ישועה בן יהודה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ישועה בן יהודה (בערבית יהודית: אבו אלפרג' פרקאן אבן אסד), חכם קראי בן המאה ה-11.

ישועה בן יהודה, נחשב לגדול חכמי הקראים בדורו[1], פעל בירושלים במאה האחת עשרה. הוא נמנה עם המורים של ישיבת בכתויה, ואף שימש מנהלה של הישיבה. למד ופעל בביתו של יוסף בן נוח, שהיה מרכז לימוד קראי בירושלים במשך שלושה דורות לפחות. כתב מספר חיבורים בשפה הערבית יהודית ובהם שיקע מידיעותיו הנרחבות בתאולוגיה, גאוגרפיה, בוטניקה ועוד.

ע"פ נתן שור: "נראה שישועה היה הראשון מחכמי י-ם שעמד לרשותו הטקסט הארמי המלא של ספר המצוות לענן, והוא השתמש בו ב"ספר הישר" שלו".

עיקר פרסומו בא משני פירושים שכתב למקרא. האחד "הפירוש הארוך", והשני "הפירוש הקצר". הפירוש הקצר (שבאופן יחסי ארוך גם הוא), נכתב לבקשת קראי עשיר ממצרים, ובו גם תרגום המילים לערבית. בפירושיו אלו הוא מצטט הרבה מהספרות הרבנית, מהמשנה, התוספתא, מדרשי הלכה והתלמוד הבבלי. חלק מהציטוטים בעברית וחלקם בערבית. ציטוטיו ממקורות אלו הינם בעלי חשיבות גדולה כעדי נוסח של הספרות הרבנית. פירושו מצוטט מעל חמישים פעם בפירושו של אברהם אבן עזרא על התורה.

באוסף פירקוביץ' הנמצא בספרייה הלאומית הרוסית בסנקט פטרבורג נמצא כתב יד עם פירושו של ישועה בן יהודה על התורה. כתב יד זה, שמקורו בגניזה הקהירית שזוהה על ידי פרופ' מנחם כהנא היה הבסיס להוצאה לאור של ספרי זוטא דברים, וזאת על פי קטעים של מדרש תנאי, ששוקעו בפירושו של ישועה.[2]

כמו כן כתב חיבורים נוספים בהלכה הקראית, וביסודות האמונה. תלמידיו תרגמו מספריו לעברית, עוד בימי חייו, כדי להפיץ את תורת רבם בסביבה שאינה דוברת ערבית. הוא היה נערץ גם בקרב השומרונים.

כל כתביו נותרו בכתבי יד. כתבי היד של פירושיו אינם שלמים. חלק מכתביו שרדו רק בתרגומם לעברית.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ראה – אילה לונשטם, הקראי ישועה בן יהודה - מחברו של פירוש לס' בראשית שנשתמר בלבוש שומרוני, תרביץ כרך מא חוברת ב, הערה 10
  2. לדברי כהנא – מתעתועי הגורל שבזכות הקראים, הלוחמים הגדולים בתורה שבעל פה, שוחזר נדבך חדש מהתורה שבעל פה