לום (בולגריה)
 | |
| מראה העיר לום | |
| מדינה |
 בולגריה |
|---|---|
| מחוז | מונטנה |
| חבל ארץ | נהר הדנובה |
| ראש העיר | פנקה פנקובה |
| שטח | 52.2 קמ"ר |
| גובה | 20 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 25,465 (2010) |
| ‑ צפיפות | 103.4 נפש לקמ"ר (2008) |
| קואורדינטות | 43°49′32″N 23°14′15″E / 43.82556°N 23.23750°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://adm.lom.bg | |
לום (בולגרית:Лом) היא עיר נמל על גדת נהר הדנובה, בצפון מערב בולגריה בשטח מחוז מונטנה וממוקמת 162 קילומטרים מהבירה סופיה, 49 קילומטרים צפונית מבירת המחוז מונטנה ו-56 קילומטרים צפונית מזרחית מוידין. נמל הדנובה המודרני הוקם בראשית המאה ה-19 ומשמש גם בימינו מרכז כלכלי ותעבורתי חשוב במדינה.
היסטוריה
תחילת ההתיישבות האנושית המאורגנת מתוארכת לתקופת האבן החדשה עידן הממלכה התראקית, עת נודע היישוב בשם אָרְטַנֶס. היישוב נכבש על ידי האימפריה הרומית המערבית בשלהי המאה ה-1 לפנה"ס וכונה אָלְמוּס. במאה ה-5 נחרב היישוב בהתקפות הונים והמצודה שוקמה והורחבה בתקופת יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזאנטית. קיים תעוד שמבצר היה בשליטת האימפריה הבולגרית השנייה החל מראשית המאה ה-13 ושימש זירת קרבות מול ממלכת הונגריה. בסוף המאה ה-14 נכבשה המצודה על ידי העות'מאנים, אשר הרחיבו אותה ובכלל זה בנו נמל מסחרי קטן אשר מתועד בשם פָּלַנְקָה ומתואר כמרכז מסחרי וצבאי חשוב.
בראשית שנות ה-30 של המאה ה-19, החלה הרחבתו של נמל לום וב-1838 הוא הפך לנמל הרביעי בגודלו לאורך נהר הדנובה, תוך שהוא משמש בהמשך נקודת מסחר מרכזית מול האימפריה האוסטרו-הונגרית ובתוכה ליעד המרכזי וינה. רשת של דרכים נבנו מהעיר לכוון ערים מרכזיות נוספות בבולגריה, אוכלוסייתה צמחה והיא הפכה לאחד המרכזים הכלכליים החשובים באזור.
החל מאמצע המאה ה-19, עידן התחייה הלאומית הבולגרית החלה תנופת בנייה ופיתוח מחד והתקוממות אזרחית כנגד העות'מאנים, מאידך. ב-27 בנובמבר 1877 במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית, שוחררה העיר והפכה מתוקף חוזה סאן סטפנו לחלק מנסיכות בולגריה, אשר הפכה בהמשך למדינת הלאום, בולגריה.
תחבורה
דרך העיר עוברים שני כבישים מהירים פנים בולגריים. כביש II-11 לעיר וידין וכביש E-79 לבירה סופיה. בתחנת הרכבת של העיר קיימות 17 מסילות ברזל המקשרות את העיר לכל רחבי בולגריה. תעבורת הסחורות דרך נמל העיר מהווה כ-40% מכלל תעבורת הסחורות בבולגריה, המתבצעות דרך נהר הדנובה. דרך אזור לום עוברים שני עורקי תחבורה מנתיבי התעבורה הפאן-אירופיים. עורק מספר 4, המחבר את מזרח אירופה לטורקיה ויוון ועורק מספר 7 העובר לאורך הדנובה.
דמוגרפיה
אוכלוסיית העיר מצויה במגמת גידול טבעי מתונה, (939 לידות לעומת 881 פטירות בשנת 2008), אך במגמת הגירה שלילית, בשל המשבר הכלכלי העולמי שפגע גם בכלכלת העיר. 52% מתושבי העיר הן נשים ו-48% הם גברים. 80.35% מתושבי העיר הם בולגרים, 18.47% הם צוענים ו-0.5% הם טורקים. 88.6% מתושבי העיר הם בני הדת הנוצרית אורתודוקסית, 9.97% הם נוצרים קתולים ופרוטסטנטים ו-1.43% הם מוסלמים סונים[1].
הקהילה היהודית
ערך מורחב – יהדות בולגריה
קהילת יהודי העיר לום, נכללה ברשימת 34 הקהילות היהודיות המאורגנות בבולגריה בראשית המאה ה-20 וזוהי נקודת הזמן בה קיימות עדויות כתובות על הקהילה, אם כי מניחים שראשיתה חופף לתחילת פעילות הנמל, שכן רבים מיהודי בולגריה עסקו במסחר והתיישבו לאורך ערי הדנובה והים השחור. לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית, אשר הובילה לעצמאות בולגריה היו אירועים אנטישמיים רבים בנסיכות על רקע דתי וכן בשל היות היהודים מיעוט מועדף על העות'מאנים, בניגוד לנוצרים. וכך תועדו התקפות על בני הקהילה ובכלל זה עלילת דם ב-1903 במסגרתה הואשמו היהודים בחטיפתו ורציחתו של ילד נוצרי[2]. לפי נתוני מערכת החינוך היהודית, חלה ירידה במספר בני הקהילה לאורך שנות ה-20[3]. בפרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בעיר לום כ-500 יהודים, רובם המוחלט עלו למדינת ישראל במהלך גל העלייה ההמוני בין השנים 1947 – 1949[4]. ב-28 במאי 1949 בשלהי גל העלייה, ערך הקונסיסטוריון של יהודי בולגריה מפקד ובלום נמנו 77 יהודים[5].
בנרטיב ההיסטורי היהודי תזכר לום, כעיר שדרכה שולחו אל מותם כ-4,000 יהודי תראקיה ו-188 יהודי העיר פירוט. ב-4 במרץ 1943 נערכה אקציה על ידי שוטרים וחיילים בולגרים לפי צו המלך בוריס השלישי. היהודים רוכזו במתקני ציבור ומכלאות, הועלו על רכבות משא לעיר לום ובנמל העיר נדחסו לתוך 4 מעבורות, דרך הדנובה הגיעו לווינה, ממנה ברכבות לקטוביץ שבפולין ומשם אל מותם במחנה טרבלינקה[6].
בשנת 2001 התגוררה בעיר משפחה יהודית אחת[1].
ערים תאומות
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 "אוכלוסיית העיר לום", באתר הרשות המקומית לום (בבולגרית).
- ^ חיים קשלס, דורות הראשונים, בתוך אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 69-73.
- ^ לוחות ססטיסטיים, בתוך אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים,1967, עמודים 645-655.
- ^ צבי קרן, "יהודי בולגריה, מבוא היסטורי קצר", באתר "כולנו בולגרים", אתר הבית של יהודי בולגריה .
- ^ חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה - כרך ד', מאחורי מסך הברזל, הוצאת דבר, תל אביב, 1969, עמוד 296.
- ^ משה מוסק, " יהודי בולגריה-כפשע בינם לבין המוות", בשביל הזיכרון-חוברת 33, מרכז המידע אודות השואה-יד ושם, 1999, עמודים 11-19.
- ^ "רשימת ערים תאומות לערי בולגריה" באתר namrb.org.
| רשויות מקומיות וערי מחוז מונטנה שבבולגריה | ||
|---|---|---|
|
