כלורתיאזיד
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. |
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
 | |
| שם IUPAC | |
|---|---|
| IUPAC name: 6-chloro-1,1-dioxo-2H-1,2,4-benzothiadiazine-7-sulfonamide | |
| נתונים כימיים | |
| כתיב כימי | C7H6ClN3O4S2 |
| מסה מולרית | 295.72 |
| נתונים פרמוקוקינטיים | |
| זמינות ביולוגית | נמוכה |
| הפרשה | סילוק בשתן |
| בטיחות | |
| דרכי מתן | דרך הפה |
| אינטראקציות עם תרופות אחרות | ללא |
| מזהים | |
| PubChem | 2720 |
כלורותיאזיד (באנגלית: Chlorothiazid) שייך לקבוצת תרופות הנקראות משתנים תיאזידיים, שם נפוץ של המותג הנמכר הוא "דיוריל". תרופות אלו מסלקות עודפי מים מהגוף ומפחיתות נוזלים במטופלים הסובלים מסרטן, אי ספיקת לב המלווה בבצקות, יתר לחץ דם, שחמת כבד ומחלות כליות. השפעה זו מיטיבה את תפקוד הכליות ומסייעת בהפחתת נפיחות בקרסוליים, רגליים, ידיים או בטן וכן הפחתת תסמינים של קשיי נשימה. שימושים נוספים: בעבר השתמשו לטיפול טרום ויסתי. תרופה זו מפחיתה את כמות הסידן בשתן. משתמשים בה כדי למנוע הישנות של סוגים מסויימים של אבני כליה. בנוסף, כלורותיאזיד מגביר איבוד של אשלגן ובכך גורם להפרעות קצב לב ולחולשת שרירים, בעיקר בקרב מטופלים בדיגוקסין. בדרך כלל נותנים תוספות של אשלגן עם כלורותיאזיד.
כלורותיאזיד נרשם כפטנט בשנת 1956, והוא חלק מרשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי.
אופן נטילת התרופה: טבליות.
תדירות נטילת התרופה: פעם אחת בבוקר או לפי הוראות הרופא.
טווח מינון: מבוגרים: 250-1000 מ"ג ליום.
תחילת השפעה: תוך שעתיים.
משך ההשפעה: 6-12 שעות.
מנגנון פעולה
משתן תיאזיד מעכב ספיגה חוזרת של נתרן בצינוריות הכליה הדיסטליות (distal renal tubules) וכתוצאה מכך סילוק מוגבר של נתרן ומים בשתן. כמו כן, סילוק יוני אשלגן ומימן.
התוויות
יתר לחץ דם, בצקת הקשורה ל: CHF, שחמת כבד, סטרואידים, טיפול באסטרוגן, תפקוד לקוי של הכליות.
התוויות נוספות: נפרוליטיאזיס, אוסטאופורוזיס, סוכרת insipidus.
התוויות נגד
רגישות יתר לכלורותיאזיד או סולפונאמידים, אנאוריאה.
תופעות לוואי
בפחות מ1% יתכנו תופעות לוואי הבאות: אקזמה בקנה מידה, תסמונת סטיבנס-ג'ונסון, נמק אפידרמלי ,הפרעה במבנה ההמטופוייטי, הפטוטוקסיות, SLE.
לעיתים נדירות יתכנו התופעות לוואי הבאות: לחץ דם נמוך, רגישות לאור, פריחה, אורטיקריה, היפרגליקמיה, עצירות, שלשול, אובדן תיאבון, בחילות והקאות, חוסר איזון אלקטרוליטי, היפרגליצמיה, היפראוריצמיה, ספסטיות, סחרחורת, כאב ראש, ראייה מטושטשת, קסנתופסיה, אימפוטנציה.
שימוש ממושך בתרופה זו עלול להוביל לאיבוד יתר של אשלגן ולערעור מאזן המלחים האחרים. ניטור: יש לבצע בדיקות דם תקופתיות לניטור תיפקוד הכליות ולבדיקת רמות סוכר, אשלגן, חומצת שתן ומלחים אחרים בדם.
בטיחות בהריון
קטגוריית הריון: C; D. כלורותיאזיד עלול לגרום לאיבוד נתרן אצל האם, ועדיף להמנע מלתת לאישה בהריון. התרופה עלולה לגרום לצהבת עוברית או צהבת ילודים, טרומבוציטופניה, ויתכנו תגובות שליליות אחרות שהתרחשו אצל המבוגר. יש להימנע משימוש במשתנים עבור יתר לחץ דם הנגרם על ידי הריון בשל הסיכון לירידה בזליגת השליה.
קשישים- יהיה צורך בהפחתת מינון.
הנקה
לא לשימוש בזמן הנקה, התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע לרעה על התינוק. מומלץ לא לקחת את התרופה או לא להניק.
פרמקוקינטיקה
זמן מחצית חיים: 145-120 דקות.
התחלה: השפעה ראשונית: 2 שעות, השפעה מקסימלית: 4 שעות.
משך זמן השפעה: 6-12 שעות.
שיא זמן פלזמה: בהזרקה: 30 דקות; דרך הפה: 4 שעות.
זמינות ביולוגית: מוגבלת מאוד.
חילוף חומרים: לא נראה מטבוליזם.
הפרשה: שתן (96%).
ניתן לדיאליזה: לא.
ביבליוגרפיה
https://www.infomed.co.il/drugs/chlorothiazide/
https://reference.medscape.com/drug/diuril-chlorothiazide-342411
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "כלורתיאזיד".