כאב כרוני
 | |
| סרגל הערכת כאב לילדים |
כאב כרוני הוא כאב מתמשך (לאורך חודשים או יותר). הכאב מופיע באזורי גוף שונים בעקבות פציעה, זיהום, או מחלה ועשוי לנבוע מרקמה, איבר או אזור מסוים במוח, או בעמוד השדרה. כאב כרוני עשוי לגרום להפרעות נפשיות, תלות בסביבה ולפגיעה ממושכת באיכות החיים.
היקפי התופעה רחבים, וההערכות הן כי בין 11 ל-40% מאוכלוסיית העולם, סובלים או יסבלו ממנו, ומרביתם נובעים כתוצאה ממחלות כרוניות, המביאה עימה שינויים פיזיולוגיים, כגון מחלת מפרקים, כאבי גב או מיגרנה.
הגדרה וסיווג
כאב הוא תחושה פיזית (ולעיתים נפשית), בעקבות פגיעה בגוף שמטרתה להעיד על נזק בגוף. כאב אקוטי הוא כאב חד, קצר וזמני, המתריע מפני פגיעה ברקמה או איבר בגוף ונחשב כתסמין. כאב כרוני מוגדר ככאב הנמשך מעבר לשלושה חודשים, ונחשב כמחלה. בהגדרה זו נכללים גם כאב גב, כאב ראש, מיגרנות, וכאבי מפרקים.[1]
הארגון העולמי לחקר הכאב, מגדיר כאב כרוני ככאב ללא ערך ביולוגי, מעבר לריפוי הרקמות. הDSM-5 מגדיר כאב כרוני כהפרעה סומטופורמית פחותה מההפרעות הכאב המוכרות. בICD-11 שמפיץ ארגון הבריאות העולמי, מוצעת חלוקה ל-7 קטגוריות:
- כאב כרוני עיקרי: מוגדר כשלושה חודשים של כאב רצוף, באחת או יותר מהאזורים האנטומיים, שלא מוסבר באמצעות הפרעת כאב אחרת.
- כאב כרוני סרטני: מוגדר ככאב באחד מהאיברים הפנימיים, מערכת התנועה, או העצמות הקשורים לסרטן או הטיפול בו.
- כאב כרוני פוסט-טראומטי: כאב הנגרם לאחר טראומה או ניתוח, למעט זיהומים או תסמינים שהיו לפני הטיפול.
- כאב כרוני נוירופטי: כאב הנגרם בעקבות פגיעה במערכת המגע.
- כאב ראש ופנים (אורו-פסיאלי): כאב שמקורו בראש או הפנים, וקורה ב-50% או יותר, בתקופה של שלושה חודשים.
- כאב כרוני וסצרלי: כאב שמקורו באיבר פנימי.
- כאב מוסקולוסקלטלי: כאב שמקורו בעצמות, שרירים, מפרקים או רקמות חיבור.
לנשים, נטייה ללקות במחלות כרוניות יותר מגברים, בעקבות מבנה אנטומי והורמונלי שונה, ולהן תסמונות כאב ייחודיות: מיגרנות, פיברומיאלגיה, כאבי וסת וכאבים הקשורים למערכת ההורמונים הנשית.[2]
אבחון
אבחון הכאב מתבצע באמצעות חקר האנמנזה הרפואית על ידי רופא לגבי מאפייני הכאב, וההיסטוריה הרפואית האישית והמשפחתית. לעיתים האבחנה, מתבצעת בדרך השלילה, ולפעמים לא נמצא המקור לכאב, אך מותאמת בכל זאת תוכנית טיפול להפחתת הכאב ושיפור איכות החיים.
תגובת הכאב עשויה להימשך גם לאחר החלמת הרקמה, בלא קשר למצב הגופני, ואף על פי שאין ממצאים קליניים בבדיקות רפואיות המבוצעות כגון בדיקות הדמיה (CT, צילום רנטגן וכו'). עישון, כושר גופני ירוד, עייפות, ישיבה ממושכת, השמנת יתר ומצוקות נפשיות (כגון לחץ וחרדה) עשויים להפוך כאב לכרוני.[3]
טיפול
משכו הרב של הכאב, וריבוי הגורמים שיכולים לגרום לו, גרמו להתפחות תחום רפואת כאב, שהיא התמחות נפרדת בתחום הרפואה. קיימות מרפאות כאב, המיועדות למחקר, וריכוז הטיפול בחולה על כל הקשור בכך, כגון תמיכה נפשית. הטיפול המקובל נחלק לטיפול תרופתי, טיפול משלים, וטיפול ניתוחי. הטיפול הנפוץ בכאב כרוני הוא טיפול תרופתי בהתאם למקור הכאב, אשר יעיל בהתחלה, אך עשוי לגרום לתופעות לוואי כסבל והתמכרות. כתלות במקור הכאב, עשוי להידרש הליך פולשני (כגון פעולה ניתוחית). לנשים, במצב שבו הכאב נובע מהמחזור החודשי, מותאם טיפול הורמונלי.
טיפול תרופתי פולשני כגון זריקות, חד פעמיות או מספר זריקות, הכוללות למשל משככי כאבים. במקרים חמורים, מושתלת משאבה בעמוד השדרה המשחררת תרופה בקצב קבוע, אותה יש למלא בתוך מספר שבועות. לטיפול בדיכאון משמשים מספר סוגי של נוגדי דיכאון ובהם טריציקליים ו-SSRI (כגון ציפרלקס).
הפסקת גורמים כגון עישון, משקל יתר, לחץ ועייפות שעשויים להפוך כאב לכרוני. טיפול שמרני, כגון אימוץ אורח חיים ספורטיבי, הפחתת צריכת אלכוהול, הפסקת עישון ותמיכה רגשית מצד בן זוג או משפחה, עשויים להקל.[4]
המודל הביופסיכוסוציאלי, מגדיר את הכאב כתסמונת, המושפעת מאלמנטים נפשיים, פסיכולוגיים, וחברתיים. הכאב הכרוני עשוי לגרום לפגיעה ביכולת העבודה ומכך לפגיעה בפרנסה, לבידוד חברתי ומשפחתי. חלק מהמטופלים הסובלים מכאב כרוני, הם בעלי מצב רוח ירוד, ואף קליני, המצריך טיפול תרופתי. הרפואה משלימה, מציעה מספר טיפולים לטיפול בכאב ובהם דיקור סיני, טווינא, כירופרקטיקה, אוסטאופתיה ורפואה סינית. יעילותם של טיפולים אלו מוטלת בספק.[2] לכאבים אורתופדיים מסוימים, כגון דורבן בעקב, הסתיידות או דלקת כרונית בכתף, בברך או בירך, מוצע טיפול בגלי הלם.[5][6] ישנם שיטות נוספות לא פולשניות, המוצעות לטיפול בכאב, ובהם אפנון עצבי, המבוסס על שינוי מאפייני העצב באמצעות טיפול חשמלי.
השלכות
מלבד הכאב הפיזי, כאב כרוני עשוי לגרור גם פגיעה נפשית. התמודדות עם הכאב לאורך זמן, מגבילה את הפעילות היום-יומית, (תנועה, עבודה, פגיעה באיכות השינה וכו'), ומכך לגרום להתדרדרות נפשית. התדרדרות זו מובעת באמצעות תחושת ייאוש, כעס ואף להתפתחות הפרעות נפשיות כמו דיכאון וחרדה. נמצא כי למעלה מ-70% מהפונים למרפאות כאב, הם בעלי דיכאון מז'ורי, לאחר אבחון פסיכיאטרי שבוצע להם. שכיחות הדיכאון באוכלוסייה זו גבוהה פי 3 עד 4 משיעורם באוכלוסייה הכללית.[7] לכאב כרוני, השלכות נוספות כגון השלכות חברתיות, עד כדי בידוד חברתי וקושי בקיום זוגיות. ישנן השלכות כלכליות וציבוריות הנובעות מאובדן ימי עבודה כתוצאה מהכאב או הטיפול בו (תורים רבים לרופאים, בדיקות וטיפולים רבים וממושכים).
קישורים חיצוניים
- כאב כרוני - פסיכופרמקולוגיה בויקירפואה
- מהו כאב בהאגודה הישראלית לכאב
- גיל סמואלי ועירית סמילנסקי, כאב כרוני: מה זה ואיך מטפלים, באתר ynet, 4 בנובמבר 2019
הערות שוליים
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
