לסלי גרובס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לסלי גרובס
Leslie Groves
השתייכות צבא ארצות הברית
תקופת הפעילות 1918–1948 (כ־30 שנה)
דרגה לוטננט גנרל
עיטורים
מדליית השירות המצוין
לגיון ההצטיינות

לסלי ריצ'רד גרובס ג'וניוראנגלית: .Leslie Richard Groves Jr;‏ 17 באוגוסט 189613 ביולי 1970) היה קצין חיל הנדסה בצבא ארצות הברית, אשר פיקח על בניית הפנטגון, ועמד בראש פרויקט מנהטן, פרויקט סודי ביותר שבמסגרתו פותחו הפצצות האטומיות הראשונות במהלך מלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה

גרובס נולד באולבני שבניו יורק, בנו של כומר בצבא ארצות הברית. הוא התגורר בילדותו במספר אתרים צבאיים. בשנת 1918 סיים רביעי בכיתה את האקדמיה הצבאית בווסט פוינט והוזמן לחיל ההנדסה של צבא ארצות הברית. בשנת 1929 נסע לניקרגואה כחלק ממשלחת שערכה סקר לבחינת תעלה בין-אוקיאנית בשטח ניקרגואה. בעקבות רעידת האדמה של 1931 בניקרגואה, נפרצה מערכת אספקת המים במנגואה, וגרובס השתלט עליה, פעולה שעליה זכה במדליית ההצטיינות של ניקרגואה. הוא למד בבית הספר לפיקוד בפורט לוונוורת' שבקנזס ב-1935 וב-1936, במכללת המלחמה ב-1938 וב-1939, ולאחר מכן הועבר למפקדת מחלקת המלחמה. גרובס פיתח "מוניטין של איש ביצוע, מניע לפעולה, ודבק במשימותיו".

ב-1940 מונה לתפקיד עוזר מיוחד לבנייה לקצין האספקה הראשי במטה הצבא, כשהוא אחראי על בדיקת אתרי בנייה ועל התקדמות הבנייה בהם. באוגוסט 1941 מונה לאחראי על בניית קומפלקס משרדי ענק עבור 40 אלף אנשי הצוות של משרד המלחמה, שהפך בסופו של דבר לבניין הפנטגון.

לסלי גרובס, מנהל הפרויקט (משמאל), ורוברט אופנהיימר, ראש מעבדות לוס אלמוס, שתי הדמויות המרכזיות בפרויקט מנהטן

בספטמבר 1942 מונה גרובס למנהל פרויקט מנהטן. הוא היה מעורב במרבית ההיבטים של התפתחות הפצצה האטומית. הוא השתתף בבחירת אתרי המחקר, הפיתוח והייצור של הפרויקט: מפעלי העשרת האורניום באתר הגרעיני באוק רידג' שבטנסי (בשמו הרשמי "קלינטון עבודות הנדסיות"), אתר המחקר של מעבדות לוס אלמוס שבניו מקסיקו, ואתר ייצור הפלוטוניום בהנפורד שבמדינת וושינגטון. הוא ניהל את מאמצי הבנייה הגדולים שנדרשו באתרי הפרויקט שנפרסו בכל רחבי המדינה, קיבל החלטות קריטיות על שיטות שונות של הפרדת איזוטופים, היה מעורב אישית ברכישת חומרי גלם, ניהל את איסוף המודיעין הצבאי על פרויקט הגרעין של גרמניה הנאצית במסגרת משימת אלסוס, וסייע בבחירת הערים היפניות שנבחרו כמטרות להטלת הפצצות. גרובס פיקח על השמירה הקפדנית על סודיות הפרויקט רחב ההיקף ועתיר העובדים, אך לא הצליח למנוע מברית המועצות לנהל תוכנית ריגול מוצלחת שבאמצעותה השיגו הסובייטים כמה מסודותיו החשובים ביותר של הפרויקט.

לאחר המלחמה נשאר גרובס אחראי על פרויקט מנהטן, עד שהאחריות לייצור נשק גרעיני עברה לוועדה לאנרגיה אטומית של ארצות הברית ב-1947. לאחר מכן עמד בראש פרויקט הנשק המיוחד של הכוחות המזוינים, אשר הוקם כדי לפקח על ההיבטים הצבאיים של נשק גרעיני. לאחר שקיבל נזיפה מהרמטכ"ל, דווייט אייזנהאור, אמר כי לעולם לא יתמנה למהנדס ראשי של חיל ההנדסה. שלושה ימים לאחר מכן הכריז על כוונתו לעזוב את הצבא. הוא הועלה לדרגת לוטננט גנרל (גנרל שלושה כוכבים) ערב פרישתו ב-29 בפברואר 1948, כהוקרה על מנהיגותו וניהולו את תוכנית פיתוח הפצצה. על פי חוק אישי מיוחד שחוקק הקונגרס, נקבע תאריך דרגתו רטרואקטיבית החל מ-16 ביולי 1945, תאריך ניסוי טריניטי, הפיצוץ האמיתי הראשון אי-פעם של פצצה גרעינית.

לאחר שחרורו היה סגן נשיא של חברת האלקטרוניקה רמינגטון-ראנד[1] שנרכשה בשנת 1955 על ידי חברת ספרי (אנ'), ופרש לגמלאות בשנת 1961 בגיל 65. הוא גם כיהן כנשיא ארגון בוגרי וסט פוינט, איגוד הבוגרים. לאחר פרישתו כתב גרובס תיאור של פרויקט מנהטן שכותרתו "עכשיו אפשר לספר", שפורסם ב-1962.

גרובס סבל מהתקף לב ב-13 ביולי 1970, שנגרם עקב הסתיידות מסתם אבי העורקים, ומת באותו לילה בגיל 73. הוא נקבר בבית הקברות הלאומי ארלינגטון.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לסלי גרובס בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0