מאיר עזרי
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: לא נייטרלי, פירוט יתר, חסרה מכלולזציה.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: לא נייטרלי, פירוט יתר, חסרה מכלולזציה. |
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה.
מאיר עזרי (1924 - 30 ביוני 2015) היה דיפלומט ישראלי שכיהן כשגריר ישראל באיראן בשנים 1968-1973[1]. היה פעיל בקהילת יוצאי איראן בישראל.
קורות חייו
נולד באיראן לציון עזרי, שהיה מראשי הקהילה היהודית וראש ההסתדרות הציונית בעיר אספהאן, ממנו ספג את האהדה לציונות. בגיל 15 הקים באספהאן קבוצות נוער יהודיות ציוניות, להפצת הרעיון הציוני. בשנים 1945–1946 הקים בטהראן את תנועת החלוץ באיראן ויזם וארגן את שלוש הוועידות הראשונות של תנועה זו באיראן. כן היה פעיל עם אביו בארגון עלייה בלתי לגאלית מעיראק ואיראן לישראל דרך איראן. בהמשך עסק בארגון עלייה בטיסות ישירות מאיראן לישראל.
בשנת 1950 עלה עזרי לישראל ועבד בסוכנות היהודית כאחראי על קליטת עולים בני העלייה האיראנית והעיראקית. לאחר מכן יסד וערך את העיתון "כוכב המזרח" בשפה הפרסית, שהיה העיתון היחיד בעולם באותה תקופה שיצא לאור בפרסית מחוץ לגבולות איראן. העיתון נועד לתת אינפורמציה על המפעל הציוני ומדינת ישראל.
בשנת 1951 הקים את התאחדות עולי פרס בישראל מתוך שרידי ארגונים שהיו קיימים, חלקם על הנייר, ועמד בראשה יותר מ-10 שנים, (בחלקן במקביל לשרותו כשגריר ישראל באיראן). מתוקף תפקידו כסגן יו"ר ההתאחדות כיהן במועצת יוצאי ארצות המזרח בהסתדרות[2]. היה פעיל במפא"י בעיקר בקרב העולים מפרס[3] וחבר מרכז המפלגה[4].
בשנת 1958 נשלח לאיראן כעוזר לשגריר צבי דוריאל. לאחר כשנתיים מונה לציר תחת השגריר דוריאל[5] וב-1968 נתמנה לשגריר באיראן. ב-1973 הוחלף על ידי אורי לובראני.
בשנת 1999 קיבל את אות יקיר ירושלים. כמו כן קבל מאיר עזרי עיטורים מן הקרן הקיימת לישראל, מקרן היסוד, מקרן לב"י ומהחברה הישראלית למדליות ולמטבעות על גיוס רב היקף של תורמים בארץ ובעולם.
בשנת 2001 הוציא לאור בעברית ובפרסית את ספרו האוטוביוגרפי "מי בכם מכל עמו" בעזרתו של אמיר אליאסי תרשיש – שליחות באיראן, שהושק בטקס בבית הנשיא.
בנוסף על כל אלה הקדיש מאיר עזרי זמן לעסקיו, ולאהבתו הראשונה – התנ"ך, מאספקטים של אמונה, מחקר פרושים, וכן אמנות ויודאיקה בהשראת התנ"ך והמסורת היהודית.
היה נשוי ואב לשלושה. התגורר בסביון.
שגריר ישראל באיראן
במהלך שירותו הקים את המגבית היהודית המאוחדת באיראן ועסק בהתרמת היהודים באיראן למען המגבית ולמען מוסדות אחרים בישראל. במיוחד גייס תורמים שבכספם נבנו בתי ספר, גני ילדים ובתי כנסת בירושלים ומחלקות שונות בבתי חולים, בהם "שיבא", "הדסה", ו"מאיר". שמה הטוב של הרפואה בישראל בין היהודים והלא יהודים באיראן שימש את מאיר עזרי במהלך השנים כלי לעידוד יוצאי איראן (ולפני המהפכה באיראן גם אנשי שלטון איראנים) לבחור ברפואה הישראלית לטיפולים מגוונים החל מריפוי עקרות וכלה ברפואת עיניים, אורתופדיה וסוכרת. בדרך זו השיג תרומות ניכרות לבית החולים ביקור חולים, בית החולים שערי צדק ובית החולים משגב לדך שאף שימש בדירקטוריון שלו זמן מה.
עם קבלת כתב האמנתו לשגריר פעל להידוק הקשרים בין שתי המדינות בכל תחום אפשרי ושמר על קשרים בחוגי השלטון, הצבא, הכלכלה והתרבות באיראן. הוא יזם וארגן ביקורים של חברי הכנסת, שרים, קציני צבא בכירים, רבנים, בהם הרב יצחק נסים והרב עובדיה יוסף ומומחים בתחומים שונים באיראן, תוך הפגשתם עם אנשי מפתח בשלטון באיראן. כן דאג להזמנתם של בכירי השלטון באיראן לישראל. עזרי פעל להקמת שותפות נפט בין ישראל לאיראן בסוף שנות ה-60[6].
יזם, הקים וטיפח קשרים עם ראשי האסלאם באיראן ואף הזמין מספר הוגי דעות ומנהיגי דת מוסלמים לישראל והפגישם עם מנהיגים רוחניים ורבנים.
כמו כן הזמין לאיראן חוקרים ישראלים ואנשי אקדמיה ידועי שם, למטרות מחקר תולדות האסלאם השיעי והתרבות הפרסית (המחקרים והממצאים יצאו לאור בספרים שנכתבו בנושאים אלה על ידי החוקרים הישראלים).
בתום שליחותו באיראן בשנת 1975 הוענקו למאיר עזרי עיטורים רבים מהשאח וממוסדות אחרים. השאח העניק לו את העיטור הגבוה ביותר, עיטור שלוש הדרגות של "כתר המלכים" (תאג'). משר החקלאות קיבל עיטור על הידוק הקשרים בין שתי המדינות ותועלתו לחקלאות. מטעם מפכ"ל המשטרה עיטור "ספאס" על שיפור הכשרתם המקצועית ותדמיתם של קציני המשטרה באיראן. עיטורים על קידום הספורט והענקת תואר "צופה כבוד" מיו"ר הצופים באיראן.
עיטור אריה והשמש (הסהר האדום) גם על חלקו הנכבד בסיוע ההומניטרי לנפגעי רעידת האדמה במחוז קזווין ולשיראז שבמרכז מחוז פארס, עיטורים הוענקו למר עזרי גם על ידי ראשי הקהילה היהודית באיראן.
ארגון יוצאי איראן בישראל
ב- 1982 הקים את הארגון העולמי ליהודי איראן בישראל, שמרכזו בירושלים. הארגון הוקם במטרה לחזק את הקשר בין היהודים שעזבו את איראן מיד לאחר המהפכה ובין מדינת ישראל ומוסדותיה וכן עם ה"ותיקים" יוצאי פרס בישראל שמספרם נאמד ב – 350,000 איש. כמו כן פעל הארגון לשמירת הקשר עם שארית היהודים שנותרו באיראן לאחר המהפכה והתפוצה האיראנית בארצות הברית (כ-70,000 איש) ובאירופה (כ-10,000 איש). הארגון עסק גם בגיוס השקעות ותרומות מיהודי איראן.
פרויקט נוסף בו הוא משקיע מרץ, אמצעים וזמן הוא איחוד כל ארגוני יוצאי איראן בארץ לגוף אחד מרכזי בהשראתו ובהנהגתו של מר ניסן חקשורי וקבוצת פעילים צעירים מבכירי צה"ל והמשק הישראלי.
מאיר עזרי יצר קשרים עם יהודים יוצאי אירן בישראל ובעולם והשתמש בקשרים אלו לגיום השקעות בישראל ותרומות לארגונים בישראל, כמו גם לסיוע ליהודי אירן, למשל בסיוע ל-15 יהודי איראן שנאסרו על ידי השלטון המהפכני. כמו כן, עזרי מקיים פגישות במערב עם יהודים יוצאי איראן ומנסה לסייע להם להמשיך לשמור על יהדותם באיראן או לצאת מאיראן.
מאיר עזרי עומד בעצמו בראש קבוצת משקיעים מחו"ל העוסקת ביזמות בניה ופיתוח בארץ. בנוסף, מאיר עזרי פעיל עד היום בגיוס תרומות לבתי תמחוי, סיוע בטיפולים רפואיים, רכישת אמבולנסים, עריכת טקסי בר מצווה לנערים מעוטי יכולת, בניית בית אבות ומטרות רבות נוספות. בירושלים הקים בית ספר ממלכתי דתי בגבעת מרדכי על שם אביו ציון עזרי ומרכז ליהודי איראן הכולל בית כנסת, גן ילדים וספריה בשם יד-שמעון ברח' פנינה 1. הוא גם סייע לרב אליהו בקשי דורון, הצר למשפחה מפרס, במפעל האדיר של בניית האקדמיה ליהדות עבור יהודי התפוצות "בניין אב" בירושלים, בגיוס תומכים ותרומות מארצות הברית ומאירופה.
מאיר עזרי עומד בקשר עם הנשיא משה קצב בנושאים הקרובים לאופי פעילותו ואף התלווה אליו באחדים מביקוריו בחו"ל. גם בתחום הפוליטי פועל מאיר עזרי אך מקפיד על פעילות מאחדת למען מטרות משותפות לכל המפלגות הציוניות. הוא תומך ביוצאי איראן בעלי אוריינטציה דומה בכנסת ובתחום המוניציפלי.
מר עזרי מוציא לאור את הירחון "כוכב המזרח החדש" אשר ממשיך את דרכו של העיתון בשנות החמישים ומטרתו להוות גורם המחבר את יוצאי איראן בתפוצות למה שקורה בישראל וליצור זיקה בין תורמים ועולים פוטנציאלים לבין המתרחש בישראל בתחומי החיים השונים. נוצר צורך דחוף לחידוש העיתון לאחר הפסקה של יותר מעשרים שנה ולהפיצו בקרב יוצאי פרס בעולם כדי ליצור הד ועניין למתרחש בארץ ולחזק את האהדה וההתעניינות במדינה. מאיר עזרי כעורך ראשי נותן במה ועידוד ליצירה מקורית של סופרים ומשוררים בשפה הפרסית בישראל ובקרב יהודי התפוצות ואף מסייע להוצאת יצירותיהם לאור.
במהלך השנים האחרונות מאיר עזרי מוביל מהלך מהפכני של העברת נכסים שנרכשו על ידי הקהילות היהודיות בארצות הברית (נדל"ן) לבעלות מדינת ישראל או גופים ממלכתיים כמו עיריית ירושלים מתוך ראית הנולד לגבי עתידן של הקהילות בארצות הברית.
בשנת 2006 קיבל מאיר עזרי תואר ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה על פעילותו בהעלאת יהודי עיראק דרך איראן, חלקו בהעלאת יהודי איראן לאחר קום המדינה וההישג הייחודי של יצירת הקשרים המיוחדים עם מדינה מוסלמית – איראן בתקופת השאה. בשנה זו יזם ומימן את הקמת "מרכז מאיר ומרים עזרי לחקר איראן והמפרץ באוניברסיטת חיפה (http://gulfc.haifa.ac.il) בראשותו של פרופ' אמציה ברעם אשר נחשב למומחה בעל שם עולמי ומשמש כיועץ לגורמי ממשל אמריקניים בנושא עיראק. המרכז מפעיל ותומך בחוקרים את הנושאים פוליטיים ותרבותיים הנוגעים ליחסים הרגישים עם מדינות המפרץ ובמיוחד איראן.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- סדרת הרצאות ושיחות על חייו של מאיר עזרי, הערוץ האקדמי של אוניברסיטת חיפה
- אורי דן, האיש שלנו בטהראן, מעריב, 2 בספטמבר 1960
עופר אדרת, שגריר ישראל הראשון באיראן, מאיר עזרי, מת בגיל 92, באתר הארץ, 2 ביולי 2015- ד"ר עופרה מצוב-כהן, יהדות איראן: פרק מרתק בתולדותיה - על ספרו של מאיר עזרי: ציון עזרי בעוז ובאהבת ישראל 1892–1965 תולדות חיים, באתר e-mago
הערות שוליים
- ^ 35 שנים לעלייתו לשלטון באיראן של האייתוללה רוחאללה חומייני - נציגי ישראל מדווחים בארכיון המדינה, 5 בפברואר 2014
- ^ הקומה מועצת יוצאי ארצות המזרח - בהסת', דבר, 31 במרץ 1958
- ^ אסיפות עולים, דבר, 5 בדצמבר 1952
- ^ רשימת חברי המרכז של מפא"י, דבר, 2 בספטמבר 1956
- ^ הערבים בפרס נכשלו במאבק נגד - שלטים, מעריב, 23 באוקטובר 1963
- ^ שמואל שגב, איראן וישראל שותפות בצינור הנפט, מעריב, 7 באוקטובר 1981
