כלבו (ספר)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כלבו הוא ספר הלכה שנכתב בתקופת הראשונים. הספר נדפס לראשונה בנאפולי בשנת ה'ר"נ (1490), ובשנית בקושטא ה'ר"פ (1519). בספר נכללים כמאה וחמישים קטעים ("סימנים") העוסקים בברכות, תפילות, מנהגי שבתות וחגי ישראל ומועדיו, נישואים, ענייני ממון, הלכות מזון ומנהגי אבלות. כן נכלל בספר אחד הביאורים המוקדמים ביותר להגדה של פסח.

מחבר הספר

מחברו איננו ידוע והועלו השערות שונות בדבר זהותו. בספר שלשלת הקבלה[1] כתוב כי מחברו הוא הריב"ש, ואילו החיד"א[2] דוחה אפשרות זאת. יש אומרים כי רבי אהרון הכהן מלוניל כתב את הכלבו, כמהדורה הראשונית של ספרו הידוע "אורחות חיים", שכתב מספר שנים לאחר כתיבת הכלבו[3] ויש אומרים כי זהו ספר קיצור לספר "אורחות חיים" שנכתב על ידי מחבר אחר[4] או אפילו על ידי רבי אהרן בעצמו[5] .

בספר קורא הדורות[6] כתב כי יש אומרים שאשה חכמה כתבה את הספר, אך כתב שנראה מתוכן הספר שזו חכמת איש ולא חכמת אשה.

הספר הודפס לראשונה בשנת 1519 על ידי המדפיס גרשום שונצינו בקושטא.

הספר יצא לאור מחדש עם מקורות וציונים על ידי הרב דוד אברהם ראש ישיבת בנין אב בראשית שנות ה-2000.

תוכן הספר

הספר בנוי ממאה וחמישים סימנים וברובם דברי הלכה. ספר הכלבו מרבה להביא את דברי הרי"ף, רבי יצחק בעל הספר אור זרוע וכן מדברי הר"ש ורש"י. ישנם גם מספר סימנים ובהם דברי אגדה ומסורות קבליות. מבחינת תוכנו הושפע ספר הכלבו רבות מספר אורחות חיים של רבי אהרון הכהן מלוניל, ועל כן יש המייחסים לו את החיבור.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עמוד קלג
  2. ^ בספרו שם הגדולים, ספרים מערכת הכ' אות יד, ושם מערכת נ' אות כ"ט
  3. ^ על הראשונים ועל האחרונים, בהוצאת מכון צורבא מרבנן, מהדורה רביעית.
  4. ^ כן משמע דעת ר' יוסף קארו: "... והכלבו כתב אפשר שדעת הרמב"ם אינו אלא למעט של פרה אבל של עז ושל תיש כולהו בכלל כבש הן וכן של יעלים ובלבד שיהיו כפופים והוא מדברי אורחות חיים ..." (כסף משנה הלכות שופר וסוכה ולולב פרק א)
  5. ^ יצחק שילת, הדורות האחרונים של חכמי פרובנס, דקה 12
  6. ^ תרנ"ה, דף כג.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0