ליאור שליין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ליאור שליין
ליאור שליין.JPG
לידה 1 ביולי 1978 (גיל: 45)
ישראלישראל תל אביב-יפו, ישראל
תקופת הפעילות 1997–הווה (כ־27 שנים)
עיסוק קומיקאי, סאטיריקן ומנחה טלוויזיה
בת זוג מרב מיכאלי
מספר צאצאים 2
קישורים חיצוניים
פייסבוק lior.schleien
טוויטר liorschleien

ליאור מרדכי שְׁלַיין (נולד ב-1 ביולי 1978) הוא סאטיריקן, עיתונאי, סופר, קומיקאי ומנחה טלוויזיה ישראלי, זוכה חמישה פרסי אקדמיה לטלוויזיה, ובעל אות אביר איכות השלטון מטעם התנועה לאיכות השלטון משנת 2016.

ביוגרפיה

שליין נולד בתל אביב. אחותו נויה היא אמנית כלי הקשה. הוא בוגר בית הספר היסודי "גרץ" בפרויקט המחוננים, ותיכון עירוני ד' עם בגרות במגמת מתמטיקה-פיזיקה. את שירותו הצבאי עשה ככתב צבאי וראש מערכת החדשות בביטאון חיל האוויר. הוא בעל תואר שני במשפטים בהצטיינות מאוניברסיטת תל אביב.

בשנת 2001, עם סיום שירותו הצבאי, החל לכתוב את המדור הסאטירי "סוף הדרך" בעיתון "מעריב" יחד עם ארז בן-ארי ועמרי מרכוס. המדור פורסם בעיתון מדי יום שישי, במשך חמש שנים.

בין השנים 2002-2014 הופיע בתוכניות טלוויזיה שונות בערוץ 2 "רשת" ובערוץ 10. בין השאר בתוכנית האירוח של יאיר לפיד, "משחק מכור", "משחק מלוכלך", "גריל", "רצועת הביטחון", "הלילה עם ליאור שליין", "על החיים ועל המוות", "פעם בחיים", "עד הבחירות זה יעבור" ו"שיהיה לנו בהצלחה".

בדצמבר 2011 שליין יזם והנחה אירוע מחאה יוצא דופן שזכה לכותרת "מתי יבוא שוטר? - מסיבת סיום חופש הביטוי". במסגרת האירוע, שנערך בתל אביב, התאספו קומיקאים ואנשי תקשורת כדי למחות נגד הצעות חוק שנועדו להגביל את חופש הביטוי. במאי 2013, באותו אולם, ערך ערב מחאה נוסף: "יאיר אייד – מופע התרמה להצלת משרד האוצר ולסגירת הגרעון של ישראל".

בשנת 2013 נבחר על ידי עיתון "הארץ" למקום הרביעי ברשימת המשפיעים ביותר על הטלוויזיה הישראלית[1].

גב האומה

ב-2010 שב שליין ויצר את תוכנית הסאטירה "מצב האומה" בערוץ 2, ומאוחר יותר בשם "גב האומה" בערוץ 10 שהפך מאוחר יותר לערוץ 13.

מאז הבחירות ב-2015 וכינון הממשלה הימנית-דתית, הפכה "גב האומה" לגורם משפיע לא רק בתקשורת אלא גם בפוליטיקה הישראלית. שרים בכירים דוגמת נפתלי בנט וגלעד ארדן, וגורמים נוספים בקואליציה כגון ח"כ ישראל אייכלר וח"כ מאיר פרוש, התבטאו בפומבי נגד שליין ונגד התוכנית. המעבר לערוץ עשר למרות הניסיון של חפץ להוריד את התוכנית, והביקורת החדה והנוקבת המושמעת מדי שבוע ב"גב האומה", משכו אש גם לכיוונו של שליין.

בקיץ 2020 הודיעה "רשת 13" לחברת "אלבינו הפקות", אשר הפיקה את התכנית בהגשתו של שליין מאז 2017 (בימים שבהם ערוץ 10 פעל בנפרד מ"רשת") כי החוזה עמה מבוטל ותוכניתו של שליין הגיעה לסיומה. שליין ואלבינו הגישו תביעה נגד רשת בסך 45 מיליון ש"ח בגין הפרת החוזה.[2]. ב-24 דצמבר 2020 דווח על פיצוי של 9 מיליון ש"ח מחברת רשת לשליין.[3]

חיים אישיים

בת זוגו משנת 2007 היא חברת הכנסת מרב מיכאלי, והם גרים בתל אביב. על פי עדותו של שליין, השניים מתגוררים באותו בניין אך בדירות נפרדות, כאשר דירתו של שליין נמצאת קומה מעל זו של מיכאלי. לזוג שני בנים, אורי ואלון, שנולדו ב-2021 ו2023.

שליין מחזיק בעמדות ליברליות, תומך ברעיונות שתי מדינות לשני עמים[דרוש מקור], הפרדת הדת מהמדינה, פמיניזם, בשוק חופשי ובקפיטליזם[דרוש מקור]. הוא מגדיר את עצמו כאתאיסט.

מועמדויות ופרסים

ב-2017 ייצג את ישראל בכנס הראשון של קרן אובמה של המנהיגים הצעירים המשפיעים בעולם[4]. עוד קודם לכך, ב-2016 הוכר כאביר איכות השלטון מטעם התנועה למען איכות השלטון בתחום תרבות וחינוך[5]. בשנת 2013 נבחר על ידי עיתון "הארץ" למקום הרביעי ברשימת המשפיעים ביותר על הטלוויזיה הישראלית, ובשנת 2015 נבחר למקום השביעי ברשימת המשפיעים בתרבות של המגזין "ליברל".

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליאור שליין בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אתר למנויים בלבד המשפיעים בטלוויזיה הישראלית, באתר הארץ, 31 ביולי 2013
  2. ^ ליטל דוברוביצקי, רשת 13 לבית המשפט: "ליאור שליין התברר כטאלנט בינוני", באתר כלכליסט, 5 באוקטובר 2020
  3. ^ יהודה לוינגר, ליאור שליין יקבל 9 מיליון שקל מרשת על ביטול התכנית "גב האומה", באתר אייס, 24 בדצמבר 2020
  4. ^ איתמר אייכנר, המנהיגים הצעירים: שלושת הישראלים שבחר אובמה, באתר ynet, 3 בנובמבר 2017
  5. ^ אבירי איכות השלטון אגודת העיתונאים בתל אביב, 25 באוקטובר 2016
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0