ספר עבודה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| סדרה | |
|---|---|
| סדרת ספרים | משנה תורה |
| ספר קודם | ספר זרעים |
| הספר הבא | ספר קרבנות |
| קישורים חיצוניים | |
| היברובוקס | 14276 |
ספר עבודה הוא הספר השמיני מסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם. בספר זה עוסק הרמב"ם בדיני העבודה בבית המקדש, בדיני כלי המקדש, בדיני עשיית הקורבנות, בדיני עבודת יום הכיפורים ועוד.
הרמב"ם מגדיר את תוכן הספר[1]: "ספר שמיני - אכלול בו מצוות שהם בבנין מקדש וקורבנות ציבור התמידין. וקראתי שם ספר זה, ספר עבודה".
מבנה הספר ותוכנו
הפסוק הפותח את הספר
כדרכו בספרי משנה תורה פותח הרמב"ם כל ספר בפסוק השייך לתוכן הספר. את ספר עבודה פותח הרמב"ם עם בפסוק הקשור לציפייה לבניין ירושלים בהתאם לנושא הספר. הפסוק אותו בוחר הרמב"ם פסוק מספר תהילים[2]: "שאלו שלום ירושלים ישליו אהביך".
הנושאים הכלולים בספר
- הלכות בית הבחירה.
- הלכות כלי המקדש והעובדים בו.
- הלכות ביאת מקדש.
- הלכות איסורי מזבח.
- הלכות מעשה הקרבנות.
- הלכות תמידין ומוספין.
- הלכות פסולי המוקדשין.
- הלכות עבודת יום הכיפורים.
- הלכות מעילה.
המצוות המבוארות בספר
בספר עבודה נתבארו 103 מצוות, מתוכם 47 מצוות עשה ו56 מצוות לא תעשה.
חלוקת המצוות לפי סדר ההלכות:
- הלכות בית הבחירה נכללו בו 6 מצוות, 3 מצוות עשה ו3 מצוות לא תעשה: (א) לבנות מקדש. (ב) שלא לבנות המזבח גזית. (ג) שלא לעלות במעלות על המזבח. (ד) ליראה מן המקדש; (ה) לשמור את המקדש סביב. (ו) שלא להשבית את שמירת המקדש.
- הלכות כלי המקדש והעובדים בו נכללו בו 14 מצוות, 6 מצוות עשה ו8 מצוות לא תעשה: (א) לעשות שמן המשחה. (ב) שלא לעשות כמוהו. (ג) שלא לסוך ממנו. (ד) שלא לעשות כמתכונת הקטורת. (ה) שלא להקטיר על מזבח הזהב חוץ מן הקטורת. (ו) לשאת הארון על הכתף. (ז) שלא יסורו הבדים ממנו. (ח) שיעבוד הלוי במקדש. (ט) שלא יעשה אחד במלאכת חברו במקדש. (י) לקדש הכהן לעבודה. (יא) שיהיו כל המשמרות שוות ברגלים. (יב) ללבוש בגדי כהונה לעבודה. (יג) שלא ייקרע המעיל. (יד) שלא ייזח החושן מעל האפוד.
- הלכות ביאת מקדש נכללו בו 15 מצוות, מתוכם 2 מצוות עשה ו13 מצוות לא תעשה: (א) שלא ייכנס כהן שיכור למקדש. (ב) שלא ייכנס לו כהן פרוע ראש. (ג) שלא ייכנס לו כהן קרוע בגדים. (ד) שלא ייכנס כהן בכל עת אל ההיכל. (ה) שלא ייצא כהן מן המקדש בשעת העבודה. (ו) לשלח טמאים מן המקדש. (ז) שלא ייכנס טמא למקדש. (ח) שלא ייכנס טמא להר הבית. (ט) שלא ישמש טמא. (י) שלא ישמש טבול יום. (יא) לקדש העובד ידיו ורגליו. (יב) שלא ייכנס בעל מום להיכל ולמזבח. (יג) שלא יעבוד בעל מום. (יד) שלא יעבוד בעל מום עובר. (טו) שלא יעבוד זר.
- הלכות איסורי מזבח - נכללו בו 14 מצוות, 4 מצוות עשה ו10 מצוות לא תעשה: (א) להקריב כל הקרבנות תמימין. (ב) שלא להקדיש בעל מום למזבח. (ג) שלא ישחוט; (ד) שלא יזרוק דמו; (ה) שלא יקטיר חלבו; (ו) שלא יקריב בעל מום עובר; (ז) שלא יקריב בעל מום, אפילו בקרבנות הגויים; (ח) שלא יטיל מום בקודשים; (ט) לפדות פסולי המוקדשים. (י) להקריב מיום השמיני והלאה, וקודם זמן זה הוא הנקרא מחוסר זמן ואין מקריבין אותו. (יא) שלא להקריב אתנן ומחיר. (יב) שלא להקטיר שאור ודבש. (יג) למלוח כל הקרבנות. (יד) שלא להשבית מלח מעל הקרבנות.
- הלכות מעשה הקרבנות - נכללו בו 23 מצוות, מתוכם 10 מצוות עשה ו13 מצוות לא תעשה: (א) לעשות העולה כמעשיה הכתובים על הסדר. (ב) שלא לאכול בשר העולה. (ג) סדר החטאת. (ד) שלא לאכול מבשר חטאת הפנימית. (ה) שלא יבדיל בחטאת העוף. (ו) סדר האשם. (ז) שיאכלו הכהנים בשר קודשי קודשים במקדש. (ח) שלא יאכלום חוץ לעזרה. (ט) שלא יאכל זר מקודשי קודשים. (י) סדר השלמים. (יא) שלא לאכול בשר קודשים קלים קודם זריקת דמים. (יב) לעשות כל מנחה כסדר מעשיה הכתובים בתורה. (יג) שלא ישים שמן על מנחת חוטא. (יד) שלא ייתן עליה לבונה. (טו) שלא תיאכל מנחת כהן. (טז) שלא תיאפה מנחת חמץ. (יז) שיאכלו הכהנים שיירי מנחות. (יח) שיביא כל נדריו ונדבותיו ברגל שפגע בו ראשון. (יט) שלא יאחר נדרו ונדבתו ושאר דברים שהוא חייב בהן. (כ) להקריב כל הקרבנות בבית הבחירה. (כא) להביא קודשי חוצה לארץ לבית הבחירה. (כב) שלא לשחוט קרבנות חוץ לעזרה. (כג) שלא להקריב קרבן חוץ לעזרה.
- הלכות תמידין ומוספין - נכללו בו 19 מצוות, מתוכם 18 מצוות עשה ומצוות לא תעשה אחת: (א) להקריב שני כבשים בכל יום עולות; (ב) להדליק אש על המזבח בכל יום. (ג) שלא לכבותה. (ד) להרים את הדשן בכל יום. (ה) להקטיר קטורת בכל יום; (ו) להדליק נרות בכל יום. (ז) שיקריב כהן גדול מנחה בכל יום, והיא הנקראת חביתין. (ח) להוסיף שני כבשים עולות בשבת. (ט) לעשות לחם הפנים. (י) מוסף ראשי חודשים. (יא) מוסף הפסח. (יב) להקריב עומר התנופה. (יג) לספור כל איש ואיש שבעה שבועות מיום הקרבת העומר. (יד) מוסף עצרת. (טו) להביא שתי הלחם עם הקרבנות הבאות בגלל הלחם ביום עצרת. (טז) מוסף ראש השנה. (יז) מוסף יום צום. (יח) מוסף החג. (יט) מוסף שמיני עצרת.
- הלכות פסולי המוקדשין - נכללו בו 8 מצוות, מתוכם 2 מצוות עשה, ו6 מצוות לא תעשה: (א) שלא לאכול קודשים שנפסלו ושהוטל בהם מום. (ב) שלא לאכול פיגול; (ג) שלא יותיר קודשים לאחר זמנן. (ד) שלא יאכל נותר. (ה) שלא יאכל קודשים שנטמאו. (ו) שלא יאכל אדם שנטמא את הקודשים. (ז) לשרוף את הנותר. (ח) לשרוף את הטמא.
- הלכות עבודת יום הכיפורים נכללו בו מצות עשה אחת:שיעשה מעשה יום הכיפורים כולו על הסדר כמו שכתוב בפרשת אחרי מות, הקרבנות והווידויים ושילוח השעיר ושאר העבודה.
- הלכות מעילה - נכללו בו 3 מצוות, מתוכם מצות עשה אחת ו2 מצוות לא תעשה: (א) לשלם המועל אשר חטא בתוספת חומש וקרבן, וזה הוא דין המועל. (ב) שלא לעבוד בקודשים. (ג) שלא לגוז קודשים.
פסקים ייחודיים
- הרמב"ם פוסק שיש לבנות את המזבח רק במקום שנבחר והוקדש לכך על ידי דוד וגד החוזה, ואין להעבירו למקום אחר. הדבר נלמד מדברי הגמרא שאחד מהנביאים עולי הגולה העיד על מקומו של המזבח[3].
- הרמב"ם פוסק, שעל אף שקדושת הארץ שהתקדשה בכיבוש יהושע בטלה עם גלות נבוכדנצר, אך קדושת המקדש שהתקדשה בידי דוד ושלמה לא בטלה עם החורבן, מפני שקדושת השכינה ששרתה בו אין לה ביטול[4]. שיטת הרמב"ם היא הבסיס לאיסור הכניסה בזמן הזה לטמאי מתים למקום המקדש.
- הרמב"ם מזהה את המור מסממני הקטורת ושמן המשחה, עם המושק המופק מבלוטת אייל המושק. הראב"ד משיג עליו בהנחה שאייל זה הוא חיה טמאה, שאין הדבר מסתבר שדבר היוצא מן הטמא ינתן בשמן הקודש, ומפרש שזהו מין בושם מן הצומח[5].
- הרמב"ם סובר, על פי פשוטו של מקרא, שיש איסור תורה על כניסת שתויי יין או פרועי ראש למקום העבודה מן המזבח ולפנים. הראב"ד חולק וסובר שזוהי מעלה מדרבנן[6].
- הרמב"ם סובר שהדלקת המנורה כשרה לכתחילה בזר אם נעשית מחוץ להיכל, על פי דברי הגמרא שהדלקה אינה עבודה. הראב"ד וראשונים אחרים חולקים על הרמב"ם, וסוברים שהמצוה נוהגת רק באהרן הכהן ובניו, אלא שאין על עבודה זו חיוב מיתה[7].
- הרמב"ם לומד מדיני קרבנות, שיש לעשות כל מצוה ומעשה טוב מן המובחר כגון אם מאכיל עני יאכילנו מן המשובח שעל שולחנו, אם הלביש עני ילבישנו מן היפה שיש בבגדיו, ואם הקדיש דבר יקדיש מן היפה שבנכסיו[8].
- הרמב"ם מפרש ששיעורי הנסכים ומנין הקרבנות וסדרי העבודה שבספר יחזקאל שלכאורה אינם תואמים עם דברי התורה, הם קרבנות חד פעמיים לשם מילואים לחנוכת המזבח בימי בית שלישי בדומה לקרבנות הנשיאים בחנוכת המשכן וקרבנות עולי הגולה בימי עזרא, ואינם מצוה לדורות[9].
דברי אגדה והדרכה
- הרמב"ם מביא מדברי האגדה את המסורת, שמקום המזבח הוא המקום שמעפרו נוצר אדם הראשון, כדי שיהיה מוכן לכפרה, בו הקריבו הקדמונים; אדם הראשון, קין והבל, נח לאחר המבול, ובו נעקד יצחק אבינו.
- הרמב"ם כותב שראוי לכהן גדול שישהה כל היום בלשכתו שבבית המקדש מזומן לעבודה, ולא יצא מן המקדש אלא לשינת לילה או לשעות ספורות ביום, וזהו כבודו ותפארתו[10].
- בסוף הלכות מעילה כותב הרמב"ם, שיש לנסות ולהתבונן בטעמי מצוות התורה, אך להזהר בקדושתן ולא להתייחס אליהן כאל דברי חול, שבזה דומה למועל בקדשים[11]
פרשני הספר
נושאי כלי הרמב"ם:
אחרונים:
- אור שמח - הרב מאיר שמחה הכהן.
מהדורות מבוארות:
- משנה תורה להרמב"ם המבואר - מפעל משנה תורה.
- משנה תורה להרמב"ם המבואר - הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ).
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: רמב"ם ספר עבודה |
הערות שוליים
- ^ בהקדמה למשנה תורה.
- ^ מזמור קכב פסוק ו.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות בית הבחירה, פרק ב', הלכה א'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות בית הבחירה, פרק ו', הלכה ט"ז
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות כלי המקדש והעובדין בו, פרק א', הלכה ז'. הכסף משנה יישב את שיטת הרמב"ם וביאר שהפרשה זו מותרת באכילה, וכך מצדד רבינו יונה על ברכות דף לא עמוד ב, ראו פסקי הרא"ש ברכות פרק ו סימן לה וארבעה טורים, אורח חיים, סימן רט"ז
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות ביאת מקדש, פרק א', הלכה ט"ו
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות ביאת מקדש, פרק ט', הלכה ז'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי המזבח, פרק ז', הלכה ז'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות מעשה הקרבנות, פרק ב', הלכה י"ד
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות כלי המקדש והעובדין בו, פרק ה', הלכה ז', על פי ספר ויקרא, פרק כ"א, פסוק י"ב וראו ספר נחמיה, פרק י"ג, פסוק ד'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות מעילה, פרק ח', הלכה ח'
| כתבי הרמב"ם - רבי משה בן מימון | ||
|---|---|---|
| כתבים הלכתיים | פירוש המשנה • ספר המצוות • תשובות הרמב"ם • משנה תורה: ספר המדע • ספר אהבה • ספר זמנים • ספר נשים • ספר קדושה • ספר הפלאה • ספר זרעים • ספר עבודה • ספר קרבנות • ספר טהרה • ספר נזיקין • ספר קניין • ספר משפטים • ספר שופטים | |
| כתבים פילוסופיים | מילות הגיון • מורה הנבוכים | |
| הקדמות לפירוש המשנה | הקדמה לפירוש המשנה • הקדמה לפרק חלק • הקדמה למסכת אבות - "שמונה פרקים" | |
| איגרות | איגרת השמד • איגרת תימן • איגרת תחיית המתים | |
| כתבים רפואיים | פרקי משה • קיצורי גלינוס • על שמות הרפואות • תשובות רפואיות • ספר הסמים וההישמרות מפני הסממנים הקטלניים | |
