לוחית העופרת מהר עיבל
לוחית העופרת המקופלת בהר עיבל היא ממצא ארכאולוגי של לוחית עופרת קטנה, שהוצגה לתקשורת ב-24 במרץ 2022, ונטען לגביה כי היא מתקופת הברונזה המאוחרת. לדברי הצוות שהציג את הממצא, מדובר בקמע שנושא כתובת בת 40 אותיות בכתב "פרוטו-אלפביתי" ובשפה עברית קדומה, הכולל מספר פעמים את המילה "ארור" ופעמיים את השם 'יהו', שלדברי הצוות נגזר משם השם. מספר אפיגרפים וארכאולוגים הביעו ספקות באשר לטענות אלה, שכן החוקרים לא הציגו צילומים של הכיתוב, לא העבירו את מחקרם לביקורת עמיתים, ולא פרסמו את ממצאיהם על במה מדעית.
רקע - זיהוי הממצא
ערך מורחב – מזבח הר עיבל
צוות מטעם הארגון Associates for Biblical Research (אנ') בראשות הארכאולוג סקוט סטריפלינג, ראש הסמינר התנ"כי בקאטי (אנ'), טקסס, ביצע ב-2019 סינון רטוב לעפר מהחפירות שביצע בשנות ה-80 הארכאולוג הישראלי אדם זרטל בהר עיבל סביב המתחם הפולחני, אותו זיהה עם מזבח יהושע. סטריפלינג שיתף פעולה עם הארכאולוג ההולנדי פיטר חרט ואן דר פיין (גר') מהפקולטה לתאולוגיה אוונגליסטית באוניברסיטת מיינץ, ועם ההסטוריון וחוקר המקרא הישראלי פרופ' גרשון גליל מאוניברסיטת חיפה. במסגרת פעולת הצוות, פרסמו הצהרה לכלי התקשורת שמצאו לוחית עופרת בגודל של 2X2 ס"מ.[1]
תוכן הלוחית
לוחית העופרת נמצאה מקופלת, וניסיונות לפתוח אותה נכשלו וכמעט שהביאו להתפוררותה. לדברי החוקרים, צידה הפנימי של הלוחית מכיל כתובת בת 40 אותיות, שלא ניתן להבחין בה בעין בלתי מזוינת, אך היא נחקרה באמצעות טומוגרפיה ממוחשבת באקדמיה למדעים ברפובליקה הצ’כית בפראג.[2] לדברי החוקרים, הכתובת כתובה בכתב "פרוטו-אלפביתי" (ככל הנראה הכוונה לכתב פרוטו כנעני), בשפה עברית קדומה. החוקרים לא הציגו תצלומים של הכתובת, אלא רק שרטוט של פיענוח חלקי, בו נראות לטענתם האותיות הפרוטו-כנעניות "יהו", כתובות משמאל לימין.
מקורות שונים ציטטו גרסאות שונות של הטקסט שנמצא על הלוחית, אולם גרסה רשמית לא פורסמה על ידי החוקרים, וישנה מחלוקת האם הכתובת פוענחה כראוי.[3]
פרופסור גליל הציג בדף הפייסבוק שלו את הגרסה:
”א(רור) א(תה) לאל יהו.
תמות - ארור,
ארור - מות תמות,
ארור ל-יהו ארור.”[4]
בכתבות בערוץ 7 ובמקור ראשון צוטט הטקסט: ”ארור, ארור, ארור - ארור ע"י ה'. אתה תמות מקולל. אתה בוודאות תמות מקולל. ארור ע"י ה'. ארור, ארור, ארור”[5][6]
גופי תקשורת אחרים ציטטו את הטקסט:
”ארור, ארור, ארור,
ארור לאל יהו.
תמות – ארור,
ארור – מות תמות.
ארור ליהו,
ארור, ארור, ארור”[7]
תיארוך משוער
החוקרים שעסקו בפיענוח הממצא משערים כי מדובר בקמע מתקופת הברונזה המאוחרת שעשוי להתאים לתקופת ההתנחלות שבה אירע מעמד הר גריזים והר עיבל.[8][9][10][11] לדברי פרופ' גרשון גליל, הלוחית מתוארכת למאה ה-13 לפני הספירה, הן על פי הכתב הפרוטו כנעני, והן על פי בדיקה של הארכאולוגית הישראלית נעמה יהלום-מאק מהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית, לפיה העופרת מתאימה בהרכבה למכרות ביוון, שהיו פעילים גם בתקופת הברונזה המאוחרת.[12] יהלום-מאק לא אישרה טענה זו, וסרבה להגיב לפנייה אליה בנושא.[13]
תגובות בעולם המחקר
היות שממצאי המחקר לא פורסמו באופן רשמי ולא עברו ביקורת עמיתים, מעט חוקרים התייחסו אליהם במעמד הפרסום התקשורתי, והפרשנות נמצאת במחלוקת.
הארכאולוג האמריקאי כריסטופר רולסטון (אנ') מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, מומחה לאפיגרפיה ולפלאוגרפיה של המזרח התיכון בעת העתיקה, ציין מספר בעיות מתודולוגיות הנוגעות לממצא ולפרשנות המוצעת:[2]
- החוקרים לא הציגו אף תמונה של ההדמיה שנעשתה באקדמיה למדעים בצ'כיה, כלומר הוצגו רק טענות ללא עדויות ממשיות. בדרך כלל, אפילו במסיבת עיתונאים על ממצא חדש מוצגת תמונה טובה או שתיים של הכיתוב. אבל במקרה הזה, הציור היחיד שהוצג במסיבת העיתונאים היה ציור בודד של מופע בודד שנטען שהוא מאיית את השם "יהו".
- השורשים הלשוניים "א-ר-ר", "מ-ת" ו"א-ל" כולם נפוצים בשפות שמיות קדומות רבות, כגון ארמית, אוגריתית, אכדית ועוד. לפיכך הטענה כי הכתובת כתובה בשפה עברית קדומה יכולה להסתמך על האותיות "י-ה-ו" בלבד, ואולם אף הן עשויות לאיית מילים שמיות נפוצות אחרות.
- הלוחית לא נמצאה בהקשר של חפירה ארכאולוגית בשכבה מתוארכת באתר הר עיבל. אומנם בהצגת הממצא צוין כי נמצאו שאריות פחמן בתהליך הסינון, אך לא הוצגו ממצאי תיארוך פחמן-14.
- בהצגתו טענו החוקרים כי הוא ממצא ארכאולוגי המראה שהתנ"ך נכתב בתקופה מוקדמת יותר ממה שמקובל כיום במחקר הכופר בתורה מן השמים. הם מכנים את הכיתוב כ"פרוטו-אלפביתי". מסקנה זו אינה מבוססת. המינוח המקובל הוא אלפביתי מוקדם או פרוטו-כנעני. הקונצנזוס האפיגרפי הוא שהאלפבית היה קיים כבר במאה ה-18 לפני הספירה. האלפבית האוגריתי למשל מתוארך למאה ה-13 לפני הספירה.
גם הארכאולוג האמריקאי ג'יימס דבילה (אנ') מאוניברסיטת סנט אנדרוז, מומחה לפסודואפיגרפיה, המליץ להתייחס בזהירות לטענות החוקרים, ומתח ביקורת על כך שהם מפרסמים מה שהוא מכנה "ממצא שהוא המקבילה המחקרית לזכייה בלוטו" בלא להציג סריקה של הלוחית (אלא רק ציור של שלוש אותיות שהן כביכול שם השם), תעתיק של הכתב, או ניתוח פלאוגרפי. לדבריו, יש לנקוט בסקפטיות עד שיתפרסמו עדויות ממשיות.[14]
הארכאולוג הישראלי ישראל פינקלשטיין ביקר בצורה דומה את "הטענות הסנסציוניות שמשנות כל מה שידוע לנו על התנ"ך והעת העתיקה בארץ ישראל" בלא שהממצאים הובאו לפרסום אקדמי, והזהיר מכך שיש פער גדול בין תיאור הממצא לבין ההשלכות שהחוקרים טוענים שיש לו באשר לחקר המקרא והארכאולוגיה.[15]
הארכאולוג הישראלי אהרון מאיר מאוניברסיטת בר-אילן טען בראיון מצולם כי אין ראיות לטענה שהכתובת המדוברת היא אכן בעברית ולא בשפה שמית אחרת, וציין שגם אם הכתובת פוענחה כראוי, אין ודאות לגבי המשמעות שלה לחקר המקרא.[3]
תגובות ציבוריות
- ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט פרסם בדף הפייסבוק שלו ”כתובת בכתב עברי קדום מימי המקרא עם השם המפורש שהתגלתה בהר עיבל, מעוררת התרגשות רבה בקרב החוקרים. דרישת שלום מרגשת מההיסטוריה של העם היהודי, ותזכורת חשובה לנוכחות שלנו כאן בארץ ישראל במשך דורי דורות”.[16]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אפרת פורשר, עדות למעמד הברכה והקללה? החוקרים פענחו את הכיתוב על הקמע ממזבח יהושע, באתר ישראל היום, 24 במרץ 2022
- יצחק טסלר, אלישע בן קימון, "זו רעידת אדמה בחקר המקרא": נחשפה "קללה" בת 3,200 מ"הר הקללה", באתר ynet, 24 במרץ 2022
- עדי זריפי, "מות תמות לאלוהים": קללה או גזר דין? התגלתה הכתובת העברית העתיקה אי-פעם, באתר מאקו, 24 במרץ 2022
- שילה פריד, קמע יהודי עתיק נמצא בשומרון, עדות נוספת לזיהוי הארכיאולוגי של מזבח יהושע, בעיתון מקור ראשון, 26 בינואר 2022
קללה עתיקה: סיפורו של הקמע שהתגלה בהר עיבל - ויצר סערה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 3:52)- ממצא ארכיאולוגי נדיר: התגלתה הכתובת העברית העתיקה אי-פעם בהר עיבל שבשומרון, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 9:19)
- אחרי שעורר סערה בעולם הארכיאולוגיה: מי ישמור על הקמע שהתגלה בהר עיבל?, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 15:06)
- פרופסור ישראל קנוהל, הכתובת מהר עיבל': מסורת יציאת מצרים, תפוצת הכתיבה בישראל העתיקה וראשית הדת המקראית, 'הארץ, 6 באפריל 2022, באתר Academia.edu
הערות שוליים
- ^ עדי זריפי, "מות תמות לאלוהים": קללה או גזר דין? התגלתה הכתובת העברית העתיקה אי-פעם, באתר מאקו, 24 במרץ 2022
- ^ 2.0 2.1 פרופ׳ כריסטופר רולסטון (אנ') מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, The Mount Ebal Lead ‘Curse’ Inscription in Late Bronze Age Hebrew: Some Methodological Caveats, Rollston Epigraphy - Ancient Inscriptions from the Levantine World, 2022-03-26 (ב־American English)
- ^ 3.0 3.1 לוחית העופרת מהר עיבל, סרטון באתר יוטיוב
- ^ יואב עציון מצטט את הפוסט של פרופ' גליל, בעמוד הפייסבוק של יואב עציון, 24 מרץ 2022
- ^ מערכת ערוץ 7,ממצא היסטורי: שם ה' נמצא על קמע שנחשף בהר עיבל
- ^ שיחה פריד, שם ה' נמצא על קמע ממזבח יהושע בהר עיבל
- ^ יצחק טסלר, אלישע בן קימון, "זו רעידת אדמה בחקר המקרא": נחשפה "קללה" בת 3,200 מ"הר הקללה", באתר ynet, 24 במרץ 2022
- ^ ממצא היסטורי: שם ה' נמצא על קמע שנחשף בהר עיבל, באתר ערוץ 7, 24 במרץ 2022
- ^ סנסציה בין לאומית: שם ה' נמצא על קמע בהר עיבל, באתר כיפה
- ^ יצחק טסלר, אלישע בן קימון, "זו רעידת אדמה בחקר המקרא": נחשפה "קללה" בת 3,200 מ"הר הקללה", באתר ynet, 24 במרץ 2022
- ^ עדי זריפי, "מות תמות לאלוהים": קללה או גזר דין? התגלתה הכתובת העברית העתיקה אי פעם, באתר מאקו, 24 במרץ 2022
- ^ ממצא ארכיאולוגי נדיר: התגלתה הכתובת העברית העתיקה אי-פעם בהר עיבל שבשומרון, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 9:19)
- ^ "סערה בעולם הארכיאולוגיה: מי ישמור על הקמע שהתגלה בהר עיבל", איטה גליקסברג, כתבה בכאן חדשות
- ^ Jim Davila, PaleoJudaica.com: Big claims for the Mount Ebal amulet, PaleoJudaica.com, 2022-03-28
- ^ Tom Metcalfe published, Ancient 'curse tablet' may show earliest Hebrew name of God, livescience.com, 2022-03-29 (באנגלית)
- ^ הפרסום, בעמוד הפייסבוק של נפתלי בנט, 24 במרץ 2022
