מרב מיכאלי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרב מיכאלי
לידה 24 בנובמבר 1966 (גיל: 57)
י"א בכסלו ה'תשכ"ז
ישראלישראל פתח תקווה, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
מפלגה מפלגת העבודה הישראלית
סיעה העבודה (2013 - 2015)
המחנה הציוני (2015 - 2019)
העבודה (2019)
העבודה-גשר (2019 - 2020)
העבודה-גשר-מרצ (2020)
העבודה-מרצ (2020)
העבודה (2020-)
בן זוג ליאור שליין
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים ה־33
בממשלה ה-36
13 ביוני 202129 בדצמבר 2022
(שנה ו־28 שבועות)
תחת ראש הממשלה נפתלי בנט
יאיר לפיד
חברת הכנסת
5 בפברואר 201330 באפריל 2019
(6 שנים ו־12 שבועות)
1 באוגוסט 2019 – מכהנת
(4 שנים ו־29 שבועות)
כנסות 1920, 2125
יו"ר מפלגת העבודה
24 בינואר 2021 – מכהנת
(3 שנים ו־4 שבועות)
תפקידים בולטים נוספים

מרב מיכאלי (נולדה ב־24 בנובמבר 1966, י"א בכסלו ה'תשכ"ז) היא פוליטיקאית ישראלית פמיניסטית, יושבת ראש מפלגת העבודה וחברת הכנסת מטעמה. כיהנה כשרת התחבורה והבטיחות בדרכים בממשלה ה-36. לפני בחירתה לכנסת, הייתה אשת טלוויזיה ורדיו, מרצה בנושאי תקשורת ומגדר ופובליציסטית.

בדצמבר 2023 הודיעה מיכאלי על פרישתה מהחיים הפוליטיים.[1]

ביוגרפיה

מיכאלי נולדה בפתח תקווה לעמי מיכאלי ולסוזן קסטנר, ולה שתי אחיות: מיכל מיכאלי, ממקימות קרן ההון סיכון "EVA Ventures"[2], ועו"ד קרן מיכאלי, יועצת משפטית, לשעבר ראש המחלקה המשפטית בנציבות האו"ם לפליטים[3]. היא נכדתם של נחמיה מיכאלי (יליד פולין, במקור מיכאלוביץ')[4], מזכירה האחרון של תנועת מפ"ם, ושל ד"ר ישראל קסטנר, מארגן רכבת קסטנר. מיכאלי הזכירה את פעולות ההצלה של סבה בנאום הבכורה שלה בכנסת, ב־27 בפברואר 2013[5].

בילדותה למדה בלט ונגינה בפסנתר, והתחנכה בתנועת הצופים, שם שימשה גם מדריכה, רשג"דית ומרכזת שבט ראשונים בפתח תקווה, ומרכזת שבט הפיתוח שעריה בעיר, שם נתקלה לדבריה לראשונה בפערים מעמדיים וכלכליים. לפני גיוסה לצה"ל התנדבה לשנת שירות בירוחם, אותה לא השלימה, גם שם ריכזה שבט של תנועת הצופים[6].

כאשת תקשורת ומרצה

את שירותה הצבאי עשתה בתחנת הרדיו גלי צה"ל, כקריינית ומנחה. השתחררה מהשירות בסוף 1987 אך המשיכה בשירות קבע בתחנה[6]. הייתה שותפה להקמת תחנת "גלגלצ" והיא שהציעה את שם התחנה[7] והייתה המנהלת הראשונה שלה[8].

את פעילותה בטלוויזיה החלה באפריל 1988, כשהצטרפה לצוות התוכנית מבט ספורט בערוץ הראשון, ובין היתר הגישה את תוכנית הספורט המרכזית ששודרה מדי שבוע במוצ"ש, "משחק השבת" לצד יורם ארבל, ניסים קיוויתי ואורי לוי, ושידורים מאולימפיאדת סיאול (1988)[9]. בהמשך הגישה את התוכנית הטלוויזיה "רואים 6/6" בטלוויזיה החינוכית. בשנת 1993, עם תחילת השידורים המסחריים בערוץ 2 הנחתה בו את התוכנית "שישי חי", ששודרה במסגרת "שידורי קשת"[10], ב־1998 את תוכניות האירוח "עד עשר" בשידורי רשת[11], "כל ערב" בערוץ הראשון ו"מרב מיכאלי" בערוץ 3 ב־2000[12]. בתחום הרדיו, הגישה את תוכנית הבוקר "לחמניות" ברדיו תל אביב, שהייתה ממייסדיו יחד עם ארז טל וראודור בנזימן[13].

בתחילת 2003 הנחתה את תוכנית הבוקר של ערוץ 10[14], אך התוכנית ירדה משידור כחודשיים וחצי לאחר עלייתה[15]. בשנת 2004 התחילה להנחות תוכנית רדיו בשם "התקווה" ברדיו ללא הפסקה, ובמקביל הנחתה תוכנית ריאיונות בערוץ 2. ב־2005 החלה להנחות את "חדשות HOT" של חברת הטלוויזיה בכבלים HOT[16].

עד לבחירתה לכנסת הייתה מרצה בבית הספר לתקשורת של המסלול האקדמי המכללה למינהל, בבית הספר "כותרת" ובמכללה האקדמית ספיר. בנוסף, כתבה לעיתונים, פרסמה בקביעות מאמרים בעמודי הדעות של עיתון "הארץ" ובעיתון הנשים האמריקאי, "Women's Media Center"[17]. בשנת 1997 הקימה את השדולה "עזרת נשים" לקידום מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה בישראל, והייתה פעילה בשדולת הנשים ובארגונים חברתיים[18].

בפוליטיקה

הכנסת ה־19

לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה הוצע למרב מיכאלי להצטרף למפלגת מרצ אך היא דחתה את ההצעה[19]. בשנת 2013 הצטרפה למפלגת העבודה. בהתאם לתוצאות הבחירות המקדימות הוצבה מיכאלי במקום החמישי ברשימת המפלגה, ששוריין לאישה. לאחר פרישתו של עמיר פרץ מהמפלגה, קודמה למקום הרביעי.

מפלגת העבודה קיבלה 15 מנדטים בבחירות ומיכאלי נכנסה לכנסת התשע עשרה והפכה לחברה בוועדת החוץ והביטחון, ועדת החוקה, חוק ומשפט והייתה ליושבת ראש של כ־5 שדולות, בהן קידום ספורט הנשים ומיגור העוני. בין השנים 2013–2015 עמדה בראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית של ישראל עם יבשת אפריקה ומדינת הונגריה[20].

הכנסות 20 ו־21

לקראת הבחירות לכנסת העשרים התמודדה בפריימריז של מפלגת העבודה והגיעה למקום החמישי, דבר שהציב אותה במקום התשיעי ברשימת המחנה הציוני לאחר שילוב מתמודדי מפלגת "התנועה" ברשימה[21]. מיכאלי נכנסה לכנסת, ומונתה, על ידי יושב ראש המפלגה יצחק הרצוג, ליושבת ראש סיעת המחנה הציוני. באוקטובר 2017 הוחלפה על ידי יואל חסון בתפקיד. בכנסת זו הייתה חברה בכ-9 ועדות, בהן הועדה המסדרת, הועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן, ועדת החוקה, חוק ומשפט וועדת החינוך, התרבות והספורט[20]. בשנת 2015 החלה לעמוד בראש שדולות למען עצמאיות ועצמאים, שיתוף פעולה אזורי והמאבק בהתמכרות להימורים. הייתה ראשת קבוצת הידידות הפרלמנטרית של ישראל עם המדינות וייטנאם והפיליפינים עד 29 באפריל 2019[20].

באוקטובר 2016 פרסם חיים לוינסון בעיתון הארץ כי מיכאלי פעלה למנות מקורבת שלה למנכ"לית עמותת שדולת הנשים, והציעה לגייס כספים עבורה, זאת בניגוד לכללי האתיקה של הכנסת, האוסרים על חברי כנסת לגייס כספים לכל עמותה שהיא[22]. באותה שנה הפכה מיכאלי ליושבת הראש של שדולת נשים בעסקים ופירוק נישואים בשלום. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת הגיעה מיכאלי למקום החמישי בפריימריז והוצבה במקום השביעי ברשימה. המפלגה קיבלה שישה מנדטים ומיכאלי לא נכנסה לכנסת. לאחר התפטרותה של חברת הכנסת סתיו שפיר, שבה לכהן[23].

הכנסות 22 ו־23

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים הוצבה במקום הרביעי ברשימת העבודה-גשר והייתה חברה בוועדת הכנסת[20]. בסיום הבחירות לכנסת העשרים ושלוש הוצבה במקום השישי ברשימת העבודה-גשר-מרצ. בשני המקרים נבחרה לכנסת. הייתה חברה בועדת החינוך, התרבות והספורט, הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ועדת הקורונה ומכהנת כיושבת ראש ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובמופקרות. בנוסף היא חברת הוועדה לבחירת דיינים בכנסת החל מיולי 2020.

מיכאלי הובילה את ההתנגדות בשורות המפלגה להצטרפות העבודה לממשלת האחדות, שהוקמה בעקבות הבחירות לכנסת ה־23, יחד עם מפלגת כחול לבן. אולם בהצבעה שנערכה בוועידת מפלגת העבודה באפריל 2020 אושרה הצעת עמיר פרץ ואיציק שמולי להצטרף לממשלה. כחברת סיעת העבודה הייתה מיכאלי חברה באופן פורמלי בקואליציה, אולם היא סירבה להישמע למשמעת הקואוליציונית והסיעתית, והצביעה בפועל עם האופוזיציה[24].

מיכאלי התנגדה להצעת יו"ר המפלגה, עמיר פרץ, לבטל את הפריימריז לתפקיד היו"ר ולרשימת המועמדים לכנסת העשרים וארבע, ולהעביר את סמכות הבחירה לוועידת המפלגה, הצעה שאושרה בוועידת המפלגה בנובמבר 2020[25]. היא עתרה נגד ההחלטה לבית המשפט, שקיבל את עתירתה בראשית ינואר 2021 וחייב את מפלגת העבודה לקיים בחירות מקדימות לתפקיד היו"ר בקרב כל חברי המפלגה[26].

יושבת ראש מפלגת העבודה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הבחירות לראשות העבודה (2021)

ב-24 בינואר 2021 נבחרה מיכאלי בפריימריז לתפקיד יושבת ראש מפלגת העבודה לאחר שקיבלה כ-77% מהקולות[27]. עם כניסתה לתפקיד, מינתה מיכאלי את איש אמונה ניר רוזן לתפקיד מנכ״ל מפלגת העבודה[28]. מיד עם היבחרה דרשה מיכאלי מהשרים עמיר פרץ ואיציק שמולי, להתפטר מתפקידם ולעזוב את ממשלת נתניהו[29]. בתגובה עזבו פרץ ושמולי את המפלגה[30][31]. מיכאלי יזמה עריכת פריימריז לרשימת המפלגה לכנסת ה־24, והעבירה בוועידת המפלגה החלטה שהעשירייה הראשונה תורכב מנשים וגברים לסירוגין[32]. בבחירות לכנסת ה־24, שנערכו ב־23 במרץ 2021, זכתה מפלגת העבודה בראשותה ב־7 מנדטים.

כשרת התחבורה

בבחירות לכנסת ה-24 במרץ 2021, מיכאלי ומפלגתה חתמו על הסכם קואליציני עם "יש עתיד" להקמת ממשלת חילופים בין נפתלי בנט ליו"ר "יש עתיד", יאיר לפיד. עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש מונתה מיכאלי לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים[33]. שבועיים לאחר מינויה, הכריזה מיכאלי כי תמנה את סמנכ"לית משרד ראש הממשלה לשעבר, מיכל פרנק למנכ"לית משרד התחבורה[34].

באוגוסט 2021, הצליחה לאשר בוועידת העבודה שינוי בחוקה, שנועד לחזק את השפעתם של מתפקדי המפלגה על קבלת הכרעות חשובות לדרכה של המפלגה, על חשבון החלשת סמכויות ועידת המפלגה, ולמנוע אפשרות של ביטול הפריימריז בקרב כלל חברי המפלגה בעתיד. הוועידה גם אישרה את הצעת מיכאלי להוסיף כ־300 צירות חדשות בוועידה, כחלק מיישום החלטה להחלת שוויון מגדרי בכל מוסדות העבודה[35].

מיכאלי הכריזה על העדפת תיקצוב מקום לתחבורה ציבורית ולהולכי רגל על חשבון כבישים[36].

באוקטובר 2021 הכריזה: "פינוי התחנה המרכזית (בתל אביב) קורה! אני מאושרת שהצלחנו לחתום את כל ההסכמים שצריך"[37]. אך לאחר מספר ימים התגלה, במסגרת חוק חופש המידע, כי למרות הצהרתה, ההסכמים המדוברים לא נחתמו[38][39]. ואכן, ב־31 בדצמבר 2021, התאריך הקובע לביטול אופציית הארכת החוזה עם חברת נצבא – מפעילת התחנה המרכזית, התברר כי האופציה לא בוטלה, ופעילות האוטובוסים בתחנה תימשך[40].

מתוקף היותה יו"ר הקבינט לשוויון מגדרי אישרה הצעה לתקצוב של 155 מיליון שקלים כדי להוציא לפועל את תוכנית למאבק באלימות נגד נשים[41].

כחלק מחוק ההסדרים ותקציב המדינה, אושרה הצעתה של מיכאלי להגדלת תקציב משרד התחבורה ל-38 מיליארד ש"ח, שכ-80 אחוז מהם יושקעו בחיזוק התחבורה הציבורית (אוטובוסים ורכבות), ורק 20 אחוז יושקעו בכבישים ובכלי רכב פרטיים. מלבד זאת, אושרה יוזמתם של מיכאלי ושר האוצר אביגדור ליברמן להקים את רשות המטרו אשר תהיה אחראית לקידום פרויקט המטרו בגוש דן[42].

באפריל 2022, הוצגה רפורמה בתעריפי התחבורה הציבורית בישראל[43]. כמו כן, הודיעה כי שלושה רציפים שהיו ריקים יוקצו לנמלים הפרטיים[44].

ביוני 2022, הציגה את התוכנית הממשלתית לפתרונות חלופיים לרכב הפרטי[45].

ביולי 2022 נבחרה על ידי מגזין פורבס ישראל לאשה המשפיעה בישראל[46].

הכנסת ה-25

בבחירות לכנסת העשרים וחמש זכתה מפלגת העבודה בארבעה מושבים, ונותרה באופוזיציה. ב-7 בדצמבר 2023 הודיעה מיכאלי על כוונתה להקדים את הבחירות המקדימות במפלגה ועל החלטתה שלא להתמודד בהן ולמעשה לסיים את דרכה הפוליטית עם כינונה של הכנסת הבאה.[47]

חקיקה ביוזמתה

בשנות פעילותה בכנסת יזמה מיכאלי כ־300 הצעות חוק, שרובן לא אושרו[48][49]. בין הצעותיה (כחתומה ראשונה או שנייה) שנכנסו לספר החוקים:

  • תיקון לחוק ההוצאה לפועל שאושר במאי 2014, המבטל אפשרות למאסר אדם עקב אי תשלום חוב (למעט אי תשלום חוב מזונות)[50][51].
  • תיקון לחוק שירותי הדת היהודיים, שנכנס לתוקף בדצמבר 2016, האוסר על מי שעוסק בהעברת נפטרים למכור או להציע למכירה מוצר או שירות הקשורים בפטירה, אלא אם תנאי הרישיון מתירים לו לעשות כן. בנוסף, מוצע לחייב מי שעוסק בהעברת נפטר ואינו בעל רישיון לעסוק בקבורה, להודיע לאדם שעמו הוא מתקשר לשם העברת נפטר כי הוא זכאי לקבל את שירות ההעברה ללא תשלום, מגוף שהוא בעל רישיון כאמור[52].
  • תיקון מס' 20 לחוק הסיוע המשפטי שאושר ב־2017. התיקון מקנה זכות לקבלת סיוע משפטי למי שנפגע מעבירות צניעות בקטינים או במשפחה או בחסר ישע לפי חוק העונשין, שהוגש בגינה כתב אישום. הזכאות כוללת קבלת ייעוץ, ליווי וסיוע במימוש זכויותיו של הנפגע[53].
  • תיקון מס' 6 לחוק גיל פרישה (יחד עם אורלי לוי־אבקסיס ואחרים) שאושר ב־2017, האומר כי גיל הפרישה לאישה יעמוד על 62 ולא יעלה ללא המלצת שר האוצר ואישור ועדת הכספים[54][55].
  • תיקון מס' 15 לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), שאושר ב־2016 וקובע כי במקרה של היעדרות לסירוגין של שני ההורים בשל מחלת ילד ימנו את ימי ההיעדרות לעניין חישוב הזכאות לדמי המחלה מהיום הראשון שבו אחד מההורים נעדר בשל מחלת הילד, בכפוף להגשת הצהרה[56].
  • תיקון מס' 7 לחוק הפסיכולוגים שאושר ב־2014 וקובע כי אם קבעה ועדת המשמעת כי פסיכולוג עבר עבירת משמעת, תובא ההחלטה בציון שם הפסיכולוג לידיעת הציבור באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובדרכים נוספות[57].
  • תיקון מס' 4 לחוק הקולנוע שאושר ב־2014, הקובע כי יוצר או בעל זכויות ביצירה קולנועית יוכל לנהל את זכויותיו באמצעות תאגיד לניהול משותף[58].
  • תיקון לחוק תובענות ייצוגיות – הסדרי פשרה והסתלקות, נכנס לתוקף ביולי 2015, אשר קובע כי התובע המייצג ובא כוחו לא יקבלו כל גמול, שכר טרחה או טובת הנאה במסגרת הסתלקותם מהתביעה, אלא אם מדובר בבקשת אישור או בתובענה ייצוגית שהביאו תועלת לחברי הקבוצה[59].
  • חוק חסימת מספר טלפון לשם מניעת ביצוע עבירות (יחד עם יוליה מלינובסקי), עבר ונכנס לתוקף במרץ 2018, המאפשר לנתק קווי טלפון המופיעים על כרטיסים המוצמדים למגבי מכוניות ומספרים המשמשים להזמנת סמים
  • תיקון לחוק הטבות לניצולי שואה – נכנס לתוקף בדצמבר 2017[60].

עמדותיה

פמיניזם

מיכאלי מגדירה את עצמה כפמיניסטית. מאז שנת 2001 מקפידה לדבר בלשון זכר ונקבה, בפנייה לרבים ולרבות, או בלשון נקבה[61]. סגנון זה הביא לעיתים לשיבושי לשון מכוונים כגון "הציבור יודעת" או "פתאום קמה אדם בבוקר והרגישה שהיא עם והתחילה ללכת"[62]. לטענתה, בעבר השפה העברית הייתה גברית בלבד, בתקופה בה נשים לא זכו לזכות הצבעה או אפשרות ללמוד לימודים אקדמיים, מה שהביא להדרתן. לדעתה ולכן היא פועלת לצמצומה בשימוש בלשון רבות[63]. במהלך כהונתה בכנסת העשרים ושלוש, כיהנה כיושבת ראש השדולה למען נשים חרדיות בכנסת[20][64][65].


מיכאלי נוהגת ללבוש בגדים בצבע שחור; לדבריה, היא רוצה שיתרכזו במה שיש לה לומר ולא בהופעתה החיצונית[66].

כלכלה וחברה

מיכאלי דוגלת במדינת רווחה ובגישה כלכלית סוציאל-דמוקרטית בה יינתן שירותי בריאות וחינוך חינם לכלל האזרחים ובמתן קצבאות לאוכלוסיות מוחלשות כגון נכים וניצולי שואה.[67] היא יושבת ראש שדולות למען בעלי חיים,[68] סגירת הפערים ברשויות הערביות, הצלת ים המלח ובקעת הירדן, מאבק בהימורים ועוד.[20] מיכאלי תומכת בחופשת לידה של כשנה לשני ההורים ובהפרדת דת ומדינה בה נכללים נישואים אזרחיים וקוראת למדינה לרשום נישואים רק בדרך זו בשל אפליית נשים ברבנות בקבלת גט ואי יכולתם של אזרחים לא יהודים על פי ההלכה להינשא.[69]

הביעה תמיכה במתן רשות חופשית לכל המעוניין לפתוח תחנת רדיו, וכינתה את המצב בו יש רק מעט תחנות רדיו הנבחרות במכרזים: "סתימת פיות בחסות המדינה"[70]. מיכאלי ביקרה את ממשלת ישראל על מה שהגדירה "כוחנותה ותוקפנותה". בהקשר לאירועי המשט לעזה כתבה: "ישראל היום שבויה בתודעת־קורבן כוזבת, ההולכת יד ביד עם תחושת כל־יכולה כוזבת, מצד אחד, ועם אשמה הנהפכת לתוקפנות, מצד אחר"[71].

גיוס לצה"ל

בשנת 2009 קראה בעיתון הארץ לביטול גיוס נשים לצה"ל כיוון שלטענתה "השירות הצבאי הוא בית ספר עוצר נשימה בעוצמתו לנחיתות ולכפיפות של נשים"[72]. שנה לאחר מכן במסגרת חגיגות שישים שנה לגלי צה"ל אמרה כי "אמהות לא צריכות לשלוח את ילדיהן לצבא כשיש כיבוש שמתמשך למעלה מ־40 שנה והשלטון בישראל לא עושה מאמצים לפתור אותו בדרכים אחרות"[73]. בראיון בתוכנית הסאטירה גב האומה בשנת 2016, אמרה מיכאלי: "מעולם לא קראתי לא לשלוח ילדות וילדים לצבא, אני אומרת שאימהות ואבות צריכים לתפוס את עצמם ככוח פוליטי ולדרוש מכל שלטון לא משנה מה הוא לעשות כל מאמץ להסכם שלום לפני ששולחים את ילדינו למלחמה"[74].

נישואין והורות

במאמר בעיתון הארץ יצאה נגד מוסד הנישואים שאותו היא רואה כ"סידור כלכלי ומעמדי ופטנט לניהול קל יותר של החברה על ידי חלוקתה, עדיין, ל'בתי אב'"[75]. היא העבירה הרצאה תחת הכותרת "ביטול הנישואין" בוועידת TEDx שנערכה בישראל[76]. מיכאלי מרבה לצטט את דברי פרופסור דפנה הקר בהם האמירה לפיה המבנה המשפחתי המסורתי הוא מחולל דיכוי בסיסי. היא הצהירה כי בחרה שלא להביא ילדים[77]. בשנת 2017 בראיון לרשת טלוויזיה אוסטרלית אמרה מיכאלי כי התא המשפחתי הוא המקום הכי פחות בטוח לילדים, וטענה כי ילד לא צריך בהכרח לגדול אצל הוריו הביולוגיים, ושעל המדינה לקבוע קריטריונים שעל פיהם ייקבע מי יקבל את האחריות על הילד[78]. בראיון לתוכנית הבוקר של קשת ב-2015[79], התנגדה לביטול חזקת הגיל הרך הקובע שבמקרה גירושין, ילדים עד גיל 6 יהיו אוטומטית במשמורת האם. זאת לאחר שהצביעה נגד[80] הצעת חוק מטעם הקואליציה, שביקשה לבטל סעיף זה המפלה אבות בנושא משמורת הילדים. בראיון אמרה: "לא יעלה על הדעת שילד או ילדה בני שלוש יעברו פעמיים שלוש בשבוע מבית לבית. חזקת הגיל הרך באה להגיד שעד גיל 6 זה לא פתוח למשא ומתן.[79]"

דת ומדינה

ב־25 באוקטובר 2021, במהלך חילופי דברים בנושא הכותל המערבי בישיבת שדולת חופש הדת של הכנסת, אמרה מיכאלי שמאמץ ההסדרה של הכותל צריך להיות לא רק עבור יהדות התפוצות, אלא גם כצורך של החברה הישראלית. בין דבריה, "העובדה שהרוב המכריע של אזרחיות ואזרחי ישראל התרגלו להתייחס לכותל המערבי כאל בית כנסת חרדי היא קלקול"[81].

בינואר 2019 צייצה מיכאלי בחשבון הטוויטר שלה כי "ישראל היא הדמוקרטיה היחידה בעולם שאין בה תחבורה ציבורית בשבת. הגיע הזמן לשים לזה סוף"[82][83]. במענה לשאלה שהופנתה אליה בנושא בספטמבר 2021, השיבה בכובעה כשרת התחבורה כי: "עם מציאת המודל הנכון, גם את ואתה תוכלו לממש את חופש התנועה שלכןם בכל ימות השבוע בלי מגבלות ועם מקסימום אפשרויות"[84].

חיים אישיים

במהלך שנות התשעים הייתה בת זוגו של ארז טל. משנת 2007 בן זוגה הוא הסאטיריקן ומנחה הטלוויזיה ליאור שליין. היא מתגוררת בתל אביב, בסמוך לשליין[85]. מיכאלי הצהירה שהיא אל־הורית ואינה מתחרטת על כך שלא הביאה ילדים[86]. למרות זאת, ב־2021 נולד לה ולבן זוגה ילד בהליך פונדקאות בארצות הברית[87]. באפריל 2023 נולד להם בן נוסף בהליך פונדקאות[88].

קישורים חיצוניים

מכּתביה

הערות שוליים

  1. ^ ירון משה תנעמי, דרמת ענק במפלגת העבודה: מרב מיכאלי פורשת מהחיים הפוליטיים, באתר עכשיו 14, ‏12.07.2023
  2. ^ מרי לויצקר, ריאיון עם מיכל מיכאלי, ממקימות EVA Ventures, קרן הון סיכון המשקיעה במיזמים של נשים, באתר Geektime, ‏28 באוגוסט 2014
  3. ^ פרוטוקול מס' 429 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה, 2 בדצמבר 2014, באתר נבו
  4. ^ עדו בן פורת, גפני למרב מיכאלי: מקומך בדגל התורה, באתר ערוץ 7, 28 בפברואר 2013
  5. ^ מרב מיכאלי, צדק ברחוב קטן, באתר ynet, 5 ביולי 2001
  6. ^ 6.0 6.1 אדר אבישר, עוד שבועיים משתחררת, מעריב, 9 באוקטובר 1987
  7. ^ איילת רוזן, ‏מה הקשר בין סתיו שפיר לרן דנקר?, באתר ‏מאקו‏‏, ‏19 בינואר 2015‏
  8. ^ גלגלצ חוגגת 25 שנים: מנהלת התחנה הראשונה מרב מיכאלי מספרת איך הכל התחיל, נכון להבוקר עם רזי ברקאי, 31 באוקטובר 2018
  9. ^ אימי גינזבורג, היא יודעת שנאפולי זכתה בגביע אזפ"א, חדשות, 24 במאי 1989
  10. ^ גיורא יהלום, ‏רצועת הפאדיחה, באתר גלובס, 6 באוגוסט 2000
  11. ^ אביבה קרול, ‏רייטינג נמוך במפתיע למרב מיכאלי, באתר גלובס, 9 ביוני 1998
  12. ^ ניר קיפניס, ‏המעגל הקטן, באתר גלובס, 11 בדצמבר 2000
  13. ^ יצחק דנון, ‏השופט בדימוס ישי לויט ישמש בורר בסכסוך בין בעלי המניות ברדיו תל-אביב, באתר גלובס, 7 באוגוסט 2002
  14. ^ רוגל אלפר, בגלל מה שהיא, באתר הארץ, 2 בינואר 2003
  15. ^ תוכנית הבוקר עם מרב מיכאלי והתוכנית "לונדון את קירשנבאום" יורדות מערוץ 10, באתר הארץ, 19 במרץ 2003
  16. ^ מרב מיכאלי תגיש את חדשות HOT במרכז, באתר גלובס, 1 בדצמבר 2005
  17. ^ חברת הכנסת מרב מיכאלי – פעילות ציבורית ופרסומים, באתר הכנסת
  18. ^ דנה שוופי, השחור החדש: טוב שיש לנו את מרב מיכאלי, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2012
  19. ^ רוני זינגר, חיזוק נשי: מרב מיכאלי שוקלת הצטרפות להתארגנות השמאל, באתר הארץ, 15 בנובמבר 2008
  20. ^ 20.0 20.1 20.2 20.3 20.4 20.5 חברת הכנסת מרב מיכאלי – תפקידים בכנסת, באתר הכנסת
  21. ^ תוצאות הבחירות בפריימריס לרשימת העבודה לכנסת ה-20, באתר מפלגת העבודה
  22. ^ חיים לוינסון, ח"כ מיכאלי פעלה למנות מקורבת לראשות עמותה, והבטיחה לגייס תרומות, באתר TheMarker‏, 26 באוקטובר 2016
  23. ^ יובל קרני, סתיו שפיר התפטרה מהכנסת, מרב מיכאלי תיכנס במקומה, באתר ynet, 30 ביולי 2019
  24. ^ יורי ילון, ‏מרב מיכאלי: "אהיה אופוזיציה בתוך הקואליציה", באתר ישראל היום, 5 באפריל 2020
  25. ^ ועידת העבודה אישרה: הסמכות לבחירת יו"ר המפלגה תועבר אליה, באתר וואלה!‏, 29 בנובמבר 2020
  26. ^ אריק בנדר, ‏ביהמ"ש קבע: יתקיימו פריימריז בעבודה; מיכאלי הודיעה שתתמודד, באתר מעריב אונליין, 3 בינואר 2021
  27. ^ יערה שפירא, הפריימריז בעבודה: מרב מיכאלי נבחרה לראשות המפלגה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 בינואר 2021
  28. ^ אריק בנדר, ‏מפלגת העבודה מינתה מנכ"ל ומנהל סיעה חדשים, באתר מעריב אונליין, 12 באפריל 2021
  29. ^ יהודה שלזינגר, ‏מרב מיכאלי: "מחנה השמאל הוא קורבן אלימות, ומתנהג כקורבן אלימות", באתר ישראל היום, 7 בינואר 2021
  30. ^ יערה שפירא, זאב קם וערן זינגר, איציק שמולי הודיע: פורש מהחיים הפוליטיים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 03 בפברואר 2021
  31. ^ יערה שפירא, פרסום ראשון: עמיר פרץ מתפטר מהכנסת ופורש ממפלגת העבודה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 26 בינואר 2021
  32. ^ סרטונים תוצאות הפריימריז לרשימת העבודה: בר לב ראשון, אמילי מואטי שנייה; במקום החמישי - אפרת רייטן, באתר ‏מאקו‏‏, ‏1 בפברואר 2021‏
  33. ^ אסף זגריזק, שרת התחבורה מיכאלי: "נשחרר את התקיעות של המדינה", באתר ynet, 14 ביוני 2021
  34. ^ יובל שדה, פרסום ראשון מיכל פרנק נבחרה למנכ"לית משרד התחבורה, באתר כלכליסט, 28 ביוני 2021
  35. ^ טל שלו‏, ועידת העבודה אישרה - היו"ר והרשימה ייבחרו רק בפריימריז, באתר וואלה!‏, 12 באוגוסט 2021
  36. ^ אתר למנויים בלבד דניאל שמיל, שרת התחבורה: נפסיק להשקיע בכבישים, נפנה מקום לתחבורה ציבורית ולהולכי רגל, באתר TheMarker‏, 11 באוקטובר 2021
  37. ^ מרב מיכאלי, באתר TikTok (ארכיון)
  38. ^ בקשה לחופש מידע - קריאת ההסכמים לפינוי התחנה המרכזית (ארכיון)
  39. ^ מענה לבקשת חופש מידע - פינוי התחנה המרכזית (ארכיון)
  40. ^ אתר למנויים בלבד אסנת ניר, הפליק־פלאק של חולדאי: כך נגנזת ההזדמנות לפינוי התחנה המרכזית, באתר TheMarker‏, 23 בדצמבר 2021
  41. ^ אנה ברסקי, ‏מיכאלי הודיעה על תקצוב של 155 מיליון שקלים למאבק באלימות כלפי נשים, באתר מעריב אונליין, 21 בנובמבר 2021
  42. ^ דניאל רוט-אבנרי, ‏התקדמות במיזם המטרו: אושר לקריאה שלישית בכנסת, באתר ישראל היום, 18 באוקטובר 2021
  43. ^ רועי רובינשטיין, אודי עציון, כרטיס חופשי-חודשי ארצי ב-225 שקלים: הרפורמה בתחבורה הציבורית, באתר ynet, 3 באפריל 2022
  44. ^ אסף זגריזק, ‏שרת התחבורה הקצתה רציפים ריקים לנמלים הפרטיים, ופתחה חזית עם ההסתדרות, באתר גלובס, 6 באפריל 2022
  45. ^ אסף זגריזק, ‏בעלות של חצי מיליארד שקל: זו התוכנית הממשלתית לחלופה לרכב הפרטי, באתר גלובס, 23 ביוני 2022
  46. ^ 50 הנשים המשפיעות בישראל לשנת 2022 (אורכב 19.08.2022 בארכיון Wayback Machine), פורבס ישראל
  47. ^ מורן אזולאי, מרב מיכאלי תפרוש בתום כהונת הכנסת - ומקדימה את הפריימריז לראשות העבודה, באתר ynet, ‏7 בדצמבר 2023
  48. ^ לייב עם מרב מיכאלי (ביוונית), ארכיון מ-2023-03-08, נבדק ב-2021-02-04
  49. ^ צבי זרחיה, הכנסת ה-20: שיאנית הצעות החוק הפרטיות, באתר כלכליסט, 4 ביוני 2018
  50. ^ חוק ביטול מאסר חייבים בהוצאה לפועל, באתר מרב מיכאלי
  51. ^ חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 43), התשע"ד-2014
  52. ^ אושר סופית: מובילי נפטר לא יורשו למכור מוצרים ושירותים נוספים למשפחה האבלה, באתר הכנסת, ‏5 בדצמבר 2016 (ארכיון)
  53. ^ חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 20), התשע"ז-2017, באתר main.knesset.gov.il (ארכיון)
  54. ^ שחר אילן, הכנסת אישרה: העלאת גיל הפרישה לנשים תידחה לפברואר 2018, באתר כלכליסט, 24 ביולי 2017
  55. ^ חוק גיל פרישה (תיקון מס' 6), התשע"ז-2017, באתר main.knesset.gov.il (ארכיון)
  56. ^ חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 15), התשע"ו-2016, באתר main.knesset.gov.il (ארכיון)
  57. ^ חוק הפסיכולוגים (תיקון מס' 7), התשע"ה-2014, באתר main.knesset.gov.il (ארכיון)
  58. ^ חוק הקולנוע (תיקון מס' 4), התשע"ה-2014, באתר main.knesset.gov.il (ארכיון)
  59. ^ תיקון לחוק תובענות ייצוגיות – הסדרי פשרה והסתלקות, באתר מרב מיכאלי(הקישור אינו פעיל)
  60. ^ יובל בגנו, ‏חוק התשלום לניצולי שואה של ח"כ מיכאלי עבר בקריאה שלישית, באתר מעריב אונליין, 25 בדצמבר 2017
  61. ^ YouTube full-color icon (2017).svg אז למה באמת אני מדברת בלשון נקבה?, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:17)
  62. ^ מרב מיכאלי, חדוות הקריסה, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2012 רפרנס לשיר בבוקר בבוקר
  63. ^ YouTube full-color icon (2017).svg אפליית נשים בשפה העברית?, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 5:46)
  64. ^ מרב מיכאלי, הצעת תיקון לחוק הדיינים – כשירות למנהל בתי הדין הרבניים
  65. ^ מרב מיכאלי, הצעת תיקון לחוק יסוד הכנסת – ייצוג מינימלי לשני המינים ברשימת מועמדים
  66. ^ אתר למנויים בלבד לירוי שופן, מרב מיכאלי וחשיבותה של הופעה, באתר הארץ, 10 במרץ 2021
  67. ^ YouTube full-color icon (2017).svg לאן מרב מיכאלי רוצה לקחת אותנו?, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:43)
  68. ^ זאב קליין, ‏איסור משלוחים חיים לשחיטה – אושר בטרומית, באתר ישראל היום, 14 בנובמבר 2018
  69. ^ YouTube full-color icon (2017).svg מי כאן פמיניסטית – חברת הכנסת מרב מיכאלי (המחנה הציוני), סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:34)
  70. ^ מרב מיכאלי, לאזרח את הפיראטים, באתר ynet, 17 ביולי 2000
  71. ^ מרב מיכאלי, אין מה לחקור, באתר הארץ, 3 ביוני 2010
  72. ^ מרב מיכאלי, חברות, הגיע הזמן, באתר הארץ, 7 ביולי 2009
  73. ^ ערן בר-און, מרב מיכאלי: "לא לשלוח ילדים לצבא", באתר ynet, 18 באוקטובר 2010
  74. ^ YouTube full-color icon (2017).svg גב האומה - ראיון עם ח"כ מרב מיכאלי, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 22:35)
  75. ^ מרב מיכאלי, רחם משלו, באתר הארץ, 1 במאי 2011
  76. ^ סרטונים Cancel Marriage: Merav Michaeli at – הרצאתה של מיכאלי, בערוץ YouTube‏ של TEDx (באנגלית)
  77. ^ יהודה יפרח, ‏"הכרוניקה דצמבר 2017", השילוח 7, נובמבר 2017
  78. ^ דברי מרב מיכאלי מעוררים סערה: "מרגיש שאת הרעיון שלה ניסו על ילדי תימן", באתר מעריב אונליין, 17 באוקטובר 2017; "לילד יכולים להיות יותר משני הורים": ריאיון של ח"כ מיכאלי עורר סערה, באתר וואלה!‏, 18 באוקטובר 2017
  79. ^ 79.0 79.1 תכנית הבוקר של קשת, "לא ייתכן שילד יעבור פעמיים בשבוע מבית לבית", באתר MAKO, ‏05.11.2015 (ארכיון)
  80. ^ עומר להט, הפלת חוק הורים וילדיהם: הפמיניסטיות בגדו בנשים, באתר nrg‏, 5 בנובמבר 2015
  81. ^ סרטונים "נצטרך לשחרר את הכותל שוב": האמירה החריגה של שרת התחבורה מיכאלי, באתר מעריב אונליין, 25 באוקטובר 2021
  82. ^ גיא ליברמן, ‏מרב מיכאלי צפויה להתמקד בתחבורה ציבורית, ובעיקר בשבת, באתר גלובס, 1 ביוני 2021
  83. ^ https://twitter.com/meravmichaeli/status/1089946041967935489, Twitter (ארכיון)
  84. ^ יעל געתון, היחיד שלא ענה לשאלות התיכוניסטים: בנימין נתניהו, באתר "שקוף", 14 בספטמבר 2021
  85. ^ דרור גלוברמן, ‏גרים בנפרד ולא מדברים על ילדים: כך נראית הזוגיות של מרב מיכאלי וליאור שליין, באתר ‏מאקו‏‏, ‏2 בינואר 2014‏
  86. ^ "לא מצטערת שלא הבאתי ילדים, אף פעם לא רציתי להיות אימא", באתר וואלה!‏, 4 ביולי 2018
  87. ^ מיכאל האוזר טוב, שרת התחבורה מיכאלי: טסתי לארה"ב כדי להביא ילד בהליך פונדקאות, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2021
  88. ^ בן שני למרב מיכאלי וליאור שליין: "אימא של אורי ואלון", באתר ‏מאקו‏‏, ‏13 באפריל 2023‏


מרב מיכאלי - תבניות ניווט
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0