בעל פעור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איור מדומיין של בעל פעור, ממדריך דמונולוגיה נוצרי מ-1818.

בעל פְּעוֹר הוא שמו של אליל מקומי, מסוג בעל, שעבדו לו בהר פעור בארץ מואב (ספר במדבר, פרק כ"ג, פסוק כ"ח).

הר פעור הוא האתר שבו מסופר על בלק בפעם האחרונה. אך זוהי הפעם הראשונה שבה בני ישראל מתוודעים לאל בעל. הפרשה מתוארת בספר במדבר פרק כ"ד. על פי רש"י שמו של האליל ניתן לו "על שם שפוערין לפניו פי הטבעת ומוציאין רעי, וזו היא עבודתו", כלומר עבודת בעל פעור היא לעשות עליו את צורכי האדם, או לחשוף למולו את הערווה[1]

חטא בעל פעור

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חטא בעל פעור

בלעם בן בעור הציע לבלק בן צפור מלך מואב לשלוח את בנות העם המואבי לזנות את עם ישראל ותוך כדי כך לפתות אותם לעבוד את הפעור. מכאן למדים כי עבודת הבעל החלה בקרב בני ישראל כבר בזמן הנדודים במדבר. משה ציווה על שופטי ישראל: "הִרְגוּ אִישׁ אֲנָשָׁיו הַנִּצְמָדִים לְבַעַל פְּעוֹר".[2] מגפה הוטלה על בני ישראל כעונש על עבודת הבעל.

קישורים חיצוניים

  • {{[1]|. לזיהויים של פעור ומרקוליס באתר "רציו" של ערכים}}

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ תשובת הרמב"ם תמ"ח
  2. ^ ספר במדבר, פרק כ"ה, פסוק ה'


Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0