ישיבת סוסיא
 | |
| ישיבה תיכונית | |
|---|---|
| השתייכות | מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא |
| תקופת הפעילות | ה'תשנ"ח–הווה |
| מייסדים | הרב נעם פרל, דורון שרעבי, סלו ונגרובסקי |
| התמחות | ישיבה תיכונית סביבתית |
| מגמות | אקולוגיה, ארץ ישראל |
| שכבות לימוד | ט' - י"ב |
| מספר כיתות | 7 |
| בעלי תפקידים | |
| מנהל | חיים בר חי |
| ראש הישיבה התיכונית | הרב נעם פרל |
| באחריות | מועצה אזורית הר חברון |
| סגל | כ-30 אנשי צוות |
| תלמידים | |
| כ-170 | |
| שונות | |
| ספרים | מדרשטח, אבני דרך, נקיי הדעת, הזמנה לתפילה, הזמנה לפרשה, הזמנה לחגים |
| מיקום | |
| מיקום | סוסיא |
 אתר האינטרנט הרשמי של ישיבת סוסיא | |
ישיבת בני עקיבא לחינוך סביבתי סוסיא, או בקיצור ישיבת סוסיא, היא ישיבה תיכונית הדוגלת בחינוך סביבתי הממוקמת בהתנחלות סוסיא.
בראשות הישיבה עומד הרב נעם פרל, שגם הקים את הישיבה בשנת תשנ"ח (1998). ראש הישיבה משנת תשע"א (2011) עד שנת תשע"ה (2015) היה הרב אברהם ישראל. תלמידי הישיבה מונים כ-170 במספר. תוכנית הישיבה כוללת 5 ימי לימוד בשבוע, כאשר בכל יום שישי ישנו סיור לימודי - כל זאת לאורך כל ימות השנה. כמו כן בכל שנה מתקיימות שתי סדנאות שטח שכבתיות בנות שבוע, כאשר כל סדנת שטח עוסקת באזור אחר בארץ ישראל.
הישיבה דוגלת בחינוך פתוח ובאמון הדדי תוך שיתוף מלא של התלמידים במתבצע. סדר היום בישיבה מורכב כך שחציו תורני וחציו תיכוני.
הישיבה מוציאה לאור עלון חודשי הנקרא "סוסון", והוא ערוך ומסודר על ידי תלמידי הישיבה. הישיבה מפיצה גם לבוגריה עלון חודשי בשם "מחצבה".
בית המדרש
הישיבה מקדישה את חציו הראשון של יום הלימודים התורני ללימוד כלל מקצועות התורה וענפיה ואת חציו השני ללימוד התלמוד הבבלי. שני סדרי הלימוד העצמי היומיים מתחלקים בין הכנה וחזרה על שעורי הגמרא לבין התקדמות מתמידה ומונחית בלימודי ההלכה והתנ"ך בבקיאות. מבנה "סדר" זה מאפשר ניצול של סדרי הלימוד העצמי תוך העלאת חשיבות לימודי התנ"ך וההלכה למעשה.
לאחר שנתיים מתחלקים התלמידים לשני מסלולים - הראשון "עיון גמרא" והשני "עיון מדרש". כאשר שני המסלולים לומדים יחדיו בקיאות בגמרא ואילו בשיעורי העיון מתפצלת הכתה למסלוליה השונים.
לימודי השדה
תוכנית "למידת השטח" השנתית מורכבת מ"סיורי יום" שבועיים ומשני אירועי שיא שנתיים, שהם "סדנאות שטח" בנות שבוע. לקראת כל אחד מהסיורים מכינים התלמידים "עבודת הכנה" עיונית במסגרתה הם קוראים חומר הקשור בנושא הסיור ומשיבים על שאלות הכנה אודותיו. במהלך הסיור מסכמים התלמידים את הנאמר והנצפה כדי להפנימו ולאפשר את שחזור הנאמר והמוסק מתצפיות השדה וממצאיו.
תוכנית הסיורים מכילה סיורים בנושאי גאולוגיה, בוטניקה, זואולוגיה, אקולוגיה, ארכאולוגיה, היסטוריה, תנ"ך, מדרש, סיורים חברתיים, סיורי מידות ומיומנויות שדה שונות.
"סדנאות השטח" הן יציאה לשבוע שלם בשטח, שמטרתן הכרות מעמיקה עם אזור הסדנה לרבדיו השונים – חלוקתו הגאוגרפית, צמחייתו, עברו ומורשתו הרוחנית, ריחותיו, צליליו ותושביו. הסדנה מחולקת לחלק עיוני במתכונת הסיורים היומיים ול"מסע מסכם" שתכליתו הכרות האזור תוך חצייתו במסע נודד.
במסגרת התוכנית הסביבתית מתקיימות שמונה סדנאות – מדבר יהודה, שדרת ההר, נגב, גולן, גליל, מישור החוף, הרי אילת וסדנת בחירה אותה מתכננים ומארגנים בני שכבת י"ב בעצמם בהדרכתם ובאזור אותו בוחרים הם.
הלמידה לקראת ובמהלך הסיורים והסדנאות מתבצעת כולה מתוך חומרי הלימוד אותם מפיקה הישיבה ובאחריות "מדריך סביבתי" המלווה את השכבה הרלוונטית לאורך הסיורים כולם, מכיר את התלמידים באופן אישי ועוקב אחר התפתחותם הסביבתית, האישיותית והתורנית. התוכנית כוללת כ-150 סיורים על פני ארבע שנות הלימוד בישיבה.
פרסומים
ייחודית לישיבה קיומה של הוצאה לאור של ספרים, שבה יצאו לאור (נכון ל-2011) שישה ספרים, בהפקת ראש הישיבה הרב נועם פרל והתלמידים (המשתתפים בכתיבה ובצילום). ששת הספרים הם "מדרשטח", "אבני דרך", "נקיי הדעת", "הזמנה לתפילה", "הזמנה לפרשה" ו"הזמנה לחגים". מִדְרָשֳטַח (הלחם מילים של מדרשה ושטח) הוא מדריך המסביר ערכים נבחרים מתחומי חי, צומח ודומם במקרא ובמדרש. המדריך מתאר את דרכן של 24 חיות, 22 תיאורים של הצומח ו-18 מושגים מהדומם. לכל ערך נלווים מקורות מקראיים ותלמודיים. את הערכים כתבו תלמידי הישיבה להנצחת זכרו של חברם נפתלי בן-ציון, שנרצח בפיגוע.
הקמפוס האקולוגי
סמוך לראש השנה תשס"ט החליטה הישיבה על תוכנית להקמת "קמפוס אקולוגי", לפי עקרונות וטכנולוגיות המוגדרים כ"ירוקים", בנושאים רבים ומרכזיים - חומרי הבנייה, זוויות העמדת המבנים, ניצול ומיחזור משאבי המים וצריכת אנרגיה חלופית.
בין השאר ניתן דגש על התנאים הבאים (בהתחשב בתנאי הטמפרטורה של חבל הארץ המקומי, הר חברון):
- מרכיבי הבניה נבחרו על פי מרכיבי הבידוד ועוביים במטרה לצמצם את צריכת האנרגיה.
- מבני הפנייה נבנו בזווית בה יקבלו את מלוא החשיפה לשמש.
- ניצול מרבי של משאבי המים (כמות המשקעים באזור אינה עולה על 200 מ"מ בשנה).
- שיחזור השימוש במים ובפסולת.
- מזעור השימוש בחומרים חד-פעמיים.
בנייתו של הקמפוס האקולוגי נשלמה בשנת תשע"ד.
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של ישיבת סוסיא
- עלון "מחצבה"