מבצר כפרלט
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אתר ארכאולוגי ריקה.
מבצר כפרלט (ידוע גם כמבצר הבונים) הוא שמו של מבצר קדום מתקופת ימי הביניים, שנמצא בתחומי מושב הבונים שבמישור החוף. המבצר בנוי על גבעת כורכר שגובהה כשלושים מטרים, הנמצאת כ-800 מטרים ממזרח לקו החוף, כשמונה קילומטר מדרום לעתלית וכחמישה עשר קילומטרים מצפון לעיר קיסריה.
היסטוריה
הקמת המבצר
אין עדויות בהיסטוריה הכתובה על בנייתו של מבצר כפרלט, וקביעת התקופה בה הוקם מתבססת בעיקר על סגנונו האדריכלי. זהו אחד המבצרים הבודדים ששרדו בארץ ישראל בעל מגדלים עגולים. מרבית המבצרים שנבנו בתקופת ממלכת ירושלים הצלבנית מתאפיינים במגדלים רבועים, סגנון שיובא על ידי הצלבנים האירופאים מארצות מוצאם. מגדלים העגולים הם מהמאפיינים הבולטים של הבניה הערבית בתקופה שקדמה לכיבוש ארץ ישראל בידי הצלבנים.
הממצאים הארכאולוגיים, כמו גם דמיונו של המבצר למצודות ערביות אחרות, הביאו את החוקרים לכדי הסכמה כי מדובר במצודה שנבנתה בתקופת השלטון הערבי בארץ ישראל, ככל הנראה במאה ה-8 או ה-9. כיום ידוע כי בתקופה זו נבנו מספר מצודות לאורך חופי הארץ שנועדו למנוע פלישה ביזנטית חוזרת שמטרתה להשיב את שנלקח מהם על ידי הכובש המוסלמי.
לאחר כיבושה של ארץ ישראל בידי הערבים, נהרסו מרבית היישובים לאורך מישור החוף, והאזור, שהפך לאזור ביצות נטוש מתושבים, התגלה עד מהרה על ידי הביזנטים כאזור חסר הגנה צבאית שניתן לפלוש אליו בקלות יחסית. המבצרים המוסלמים היו המענה הטוב ביותר לו היו מסוגלים הערבים, ששליטתם בים הייתה דלה ביותר ולא החזיקו כל צי שהוא (אף לא צי סוחר). מצודות אלו נבנו באזורים בהם הייתה הגישה אל החוף קלה ואשר היוו נקודות החפה אפשריות לצי הביזנטי המפותח.
היסטוריונים ערבים מסוף האלף הראשון מציינים בכתבייהם כי הח'ליף עבד אלמלכ החל בבניית עיר בשם כפרלט בקרבת קיסריה. כיום מקובלת ההנחה כי הכוונה לאחוזה המבוצרת שבתחומה נבנה המבצר הנושא שם זה גם כיום.
המבצר בתקופת הצלבנים
לאחר כיבוש מישור החוף על ידי הצלבנים בסוף המאה ה-11 נפלה גם כפרלט בידיהם. בתקופת שלטון הערבים היה מישור החוף אזור ספר בעל חשיבות צבאית ואזרחית מועטה בשל ריחוקו ממוקדי האוכלוסייה בערי ההר המרכזי. אולם, לממלכת הצלבנים, שקיומה היה תלוי בקשר הימי עם ארצות אירופה, היה האזור בעל חשיבות עליונה הן בשל היותו המוצא לנתיבי הסחר הימיים שקישרו בין המדינות הצלבניות המבודדות לאירופה, והן בשל היותו נתיב תנועה חשוב בין המדינות הצלבניות הצפוניות ובין ירושלים.
סיבות אלה הביאו את הצלבנים לבצר את ערי מישור החוף עד למאוד, ומקומו של מבצר כפרלט לא נפקד מרשימת הערים אותן ביצרו הצלבנים. את המבצר כפי שאנו מכירים אותו כיום, אמנם לא בנו הצלבנים, אולם הם שיפצו וחיזקו את המבצר המוסלמי ללא הכר.
תולדות מבצר כפרלט בתקופת הצלבנים שרויות תחת ערפל היסטורי כבד. ההיסטוריונים בני התקופה ממעטים להזכירו והמידע המצוי כיום אודות מבצר זה מועט ומקוטע, וזאת חרף היותו ממוקם על הדרך הראשית שחצתה את ממלכת ירושלים, ואשר מבצרים אחרים שנבנו לאורכה, דוגמת מבצר דור זכו לפרסום רב.
במעט המידע המצוי בידינו כיום נזכר כפרלט לא כמקום מבוצר אלא דווקא ככפר אזרחי שהיה מצוי בנחלתם של נסיכי קיסריה הצלבניים. מחוזי בעלות שנשתמרו ידוע כי המקום נמסר באופן זמני לידי אבירי המסדר ההוספיטלרי בשנת 1213, בתמורה להלוואה אותה העניקו לשליטי קיסריה.
בשנת 1232 מכרו האבירים ההוספיטלרים את המקום לאבירים הטמפלרים תמורת 16,000 ביזנטים (סוג המטבע שהיה נהוג בממלכת ירושלים). לאחר המכירה שוב לא מוזכר המבצר כלל, אולם ידוע כי בשנת 1256 עדיין היה ברשותם של הטמפלרים.
בשנת 1265 נפל המקום בידי המצביא הממלוכי ביברס, שנלחם למיגור הנוכחות הנוצרית בארץ ישראל. משברי מידע הידועים כיום ניתן להסיק כי המבצר ואדמותיו הושבו לתקופה מסוימת לידי הטמפלרים, ככל הנראה בשנת 1283 עת נחתם חוזה בין הצלבנים לממלוכים, חוזה שהבטיח בין היתר את שלומו של מבצר עתלית.
בשנת 1291, עם חידוש ההתקפות הממלוכיות על מעוזי הצלבנים נפל גם המבצר בידי המוסלמים ונחרב.
המבצר לאחר תקופת הצלבנים
לאחר הכיבוש הממלוכי השני של האזור נחרב המבצר והיישוב בקרבתו חדל מלהתקיים. במרוצת השנים הוקם במקום כפר ערבי בשם כפר לאם. הכפר הקטן על כשלוש מאות תושביו התקיים במקום עד לפרוץ מלחמת העצמאות. ב-16 ביולי 1948, במסגרת מבצע כיבוש הכפרים הערביים בחוף הכרמל, תקפו האוניות "חנה סנש" ו"התקווה" את הכפר, והוא נכבש כעבור זמן קצר לאחר שמרבית תושביו נטשו את המקום.
בשנת 1949 הוקם במקום מושב הבונים ובתחומו נמצא המבצר כיום. המבצר פתוח למבקרים ללא תשלום, אולם המקום אינו נמצא תחת תחזוקה שוטפת והגישה אליו אינה מוסדרת.
מבנה המבצר
מבצר כפרלט הוא מבצר מסוג "קסטרום": מצודה מלבנית שבארבעת פינותיה מגדלי שמירה בולטים. ממדיו של המבצר 50X58 מטרים, והוא בנוי אבן כורכר מקומית. בתוך המבצר קמרונות מקושתים, רובם במפלס נמוך ממפלס הקרקע שמחוץ לחומת המבצר ועל כן נדמים כמרתפים. גובה חומות המבצר הוא כחמישה מטרים, ולאורכן נבנו תומכות חיצוניות.
המבצר היה בעל כניסה אחת, שנמצאה בחומה הדרומית. משני צידיו של שער הכניסה הוקמו מגדלים עגולים, דומים בממדיהם לאלו שבפינות המבצר. תוכנית הבנייה של המבצר מזכירה מאוד את תוכניתו של מבצר אשדוד ים, הן בממדים והן בסידור הפנימי ובסידור המגדלים בפינות החומות.
בתחומי המבצר נערכו חפירות ארכאולוגיות מצומצמות ביותר, ועל כן המידע אודות פנים המבצר מועט.
קישורים חיצוניים
