מאיר פרוש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאיר פרוש
מאיר פרוש
שגיאת לואה ביחידה יחידה:Wikidata בשורה 335: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).
לידה כ"א בסיוון ה'תשט"ו (גיל: 67)
ירושלים, ישראל
מפלגה אגודת ישראל
סיעה יהדות התורה, אגודת ישראל
שר ירושלים ומסורת ישראל ה-16
בממשלה ה־37
22 בינואר 2023 – מכהן
(19 שבועות ויום)
חבר הכנסת
17 ביוני 19966 בפברואר 2011
(14 שנים)
5 בפברואר 201324 במאי 2016
(3 שנים ו־15 שבועות)
30 באפריל 201919 ביוני 2020
(שנה ו־7 שבועות)
6 באפריל 202125 בינואר 2023
(שנה ו־42 שבועות)
כנסות ה־1418, 1920, 2125
תפקידים בולטים נוספים

מֵאִיר פֹּרוּשׁ (נולד בכ"א בסיוון תשט"ו, 11 ביוני 1955) הוא שר ירושלים ומסורת ישראל, חבר הכנסת בהפסקת כהונה מטעם מפלגת אגודת ישראל בסיעת יהדות התורה, ויו"ר מרכז אגודת ישראל בירושלים. כיהן בעבר כסגן שר במעמד שר הבינוי והשיכון וכסגן שר במשרד החינוך.

ביוגרפיה

נולד בשנת 1955 בירושלים, בנם של ברכה לבית פקשר ומנחם פרוש שכיהן כחבר הכנסת מטעם אגודת ישראל במשך 37 שנים, ונכדו של משה גליקמן־פרוש שהיה עסקן בכיר באגודת ישראל בתקופת המנדט הבריטי והקמת מדינת ישראל, וחבר עיריית ירושלים.

פרוש למד בילדותו בתלמוד תורה וישיבת עץ חיים שבירושלים, לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת סלובודקה בבני ברק. לאחר נישואיו התגייס לשירות צבאי "שלב ב'", ארבעה חודשי שירות חובה.

פרוש מנהיג את תת-הסיעה "שלומי אמונים" בתוך סיעת אגודת ישראל. גם מערכת הכשרות של "אגודת ישראל" מצויה בשליטתו. ייסד יחד עם אביו, מנחם פרוש, את עיתון "המבשר".

עד 2007 היה פרוש חסיד בויאן,[דרוש מקור] אך עזב את החסידות בעקבות תמיכתו במאיר רובינשטיין שהתמודד לראשות העיר ביתר עילית מול יצחק פינדרוס שנתמך על ידי האדמו"ר מבויאן. לאחר מכן התקרב לחסידות ויז'ניץ מונסי, ואף נסע לשהות אצל רבי מרדכי הגר בימי ראש השנה.

פעילות פוליטית

בעיריית ירושלים

תעמולה של פרוש על אוטובוס בירושלים במהלך המירוץ לראשות העירייה בשנת 2008

שימש כמנהל משרדי אגודת ישראל בירושלים. כיהן במשך 13 שנה כחבר מועצת עיריית ירושלים. 7 שנים היה סגן ראש עיריית ירושלים, אחראי על תיק שיפור פני העיר, מנהל תיק החינוך החרדי וחבר ועדת תכנון ובנייה.

לאחר כהונתו של אורי לופוליאנסקי, נציג דגל התורה, כראש עיריית ירושלים, התמודד פרוש כנציג אגודת ישראל ביהדות התורה, על תפקיד ראש העירייה בבחירות שנערכו ב-11 בנובמבר 2008[1], וזכה לתמיכת רוב הרבנים מהמגזר החרדי, ורוב הרבנים מהמגזר הדתי-לאומי, למעט חסידות גור שהתנגדה למועמדותו. בבחירות הפסיד פרוש לניר ברקת לאחר שזכה ב-43% מהקולות, מול 52% של ברקת. לאחר מכן, בכנסת ה-18 הביא פרוש לבחירתו של חבר הכנסת משה גפני מדגל התורה לראשות ועדת הכספים ובכך גרם להדחתו של יעקב ליצמן מתפקיד זה בו שימש ליצמן כנציג התנועה בעבר.

לאחר פטירת אביו מונה פרוש לשמש תחתיו כיו"ר מרכז אגודת ישראל בירושלים.

בכנסת ובממשלה

פרוש כיהן כח"כ משנת 1996, ולמעשה החליף את אביו שכיהן כח"כ עד 1994. הוא שימש כסגן שר במשרד הבינוי והשיכון (בלא שר מעליו) בשנים 1996–1999, ובשנים 20012003 תחת השר נתן שרנסקי. נחשד כי בהיותו סגן שר הבינוי והשיכון פנה פרוש לנזקקים שזכו לסיוע בדיור ממשרד השיכון וביקש מהם לסייע להצלחת מפלגתו בטרם הבחירות בשנת 1999. בעקבות כך המליצה המשטרה להעמידו לדין בחשד לעבירה על חוק הגנת הפרטיות ובעבירה של מרמה והפרת אמונים[2]. החלטת הפרקליטות לסגור את התיק כנגדו נומקה בספקות שהתעוררו סביב "היסוד הנפשי שבעבירה".

במהלך הכנת תקציב המדינה לשנת 2003 פתח פרוש בשביתת רעב מול משרד ראש הממשלה אודות "גזירות תשס"ג" - הקיצוצים שממשלת ישראל ערכה בתקציב המדינה, שכללה פגיעה משמעותית בקצבאות הילדים ובשכבות החלשות באוכלוסייה[3].

בשנת 2013 במהלך דיון במליאת הכנסת על העברת חוק גיוס בני ישיבות (חוק פרי) כבל עצמו פרוש לדוכן הנואמים בכנסת. לאחר כשעה שבה היה כבול לדוכן הוצא מן המליאה ונענש על ידי וועדת האתיקה בהרחקה לשבועיים ממליאת הכנסת.

פרוש הוא נציג סיעת שלומי אמוני ישראל באגודת ישראל, סיעה המאגדת בתוכה כמה מהפלגים שבאגודת ישראל ולא את אלו שכבר יש להם נציג (חסידות גור, חסידות ויז'ניץ וחסידות בעלזא).

בין החוקים שיזם פרוש במהלך כהונתו בכנסת: חוק האוסר על מכירה ועל ייצור של דלק שאינו עומד בתקן, ומגביר את הפיקוח על תחנות הדלק, וכן חוק הקובע כי ספק שירותי טלפון שניתק מנוי מחמת אי תשלום, יחויב לאפשר למנוי להתקשר למוקדי החירום של משטרת ישראל, מגן דוד אדום ומכבי האש בחודשיים הראשונים שלאחר הניתוק.

בכנסת ה-18 כיהן פרוש כסגן שר החינוך, עד להתפטרותו מן הכנסת ב-6 בפברואר 2011 כחלק מהסכם הרוטציה הפנימי ביהדות התורה בין סיעתו שלומי אמונים לבין חסידות בעלזא. הוא נבחר מחדש לכנסת ה-19.

בינואר 2015, לקראת הבחירות לכנסת ה-20, נבחר פרוש למקום הראשון בבחירות הפנימיות בסיעת שלומי אמונים[4]

בממשלת ישראל ה-34 מונה לסגן שר החינוך[5].

ב-24 במאי 2016 הפסיק פרוש את חברותו בכנסת, במסגרת "החוק הנורווגי", כדי לאפשר את כניסתו לכנסת של יעקב אשר מדגל התורה. זאת, על רקע מתחים בין אגודת ישראל ודגל התורה על רקע טענות של האחרונה לאי־ייצוג הולם בכנסת[6]; וחזר לכהן בכנסת בעקבות כינון הכנסת ה־21.

בממשלת ישראל ה-35 מונה שוב לסגן שר החינוך. בהמשך התפטר מהכנסת במסגרת "החוק הנורווגי"[7]

עמדתו המדינית

בעת כהונתו כסגן שר הבינוי והשיכון יזם את הקמת הר חומה, ובעת שמפלגתו נכנסה לקואליציה של אריאל שרון סירב פרוש לקבל תפקיד ממשלתי עקב התנגדותו לתוכנית ההתנתקות. בעבר הזהיר פרוש כי ההצהרות על חלוקת ירושלים מעודדות ניסיונות השתלטות של הרשות הפלסטינית על קרקעות במזרח העיר[8].

חיים אישיים

הוא נשוי לרחל[9], בתו של נחום יואל הלפרין, ואב ל-12 ילדים, ומתגורר בשכונת רוממה שבירושלים. בנו הבכור, ישראל פרוש, מכהן כראש עיריית אלעד (נבחר בשנת 2013). בנו משה, הוא מנכ"ל עיתון "המבשר" אשר בבעלות המשפחה. בנו יעקב הוא מנהל השיווק, ובנו נחום ('נוחי') הוא מנכ"ל מערכת הכשרות של אגודת ישראל, הנמצאת אף היא בבעלות המשפחה.

ב-13 בספטמבר 2021 הותקף פרוש על ידי שני אלמונים סמוך לביתו, שניסו לגזור את זקנו. פרוש לא נזקק לטיפול רפואי[10].

אילן יוחסין משפחת פרוש

רבי נפתלי צבי פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה זלמן פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גרשון פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נפתלי צבי פרוש-גליקמן
 
רבי עקיבה פרוש
 
אהרן יעקב פרוש
 
רבי אליהו נחום פרוש
 
יוחנן דוד סלומון
 
רבי חיים יהודה לייב אוירבך
 
שינא גיטל
 
מנחם מנדל פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
משה פרוש
 
מרדכי ליבר פרוש
 
רבי זונדל קרויזר
 
שמואל קלמן מירסקי
 
אברהם
 
נפתלי סלומון
 
המשך ענף זה ראו:
עץ חיים יהודה לייב אוירבך
 
מרדכי ליבר פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם פרוש
 
רבי חיים קמיל
 
 
 
 
 
שרה
 
כתריאל שלמון
 
יוחנן דוד סלומון (סופר)
 
משה מנדלבאום
 
שלום חיים פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מאיר פרוש
 
אשר טננבוים
 
 
 
 
 
אהוד חבצלת
 
 
 
 
 
 
 
ישראל פרוש
 


קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאיר פרוש בוויקישיתוף

הערות שוליים


Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0