] מקור שמם באנגלית, צ'יקדי (Chickadee).

התנהגות

הירגזי מקפץ בזריזות בין ענפים והוא יכול להיתלות במהופך. בחורף, הירגזים מתכנסים בלהקות יחד עם מלכילונים וסיטות.[1]

ירגזי גמבל ניזון מחרקים, עכבישים, שומן, תירס, פירות וזרעים ומגיע למתקני האכלה. לעיתים קרובות הירגזי מאחסן מזון, שאותו הוא אוכל מאוחר יותר. כשהוא אוכל זרעי חמנית, הירגזי מחזיק את הזרע ברגלו, ומכה בו במקורו כבפטיש.[1][2] כ–70% מתזונת הירגזי מורכבים מחרקים וחסרי חוליות אחרים, ואילו 30% הנותרים מורכבים ממזון צמחי.[2] לעיתים רחוקות הירגזי תופס את טרפו תוך כדי תעופה.[3]

ירגזי גמבל הוא מין מונוגמי. עונת הקינון מתרחשת בין אפריל ליוני.[2] ירגזי גמבל מקנן בקני נקר נטושים, תיבות קינון, וחללים שנחפרו בעץ רך על ידי ההורים.[1] גובה הקן נע בין סנטימטרים בודדים מהקרקע ל-23 מטרים. הנקבה מטילה 6–12 ביצים (בממוצע 8–9) לבנות מנוקדות בחום־אדמדם ודוגרת עליהן כ-14 ימים, בזמן שהזכר מגן על הטריטוריה ומביא לה מזון. שני ההורים מביאים מזון לגוזלים, שפורחים בגיל 20 ימים, אם כי הם נשארים תלויים בהורים למשך מספר שבועות.[2] כאשר הנקבה מאוימת בזמן הקינון, היא תנשוף ואף תתקוף את הפולש,[3] פעולה שהיא מקור שמם העברי (מהמילה רוגז).[4]

תפוצה

ירגזי גמבל חי ביערות יבשים והרריים במערב אמריקה הצפונית, בעיקר ביערות מחטניים של אורן, אשוחית, אשוח וצוגנית, ונצפה לעיתים בחורשי צפצפה, אלון, ערער ואורן פיניון. המין חי בגבהים של כ-3,000 מטר מעל פני הים, ונודד בחורף לגבהים נמוכים יותר.[2][3] הערכות טווח התפוצה (4,360,000 קמ"ר) וגודל האוכלוסייה גבוהות, ולכן המין אינו מתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון גודל הטווח וקריטריון גודל האוכלוסייה. מגמת האולכוסייה יציבה, ולכן היא אינה בירידה מהירה מספיק כדי להתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון מגמת האוכלוסייה. כתוצאה מכך, ירגזי גמבל מסווג כמין ללא חשש.[5]

טקסונומיה

המין נכלל בעבר בסוג ירגזי עם רוב הירגזיים האחרים, אך מחקר משנת 2005 מבוסס נתונים גנטיים ומורפולוגיים תמך בהפרדת הסוג פויסילה,[6] כפי שביצעו גופים אחדים, בהם IUCN‏,[7] ITIS‏,[8] ו-IOC (אנ').[9]‏ תוצאות דומות חזרו במחקר מאוחר יותר (יוהנסון ואחרים, 2013), אם כי פוצלו מהסוג מספר מינים לסוג סיטיפרוס.[10]

לפי טריץ' (2017), העץ הפילוגנטי של הסוג (Poecile) הוא:[11]

פויסילה


ירגזי לבן-גבה (Poecile superciliosus)



ירגזי החרמון (Poecile lugubris)






ירגזי חלוד-חזה (Poecile davidi)





ירגזי שחור-סינר (Poecile hypermelaenus)



ירגזי ביצות (Poecile palustris)





ירגזי סצ'ואני (Poecile weigoldicus)




ירגזי פרסי (Poecile hyrcanus)



ירגזי הרים (Poecile montanus)









ירגזי סיבירי (Poecile cinctus)




ירגזי ערמוני-גב (Poecile rufescens)



ירגזי הדסון (Poecile hudsonicus)






ירגזי מקסיקני (Poecile sclateri)




ירגזי קרוליינה (Poecile carolinensis)




ירגזי שחור-כיפה (Poecile atricapillus)



ירגזי גמבל (Poecile gambeli)








תפוצת תת-מינים

לירגזי גמבל ארבעה תת-מינים:[8][9]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ירגזי גמבל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Mountain Chickadee Overview, All About Birds, Cornell Lab of Ornithology, www.allaboutbirds.org (באנגלית)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 Kate Thome, Parus gambeli (mountain chickadee), Animal Diversity Web (באנגלית)
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Mountain Chickadee, Audubon, ‏2014-11-13 (באנגלית)
  4. ^ תולדות הטבע ב - שלום יעקב אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים) | מפעל המילון ההיסטורי, באתר maagarim.hebrew-academy.org.il
  5. ^ Mountain Chickadee (Poecile gambeli) - BirdLife species factsheet, datazone.birdlife.org
  6. ^ Frank B. Gill, Beth Slikas, Frederick H. Sheldon, Phylogeny of Titmice (Paridae): II. Species Relationships Based on Sequences of the Mitochondrial Cytochrome-B Gene, The Auk 122, 2005-01-01, עמ' 121–143 doi: 10.1093/auk/122.1.121
  7. ^ ירגזי גמבל, באתר הרשימה האדומה של IUCN
  8. ^ 8.0 8.1 ITIS - Report: Poecile gambeli, www.itis.gov
  9. ^ 9.0 9.1 Waxwings and allies, tits, penduline tits – IOC World Bird List (ב־American English)
  10. ^ Ulf S. Johansson, Jan Ekman, Rauri C. K. Bowie, Peter Halvarsson, A complete multilocus species phylogeny of the tits and chickadees (Aves: Paridae), Molecular Phylogenetics and Evolution 69, 2013-12-01, עמ' 852–860 doi: 10.1016/j.ympev.2013.06.019
  11. ^ Christian Tritsch, Jochen Martens, Yue-Hua Sun, Wieland Heim, Improved sampling at the subspecies level solves a taxonomic dilemma – A case study of two enigmatic Chinese tit species (Aves, Passeriformes, Paridae, Poecile), Molecular Phylogenetics and Evolution 107, 2017-02, עמ' 538–550 doi: 10.1016/j.ympev.2016.12.014
  12. ^ Poecile gambeli (Mountain Chickadee) - Avibase, avibase.bsc-eoc.org
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0