לוחמת כטב"מים
לוחמת כטב"מים היא סוג של לוחמה אווירית בה נעשה שימוש בכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מ) או כלי טיס מסחריים בלתי מאוישים (כטמב"מ). נכון לשנת 2019 היה ידוע כי ארצות הברית, בריטניה, ישראל, סין, קוריאה הדרומית, איראן, איטליה, צרפת, הודו, פקיסטן, רוסיה, טורקיה ופולין[1][2] היו מעורבות בייצור כטב"מים לצורך מבצעים צבאיים. החל משנת 2022, הקונצרן האוקראיני אוקראובורונפרום וקבוצת והארגון החוץ-ממשלתי (NGO) אירורוזווידקה בנו מל"טים בעלי יכולת תקיפה בהם אוקראינה עשתה שימוש במהלך הלחימה בכוחות הרוסים במסגרת מלחמת אוקראינה–רוסיה.[3]
התקפות רחפנים יכולות להתבצע על ידי מטוסי כטמ"בים מסחריים שמפילים פצצות, יורים טילים או מתרסקים על מטרות.[4] מאז תחילת המאה ה-21 רוב תקיפות המל"טים בוצעו על ידי צבא ארצות הברית במדינות כמו אפגניסטן, פקיסטן, סוריה, עיראק, סומליה, תימן ולוב באמצעות טילי אוויר-קרקע[5], אך לוחמת המזל"טים הפכה הרבה יותר נפוצה בשנים שלאחר מכן על ידי רוסיה, אוקראינה, טורקיה, אזרבייג'ן ועל ידי קבוצות מיליטנטיות כמו החות'ים.[6] ישנם מספר מדינות בעולם שעושות שימוש בתקיפות מל"טים ככלי להוציא לפועל התנקשויות[7][8].
תקיפות כטב"מים בולטות
- התקיפה האווירית בדמדולה (2006) (אנ')
- התקיפה האווירית במיראמשהאה (2008) (אנ')
- התקיפה האווירית במאקין (2009) (אנ')
- התקיפה האווירית בדאטה חל (2011) (אנ')
- תקיפת הכטב"מ בסיס אנאד (2019) (אנ')
- התקיפה באבקאיק-ח'וראיס (2019)
- חיסול קאסם סולימאני (2020)
- הריגת איימן א-זוואהירי (2022)
- תקיפות הכטב"מים של פקיסטן באפגניסטן (2022) (אנ')
- תקיפת הכטב"מ על הקרמלין (2023)
תקיפה באמצעות כטב"מים קטנים בעלי נשק מונחה שמשוטט ומחכה מסביב למטרתו
- התקפות נחיל הכטב"מים על בסיס חמיימים בסוריה (2018)
- מתקפת הכטב"מ בקראקס ב-2018, לכאורה על ידי כטב"מים מסחריים עם נשק אשר בוצע בעת שניקולאס מדורו, נשיא ונצואלה, נאם בפני המשמר הלאומי הבוליברי.
- מתקפת הטילים על אוקראינה באוקטובר 2022
חיסולים בולטים שבוצעו באמצעות כטב"מים
גלריית תמונות
הוספה של כלי נשק על גבי כטב"מ מסחרי מסוג DJI Phantom אשר מיועד במקור לצורך צילום אווירי בלבד
באירקטאר TB 2 מתוצרת טורקית במצעד ניצחון באזרבייג'ן, 2020
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Sabak, Juliusz (18 במאי 2017). "AS 2017: Warmate UAV with Ukrainian Warheads". Defence24.com. אורכב מ-המקור ב-28 בינואר 2019. נבדק ב-23 במרץ 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Baykar Technologies (17 בדצמבר 2015). 17 Aralık 2015—Tarihi Atış Testinden Kesitler (YouTube). נבדק ב-18 בנובמבר 2018.
{{cite AV media}}: (עזרה) - ^ Borger, Julian (28 במרץ 2022). "The drone operators who halted Russian convoy headed for Kyiv". The Guardian. נבדק ב-16 באוקטובר 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Agence France-Presse (14 במרץ 2017). "US military deploys attack drones to South Korea". Defence Talk. נבדק ב-2 באוקטובר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Haltiwanger, John (18 בדצמבר 2018). "America at war: The countries where the US took or gave fire in 2018". Business Insider. Insider Inc. נבדק ב-23 במרץ 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Azerbaijan-Armenia conflict hints at the future of war". The Economist. ISSN 0013-0613. נבדק ב-9 באוקטובר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "The global targeted killings bandwagon: who's next after France?". theconversation.com. 8 בפברואר 2017. נבדק ב-23 במרץ 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Byman, Daniel L. (17 ביוני 2013). "Why Drones Work: The Case for Washington's Weapon of Choice". Brookings.edu. נבדק ב-23 במרץ 2019.
{{cite web}}: (עזרה)
