מאיר פרוש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאיר פרוש
מאיר פרוש
לידה כ"א בסיוון ה'תשט"ו (גיל: 69)
ירושלים, ישראל
מפלגה אגודת ישראל
סיעה יהדות התורה, אגודת ישראל
שר ירושלים ומסורת ישראל ה-16
בממשלה ה־37
22 בינואר 2023 – מכהן
(שנה ו־25 שבועות)
חבר הכנסת
17 ביוני 19966 בפברואר 2011
(14 שנים)
5 בפברואר 201324 במאי 2016
(3 שנים ו־15 שבועות)
30 באפריל 201919 ביוני 2020
(שנה ו־7 שבועות)
6 באפריל 202125 בינואר 2023
(שנה ו־42 שבועות)
כנסות ה־1418, 1920, 2125
יושב ראש סיעת שלומי אמונים ה־שני
ח' באדר ה'תש"ע, 22 בפברואר 2010
תפקידים בולטים נוספים

מֵאִיר פֹּרוּשׁ (נולד בכ"א בסיוון תשט"ו, 11 ביוני 1955) הוא שר ירושלים ומסורת ישראל, חבר הכנסת בהפסקת כהונה מטעם מפלגת אגודת ישראל בסיעת יהדות התורה, יושב ראש מרכז אגודת ישראל בירושלים ויושב ראש סיעת שלומי אמונים. כיהן בעבר כסגן שר במעמד שר הבינוי והשיכון וכסגן שר במשרד החינוך.

ביוגרפיה

נולד בשנת 1955 בירושלים, בנם של ברכה לבית פקשר ומנחם פרוש שכיהן כחבר הכנסת מטעם אגודת ישראל במשך 37 שנים, ונכדו של משה גליקמן־פרוש שהיה עסקן בכיר באגודת ישראל בתקופת המנדט הבריטי והקמת מדינת ישראל, וחבר עיריית ירושלים.

פרוש למד בילדותו בתלמוד תורה וישיבת עץ חיים שבירושלים, לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת סלובודקה בבני ברק. לאחר נישואיו התגייס לשירות צבאי "שלב ב'", ארבעה חודשי שירות חובה.

פרוש מנהיג את תת-הסיעה "שלומי אמונים" בתוך סיעת אגודת ישראל. גם מערכת הכשרות של "אגודת ישראל" מצויה בשליטתו. ייסד יחד עם אביו, מנחם פרוש, את עיתון "המבשר".

עד 2007 היה פרוש חסיד בויאן, אך סולק מהחסידות בעקבות תמיכתו במאיר רובינשטיין שהתמודד לראשות העיר ביתר עילית מול יצחק פינדרוס שנתמך על ידי האדמו"ר מבויאן.[1] לאחר מכן התקרב לחסידות ויז'ניץ מונסי, ואף נסע לשהות אצל רבי מרדכי הגר בימי ראש השנה.

בעיריית ירושלים

תעמולה של פרוש על אוטובוס בירושלים במהלך המירוץ לראשות העירייה בשנת 2008

שימש כמנהל משרדי אגודת ישראל בירושלים. כיהן במשך 13 שנה כחבר מועצת עיריית ירושלים. 7 שנים היה סגן ראש עיריית ירושלים, אחראי על תיק שיפור פני העיר, מנהל תיק החינוך החרדי וחבר ועדת תכנון ובנייה.

לאחר כהונתו של אורי לופוליאנסקי, נציג דגל התורה, כראש עיריית ירושלים, התמודד פרוש כנציג אגודת ישראל ביהדות התורה, על תפקיד ראש העירייה בבחירות שנערכו ב-11 בנובמבר 2008[2], וזכה לתמיכת רוב הרבנים מהמגזר החרדי, ורוב הרבנים מהמגזר הדתי-לאומי, למעט חסידות גור שהתנגדה למועמדותו. בבחירות הפסיד פרוש לניר ברקת לאחר שזכה ב-43% מהקולות, מול 52% של ברקת. לאחר מכן, בכנסת ה-18 הביא פרוש לבחירתו של חבר הכנסת משה גפני מדגל התורה לראשות ועדת הכספים ובכך גרם להדחתו של יעקב ליצמן מתפקיד זה בו שימש ליצמן כנציג התנועה בעבר.

לאחר פטירת אביו מונה פרוש לשמש תחתיו כיו"ר מרכז אגודת ישראל בירושלים.

בכנסת ובממשלה

פרוש כיהן כח"כ משנת 1996, ולמעשה החליף את אביו שכיהן כח"כ עד 1994. הוא שימש כסגן שר במשרד הבינוי והשיכון (בלא שר מעליו) בשנים 1996–1999, ובשנים 20012003 תחת השר נתן שרנסקי. נחשד כי בהיותו סגן שר הבינוי והשיכון פנה פרוש לנזקקים שזכו לסיוע בדיור ממשרד השיכון וביקש מהם לסייע להצלחת מפלגתו בטרם הבחירות בשנת 1999. בעקבות כך המליצה המשטרה להעמידו לדין בחשד לעבירה על חוק הגנת הפרטיות ובעבירה של מרמה והפרת אמונים[3]. החלטת הפרקליטות לסגור את התיק כנגדו נומקה בספקות שהתעוררו סביב "היסוד הנפשי שבעבירה".

בחתימת הסכם מול דגל התורה, לקראת הבחירות לכנסת ה-21

במהלך הכנת תקציב המדינה לשנת 2003 פתח פרוש בשביתת רעב מול משרד ראש הממשלה אודות "גזירות תשס"ג" - הקיצוצים שממשלת ישראל ערכה בתקציב המדינה, שכללה פגיעה משמעותית בקצבאות הילדים ובשכבות החלשות באוכלוסייה[4].

בשנת 2013 במהלך דיון במליאת הכנסת על העברת חוק גיוס בני ישיבות (חוק פרי) כבל עצמו פרוש לדוכן הנואמים בכנסת. לאחר כשעה שבה היה כבול לדוכן הוצא מן המליאה ונענש על ידי וועדת האתיקה בהרחקה לשבועיים ממליאת הכנסת.

פרוש הוא נציג סיעת שלומי אמוני ישראל באגודת ישראל, סיעה המאגדת בתוכה כמה מהפלגים שבאגודת ישראל ולא את אלו שכבר יש להם נציג (חסידות גור, חסידות ויז'ניץ, חסידות בעלזא וחסידות צאנז).

בין החוקים שיזם פרוש במהלך כהונתו בכנסת: חוק האוסר על מכירה ועל ייצור של דלק שאינו עומד בתקן, ומגביר את הפיקוח על תחנות הדלק, וכן חוק הקובע כי ספק שירותי טלפון שניתק מנוי מחמת אי תשלום, יחויב לאפשר למנוי להתקשר למוקדי החירום של משטרת ישראל, מגן דוד אדום ומכבי האש בחודשיים הראשונים שלאחר הניתוק.

בכנסת ה-18 כיהן פרוש כסגן שר החינוך, עד להתפטרותו מן הכנסת ב-6 בפברואר 2011 כחלק מהסכם הרוטציה הפנימי ביהדות התורה בין סיעתו שלומי אמונים לבין חסידות בעלזא. הוא נבחר מחדש לכנסת ה-19.

בינואר 2015, לקראת הבחירות לכנסת ה-20, נבחר פרוש למקום הראשון בבחירות הפנימיות בסיעת שלומי אמונים[5].

בממשלת ישראל ה-34 מונה לסגן שר החינוך[6].

ב-24 במאי 2016 הפסיק פרוש את חברותו בכנסת, במסגרת "החוק הנורווגי", כדי לאפשר את כניסתו לכנסת של יעקב אשר מדגל התורה. זאת, על רקע מתחים בין אגודת ישראל ודגל התורה על רקע טענות של האחרונה לאי־ייצוג הולם בכנסת[7]; וחזר לכהן בכנסת בעקבות כינון הכנסת ה־21.

בממשלת ישראל ה-35 מונה שוב לסגן שר החינוך. בהמשך, התפטר מהכנסת במסגרת "החוק הנורווגי"[8].

בממשלת ישראל השלושים ושבע הוא מונה לשר ירושלים ומסורת ישראל. בנוסף קיבל את האחריות על קיום הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון. לפני השבעתו הוא פנה בבקשה לבית המשפט העליון, שיאשרו לו לכהן כסגן שר במעמד שר, ולא כשר, שכן 'זה נוגד את מצפונו'. אולם בג"ץ דחה את בקשתו[9]. כחודש לאחר השבעת הממשלה התפטר מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי, ובמקומו נכנס נציג חסידות צאנז משה רוט [10]

כחלק מייצוגו את הקהילות הקטנות בכנסת, יש לפרוש קשר גם עם קהילת שובו בנים ועם העומד בראשה, אליעזר ברלנד. אף לאחר שהורשע ברלנד  וריצה את עונשו, הלך פרוש לבקרו בכלא צלמון, ובחלופת מעצרו[11]. ניסה גם לסייע לו להיכנס לאומן שבאוקראינה, לאחר שברלנד קיבל ויזה שחורה ואיסור כניסה למשך 3 שנים למדינת אוקראינה, ופנה לצורך כך לשגריר יבגן קורניצ'וק, וכן שלח מכתב רשמי בשמו שלו לבית המשפט לעניינים מנהליים באוקראינה[12]. בעקבות הבקשה, ראש הממשלה נתניהו הגיב לפרסום בהודעה רשמית והתנער מהדברים: "ממשלת ישראל אינה עומדת מאחורי בקשה זו"[13].

עמדתו המדינית

בעת כהונתו כסגן שר הבינוי והשיכון יזם את הקמת הר חומה, ובעת שמפלגתו נכנסה לקואליציה של אריאל שרון סירב פרוש לקבל תפקיד ממשלתי עקב התנגדותו לתוכנית ההתנתקות. בעבר הזהיר פרוש כי ההצהרות על חלוקת ירושלים מעודדות ניסיונות השתלטות של הרשות הפלסטינית על קרקעות במזרח העיר[14].

משפחתו

הוא נשוי לרחל[15], בתו של נחום יואל הלפרין, ואב ל-12 ילדים, ומתגורר בשכונת רוממה שבירושלים. בנו הבכור, ישראל פרוש, כיהן כראש עיריית אלעד (בין השנים 2013-2024). בנו משה, הוא מנכ"ל עיתון "המבשר" אשר בבעלות המשפחה [דרוש מקור]. בנו יעקב הוא מנהל השיווק, ובנו נחום ('נוחי') הוא מנכ"ל מערכת הכשרות של אגודת ישראל, הנמצאת אף היא בבעלות המשפחה.

אילן יוחסין משפחת פרוש

עץ משפחת פרוש


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי נפתלי צבי פרוש
 
לאה פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה זלמן פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גרשון פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נפתלי צבי
פרוש-גליקמן
 
רבי עקיבה פרוש
 
אהרן יעקב פרוש
 
רבי אליהו נחום פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוחנן דוד סלומון
 
 
 
 
רבי חיים יהודה לייב
אוירבך
 
שינא גיטל
 
רבי מנחם
מנדל פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
משה פרוש
 
מרדכי ליבר פרוש
 
רבי זונדל קרויזר
 
רבי בנימין זאב חשין
 
 
 
 
 
הרב שמואל
קלמן מירסקי
 
אברהם סלומון
 
נפתלי סלומון
 
המשך ענף זה ראו:
עץ משפחת אוירבך
 
מרדכי ליבר פרוש
 
ירוחם פישל
קרלנשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם פרוש
 
רבי חיים קמיל
 
דוד חשין
 
רבי אליעזר אייכלר
 
הרב נחמן
י. יגלניק
 
הרב מנחם
וילהלם
 
שרה
 
כתריאל שלמון
 
משה מנדלבאום
 
שלום חיים פרוש
 
רבי דב צבי
קרלנשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מאיר פרוש
 
רבי אשר טננבוים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב ניסן
דוד קיוואק
 
הרב נחמיה
וילהלם
 
אהוד חבצלת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב משה שמידע
 
הרב ברוך
מרדכי אטינגר
 
 
 
 
 
ישראל פרוש
 


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נטע סלע, פרוש סולק מהחסידות, באתר ynet, 4 בנובמבר 2007
  2. ^ רונן מדזיני, מועמד החרדים לראשות עיריית י-ם: ח"כ פרוש, באתר ynet, 11 באוגוסט 2008
  3. ^ המשטרה ממליצה להעמיד לדין את ח"כ פרוש, באתר ynet
  4. ^ שובת רעב על "גזירות תשס"ג´, באתר ערוץ 7, 15 במאי 2003
  5. ^ אבי שיף, מפתיע? מאיר פרוש "נבחר" כנציג סיעת שלומי אמונים, באתר בחדרי חרדים, 16 בינואר 2015
  6. ^ ושוב: פרוש מונה כסגן שר החינוך, באתר בחדרי חרדים, 8 בדצמבר 2015
  7. ^ אבי שיף, אשר לכנסת: ה'חוק הנורבגי' יכלול סגני שרים, באתר בחדרי חרדים, 9 ביולי 2015; עקיבא וויס ואלי כהן, דרמה ביהדות התורה: מאיר פרוש יתפטר מהכנסת לטובת יעקב אשר, באתר בחדרי חרדים, 21 במאי 2016
  8. ^ אריק בנדר, ‏סגן השר פרוש התפטר מחברותו בכנסת במסגרת החוק הנורבגי, באתר מעריב אונליין, 17 ביוני 2020
  9. ^ יהודה שלזינגר, ‏שר או סגן שר?, באתר ישראל היום, 1 בינואר 2023
  10. ^ חדשות אקטואליק, ‏סגן השר פרוש התפטר מהכנסת-יכנס במקומו משה שמעון רוט, באתר אקטואליק
  11. ^ נחמן שטרנהרץ, אחרי הרב גרוסמן: סגן שר החינוך מ.., באתר כיכר השבת, ‏2016-11-01
  12. ^ דיווח: השר מאיר פרוש מנסה לעזור לעבריין ברלנד להיכנס לאומן, באתר www.maariv.co.il
  13. ^ N12 - רה"מ נתניהו נגד השר פרוש שפעל למען ברלנד: "דוחה את הפנייה", באתר N12, ‏2023-08-29
  14. ^ חבר הכנסת פרוש, הצהרה לעיתונות, 28 באוקטובר 2007, אתר שלומי אמוני ישראל
  15. ^ (הקישור אינו פעיל, 22 במרץ 2018)מסמך.




Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0