לשכות העזרה
לשכות העזרה היו מקומות בעזרה, בחצר בית המקדש מקום בו היו הטהורים מבני ישראל רשאים להיכנס לתחומו. היו שש לשכות, שלוש בצפון ושלש בדרום.
במבנה בית המקדש מבחינים בין חלקי ההיכל:
- האולם - המבוא למקדש
- ההיכל - המקום העיקרי לעבודת הפולחן הרגילה
- הדביר (קודש הקודשים) - משכן ארון הברית והכרובים.
מסביב להיכל הייתה קיימת מחיצה, אשר הגדירה את השטח הכללי הנקרא עזרה (או 'חצר'). בעזרה נמצאו מזבח העולה, והכיור והלשכות. שטח העזרה נחשב למקודש פחות מן ההיכל.
מיקום הלשכות
לפי המשנה
לפי משניות קהתי[1]
שש לשכות היו בעזרה - שלוש בצפון, ושלוש בדרום: שבצפון -לשכת המלח, לשכת הפרווה, ולשכת המדיחין... שבדרום - לשכת העץ, ולשכת הגולה, ולשכת הגזית..
— משנה מסכת מידות, פרק ה', משניות ג' וד'
| בצפון | בדרום |
|---|---|
| לשכת המלח | לשכת פרהדרין |
| לשכת הפרווה | לשכת הגולה |
| לשכת המדיחין | לשכת הגזית |
לפי התלמוד הבבלי
גרסה סותרת נמצאת בציטוט של משנה זו בתלמוד הבבלי במסכת יומא
דתנן ו' לשכות היו בעזרה ג' בצפון וג' בדרום. שבדרום - לשכת המלח לשכת הפרוה לשכת המדיחין... שבצפון - לשכת העץ לשכת הגולה לשכת הגזית ..
— תלמוד הבבלי מסכת יומא, דף י"ט, עמוד א'
| בצפון | בדרום |
|---|---|
| לשכת פרהדרין | לשכת המלח |
| לשכת הגולה | לשכת הפרווה |
| לשכת הגזית | לשכת המדיחין |
גרסה זו מסומנת בתרשים לשיטת "תפארת ישראל", ראו בתוספות יום טוב וכן לפי הרמב"ם.
לפי הרמב"ם
המקבל את גירסת בתלמוד הבבלי.
שמונה לשכות היו בעזרת ישראל - שלוש בצפון, ושלוש בדרום. שבדרום - לשכת המלח, לשכת הפרווה, לשכת המדיחין... והשלוש שבצפון - לשכת הגזית, לשכת הגולה, לשכת העץ...ושתי לשכות אחרות היו שם בעזרת ישראל - אחת מימין שער מזרחי, והיא לשכת פינחס המלביש ואחת משמאלו, והיא לשכת עושי חביתין. ..
מיקום לשכות נבחרות
על מנת להעריך איזה קבוצת לשכות בצפון ואיזה בדרום, יש למצוא היש אפשרות לשייך לשכה מסוימת למקום מסוים.
לשכת הגזית
במסכת יומא נאמר :
לשכת הגזית חציה בקדש וחציה בחול ושמע מינה שני פתחים היו לה אחד פתוח בקדש ואחד פתוח בחול..
— תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף כ"ה, א'
מכאן אנו למדים כי לשכת הגזית בצד מזרח של העזרה. רק בצד זה היא הייתה יכולה להיות "חציה בקדש וחציה בחול".[דרושה הבהרה] הרמב"ם, לפי התרשים, משער כי הלשכה הייתה בפינה הצפון-מזרח - מתאים לנאמר בתלמוד הבבלי.
לשכת הגולה
לשכת הגולה[2] עליה נאמר: שם היה בור הגולה, והגלגל נתון עליו, ומשם מספקין מים לכל העזרה.[3]. יוסף פטריך הביע את דעתו באשר למיקום לשכת הגולה. צ'ארלס וילסון הבריטי[4], בשנת 1866 ביצע מיפוי מפורט, הכולל, בין השאר את הבורות בשטח הר הבית ובחלקו הצפוני נמצא בור מים אחד גדול. הבור מסומן במפות בתור "בור מספר 5"[5] מסקנתו היא שאם לשכת הגולה עומדת על בור המים, ובקרבה לשער המים אז העזרה הייתה צפונית מאבן השתיה המזוהה בימינו.
לשכת המלח, לשכת הפרוה ולשכת המדיחין
בלשכת המלח הוכן המלח לצורך הקרבנות. בלשכת הפרוה[6] היו מולחין עורות קָדָשִׁים. לשכת המדיחין שם היו מדיחין קרבי קדשים[7]. שלוש הלשכות קשורות לתפעול בית המטבחים, הנמצא בצפון. (ראו תרשים מטה)
הבהרות לתרשים המקדש
| חלקי בית המקדש השני | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקרא | |||||||||
|
1. לשכת הפרווה 2. בית החליפות 3. לשכת פרהדרין 4. בין האולם ולמזבח 5. תאים 6. מסיבה 7. אחורי בית הכפורת | |||||||||
| שערי המקדש | |||||||||
|
א. שער עזרת נשים ב. שער העליון ג. שער הדלק ד. שער הבכורות ה. שער המים ו. שער יכניה/הניצוץ ז. שער הקרבן ח. שער הנשים ט. שער השיר/המוקד י. שער בלי שם | |||||||||
בהקשר לתוכן הערך
- מִקוּם בית המטבחים הוא בצפון
- הלשכות המשרתות את בית המקדש: לשכת המלח, לשכת הפרוה ולשכת המדיחין, אמורות להיות קרובות אליו, ולכן הן גם בצפון.
- יוצא שמיקום לשכת הגזית צריך להיות, בצד הנגדי, בדרום.
- מיקום לשכת הפרוה. כמו שאר הלשכות המשרתות את בית המקדש, אמור להיות בצפון ולא בדרום כמו בתרשים.
- שער המים הוא בדרום. סביר להניח כי יהיה צמוד לבור המים הגדול שבלשכת הגולה.
- הכיור, הניזון מהמים, ממוקם בדרום.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- דובר האוניברסיטה העברית, ממצאים ישנים-חדשים מצביעים על מיקומו המדויק של בית המקדש, קן פנים, עיתון האוניברסיטה העברית.
- לבית המקדש יש כתובת - כתבה על שיטת פטריך בזיהוי מקום המקדש, באתר nrg יהדות
- ynet, חוקר: חשפתי את מיקומו של בית המקדש, באתר ynet
הערות שוליים
- ^ הוצאה לאור של משניות קהתי בע"מ, היכל שלמה ומכון המקדש, ירושלים, 1997
- ^ שמה על שם עולי הגולה שכרו את הבור - לפי פירוש ר' עובדיה מברטנורה
- ^ משנה, מידות ד, ח
- ^ מטעם הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל
- ^ מדובר בבור בעומק של 15 מ'; חציבתו משובחת וצורתו כמסדרון ברוחב 4.5 מטרים ובאורך של 54 מ', שזרועות קצרות מסתעפות משני קצותיו, לדרום ולצפון. המקור: האוניברסיטה העברית
- ^ הפרווה - על שם האדם שבנאה
- ^ היינו הכרס שמלאה רפש מדיחים אותה בלשכת המדיחים - לפי פירוש קהתי
